יקיר בן-משה

יקיר בן-משה
לידה	1973 (בן 51 בערך); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה	עברית
סוגה	שירה
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים

יקיר בן-משה (נולד ב-1973) הוא משורר, עיתונאי ועורך ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-משה, יליד תל אביב, הוא בוגר בית הספר לשירה של הליקון לשנת 1997. שיריו תורגמו למספר שפות: רוסית, אנגלית, סינית, יוונית, טורקית, ערבית, וספרדית. כמו כן השתתף בפסטיבלי שירה בישראל החל משנת 1998, בשנים האחרונות משמש כעורך פסטיבל השירה הבינלאומי "שער" - ומנחה סדנאות כתיבה רבות, בין היתר באוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, הליקון - עמותה לקידום השירה בישראל, מכללת סמינר הקיבוצים, קיבוץ יטבתה ובתוכנית Israeli American Council בארצות הברית. נבחר למקום הראשון כמנחה סדנאות כתיבה מטעם מוסף "הכי טובים" של עיתון מעריב לשנת 2012.

בן-משה זכה בפרס היצירה לסופרים ומשוררים (2012), ובפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית (2003).

בן-משה ריכז בשנים 2001-1998 את תחום הכתיבה במתא"ן ("מפעל תרבות ואמנות לנוער" מיסודה של החברה למתנ"סים). הוא משמש משנת 2000 כעורך ספרותי בבית ביאליק בתל אביב, ואחראי על אירועי הספרות במוסד. במקביל, ערך יקיר את מדור הספרות במגזין הסטודנטים תזה תחת ניהולו של ליאור וייץ בין השנים 2000–2001. החל משנת 2004 נושא בתפקיד העורך הספרותי ב'שירה על הדרך', מיזם של עיריית תל אביב-יפו; במסגרת המיזם נבחרו עשרות שירים שהוצגו על תחנות אוטובוסים ובמקומות ציבוריים נוספים בעיר. בשנת 2005 הצטרף בן-משה למערכת כתב העת והוצאת הספרים הליקון, ובמסגרת זו ערך את ספריהם של אמירה הס "הבולימיה של הנשמה" (2006), רונן אלטמן קידר "סימני נשיכה" (2007), אלי אליהו "אני ולא מלאך" (2008) וליאור גרנות "והשמש - שמש" (2010) וספר שירה של מאיר הדר.

בשנים האחרונות עורך בן-משה ספרי שירה למשוררים רבים, בהם: נאוה סמל, מיה טבת דיין, לילך גליל, יוסי צברי, מעוזיה סגל, יוסי אלפי, נגה מרקמן, ענן קניג, שוקי גוטמן, יוכי פרלמן, דני נגר, תמרה לילך מזומן, וכן ערך ספרי תרגום אנתולוגיות לשירה עכשווית מאנגלית ופולנית.

בנוסף, כותב בן-משה רשימות עיתונאיות וטורי ביקורת בתחום הספרות, התיאטרון והמוזיקה בעיתונים הארץ, Time Out תל אביב, ובכתבי-עת לתרבות וספרות, הגיש פינה שבועית על מוזיקה קלאסית בתוכנית 'זמן איכות' בערוץ 2. בנוסף, היה פעיל בוועדת המפעל ליוזמות חדשות בספרות העברית מטעם מרכז ההדרכה לספריות בישראל, ושימש כשופט בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" (2004), בתחרות 'כתוב' של מפעל הפיס (2002), בפרס שרת התרבות והספורט להוצאת ספרי ביכורים לאור (2016), בפרס שרת התרבות לקידום היצירה הספרותית העברית לילדים ולנוער על שם דבורה עומר (2016 ו-2018), וכן בפרס רעיית הנשיא גב' נחמה ריבלין ז"ל לעידוד השירה עברית (2018, 2019). בנוסף, מנגן יקיר בהרכב המוזיקלי 'שירה על חוט תיל,' יחד עם יותם חיימוביץ (לחנים וגיטרות) ומייקל בנסון (בס), בו הם מלווים משוררים קוראים על במה.

בן-משה כותב גם לילדים, ושירים מפרי עיטו הולחנו על ידי גל זיו, ונכללים באלבום הילדים "האוצר" משנת 2016, בביצועיהם של יעל דקלבאום וגדי רונן. שירים מתוך ספרו "הדלתא של חייך" הולחנו על ידי אורי מלמד ונכללו באלבום "זמן אלבטרוס" שיצא לאור בשנת 2021. בשנת 2022 הוא ערך ספר שירה של יצחק גוילי.

בן-משה נשוי לשירלי. הוא אחיינו של המשורר רוני סומק.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר השירה "בכל בוקר מקריח לפחות אדם בלונדיני אחד" ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 2003 וזיכה אותו בפרס שר התרבות למשוררים בתחילת דרכם היצירתית לאותה שנה.
ספר השירה "תנשום עמוק, אתה נרגש", ראה אור בסדרת 'כבר' בהוצאת כרמל בשנת 2009.
ספר האגדה, "גני הזהב של סנקטאפו", ראה אור בהוצאת חרגול בשנת 2010 (ציורי הילדים: איריס איריסיה קובליו).
ספר השירה "אח, לו היה לנו קלרינט", ראה אור בסדרת 'כבר' בהוצאת מוסד ביאליק בשנת 2013 וזיכה אותו בפרס ראש הממשלה לאותה שנה.
ספר השירה "הדלתא של חייך", ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק בשנת 2017.
ספר השירה "שריקת שומר הלילה", ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק בשנת 2021^[1].