איריס איריסיה קובליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איריס איריסיה קובליו
אין תמונה חופשית
לידה 20 במרץ 1959 (בת 60)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
מקום לימודים תלמה ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, שירה ומוזיקה
הושפעה על ידי ניל וליבר (אנ'), לוסיאן פרויד, דייוויד הוקני, מארק רותקו, יונה וולך, סירקה טורקה, אנדרה היידו, סינדי שרמן, דוד פרלוב וסוומי שיבננדה (אנ').
hologramit.wordpress.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איריס איריסיה קובליו (נולדה ב-20 במרץ 1959 בתל אביב) היא ציירת, משוררת ומוזיקאית ישראלית. עבודותיה הוצגו, בין היתר, בתערוכות במוזיאון ישראל.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איריס איריסיה קובליו נולדה להורים ניצולי שואה ממוצא רומני. למדה בתיכון תלמה ילין (סיימה ב-1977).

בעלת תואר ראשון בספרות עברית מאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר ראשון נוסף מאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, במגמת קומפוזיציה (סיימה ב-1987). בוגרת תואר שני בציור באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה, שבארצות הברית, בהדרכתו של האמן ניל וליבר (אנ') (1990).
מוסמכת להנחיית סדנאות כתיבה ושירה מטעם מתא"ן (2000).

קריירה בתחום האומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1990–1994 הייתה קובליו מורה ליסודות הציור והרישום במדרשה לאמנות. בשנים 1994–1996 שימשה כמורה לציור ואיור, בפרויקט מחוננים, בבתי ספר וספריות ציבוריות ברמת השרון ובגבעתיים.
בין השנים 1996–2007 הייתה מורה לציור ורישום בתיכון לאומנויות "אלון" ברמת השרון. בשנים 2000–2002 שימשה כמורה לציור בצבעי מים, ב"אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה.

קובליו מתמחה בדרגת מאסטר בצבע מים. שימשה כאמנית מלווה במספר ספרי משוררים.

תערוכת היחיד הראשונה שלה, "יחסים", הוצגה במוזיאון ישראל בשנת 1994. ד"ר דליה מנור, מנהלת ואוצרת ראשית במוזיאון הנגב לאמנות, כתבה עליה בקטלוג התערוכה: "כניסתה של איריס קובליו לזירת האמנות בתערוכת יחיד ראשונה, שבה היא מציגה צבעי מים, אשר חלקם לפחות הם בפירוש ציורי נוף, נושאת עמה כמעט בהכרח אותו משא מעיק של ז'אנר היסטורי שאיבד את הרלוונטיות שלו. והנה ההתבוננות בציורים, אפילו במבט חטוף ראשוני, מגלה שיש כאן משהו שונה, ועל כל פנים לא חזרה על נוסחים תמונתיים קבועים, אלא ניסיון לפרק את הנוסחים האלה, לרדת לשורשם או לפחות להתבונן בהם מן הצד. כל זאת לא בדרך אלימה כמובן, שהרי המדיום עצמו, על עדינותו ושקיפותו, משמש בלם כנגד פעולה הרסנית מדי, אם לא ממש אמצעי פיתוי הלוכד את הצופה בקסמיו."[2]
הצייר יוסי וקסמן כתב על יצירתה: "ניכרת בעבודות של קובליו משיכה עזה אל הטבע הבראשיתי, זה של הנוף וזה של נפש האדם, משיכה שיש בה גם סוג של רתיעה, או פחד מהיפה, מהמושלם. היא בוחרת לצייר פרחים, לכאורה יפים, מושלמים – כלנית, אמריליוס, ציפור גן עדן – אבל גם בפרחים הללו ניכר הכאב, ובשילוב עם חפיסות התרופות הם הופכים למעין פרחי סם, או פרחים שמיצויים יוליד לא רק תרופה, אלא גם שיגעון".[3]

פעילות בתחום השירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 יצא לאור ספר שירה ואקוורלים של קובליו "מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה", בהוצאת אבן חושן.
באירוע השקת הספר במרץ 2015 אמרה המשוררת אגי משעול: "החיבור בין השירים ובין האקוורלים עולה בקנה אחד, כי השירים הם אקוורליים והציורים הם שיריים. ספר שיש בו תמציות של חכמה ויופי. חכמת הצמצום שבאקוורלים שלה נדירה, הם אמנם קטני מימדים אבל הם עולמות ומלואם."[4] המשוררת והסופרת נורית זרחי אמרה באותו אירוע: "שירה של איריס עומדת בפיתוי ונשארת בתחום היש. בדרך כלל שירה מפתה להגיד: זה לא צודק, לבי נשבר, זה לא יכול להיות עולם כזה, ובשירה הקונקרטית זה הופך להיות למשהו אבסטרקטי עם קומה נוספת, אבל איריס עומדת בפיתוי והיא נשארת בתחום העולם הזה שלא תמיד קל לעמוד בו, אבל עם שתי רגלי השירה שלה והציור- היא נשארת שם."[5]

שיריה של קובליו התפרסמו בעיתונים "הארץ" ו"מעריב" ובכתבי עת (ולעיתים גם ציוריה): "המוסך",[6] "הליקון", משיב הרוח, מאזנים, "אספקלריה",[7] "הפנקס",[8] "זוטא"[9][10] ו"שבו".[11]

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובליו החלה לנגן בפסנתר בגיל 5 והופיעה בילדותה בקונצרטים כפסנתרנית וזמרת מטעם הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב. בשנים 1986–1987 הושמעה בקול המוסיקה יצירתה המוזיקלית "לב המעיין", בביצועו של דניאל בן זקון.
כיום (2018), עוסקת בהוראת פסנתר ומוזיקה באופן פרטי.
בנוסף, קובליו היא מורה ליוגה מטעם ארגון "שיבננדה" ליוגה הבינלאומי. בין השנים 2000–2010 ניהלה את מרכז שיבננדה (עמית) ליוגה בהרצליה במשותף עם גרא גינזבורג. בין השנים 2003–2016 למדה קורסים בתחומי היוגה והתנדבה באשראמים של ארגון "שיבננדה".
פעילה בלימוד בהגווד גיטא ובחקר וציור מאומנות הדימוי של קרישנה.[12]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובליו מתגוררת בהרצליה. אם לבת.

תערוכות בהן הציגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1996 - דפנה נאור, מקום לאמנות עכשווית, ירושלים
  • 1997 - גלריה נחמה, יפו
  • 1997 - מוזיאון ישראל, ירושלים, "חידת גוף האדם"[22]
  • 1997 - תערוכות שונות, משכן האמנים הרצליה, "זימון"
  • 1998-1999 - מוזיאון ישראל, "טובל במים טובל באור", צבעי מים באמנות ישראלית[23]
  • 2009 - הזירה במעבדה, ירושלים, "קולה של המילה"- אקוורלים על אריזות של תרופות
  • 2010 - קיבוץ גלויות 45, תל אביב, "שיתוק שינה"[24]
  • 2011 - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה לאמנויות, "אני רומני: ציר בוקרשט - תל אביב"[25]
  • 2016-2017 - מכון ויצמן למדע, "יהיה בסדר": רפואה בראי אמנות.[26]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר שירה שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בהם שימשה כאמנית מלווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מחברת החלומות" - שירים: אגי משעול; ציורים: איריס קובליו, הוצאת אבן חושן (2000)[28]
  • "שורות" - סיפורים: גרא גינזבורג; אקוורלים: איריס קובליו, הוצאת אבן חושן (2002)[29]
  • "זמן טרופות" - שירים: משה יצחקי; ציורים: איריס קובליו, הוצאת חלפי לספרי אמנות (2009)[30]
  • "גני הזהב של סנקטאפו" - שירים: יקיר בן משה, איורים: דנה דרויש, ציורי הילדים: איריס איריסיה קובליו, הוצאת חרגול (2010)[31]
  • "צעדים בשלג" - סיפורים: גרא גינזבורג; אמנית מלווה: איריס איריסיה קובליו, הוצאת אבן חושן (2016).[32]

ספרים בהם ציוריה מופיעים בכריכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מענקים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלוש מלגות הצטיינות, אוניברסיטת פנסילבניה (1987–1990)
  • מלגת מרכז גוטמן (1989–1990)
  • מלגת משכן האמנים בהרצליה, חלל עבודה - סטודיו (1996)
  • מענק אמן מורה, פרויקט אמנות בעקבות אריך קסטנר (1999)
  • מענק אמן מורה, פרויקט אמנות בעקבות שירה עברית עכשווית (2000).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות על יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות איריס איריסיה קובליו, במרכז המידע לאמנות ישראלית, באתר מוזיאון ישראל
  2. ^ דבריה של דליה מנור בקטלוג התערוכה "יחסים" במוזיאון ישראל, בבלוג של איריס איריסיה קובליו, 1994
  3. ^ יוסי וקסמן, הזמן הטרוף של איריס קובליו, באתר "בננות", 23 ביולי 2010
  4. ^ אגי משעול, בהשקת ספרה של איריס איריסיה קובליו "מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה" ב"סיפור פשוט" בתל אביב, באתר יוטיוב, מרץ 2015
  5. ^ נורית זרחי, בהשקת ספרה של איריס איריסיה קובליו "מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה" ב"סיפור פשוט" בתל אביב, באתר יוטיוב, מרץ 2015
  6. ^ שיר של איריס איריסיה קובליו "שאריות", בכתב עת "המוסך", באתר "הספרייה הלאומית", 14 ביוני 2017
  7. ^ שִׁירֵי הַר הַכֶּתֶר הַפִּרְאִי, באתר "אספקלריה", דצמבר 2015
  8. ^ תְּמוּנַת עֶרֶב / מאת: איריסיה קובליו, באתר "הפנקס", 4 בפברואר 2013
  9. ^ * / איריס קובליו, גיליון 146, באתר "זוטא", 17 בינואר 2012
  10. ^ * / איריס קובליו, גיליון 76, באתר "זוטא", 14 בספטמבר 2010
  11. ^ איריס קובליו משתתפת בגיליון "שבו" 7, באתר הוצאת אבן חושן, 2001
  12. ^ ציורים של איריס איריסיה קובליו בהשראת האמנות ההינדית, באתר פליקר
  13. ^ איריס קובליו-איתן יחסים, באתר מוזיאון ישראל, 1994
  14. ^ תערוכה: איריס קובליו – יראת שמים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, ‏ 22 במאי 2005
  15. ^ האמנית איריס קובליו מדברת בשפת אם, באתר מקור ראשון (לשעבר Nrg)‏ 13 באפריל 2009
  16. ^ מירי פליישר, על תערוכתה של איריס קובליו "שפת אם" בגלריה נחשון. קיבוץ נחשון, אוצרת: יעל קיני, 27 באפריל 2009
  17. ^ איריס קובליו - ופתאום נפלה עלי הרוח, 2 ביולי 2010
  18. ^ דבר אליה, באתר סלונה, 11 במאי 2011
  19. ^ גלי קול, באתר הארץ, 2015
  20. ^ ציוריה של איריס איריסיה קובליו שהוצגו בתערוכה "גלי קול" בגלריה משרד, 2015
  21. ^ גלי קול- תערוכת יחיד של איריס איריסיה קובליו, באתר ארטביט, 2015
  22. ^ חידת גוף האדם. ארבע מאות שנות אמנות ואנטומיה, באתר מוזיאון ישראל, 1997
  23. ^ טובל במים, טובל באור. מאה שנות צבעי מים בישראל, באתר מוזיאון ישראל, 1998-1999
  24. ^ איריס איריסיה קובליו משתתפת בתערוכה "שיתוק שינה", באתר "קיבוץ גלויות 45", 2010
  25. ^ אודות התערוכה "אני רומני: ציר בוקרשט - תל אביב", באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  26. ^ תרופות ורפואה באמנות עכשווית, באתר מכון ויצמן למדע, 5 בספטמבר 2015
  27. ^ עמוד הספר "מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה", באתר הוצאת אבן חושן
  28. ^ אודות הספר "מחברת החלומות", באתר הוצאת אבן חושן
  29. ^ אודות הספר "שורות", באתר הוצאת אבן חושן
  30. ^ אודות הספר "זמן טרופות", באתר צומת ספרים
  31. ^ אודות הספר "גני הזהב של סנקטאפו", באתר הוצאת חרגול
  32. ^ אודות הספר "צעדים בשלג", באתר הוצאת אבן חושן