לדינית

לדינית

מדינות	איטליה
אזורים	טרנטו, דרום טירול, ונטו
דוברים	30,000
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו-אירופית איטלית רומאנית מערבית רטו-רומאנית לאדינית
מוסד	אין
קוד שפה	lld
קוד ISO 639-3	lld
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

לאדינית (בלשון המקור: ladin, באיטלקית: ladino, בגרמנית: Ladinisch) היא שפה רומאנית המדוברת בצפון איטליה, בעמקי הרי הדולומיטים שבנפות דרום טירול, טרנטו ובלונו, בפי כ-30,000 איש. שפה זו איננה ניב איטלקי, אלא שייכת לענף הרטו-רומאני של השפות הרומאניות, יחד עם השפות רומאנש המדוברת בשווייץ ופורלן המדוברת במחוז פריולי-ונציה ג'וליה. בדרום טירול ובטרנטינו היא מוכרת כשפת מיעוט רשמית.

מקור השם

שם השפה גזור מן המילה הלטינית latinus ("לטיני"), והוא מעיד על מוצאה בתור שריד של הלטינית המדוברת שנותרה באלפים לאחר כיבושם בידי הרומאים. דוברי השפה כינו את עצמם "לטינים" (ומכאן ladin), ואילו דוברי הגרמנית, שחדרו לאזור מתקופת נדידת העמים ואילך, כינו אותם Welsch (ולשים) - בהבחנה מעצמם ומן ה־Windisch, הם הסלאבים. מן המאה ה-18 ואילך נפוץ הכינוי Ladinisch גם בקרב דוברי הגרמנית, לציון אוכלוסיות דוברות רומאנית שהיו כפופות לטירול ונתונות בתהליך של גרמניזציה.

תפוצה גאוגרפית ודוברים

תפוצת הלאדינית. הגוון הכהה מציין אזורים שבהם היא מדוברת, הבינוני אזורים שבהם היא מדוברת לצד שפות אחרות (לומברדית ובוורית), והבהיר אזורים הנתונים להשפעתה (על הוונטית והפריולנית). סימן השאלה מציין את אזור נונס-סולנדרו שתפוצתה בו אינה ודאית.

הלאדינית מדוברת בעמקים אחדים שבדולומיטים, באזור רציף הקרוי לאדיניה . שטח זה משתרע על שלוש נפות בשני חבלי ארץ: הנפות האוטונומיות דרום טירול וטרנטו שבחבל טרנטינו-אלטו אדיג'ה, ונפת בלונו שבחבל ונטו. מובלעת קטנה הולכת ונעלמת של דוברי לאדינית מצויה גם בפריולי-ונציה ג'וליה, בכפרי ארטו וצ'ימולאיס שבנפת פורדנונה. השפה מוכרת כשפת מיעוט בכ-50 רשויות מקומיות באזורים אלה.

שפות איטליה - לדינית בבורדו למעלה מימין

מספר הדוברים אינו ידוע במדויק, שכן רק בדרום טירול ובטרנטינו נדרשים התושבים להצהיר על שיוכם הלשוני במפקד האוכלוסין הנערך אחת לעשר שנים. במפקד 2011 הצהירו על הלאדינית כשפת אמם 20,548 מתושבי דרום טירול (כ-4.5% מאוכלוסייתה) ו-18,550 מתושבי טרנטינו. בנפת בלונו, שבה אין מפקד לשוני, מתבסס מספר הדוברים על הערכות בלבד. מספר דוברי הלאדינית באזור הליבה מוערך בכ-30,000, ואילו האוכלוסייה הכוללת בשטח המוכר רשמית כלאדיני מונה כ-92,000 נפש.

ניבים

הלאדינית אינה שפה אחידה אלא אשכול של ניבים, ולאורך רוב תולדותיה לא עמד לרשותה תקן כתוב אחיד. בלב אזור הדיבור, בעמקים המקיפים את מסיב ההרים סֶלָה, מבחינים בשישה ניבים עיקריים:

• גַרדֵנָה (Gherdëina), בעמק ואל גרדנה
• בָּדְיוֹט (Badiot), בעמק בדיה
• מָארֵאוֹ (Maréo), באזור מארֵבֵּה
• פָשָאן (Fascian), בעמק פאסה
• פוֹדוֹם (Fodom), בליבינאלונגו
• אַנְפֵּזָאן (Anpezan), בקורטינה ד'אמפצו

מבין השישה, ניבי דרום טירול שמרו טוב יותר על קווי הלאדינית הקדומה.

לצד ניבי הליבה נמנים עם הלאדינית גם כמה ניבים שוליים שמעמדם שנוי במחלוקת: הניב הקאדורי (Cadorino) באזורי קאדורה וקומליקו , ניבי האזור האגורדיני, ובעיקר נוֹנֵס וסוֹלַנְדְרוֹ (איט') שבמערב טרנטינו, המכונים יחד "לאדינית אנאונית" (anaunico). יש הרואים בהם ניבים לאדיניים לכל דבר, ויש הגורסים שאינם אלא ניבים צפון-איטלקיים שספגו השפעה לאדינית. גם סיווגה של הלאדינית כולה היה שנוי במחלוקת ממושכת בקרב הבלשנים: אסקולי מנה בקבוצה הרֵטוֹ-רומאנית שלושה ענפים - רומאנש, לאדינית ופריולנית - ואילו ג'ובאן בטיסטה פלגריני (איט') חילק בסיווג מאוחר יותר את הלאדינית המרכזית לשתי קבוצות, "לאדינית דולומיטית של הסֶלָה" ו"לאדינית בלונזית-קאדורית", שהגבול ביניהן עולה בקנה אחד עם הגבול המנהלי של ימינו בין החבלים טרנטינו-אלטו אדיג'ה לונטו. הסיווג הזה ספג ביקורת על שהתווה גבול לשוני לפי קו מנהלי. כך, למשל, שייך פלגריני את ניב פוֹדוֹם (איט') לניבי עמק הפְּיָאבֵה , ולא לניב באדיוט (איט') הקרוב אליו הרבה יותר גאוגרפית ולשונית.

תולדות השפה

אזורי השפות הרטו-רומאניות כיום (רומאנש, לאדינית ופריולנית). הקו המקווקו מציין את תחום תפוצתן הקדום, הרחב בהרבה.

משכבשו הרומאים את האלפים, במסע המלחמה של המצביא דרוסוס, חולק אזורם של עמי ההר לפרובינקיות רומיות, והתיישבו בו אזרחי רומא. הלאדינית התפתחה מן הלטינית המדוברת של תושבי האזור, ויש במרכיביה הלא-לטיניים עקבות של השפה הרֵטית - שפתם הקדם-הודו-אירופית של הרייטים. שאלת קיומה של שפה רֵטוֹ-רומאנית קדומה ומאוחדת שנויה במחלוקת בקרב הבלשנים, פולמוס הקרוי "שאלת הלאדינית" .

מן המאה ה-6 ואילך דחקו הבָּאיוּבָרים , שבאו מצפון, את תחום הלאדינית, ומדרום לחצו עליו ניבים גאלו-איטלקיים . הלאדינית שרדה רק בעמקי ההרים הנידחים והמבודדים. בימי הביניים שלטו ברוב האזור רוזנות טירול או נסיכות-הבישופות של בְּריקסֶן - שתיהן מאחוזותיו של בית הבסבורג - ואילו אזור קאדורה היה כפוף לרפובליקת ונציה. בתקופת האימפריה הרומית הקדושה, ולאחר 1804 בתקופת האימפריה האוסטרית, עברו דוברי הלאדינית תהליך של גרמניזציה.

עם תום מלחמת העולם הראשונה ב-1918 סיפחה איטליה את דרום טירול, ובכלל זה את האזורים דוברי הלאדינית. התנועה הלאומית האיטלקית של המאות ה-19 וה-20 ראתה בלאדינית ניב איטלקי, טענה שדוברי הלאדינית דחו. המשטר הפשיסטי הפעיל על הקהילות הלאדיניות לחץ של איטלקיזציה , שקידמו אישים כאטורה טולומיי ובניטו מוסוליני. במסגרתו, למשל, שונו שמות היישובים הלאדיניים להגייתם האיטלקית. הסכם גרובר-דה גספרי מ-1946 הקנה אוטונומיה לטרנטינו ולדרום טירול אך לא כלל הוראות בעניין הלאדינית, ורק חוק האוטונומיה השני מ-1972 הכיר בה כשפה רשמית באופן חלקי. במישור הבין-לאומי חתמה איטליה על האמנה האירופית לשפות אזוריות או שפות מיעוט , שנוסחה ב-1992, אך טרם אשררה אותה.

מעמד רשמי והכרה

בדרום טירול ובטרנטינו מוכרת הלאדינית כשפה רשמית מכוח חקיקה נפתית וארצית, ומשמשת בהן הן בבתי הספר הן במנהל הציבורי. בדרום טירול נלמדת הלאדינית בבתי הספר של היישובים הלאדיניים לצד הגרמנית והאיטלקית, ולמשרות קבועות בשירות הציבורי נדרשת בדרך כלל הוכחת שליטה בשלוש השפות. לשם חלוקה הוגנת של משרות אלה הונהגה שיטת "המידתיות האתנית" (proporzionale etnica): אחת לעשר שנים, במסגרת מפקד האוכלוסין, מצהיר כל תושב על שיוכו לאחת משלוש הקבוצות הלשוניות, ותוצאות ההצהרה קובעות את חלוקת המשרות. בכך מובטח ללאדינים ייצוג בשירות הציבורי כפי חלקם באוכלוסייה. כן שמור להם מושב במועצותיהן של נפות דרום טירול וטרנטינו, ולשם שימור הלאדינית והוראתה הוקמו מכונים תרבותיים לאדיניים.

בנפת בלונו שבחבל ונטו מוכרת הלאדינית כשפה מוגנת מכוח החוק האיטלקי להגנת מיעוטים לשוניים היסטוריים (חוק 482 משנת 1999), אך בהשוואה לדרום טירול ולטרנטינו כמעט שלא נענו משאלות הלאדינים בידי ממשל החבל. שלושת היישובים קורטינה ד'אמפצו, ליבינאלונגו וקולה סנטה לוצ'יה הם יישובים דוברי לאדינית שהשתייכו עד 1918 לחבל טירול, וסופחו לבלונו רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. במשאל עם שנערך ב-2007 הצביעו תושבי קורטינה ד'אמפצו ברוב מכריע בעד פרישה מחבל ונטו וחזרה לדרום טירול. שינוי גבולות כזה יחזיר את היישובים הלאדיניים הללו לחבל שבו זוכה הלאדינית להגנה החזקה ביותר ויאחד מחדש קהילות שפוצלו בין יחידות מנהל שונות, ולכן הוא נתפס כחיזוק למעמד השפה. ברוח זו קורא ארגון הגג של הלאדינים בדולומיטים לאחד מחדש את כלל הקהילות הלאדיניות, המפוזרות כיום על פני שלוש נפות.

תקנון השפה

ריבוי הניבים והיעדרו של תקן כתוב משותף הולידו את מיזם SPELL (ראשי תיבות של Servisc per la Planificazion y Elaborazion dl Lingaz Ladin, "השירות לתכנון ולפיתוח השפה הלאדינית"), שמטרתו לקבוע ללאדינית לשון כתובה תקנית אחת. בשנת 1988 הטילו שני המכונים התרבותיים הלאדיניים המרכזיים, מיקורה דה רי שבדרום טירול ו"מאיון די פאשן" (Majon di Fascegn) שבעמק פאסה, על הבלשן השווייצרי היינריך שמיד (גרמ') לפתח את הכתב המשותף. בשנת 1998 פרסם שמיד קווים מנחים לבנייתו, ובכך באה לעולם הלאדינית התקנית הקרויה לאדין דולומיטן (או "לאדין סטנדרד"). המיזם הושלם סביב שנת 2000 וכלל גם חיבור מילון ודקדוק בסיסי. ואולם התקן זכה לקבלה מוגבלת בלבד בקרב הדוברים.

מאפיינים לשוניים

מאפיין בולט המייחד את הלאדינית מן האיטלקית, ומשותף לה עם הרומאנש והפריולנית, הוא הפלטליזציה של העיצור הלטיני c (הנהגה [k]) בראש מילה לפני התנועה a, ההופך בה לעיצור מחוכך. כך לטינית casa ("בית", [ˈkaza]) נהגית cësa בניב גרדנה ([ˈʧəza]) ו-ćiasa בניב באדיוט ([ˈʨaza]), ואילו באיטלקית נותר ההגה [k] (casa). עם השפות הרומאניות המערביות חולקת הלאדינית תווי היכר נוספים, ובהם היחלשותם של עיצורים בין-תנועתיים (לטינית latinu הפכה ל-ladin) וצורת רבים בסיומת s, שאינה נוהגת באיטלקית. כך, למשל, צורת הרבים של l di ("היום") בניב גרדנה היא i dis.

מאפיין נוסף הוא גלגולם של הצרורות הלטיניים cl ו-gl ל-tl ול-dl (לטינית clamare, "לקרוא", הפכה ל-tlamé בניב גרדנה). כמו כן נותרו בלאדינית עקבות של מצע רֵטי קדם-לטיני, בעיקר במילים מתחום הנוף ההררי, כגון crëp ("הר"), roa ("מפולת") ו-dascia ("ענף").

הגיית השפה וכתיבתה

עיצורים

מערכת העיצורים של הלאדינית מובאת בטבלה שלהלן:

פונמות בלדינית

	סדקי		וילוני		חכי		מכתשי ־חכי		בתר־ מכתשי		מכתשי /שִנִּי		שפתי (־שִנִּי)
אפי			ŋ		ɲ						n		m
סותם			g	k							d	t	b	p
מחוכך							ʥ	ʨ				ʦ
חוכך		h							ʒ	ʃ	z	s	v	f
מקורב (צדי)											ɹ
											l

תנועות

מערכת התנועות של הלאדינית התקנית מצומצמת מזו של כמה ניבים מקומיים. בניב באדיוט, למשל, מצויות תנועות שאינן חלק מן התקן: התנועה [ɐ] (הנכתבת ë) ושתי תנועות קדמיות מעוגלות, [ø] ו-[y] (הנכתבות ö ו-ü). בהברות לא-מוטעמות מתלכדים זוגות התנועות /e/ ו-/ɛ/ וכן /o/ ו-/ɔ/.

כתיב

הכתיב של הניבים השונים ושל הלאדינית התקנית מבוסס על עקרונות דומים, ובדרך כלל אפשר לגזור ממנו את ההגייה. ההטעמה נופלת על ההברה הלפני-אחרונה במילים המסתיימות בתנועה, ועל ההברה האחרונה במילים המסתיימות בעיצור (למעט s), וחריגות מכלל זה מסומנות בסימני הטעמה. באותיות e ו-o הסימנים מבחינים גם בין הגיות: é נהגית [e] ו-è נהגית [ɛ], ó נהגית [o] ו-ò נהגית [ɔ]. האות ë מציינת תמיד הטעמה, ואורך תנועה מסומן בסימן קרט (כגון â) רק בניבים באדיוט ומארֵאוֹ, שבהם הוא נושא הבחנה במשמעות.

תקשורת ותרבות

הלאדינית משמשת בכמה אמצעי תקשורת. תאגיד השידור הציבורי האיטלקי RAI מפעיל את הערוץ ראי לאדיניה , המשדר תוכניות רדיו וטלוויזיה בלאדינית, ולצדו פועלות תחנות רדיו פרטיות כגון רדיו גרדינה (Radio Gherdëina). בכתב מופיע השבועון "לה אוש די לאדינס" (איט'), היוצא לאור בניבים שונים, ובעיתונים היומיים המקומיים מתפרסם מדור בלאדינית. שלישיית הפופ גאנס , ששיריה מושרים בעיקר בניב באדיוט, זכתה לפופולריות גם מחוץ לאזור, ובמיוחד בגרמניה.

דוגמאות טקסט

פתיחת תפילת האדון בארבעה מניבי הלאדינית, בלאדינית התקנית ובלטינית, ממחישה את השוני ביניהם.

עברית	גרדנה	באדיוט	פשאן	אנפצאן	לאדין דולומיטן	לטינית
אבינו שבשמיים	Pere nost, che t'ies tl ciel	Nosc Pere dal cí	Père nosc che te es sun ciel	Pare nosc, che te stas su in zielo	Pere nost, che t'ies en ciel	Pater noster, qui es in caelis
יתקדש שמך	sibe santificà ti inuem	al sii santifiché to enom	sie fat sent to inom	sée fato santo el to gnon	al sie santifiché ti inom	sanctificetur nomen tuum
תבוא מלכותך	vënie ti rëni	al vëgni to rëgn	fa che vegne to regn	viene el to regno	al vegne ti regn	Adveniat regnum tuum
ייעשה רצונך	sibe fata ti ulentà	töa orenté sii fata	to voler sie semper respetà	sée fato chel che te vos tu	sia fata tia volonté	Fiat voluntas tua
כבשמיים כן בארץ	coche en ciel enscì en tiera	desco sö al cí ensciö söla tera	tant sun ciel che su la tera	tanto in zielo che su ra tera	coche en ciel enscì en tera	sicut in caelo, et in terra

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לדינית בוויקישיתוף