נורווגית ספרותית
| מדינות | נורווגיה |
|---|---|
| אזורים | צפון אירופה |
| דוברים | 4,200,000 |
| שפת אם | 3,500,000 |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום |
 נורווגיה |
| מוסד | מועצת השפה הנורווגית |
| קוד שפה |
nb  |
| קוד ISO 639-1 |
nb |
| קוד ISO 639-2 |
nob |
| קוד ISO 639-3 |
nob |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
נורווגית ספרותית (Bokmål – בוּקמוֹל, בתרגום: "שפת הספר") היא אחת משתי הצורות הסטנדרטיות של השפה הנורווגית, וכמו כל הניבים הנורווגיים, היא שייכת למשפחת השפות הגרמאניות. כ-85% מאוכלוסיית נורווגיה משתמש בה כשפה הראשית. מוסדות החינוך בנורווגיה מלמדים בנורווגית ספרותית או ב"נורווגית חדשה" (Nynorsk), שהיא הצורה הסטנדרטית החלופית, לפי החלטת ממשלת המחוז או הורי התלמידים.
"נורווגית ספרותית" ו"נורווגית חדשה" הן לא ניבים במובן הרגיל של המילה. אלה הן שתי שיטות לסטנדרטיזציה של השפה הנורווגית. כלומר, אלה ניבים שהתפתחו באופן מלאכותי, על ידי קביעת כללים וסגנון מועדפים לשימוש בשפה הנורווגית בנסיבות רשמיות. בחיי היומיום, מדברים רוב הנורווגים באחד מכמה ניבים של נורווגית שהתפתחו באופן טבעי, ההבדלים בין הניבים האלו אינם גדולים, אך יש ניבים הקרובים יותר ל"נורווגית ספרותית" ויש כאלה הקרובים יותר ל"נורווגית חדשה". מעטים מדברים בשתי הצורות באופן מילולי, אך ישנם ניבים אשר יותר קרובים לנורווגית ספרותית מאשר נורווגית חדשה, או להפך.
המשפט הבא מדגים את היחסים בין נורווגית חדשה, נורווגית ספרותית ודנית:
- עברית: אני בא מנורווגיה
- אנגלית: I come from Norway
- נורווגית חדשה: Eg kjem frå Noreg
- איסלנדית: Ég kem frá Noregy
- נורווגית ספרותית: Jeg kommer fra Norge
- דנית: Jeg kommer fra Norge
ניתן לראות שניכרים ההבדלים בין הנורווגית הספרותית לנורווגית החדשה, והדמיון בין הנורווגית הספרותית והשפה הדנית.
ידיעת קרוא וכתוב ומיומנויות אורייניות אחרות מחייבת שליטה באחת השיטות הסטנדרטיות לפחות. סטנדרטיזציה של שפה היא תופעה שקיימת בכל שפה שיש לה מסורת כתובה. שפות שמדוברות בכמה אזורים או ארצות, עשויות לפתח שיטות סטנדרטיות שונות. למשל, האנגלית הסטנדרטית המקובלת בבריטניה שונה במקצת מהאנגלית הסטנדרטית של ארצות הברית. המיוחד בנורווגית הוא ששתי שיטות סטנדרטיזציה משמשות במקביל בארץ אחת שהיא קטנה יחסית בשטחה, ומספר תושביה אינו גדול.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז איחוד הכתר הדני עם הכתר הנורווגי, הייתה נורווגית מדינתית (Riksmål) – "שפת מדינה" – השפה הראשית בנורווגיה. החל מ-1929, השם "ריקסמול" שוּנה ל"בוקמול" ("שפה ספרותית", משום שהייתה השפה הכתובה). כיום המושג "ריקסמול" מתייחס לשפה הדומה יותר לדנית מאשר לנורווגית הספרותית, המדוברת בידי אנשים מעטים במזרח נורווגיה.
הקשרים פוליטיים-חברתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצב בין נורווגית חדשה לנורווגית ספרותית נשאר עד היום עניין סוציו-פוליטי, לצד סוציולקט וגם קשור בתרבות אזורית. לצד נורווגית חדשה ונורווגית ספרותית יש גם ניב קונברסטיבי של נורווגית חדשה בשם הגנורסק (Høgnorsk), נורווגית עילית, שטוענת שהדקדוק שלה עוד יותר שונה מדנית.
הגייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, נורווגית ספרותית היא צורת כתיבה ולכן אין לה גרסה מדוברת. אותיות הא"ב מייצגות את אותם הצלילים כמו בנורווגית החדשה (אך לא כמו בדנית), וכמוה, ההגייה תלויה בפרשנות הדובר לפי הדיאלקט שלו. בדרך כלל יבחר הדובר את צורת ההגייה שקרובה יותר לניב שלו.
לדוגמה, המשפט הנ"ל "אני בא מנורווגיה" בכמה צורות הגייה אפשריות:
| חדשה | ספרותית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| Noreg. | frå | kjem | Eg | Norge. | fra | kommer | Jeg | |
| אופציה א' | נוֹרֶיי. | פְֿרוֹ | שֶׁם | אֶג | נוֹרְגֶה. | פְֿרָה | קוֹמֶר | יָאִי |
| אופציה ב' | נוּרֶג. | פְֿרוּ | צ'וֹם | אָיי | נוּרְיֶה. | פְֿרָה | קוֹמֶה | יָא |
בנורווגית חדשה כמו בכתובה, ניתן להגות ר' מתגלגלת (כמו בשוודית או רוסית) או ר' גרונית (כמו בעברית או גרמנית), זאת לפי הדיאלקט של הדובר (ר' גרונית נהוגה באזורי דרום-מערב בעיקר).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נורווגית ספרותית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
