יוסי אלפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסי אלפי
Yosef Alfi.jpg
לידה 5 באוגוסט 1945 (בן 75)
בצרה, עיראק
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק שחקן, שחקן קולנוע, סופר, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסי אלפי (נולד ב-5 באוגוסט 1945) הוא איש תיאטרון, משורר, מספר סיפורים, איש תקשורת ישראלי ומורה. אלפי, הוא אבי התיאטרון הקהילתי, הוא המייסד והמנהל האמנותי של פסטיבל מספרי סיפורים. בנוסף, הוא הרצה בחוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית, בחוג לתיאטרון באוניברסיטה תל-אביב, באוניברסיטה בר אילן ממייסדי המגמה לתיאטרון קהילתי באוניברסיטת תל אביב ומייסד תיאטרון גבעתיים. מנחה, מדריך ומספר בפרויקט "תקרא תצליח" לעידוד הקריאה בבתי ספר בכל רחבי הארץ. מייסד ומנחה קורס למורים " המורה המספר, משרד החינוך. היה מנחה ויועץ לחיל האוויר – מדור מורי"ה-מורשת יום א' (סיפורי החיל – במקום הרצאות) ערך, ייעץ והנחה סיפורי קהילות ישראל מארצות ערב ואיראן – למשרד לאזרחים וותיקים. יוזם ומקים בשיתוף המועצה לשימור אתרים אתר לאומי למורשת המעברות – בהקמה. לקראת הקמת אתר המעברות הלאומי מתקיימים אירועי "סיפורי מעברות" בכל רחבי הארץ, בהשתתפות בעלי זיקה למעברות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי אלפי נולד בבצרה שבעיראק. בשנת 1945 בהיותו בן ארבע, עלה לישראל עם סבתו . את הוריו וחלק מאחיו ואחיותיו פגש רק לאחר שנה, כשעלו גם הם לישראל מבצרה. בשנים הראשונות בישראל גרה המשפחה במעברה, תקופה שהשפיעה רבות על אלפי וניכרת עד היום בכתיבתו הספרותית. הספר שעסק בנושא וזכה להדים רבים סביבו הוא הספר שכתב אלפי עם לובה אליאב: "משני עברי המעברה – דיאלוג אינטימי על זהות ישראלית" (הוצאת מעריב). לאחרונה הוציא לאור ספר מונומנטלי "מעברה" עיצוב: אמיר כהן, הוצאת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

אלפי הוא בוגר בית הספר לאמנויות רננים בתל אביב במגמה לדרמה. למד בסטודיו למשחק ליד התיאטרון הקאמרי. למד באקדמיה הגבוהה לתיאטרון בלונדון: L.A.M.D.A. באקדמיית לונדון למוזיקה ולאמנויות דרמטיות

נשוי לסו, שעלתה לישראל מאנגליה בשנת 1970, ואביהם של השחקן והקומיקאי, גורי אלפי והשחקנית שרי אלפי.

תיאטרון

  • 1993 עד היום-מייסד ומנהל את פסטיבל מספרי סיפורים החוגג 27 שנה בשנת 2020.
  • 2018- כנס תיאטרון קהילתי, המכללה האקדמית גליל מערבי
  • שנת 2016- ניהול אמנותי "כנס חשיפה לתאגיד מורשת יהדות אתיופיה".
  • 2013-2014 - ניהול אמנותי של פרויקט "הגדת לבינך".
  • משנת 2015- ניהול אמנותי פרויקט "סיפורי מעברות" בכל רחבי הארץ.
  • 2004- מנהל פסטיבל ג'אז אירופה – עיריית תל-אביב – סוזאן דלאל.
  • 2003-1998- מייסד תיאטרון גבעתיים, מכהן כמנהלו הכללי והאמנותי הראשון.
  • 1980-2015- מופיע בכל רחבי הארץ כמרצה, כמנחה וכמספר סיפורים.
  • 1997- כותב ומשחק בתפקיד הראשי באופרה "חלום ציוני" בפסטיבל ישראל, המיועדת למספר סיפורים ולתזמורת, עם התזמורת הקאמרית הישראלית בשילוב נגנים אותנטיים.
  • 1996- ספרו "המלך הלך לישון" מעובד ומועלה כהצגה בתיאטרון "קהל".
  • 1993- מביים מחזה יחיד "צוחק מי שמגרד", עם ששון גבאי.
  • 1992- מביים את המחזה "מכתבי אהבה" בתיאטרון "הקאמרי".
  • 1991- כותב, מביים ומפיק את הצגת היחיד "כרטיס לכיוון אחד" עם אריה אליאס.
  • 1990- מתרגם נוסח עברי למחזה "עסק משפחתי קטן" עבור תיאטרון הבימה.
  • 1990- מופיע ברחבי הארץ בערבי משוררים.
  • 1989- מעבד ומביים את המחזה "זוג גרוש" בכיכובם של ששון גבאי ויונה אליאן בתיאטרון יובל.
  • 1988- מביים את המחזה "שירלי ולנטין" בכיכובה של תיקי דיין בתיאטרון יובל.
  • 1988- יוצר, מתכנן ומביים את תיאטרון המסע המדברי "יצירמון" (חגיגות ה-40 לישראל).
  • 1987- מביים את המחזה "השדרה" בתיאטרון הבימה.
  • 1986- מביים את המחזמר "המלך ואני" בתיאטרון הקאמרי.
  • 1986- מעבד ומביים את המחזה "זוג פתוח" מאת דריו פו בתיאטרון בית לסין.
  • 1975- כותב ומביים את המחזה "שביל הזהב" באוניברסיטת בר-אילן.
  • 1973- כותב ומביים את "ילדים בצל המלחמה" (הוצגה בטלוויזיה החינוכית).
  • 1973- כותב ומביים את המחזה "כאלה אנחנו" בתיאטרון הקהילתי של שכונת התקווה.כותב ומביים את המחזה "החצי השני" בתיאטרון הקהילתי של שכונת פרדס כץ.
  • 1972- כותב ומביים מחזות אסירים בבית הסוהר מעשיהו ("בצלחת אחת", "הד כלוא").
  • 1968- שחקן בקבוצת השחקנים של סטיבן ברקוף לונדון (מקבת).
  • 1967/8- כותב ומביים את שני המחזות "PICNIC " ו- " PRISONER" בלונדון.
  • משנת 1965- שחקן: תיאטרון הקאמרי

גיורא גודיק תיאטרון החאן ואחרים שחקן: בסרטים ישראליים טלוויזיה בריטית, B.C.B, V.T.I ועוד. בטלוויזיה הישראלית. בסרטים בארץ ובחו"ל.

תיאטרון קהילתי

  • משנת 1972, מייסד ומנהל את התנועה לתיאטרון קהילתי בישראל. מייסד העמותה הישראלית לתיאטרון קהילתי "קהל". מנהל, יוזם, מביים, כותב, מייסד תיאטרונים קהילתיים בכל רחבי הארץ (שכונת התקווה, רמת-עמידר, רמת השקמה, פרדס כץ, יפו, ת"א ויישובים רבים אחרים).

מקים קורסים במסלולים אקדמיים בתחומי האמנויות הקהילתיות (אוניברסיטה עברית ירושלים, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, קורסים באוניברסיטת חיפה, קורס לבמאים קהילתיים קלמניה). מארגן ומשתתף בכנסים וסמינרים ארציים ובינלאומיים בתחומי היצירה והחברה.

הוראה

  • משנת 2015 עד היום- מרצה, במכללה האקדמית "גליל מערבי"
  • משנת 2017- קורס "המורה המספר", משרד החינוך.
  • משנת 2013- מנחה סדנה- על הסיפור כמחזה קהילתי, מכללה אקדמית גליל מערבי
  • משנת 2004- מנחה, מדריך ומספר פרויקט "תקרא תצליח" לעידוד הקריאה בבתי ספר בכל רחבי הארץ.
  • משנת 1995- מנהל, מנחה ומרצה קורסים למספרי סיפורים בבית הסופר תל-אביב וברחבי הארץ.
  • 1999-2000- מרצה באוניברסיטת ת"א, בחוג לתיאטרון "הסיפור הקהילתי הדרמה הקהילתית".
  • 1997- מרצה בקורס מספרי סיפורים - האוניברסיטה הפתוחה.
  • 1995-6- מרצה באוניברסיטת ת"א, בחוג לתיאטרון "המחזה הקהילתי" (כיום בדרגה הגבוהה ביותר בחוג. דרגה ג' כמומחה בתחום התמחותו).
  • 1995- מעביר הופעות וסדנאות למספרי סיפורים בסינגפור.
  • 1995- מעביר הופעות וסדנאות למספרי סיפורים בבנגקוק.
  • 1995- עורך ומנהל קורס ל"מספרי סיפורים" קהל - אגודת הסופרים.
  • 1990 - 1993- מנהל קורס הסבה לאמנים עולים באוניברסיטת בר-אילן, עבור הסוכנות היהודית
  • 1990 - 1992- מתכנן קורס למנהיגות באמצעות הדרמה, באוניברסיטת בר-אילן, לימודי המשך
  • 1991- מנהל ומנחה סדנאות לדרמה בסקוטלנד בשיתוף אוניברסיטת "גלאזגו".
  • 1989 - 1994- מתכנן ומנהל הקורס למרכזי תיאטרון קהילתי באוניברסיטת בר-אילן ביה"ס לעבודה סוציאלית, לימודי המשך.
  • 1988- משתתף בסיור מפגשים והרצאות בארה"ב מטעם שגרירות ארה"ב בישראל.
  • 1987- משתתף בסיור הרצאות ומפגשים בצרפת מטעם המכון הצרפתי.
  • 1986- משתתף בסיור הרצאות ומפגשים בבריטניה, מטעם המועצה הבריטית.
  • 1985- מרצה באוניברסיטת חיפה "הקורס למינהל תרבות, תיאטרון קהילתי".
  • 1984/5- מרכז הקורס לבמאים לתיאטרון קהילתי בקלמניה (משרד החינוך, אגף הנוער).
  • משנת 1979- מרצה באוניברסיטת תל-אביב, בחוג לתיאטרון, המגמה לתיאטרון חברתי.
  • 1976 - 1978- מרצה באוניברסיטת בר-אילן, עוזר לראש החוג לתיאטרון בהוראת משחק, בימוי, הצדדים הויזואליים של תיאטרון, תיאטרון קהילתי.
  • 1974 - 1976- מרצה באוניברסיטה העברית, החוג לתולדות התיאטרון.
  • 1970 - 1971- מנהל סטודיו לשחקנים בתיאטרון הקאמרי.

רדיו

  • משנת 1996 עד היום- עורך, כותב ומגיש תוכניות רדיו, רשת ב' - קול ישראל
  • 1994-1995- מגיש תוכניות באנגלית ב-C.B.B
  • משנת 1993- עורך ומנחה "מרתון מספרי סיפורים" רשת ב', קול ישראל.
  • 1991 - 1993- עורך ומגיש התוכנית "שישי חופשי", רשת ב', קול ישראל.
  • 1991 - 1993- עורך ומגיש תוכנית יומית בת שעתיים "לוקחים חופשה עם יוסי אלפי", רשת ב', קול ישראל.
  • 1991- עורך ומגיש תוכנית שבועית "כמעט שבת", רשת ב', קול ישראל.
  • 1990- כותב, עורך ומגיש התוכנית "דרך המילים, שעה אישית עם יוסי אלפי", רשת ב', קול ישראל.
  • 1990- עורך, מראיין ומגיש תוכניות רדיו במסגרת "מעורב ים תיכוני", רשת א', קול ישראל.
  • 1989- כותב עורך ומגיש התוכנית "סוף שבוע", רשת א', קול ישראל.
  • 1985- כותב, עורך ומגיש התוכנית השבועית "שישי בשש, שעה אישית עם יוסי אלפי", רשת ב'.
  • 1984-1985- בעל טור שבועי ברדיו רשת ב' "לשים את השוליים באמצע", רשת ב', קול ישראל.
  • 1968 - 1984- משתתף בתוכניות רדיו שונות ובתסכיתים בקול ישראל וגל"צ.

טלוויזיה וקולנוע

  • משנת 1995- הפקה, עריכה והשתתפות בסדרת תוכניות "מספרי סיפורים" לערוץ 2, ערוץ 10 וערוץ 11.
  • 2011- הקמת "ערוץ מספרי סיפורים" ב "וואלה" – שידור של תוכניות הפסטיבל.
  • 2007- שחקן בסרט "סודות".
  • 2004- עורך ומגיש את התוכנית "סיפורים על הדרך", טלעד.
  • 2003- שחקן בדרמה הטלביזיונית שתיקת הצופרים, ערוץ 2.
  • 1997-8- מנחה התוכנית "באורחן עם יוסי אלפי", ערוץ 1.
  • 1974 - 1980- כותב את סדרת הטלוויזיה "הילדים משכונת חיים" ומביים שחקנים.
  • 1966 – 1970- שחקן בטלוויזיה הבריטית (אי.טי.וי ו-בי.בי.סי).שחקן בטלוויזיה הישראלית.


פרסים ומענקים (בין השאר)

  • 2018- פרס מפעל חיים ע"ש יצחק נבון
  • 2017- אזרח כבוד גבעתיים.
  • 2015- יקיר העיר רמת גן.
  • 2014- פרס רמת-גן - לספרות על מפעל חיים.
  • 2014- איש המופת - מטעם ארגון הליונס בישראל.
  • 2010- פרס אמ"י - תעודת הוקרה, ארגון אמני ישראל, על תרומה רבת השנים לתרבות ישראל.
  • 2009- פרס אקו"ם - על מפעל חיים מטעם הדירקטוריון, על פועלו בתחום פסטיבל מספרי סיפורים.
  • 2009- מענק לספר השירה - "כמו פרידות" מטעם קרן תל-אביב.
  • 2007- מענק לספר השירה - "טביעות אצבע של אמא" מטעם קרן תל-אביב.
  • 2003- פרס אח"י - האגודה לקידום המחקר והיצירה מייסודם של יוצאי עיראק בישראל, על פועלו בתיאטרון.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי אלפי (משמאל) ואבי אביבי בחזרות למחזמר "קפוץ", 1970

את הקריירה המקצועית שלו החל כבר מגיל צעיר (לפני שירותי הצבאי) כמבאי בחוגים דרמטיים. בשירותו הצבאי בלהקת גייסות השריון אליה התגייס בשנת 1963. בסיום השירות למד משחק באקדמיית לונדון למוזיקה ולאמנויות דרמטיות. לאחר לימודיו הופיע רבות בתיאטרון, בטלוויזיה הישראלית ובסרטי קולנוע שונים.

עוד בשנות ה-60 הוא שיחק בתיאטרון הקאמרי, החאן, ורבים אחרים. החל משנות ה-70 החל אלפי גם לביים מחזות תיאטרון כגון "המלך ואני" בתיאטרון הקאמרי,"שירלי ולנטיין" (בכיכובה של תיקי דיין), "זוג גרוש" (בכיכובם של ששון גבאי ויונה אליאן) ועוד מחזות שהופקו לפי ספרי ילדים שכתב כגון "המלך עושה עלייה" ו"המלך הלך לישון".

במהלך קריירת המשחק החל אלפי לפתח את קריירת הכתיבה שלו וכתב מאז ועד היום עשרות ספרים, שירים, מחזות ותסריטים. בשנת 1997 כתב אלפי אופרה מיוחדת למספר סיפורים ולתזמורת הקרויה "חלום ציוני". הפרימיירה של היצירה הוצגה בפסטיבל ישראל, ועד היום ממשיך יוסי להופיע במסגרת היצירה המיוחדת שכתב.

כדרך להגביר את מעורבות הקהילה בחייה, ייסד יוסי וניהל, החל משנת 1972, את התנועה לתיאטרון קהילתי בישראל. הוא ייסד תיאטראות קהילתיים בשכונות הבאות: שכונת התקווה, רמת עמידר, רמת השקמה, פרדס כץ[1], יפו, וביישובים נוספים. כמו כן, יזם והקים קורסים במסלולים אקדמיים בתחומי האמנויות הקהילתיות. אלפי אף ביים בתיאטרון המימסדי, בין השאר הפקות גדולות כ-"המלך ואני" ועוד.

אלפי כתב בשנות ה70 את כל סדרת הטלוויזיה "הילדים משכונת חיים"

החל משנות ה-80, השתלב יוסי בתוכניות הרדיו של קול ישראל, הוא כתב, ערך והגיש תוכניות רדיו רבות, ביניהן "שישי בשש, שעה אישית עם יוסי אלפי" (רשת ב'), "סוף שבוע" (רשת א'), "מעורב ים תיכוני" (רשת א'), "דרך המילים, שעה אישית עם יוסי אלפי" (רשת ב'), "כמעט שבת" (רשת ב'), "לוקחים חופשה עם יוסי אלפי" (רשת ב') ועוד תוכניות רבות ומגוונות. תוכנית הדגל שלו הייתה התוכנית "סיפורי לילה" ברשת ב' בה פגש את המאזינים מדי לילה וסיפר להם סיפורים.

בשנת שיחק 2003 ב"שתיקת הצופרים" (דרמה טלוויזיונית), ערך והגיש את "סיפורים על הדרך" בערוץ 2 בשנת 2005. בנוסף, והחל משנת 1995 הוא מפיק, עורך ומשתתף בסדרת תוכניות מספרי סיפורים בערוץ 2.

מאז שנות ה-80 מופיע יוסי אלפי בכל רחבי הארץ כמנחה ומספר סיפורים. יזם וייסד את פסטיבל מספרי סיפורים הפועל מזה כשלושה עשורים בניהולו האמנותי. הפסטיבל מצולם והפאנלים בו מוקרנים בשידורי ערוצי הטלויזיה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם הרגע הזה לא היה

השנה היא 1949 ואני בן שלוש. הרגע הזה, שאמי מסרה אותי לסבתי בדרך לארץ ישראל. אמי נשארה שם - בעיראק, בבצרה. אבי נשאר אתה, כמובן, כי הוא היה לוחם במחתרת הציונית. והרגע המסוים הזה, שבו סבתי עולה לטנדר, ומתיישבת עלי, כדי שלא יראו שאני קטן... אני מבין שהיא מתפטרת ממני, שהיא משליכה אותי. בין מסירה להשלכה יש עניין של עיתוי, מהירות ומטרה. אני לא מבין איפה הכוח הזה של אמה להגיד "קחי את הילד". השאלה היא אם הרגע הזה לא היה - אם הייתי היום אני, יוסי...

יוסי אלפי בשיחה באולפן קונטנטו,
בתוכנית 'יוצאים לאור', מאי 2015

ספרי שירה וסיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים מקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התיאטרון הקהילתי - הוצאת דומינו ירושלים
  • תיאטרון וקהילה - שיטות ביישום תיאטרון קהילתי - הוצאת הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
  • תיאטרון קהילתי בתפוצות - (עברי אנגלי) הוצאת הסוכנות היהודית.
  • התיאטרון הקהילתי מהו? - הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
  • התיאטרון הקהילתי ומקומו במערכת החינוך - אוניברסיטת בר-אילן ובית הספר לעובדי הוראה בכירים.
  • לצאת מהלחץ - מדריך למשחקי דרמה ותיאטרון בקבוצות קטנות בשיתוף עם פיטר הריס, הוצאת הסוכנות היהודית.
  • THEATRE AS THE PEOPLE’S ART - לקראת הוצאה לאור בשפה האנגלית

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבריינות ותיאטרון קהילתי, "עבריינות וסטייה חברתית" רבעון לקרימינולוגיה
  • תיאטרון קהילתי, "מפגשים"
  • תיאטרון קהילתי בקבוץ, "הדים"
  • 9 עקרונות ליצירת המחזה בקהילה, אוניברסיטת ת"א
  • הנאום הפוליטי כהצגת יחיד, אוניברסיטת בר-אילן
  • תיאטרון מסע, במה
  • התיאטרון הסוציו פוליטי בבריטניה, עיתון 77
  • היצירתיות כאקט פוליטי ראשון, כנס עו"ס בר-אילן, הוצאת משרד העבודה והרווחה
  • הסיפור - זה כל הטיפול, ביטאון היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים
  • טיפים למספר הסיפורים המתחיל, ידיעות אחרונות
  • עקרונות יסוד בסיפורו של מספר הסיפורים בקהילה, החוג לתיאטרון אוניברסיטה תל אביב

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רות פיינגולד, תיאטרון קהילתי בפרדס־כץ, דבר, 17 באוקטובר 1974