ירון אדלשטיין

ירון אדלשטיין (נולד ב-13 באפריל 1979) הוא מחזאי ובמאי תיאטרון ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירון אדלשטיין נולד וגדל בעיר רחובות. אביו הוא המדען שמואל אדלשטיין ואמו היא הציירת אניטה בן-ארי. ירון הוא הצעיר מבין שלושה ילדים. בנעוריו למד אדלשטיין תיאטרון בבימת הנוער של רחובות ובמגמת התיאטרון בתיכון דה-שליט. בצה"ל שירת כלוחם במערך הנ"מ (2000-1997). ב-2001, לאחר שחרורו מצה"ל, שיחק בתיאטרון "נוצר" ולימד תיאטרון במסגרת פרויקטים של דו-קיום לנוער ערבי-יהודי ביפו.

ב-2006 סיים את לימודיו לתואר ראשון (B.Ed) במסלול לבימוי תיאטרון במכללת סמינר הקיבוצים. כעבודות גמר ביים את המחזה "הכובש" מאת חנוך לוין, ומחזה מקורי שכתב - "האקדמיה לנגיעות".

ב-2007 כתב את המחזה "הר" בשיתוף הבמאית דלית מילשטיין. המחזה הוצג בשנת 2010 בקריאה מבוימת בפסטיבל למחזאות מקורית "Heidelberger Stückemarkt" בגרמניה. עבור כתיבת המחזה זכה אדלשטיין בפרס חבר השופטים והמחזה נבחר לעלות כהפקה מלאה בתיאטרון של היידלברג. המחזה הוצג בבכורה אירופאית בשנת 2011 בבימויו של Timo Kirstin. בקיץ 2014 עלה המחזה בבכורה בישראל בתיאטרון נוצר בבימויה של דלית מילשטיין. ב-2019 עלה המחזה בתיאטרון תמו-נע בעיבוד ובבימוי של חן דוד.

ב-2009 יצר אדלשטיין בשיטת אנסמבל את ההצגה הסאטירית "החברים של ננה" שהציגה בתיאטרון תמונע עד 2013. אדלשטיין ביים את ההצגה, וכתב אותה ביחד עם אלון בורנשטיין, בועז דבי, אהרון לוין ובשיתוף השחקנים. ההצגה הייתה מועמדת לפרס הפרינג' 2010 על עבודת אנסמבל.

ב-2010 אדלשטיין עיבד וביים, ביחד עם הבמאית טל ברנר, את הסיפור "היצור" מאת שלום עליכם בבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים. ההצגה המשיכה להציג בתיאטרון צוותא, ועבורה זכו אדלשטיין וברנר בפרסי קיפוד הזהב 2010 על בימוי ועל עיבוד. ב-2011 ביימו יחדיו הפקה נוספת בסמינר הקיבוצים - עיבוד חדש לרומן הסאטירי "החייל האמיץ שווייק" מאת ירוסלב האשק.

ב-2012 כתב אדלשטיין ביחד עם אהרון לוין את המחזה "פפפפפפפ" – פארסה שחורה בנושא פצצת האטום הישראלית. המחזה הוצג בבכורה בפסטיבל עכו 2013 בבימוים של אדלשטיין ולוין, וההצגה זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל.

ב-2014 אדלשטיין ביים את ההצגה "הערפד, הגנב, הזונה והירח" שיצר במשותף עם קבוצה מתלמידי השנה השלישית בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי. ההצגה, בסגנון פנטזיה, הביאה לבמה ארבע אגדות מקוריות שכתבו.

ב-2015 אדלשטיין ביים את המחזה "אורזי המזוודות" מאת חנוך לוין בתיכון עירוני א' לאמנויות בתל אביב.

באותה שנה כתב וביים ביחד עם אהרון לוין את הצגת הילדים "החולד הקטן" אשר הציגה באופן עצמאי במוזיאון ת"א וברחבי הארץ. ההצגה הייתה מועמדת בשנת 2016 לפרס הצגת השנה לגיל הרך, כמו גם לפרסי הבימוי והמוזיקה המקורית, וזכתה בפרס שחקן המשנה לאיציק לילך. בשנת 2019 עלה המחזה בבכורה ברומא שבאיטליה ב-Teatro Tor Bella Monaca בתרגומה ובבימויה של קלאודיה דלה סטה.^[1]

בקיץ 2015 אדלשטיין ביים בתיאטרון הקרון את הצגת הילדים "על שלוש פנדות וזהבה אחת" שיצר במשותף עם השחקנית אילה דנגור. ההצגה עלתה בבכורה באוגוסט 2015 במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בירושלים. ^[2]

ב-2016 אדלשטיין עיבד וביים את המחזה "השחף" מאת אנטון צ'כוב ובתרגומו של פרופ' הרי גולומב בבית הספר לאמנויות הבמה של מכללת סמינר הקיבוצים. ההצגה נבחרה לייצג את המכללה במסגרת פסטיבל בתי הספר למשחק בתיאטרון הבימה.

ב-2017 אדלשטיין כתב את המחזה "הנידפים" וביים אותו בתיאטרון נוצר. המחזה זכה ב-2018 במלגת מפעל הפיס לתרגום, ותורגם לאנגלית על ידי נתלי פינשטיין. המחזה השתתף באירועי חשיפה בינלאומית 2018.

ב-2020 כתב אדלשטיין את המחזמר "רינגו" שעלה בבכורה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של עמית אפטה ובביצוע של קבוצת "הקאמרי | דור חדש". עבור המחזה זכה אדלשטיין בפרס מחזאי השנה של תיאטרון הקאמרי לשנת 2021 ע"ש תמר רודיך.

ב-2021 כתב אדלשטיין ביחד עם אהרון לוין את מחזה הילדים "המקלון". המחזה זכה במלגת התרגום של Maison Antoin Vitez בפריז, ותורגם לצרפתית על ידי לורנס סנדרוביץ'. ^[3]

מלבד עבודותיו כמחזאי וכבמאי, אדלשטיין מלמד החל משנת 2016 משחק וכתיבה דרמטית בבית הספר לאומנויות הבמה של מכללת סמינר הקיבוצים. ב-2017 אדלשטיין החל ללמד אלתור בתיאטרון האימפרוב וללמד בימוי בתיכון עירוני א' לאמנויות.

בשנת 2006 ייסד אדלשטיין ביחד עם בועז דבי את "סדנת החיילים" – סדנת משחק שנתית עבור בוגרי מגמות תיאטרון במהלך שירותם הצבאי. במסגרת הפרויקט יצרו וביימו מספר רב של הפקות מקוריות שנוצרו בשיטת אנסמבל עם משתתפי הפרויקט.

אדלשטיין שיחק החל משנת 2006 בקבוצת האלתור "פלייבק אקו", וב-2017 הצטרף לקבוצת האימפרוב "החברים של אנה". בשנת 2018 ייסד ביחד עם בועז דבי וערן בן צבי את הרכב תיאטרון הפלייבק "V.I.Play" במסגרתו הוא משחק ומנחה.

ב-2018 שיחק אדלשטיין בהצגה "דרקונים וזונות" שכתב בועז דבי וביים ערן בן צבי בתיאטרון נוצר. ההצגה עלתה בבכורה בפסטיבל עכו 2018 וזכתה בפרס ההצגה הטובה בפסטיבל.

אודות מחזות נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר

טרגדיה פנטסטית-אבסורדית שכתב אדלשטיין בשיתוף הבמאית ומנהלת תיאטרון נוצר דלית מילשטיין. המחזה, שמתאר את קורותיהם של חמישה לוחמים שכלואים בתוך מלחמה נצחית, עוסק באתוס הגבורה הישראלי ומתכתב עם קרבות שנויים במחלוקת מהתודעה הישראלית: פעולות התגמול של שנות ה-50, קרב החווה הסינית ומלחמת לבנון השנייה, ועם דמויות מההיסטוריה הצבאית הישראלית כמו אריאל שרון, מאיר הר-ציון ולוחמי יחידה 101. תהליך הכתיבה של המחזה ארך שנתיים (2006–2008) וכלל מחקר מקיף שבמהלכו אדלשטיין ראיין לוחמים שהשתתפו באותם קרבות ולמד עדויות ומחקרים רבים מהוויית הצבא והמלחמה, כמו אלה של ההיסטוריון ד"ר אורי מילשטיין. "הר" הוצג לראשונה בקריאה מבוימת ב-2010 בהיידלברג, גרמניה, בפסטיבל למחזאות מקורית "Heidelberger Stückemarkt" בתרגומה לגרמנית של שרון נוני. אדלשטיין זכה עבור המחזה בפרס חבר השופטים, ו"הר" נבחר לעלות כהפקה מלאה בתיאטרון של היידלברג. ב-2011 הוצג בבכורה אירופאית בבימויו של Timo Kirstin וזכה לשבחי הקהל והביקורות. ב-2013 המחזה תורגם לאנגלית בידי לני שחף לקראת השתתפותו באירועי "חשיפה בינלאומית" ו"ישראדרמה". בקיץ 2014 עלה המחזה בבכורה בישראל בתיאטרון נוצר בבימויה של דלית מילשטיין.

החברים של ננה

אדלשטיין ביים את ההצגה "החברים של ננה" שכתב במשותף עם אלון בורנשטיין, בועז דבי ואהרון לוין ובשיתוף השחקנים – חן אברהם, יפית אסולין, רון ביטרמן, רועי חמאי, נטלי לאור-חמאי, דניאל סבג ואדוה שרון אילן. ההצגה מורכבת משמונה מערכונים סאטיריים שעוסקים במגוון נושאים חברתיים ופוליטיים, ומתאפיינת בהומור שחור, גרוטסקי ומקאברי. "החברים של ננה" הציגה בתיאטרון תמונע במשך ארבע שנים (2010–2013) והייתה מועמדת לפרס הפרינג' 2010 על עבודת אנסמבל. על "החברים של ננה" כתב מרט פרחומובסקי, מבקר התיאטרון של המגזין טיים אאוט תל אביב:

"תיאטרון ומגניבות אלה שני מושגים שלעיתים מאד רחוקות הולכים יחד. זהו המקרה הנדיר של תיאטרון מגניב: קיצוני, מפתיע, מהיר ועצבני, ומעורר התלהבות אותנטית לגמרי". ^[4]

היצור

אדלשטיין עיבד וביים ביחד עם טל ברנר את הסיפור "היצור" מאת שלום עליכם. היצור היא הבת של הרב זרחל. היא מכונה כך בפי בני משפחתה וקהילתה בגלל היותה נכה ולוקה בפיגור. גיבור הסיפור, הילד שלום רבינוביץ' (בן דמותו של שלום עליכם) חומל עליה ואף נמשך אליה. כשהיא מתה לפתע, נפשו חווה טלטלה עזה. ההצגה החלה את דרכה כחלק מהצגת שנה ג' בסמינר הקיבוצים ("סיפורים אדומים") והמשיכה להציג באופן עצמאי בשנים 2010–2011 בתיאטרון צוותא. אדלשטיין וברנר הם זוכי פרסי קיפוד הזהב 2010 עבור בימוי ההצגה ועבור עיבוד הסיפור למחזה.

פפפפפפפ

ההצגה זוכת פסטיבל עכו 2013. אדלשטיין כתב וביים את ההצגה ביחד עם אהרון לוין, בהפקת תיאטרון האינקובטור. "פפפפפפפ" היא קומדיה שחורה השואבת השראה מיצירות קולנועיות מתקופת המלחמה הקרה: "דוקטור סטריינג'לאב" של סטנלי קובריק, ו"Fail Safe" של סידני לומט. המחזה מגולל את סיפורו של סגן-אלוף פינקוס, מפקד צוללת דולפין ישראלית, שמחליט על דעת עצמו לשגר את ארבעת הטילים הגרעיניים שבצוללת לעבר איראן. ראש הממשלה מכנס באישון לילה את הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל בניסיון למנוע את הקטסטרופה העומדת לפתחם. בהצגה משחקים איצ'ו אביטל, זאב שמשוני, ערן בן-זאב, ערן בן-צבי, רפי קלמר, אמיר ירושלמי, יינון שאזו, יאיר ראופמן ואיתמר שרון. בנימוקיהם למתן פרס ההצגה הטובה בפסטיבל עכו 2013 כתבו צוות השופטים בראשותו של יוסי שריד:

"המחזה מומחז ומוצג כפארסה שחורה שקוראת דרור מוחלט לדמיון. אולם במחשבה שנייה ואולי שלישית, ייתכן שאינה דמיונית כל כך והיא מציאותית הרבה יותר מכפי שאנו משערים". ^[5]

רינגו

מחזמר קומי פרוע שכתב אדלשטיין והוצג בתיאטרון הקאמרי כהפקתם הראשונה של קבוצת "הקאמרי | דור חדש". את המחזה ביים עמית אפטה ואת המוזיקה הלחין אלון גלזינגר. המחזמר מספר את סיפורו של דני דינגוט, שדקות ספורות לאחר שהוא מציע נישואים לבת זוגו מיקה, הוא מגלה שאיבר המין שלו נעלם. באותה עת האיבר שלו – "רינגו" – כבר חוגג את עצמאותו ברחבי העיר. בעוד דני מחפש אחריו, מיקה נסחפת לרומן עם רינגו, שבינתיים מתגייס לצה"ל אך נחטף על ידי החמאס. זהו מחזמר סאטירי על אהבה ואינטימיות, על המאבק הנצחי בין היגיון לתשוקה, ועל התגנבות הפוליטיקה אל תוך התחתונים. מבקרת התיאטרון של העיתון הארץ, ננו שבתאי, כתבה על ההצגה:

"רינגו היא קומדיה קלילה ושנונה, אך גם מעוררת מחשבה, ובעיקר כמיהה אנושית-אמנותית לעולם הומני יותר, לשוויון ולאהבה, בדומה למחזות זמר גדולים כמו "שיער". זוהי קפסולת תיאטרון כיפית ואוהבת אדם".^[6]

עבור כתיבת המחזה זכה אדלשטיין בפרס מחזאי השנה של תיאטרון הקאמרי לשנת 2021.