מבצע חשיפה מלאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספינות הטילים של חיל הים וסירות הקומנדו של שייטת 13 מתקרבות לאונייה החשודה
רקטת קרקע-קרקע מדגם M-302 שנחשפה באונייה "קלוס סי" על ידי לוחמי צה"ל
רקטות M302 שנתפסו ב-KLOC C.

מבצע "חשיפה מלאה" הוא מבצע צבאי שנערך ב-5 במרץ 2014 על ידי שייטת 13 ושייטת ספינות הטילים של חיל הים הישראלי. במבצע זה נתפסה אוניית המשא קלוס סי (באנגלית: KLOS C), שניסתה להבריח מאיראן אמצעי לחימה שחלקם הוטסו ככל הנראה מסוריה ויועדו לארגוני הטרור הפלסטיניים בסיני או ברצועת עזה[1].

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניית המשא קלוס סי, ששטה תחת דגל פנמה, יצאה[2] מנמל בנדר עבאס שבאיראן בדרכה לנמל אום אלקצר שבעיראק, ושם העמיסה מספר נוסף של מכולות. לקראת 25 בפברואר יצאה האנייה לכיוון פורט סודאן שבסודאן. קהילת המודיעין הישראלית עקבה אחר האנייה למן הפלגתה מאיראן[3]. לאחר שהבשילו התנאים לביצוע הפשיטה, אישר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ששהה באותה עת בביקור ממלכתי בארצות הברית[4], את המלצת הרמטכ"ל, בני גנץ, ושר הביטחון, משה יעלון, להשתלט על האונייה[5]. בבוקר 5 במרץ 2014 השתלטו לוחמי שייטת 13, בסיוע שתי ספינות של שייטת ספינות הטילים, על האונייה, שהייתה בדרכה לנמל פורט סודאן, בעת שהייתה בלב ים סמוך לגבול שבין סודאן לאריתריאה, במרחק של כ-1,500 קילומטרים דרומית לחופי ישראל. איש מ-17 אנשי צוות האונייה לא גילה התנגדות. המטען הכיל בין היתר רקטות קרקע-קרקע M-302 סוריות ואיראניות בעלות טווח של יותר ממאה קילומטרים[6]. איראן הכחישה כל קשר לאוניית הנשק מרגע פרסום הידיעה[7].

על המבצע פיקד מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, מעמדת פיקוד באח"י חנית, שהשתתפה במבצע. במבצע השתתפה גם אח"י חץ, ספינת טילים מדגם סער 4.5 נירית[8].

ב-8 במרץ 2014, אחר הצהריים, הגיעו שני הסט"ילים ואוניית הנשק לנמל אילת. ב-9 במרץ פרקו לוחמי צה"ל את הספינה ולוחמי יחידת סילוק הפצצות של יהל"ם וידאו שאמצעי הלחימה לא ממולכדים. בספינה נתפסו 40 רקטות M-302‏, 181 פצצות מרגמה 120 מ"מ ו-400,000 כדורים בקוטר 7.62 מ"מ[9].

במאי 2014 ביקש צה"ל תקציב נוסף בסך 33 מיליון ש"ח, לכיסוי עלות המבצע[10].

יעד המשלוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב אנשי מודיעין אמריקניים רווחת ההערכה כי הרקטות היו מיועדות לסיני ולא לעזה[11]. לדבריהם, הרקטות, שאורכן 5.5 מטר, אינן ניתנות לפירוק והרכבה, והברחתן לעזה איננה מעשית.[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים רשמיים
פרשנות
ידיעות עיתונאיות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב זיתון, פשיטה בלב ים: השייטת השתלטה על ספינת נשק מאיראן, באתר ynet, 5 במרץ 2014.
  2. ^ אטילה שומפלבי, חיל הים: "ילמדו על המבצע הזה עוד שנים", באתר ynet, 6 במרץ 2014.
  3. ^ אמיר אורןלכידת אוניית הנשק || בין "קארין אי" ל"קלוז סי": המבצע שדוחה את המלחמה, באתר הארץ, 5 במרץ 2014.
  4. ^ יעקב לאפין, הותר לפרסום: חיל הים עצר ספינה עם טילים מאיראן בדרכה לעזה, סופהשבוע, ‏ 5 במרץ 2014.
  5. ^ אמיר בוחבוט‏, הרמטכ"ל פקד "פעל" - ושייטת 13 הסתערה על ספינת הנשק, באתר וואלה! NEWS‏, 6 במרץ 2014.
  6. ^ אבי יששכרוף‏, הנשק שהיה מעלה את הג'יהאד לליגה של הגדולים, באתר וואלה! NEWS‏, 6 במרץ 2014.
  7. ^ אירן מכחישה: "ספינת נשק? בדייה של התקשורת הציונית", באתר חדשות 2, 6 במרץ 2014
  8. ^ יוסי יהושוע, "ידיעות אחרונות", בראש הכוח עמדה אח"י חנית שנפגעה בלבנון, באתר ynet, 6 במרץ 2014.
  9. ^ מבצע ”חשיפה מלאה“ הסתיים: מכולות הנשק נפרקו באילת, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 במרץ 2014.
  10. ^ גילי כהןצה"ל דרש 33 מיליון שקלים על לכידת "הקלוז סי", באתר הארץ, 9 במאי 2014
  11. ^ דן ויליאמס, כתבה, רויטרס, 25.3.2014