מארס 3
 | |
| המקפת של מארס 3 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מפעיל | ברית המועצות |
| תאריך שיגור | 28 במאי 1971 |
| משגר | פרוטון K |
| אתר שיגור |
Baikonur Cosmodrome Site 81/23  |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת |
| לוויין של | מאדים |
| תאריך כניסה למסלול | 2 בדצמבר 1971 |
| נטייה | 60° |
| אפואפסיד | 211,400 ק"מ |
| פריאפסיד | 1,500 ק"מ |
| זמן הקפה | 12.79 ימים |
| הקפות | 20 |
| משך המשימה הכולל |
28 במאי 1971 – הווה (53 שנים) |
| משך המשימה | שנה, חודשיים ו־25 ימים |
| מידע טכני | |
| משקל | 2,265 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 05252 |
| מאגר המידע הלאומי | 1971-049A |
  | |
מארס 3 הייתה גשושית לא מאוישת, שהייתה חלק מתוכנית מארס הסובייטית, תוכנית שנמשכה בין השנים 1960 עד 1973 ומטרתה הייתה לחקור את כוכב הלכת מאדים. מארס 3 שוגרה תשעה ימים לאחר שיגור חללית התאום שלה מארס 2. הגשושיות היו זהות וכל אחת הכילה מקפת ונחתת. לאחר שמארס 2 נחת בהתרסקות אל פני השטח של המאדים, הנחתת של מארס 3 הקדימה את ויקינג 1 האמריקאי, נחתה בהצלחה והפכה לחללית הראשונה שהצליחה לנחות נחיתה רכה על פני השטח של מאדים, אולם הפסיקה לעבוד תוך 20 שניות בלבד.
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריך שיגור: 28 במאי 1971
משקל (כולל דלק): 4,650 ק"ג
מידות:
- גובה: 4.1 מטרים
- רוחב: 2 מטרים (5.9 מטרים עם פאנלים סולריים פרושים)
ציוד
[עריכת קוד מקור | עריכה] | |
| מודל של הנחתת במוזיאון החלל הרוסי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מפעיל | ברית המועצות |
| תאריך שיגור | 28 במאי 1971 |
| משגר | פרוטון K |
| אתר שיגור |
Baikonur Cosmodrome Site 81/23 |
| משימה | |
| סוג משימה | נחתת |
| גרם שמיים | מאדים |
| אתר נחיתה | 45°S 202°E / 45°S 202°E אתר הנחיתה המשוער היה במכתש פטולמאיוס |
| תאריך נחיתה | 2 בדצמבר 1971 |
| משך המשימה הכולל |
28 במאי 1971 – הווה (53 שנים) |
| מידע טכני | |
| משקל | 1,210 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 05252 |
| מאגר המידע הלאומי | 1971-049A |
| | |
מקפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטרה העיקרית של המקפת הייתה ללמוד את טופוגרפיית פני השטח של מאדים, לנתח את הרכב היסודות באדמת מאדים, ללמוד מאפיינים שונים על האטמוספירה של מאדים, לבדוק את הקרינה הסולארית, הרוח הסולארית והשדה המגנטי של מאדים.[1]
מקפות מארס 2 ו-3 שלחו מידע רב בין 1 בדצמבר 1971 למרץ 1972, אפילו שהתקשורת נמשכה עד אוגוסט. ההכרזה על סיום משימות מארס 2 ו-3 הגיעה ב-22 באוגוסט 1972 אחרי 362 הקפות שבוצעו על ידי מארס 2 ו-20 הקפות של מארס 3. הגשושיות שלחו ביחד 60 תמונות. התמונות והמידע שהתקבל שימשו למיפוי קל יותר של מאדים ונתן מידע על שדה הכבידה והשדה המגנטי של מאדים.[2]
נחתת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנחתת הייתה מצוידת בשתי מצלמות טלוויזיה עם ראות שטח של 360 מעלות ובספקטרומטר אופטי על מנת ללמוד על הרכב האטמוספירה של מאדים. כמו כן, על הנחתת היו מכשירים למדידת המאפיינים הכימיים והמכנים של פני השטח וחיישני לחץ, רוח וטמפרטורה. הנחתת הייתה גם מצוידת בזרוע מכנית שאספה דגימות מהאדמה כדי לחפש אחר חומרים אורגניים וסימני חיים. על הנחתת היה דגלון עם סמל ברית המועצות.
בקצה הנחתת בלטו ארבע אנטנות שסיפקו תקשורת עם המקפת באמצעות מערכת רדיו. קפסולת הנחיתה של הגשושית עברה חיטוי לפני השיגור על מנת למנוע זיהום סביבתי במאדים.
הנחתת של מארס 3 הופרדה מהמקפת ב-2 בדצמבר 1971, 4 שעות ו-35 דקות לפני הגעתה למאדים. הנחתת חדרה לאטמוספירת מאדים במהירות של כ-5.7 ק"מ/שנייה. מערכות הנחיתה פעלו כמתוכנן והנחתת נחתה נחיתה רכה ומוצלחת על פני מאדים. הנחתת החלה במשימותיה אולם הפסיקה לעבוד תוך 20 שניות בלבד מסיבות שאינן ידועות. ההערכה היא כי סופות אבק שהתחוללו באותו זמן על מאדים פגעו בנחתת. הנחתת הצליחה לשלוח חלק מהתמונה הראשונה של אדמת מאדים. באותו זמן, המקפת סבלה מאובדן חלקי של דלק שלא איפשר לה להיכנס למסלול המתוכנן של 25 שעות להקפה. במקום זאת, מנועי המקפת הכניסו אותה למסלול ארוך של 12 יום להקפה עם זווית נטייה דומה לשל מארס 2.
לשתי הנחתות היו רוברים קטנים שתוכננו להסתובב סביבם על מגלשיים קטנים בעודו מחובר לנחתת עם כבל "טבורי" באורך 15 מטרים. שני מוטות ברזל קטנים שימשו כמגנים מפני התנגשות מפני שלאותות הרדיו מכדור הארץ היה לוקח זמן רב מדי להגיע אל הרובר. לכל רובר היו אמצעים פשוטים לבדיקת צפיפותה וחוזקה של האדמה. הרוברים מעולם לא נכנסו לפעולה בעקבות אובדן הנחתות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על המשימה (ברוסית)
- מידע על המשימות לחקר מאדים באתר נאס"א.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דף משימת מארס 3 באתר נאס"א, 14 באוגוסט 2012
- ^ ו.ג. פרמינוב, The Difficult Road to Mars - A Brief History of Mars Exploration in the Soviet Union, מחלקת ההיסטוריה של משרדי נאס"א, יולי 1999
| משימות לחקר מאדים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יעפים |
|
| |||||||
| מקפות |
| ||||||||
| נחתות |
| ||||||||
| רוברים |
| ||||||||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים | ||||||||
