קארין איי
 | ||||||||||||||||||
| אניית התחמושת קארין איי ומטענה ברציף נמל אילת 6 בינואר 2002. | ||||||||||||||||||
| מלחמה: האינתיפאדה השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 3 בינואר 2002 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | הים האדום, סמוך לשארם א-שייח' | |||||||||||||||||
| תוצאה | צה"ל השתלט על האונייה, הנשק הוחרם | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קארין איי (באנגלית: Karine A) היא אוניית נשק פלסטינית, עליה השתלט חיל הים הישראלי ב־3 בינואר 2002 במסגרת מבצע "תיבת נוח". ההשתלטות אירעה בים האדום, סמוך לשארם א-שייח' שבחופו המזרחי של חצי האי סיני.
הרקע למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 בדצמבר 2001 הגיעה לנמל קיש שבאיראן האונייה קארין A. לישראל הגיע מידע מודיעיני לפיו הרשות הפלסטינית, בסיוע מספר חברות קש, רכשה את האונייה. לאחר שהתקבל המידע, נכנסה האונייה למעקב של גורמי המודיעין הישראלים. לגורמי המודיעין בישראל התברר כי ברכישת האונייה והפעלתה מעורבים הבכירים הפלסטינים שעסקו בניסיון הברחת מצבורי נשק גדולים מחופי לבנון על האוניה "סנטוריני" שנלכדה ב-7 במאי 2001 סמוך לחופי חיפה בדרכה לחופי רצועת עזה. ישראל המשיכה לאסוף מידע אודות האונייה בשיתוף פעולה מודיעיני הדוק עם ארצות הברית וה-CIA.
לאחר שהאיראנים העמיסו את כלי הנשק הרבים על האונייה, היא יצאה בדרכה לחופי הרשות הפלסטינית. מהאי קיש שבמפרץ הפרסי הפליגה האונייה לנמל חודידה שבתימן, שם עגנה לצורכי תדלוק, ומשם המשיכה לכיוון תעלת סואץ ולעזה.
באגף המודיעין התברר שהיקף הברחת הנשק על הספינה הוא עצום ולכן התקבלה החלטה להיערך לפעולת סיכול באמצעות הקומנדו הימי. בשעה שלחיל המודיעין היה מספיק מידע אודות הספינה, החליט הרמטכ"ל, שאול מופז, כי זהו הזמן המתאים לצאת למבצע סיכול הגעת הספינה לחופי עזה.[1]
מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-3 בינואר 2002 לפנות בוקר, שייטה האונייה בין ערב הסעודית לסודאן כשעל תורנה מונף דגל ממלכת טונגה. מסוקים של טייסת 124, בהובלת מפקד הטייסת אלכס דן, הגיעו אל מעל האונייה ומתוכם השתלשלו אל סיפון האונייה לוחמי שייטת 13, וכוח סילוק פצצות מיחידת יהל"ם, אותם הובילו מפקד השייטת, אל"ם רם רוטברג,[2] ומפקד פלוגת הלוחמים, סא"ל דרור פרידמן.[3] הלוחמים השתלטו על הספינה ואנשי צוותה במהירות ותוך שימוש בקרב מגע מבלי להשתמש בנשקם. משך ההשתלטות על הספינה היה כשבע דקות. במקביל הגיעו למקום לוחמים נוספים מהיחידה באמצעות סירות גומי מהירות מסוג מורנה ששוגרו מאוניית חיל הים הישראלי. מעל המקום ריחפו מסוקי קרב של חיל האוויר ומסוקי ינשוף שעליהם לוחמי שייטת 13, ומעליהם טסו מטוסי מודיעין, צילום ותדלוק, ומטוסי F-15 איגל שהבטיחו את העליונות האווירית. במקום היה גם מטוס בואינג 707 ששימש כמפקדה מעופפת, ועל סיפונו היו הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז, מפקד חיל הים, אלוף ידידיה יערי, ומפקד חיל האוויר, אלוף דן חלוץ. תכנון ההשתלטות הימית והפיקוד עליה בים היו בידי ראש מספן ים, תא"ל אלי מרום.
לוחמי הקומנדו הימי פשטו על כל חלקי הספינה שצוותה לא גילה התנגדות חמושה. נתפסו עשרה נוסעים: שני קציני המשטרה הפלסטינית, שלושה אזרחים לבנוניים (ביניהם פעיל חזבאללה אחד) וחמישה אזרחים מצריים.[4]
על תורן האונייה הונף דגל ישראל והיא הובלה למפרץ אילת, שם התגלה כי על האונייה הועמסו אמצעי לחימה במכלי אטימה המיוצרים באיראן שהכילו כ-50 טון נשק, שנועדו על פי החשד לשימושם של הפלסטינים ברצועת עזה. המטען הכיל בין היתר: 62 רקטות 122 מ״מ, 283 רקטות 107 מ״מ, 700 פצצות מרגמה 120 מ״מ, 686 מרגמות 81 מ״מ, 30 רובי צלפים מסוג דרגונוב ו-212 רובי AK-47 קלאשניקוב, טילי "רעד", מטולי R.P.G ו-211 מוקשים.
תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
איראן והרשות הפלסטינית הכחישו כל קשר לאונייה, אך בעקבות חקירת צוות הספינה, התברר כי הרשות הפלסטינית (שבראשה עמד יאסר ערפאת) מימנה את רכש הנשק. הנשק עצמו נרכש על ידי גורם איראני והועמס על הספינה באחד מנמלי איראן. בראיון שערך עודד גרנות עם קפטן הספינה עומר עכאווי, הודה עכאווי כי כלי הנשק הועמסו באיראן וכי הספינה הייתה בדרכה לחופי הרשות הפלסטינית.
ב-4 בינואר 2002 אירח ראש הממשלה, אריאל שרון, בחוות שקמים את הגנרל האמריקני אנתוני זיני. בתום הפגישה בין השניים, בעקבות פתק שהועבר לו על ידי משה קפלינסקי, מזכירו הצבאי, אמר שרון לזיני: "תוכל למסור ליאסר ערפאת, כשתראה אותו היום, שלא ידאג לאוניית הנשק שלו, קארין A - אנחנו לכדנו אותה, היא בידינו".[5]
ישראל ראתה חשיבות עליונה בהעברת המידע אודות מאמציו של ערפאת להשיג נשק מאיראן לצורכי טרור (כפי שבא לידי ביטוי באונייה זו), והעבירה לארצות הברית חומרים סודיים המוכיחים טענה זו, במסגרת ביקור מיוחד של הרמטכ"ל שאול מופז בארצות הברית. לטענת מופז ומשה יעלון, האמריקאים השתכנעו מהחומר הסודי שהוצג לפניהם כי ערפאת מעורב עמוק בטרור, ובעקבות החומר השתנה מהותית יחסו של הממשל האמריקאי לגבי ערפאת והרשות הפלסטינית, שהתבטאו בניתוק קשרים, בהצהרה כעבור זמן קצר כי 'יש להחליף את המנהיגות הפלסטינית', ובמתן יד חופשית לישראל כעבור מספר חודשים במסגרת מבצע חומת מגן.[6]
גורל האנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פינוי מטען הנשק, ביקשו גורמים תיירותיים פרטיים לקבל את גוף האונייה ולהשקיעו בקרבת החוף לאתר צלילה. גורמי איכות הסביבה התנגדו בטענה כי חוף אילת מלא בכאלה ואין מקום לכך. בהוראת ראש הממשלה אריאל שרון הוטבע גוף האנייה בלב מפרץ אילת בעומק רב.[7] ראש התורן הוסר והוצב למזכרת ליד המוזיאון ההיסטורי של אילת.[8] על גורל האנייה הופצו ידיעות סותרות כדי למנוע מידע מהאויב או ביקורת מבית.[9]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה
- מבצע ארבעת המינים – מבצע צבאי בו נתפסה האונייה האיראנית "פרנקופ" בה הוברחו אמצעי לחימה לחזבאללה בלבנון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוס גלבוע, דרמה בים האדום - תפיסת קארין A אוניית הנשק הפלסטינית 3 בינואר 2002, הוצאת המרכז למורשת המודיעין ואפי מלצר, 2017
- Brig. Gen. Amos Gilboa, A Raid on the Red Sea: The Israeli Capture of the Karine A, Yonah Jeremy Bob (Editor, Translator), Potomac Books, 2021
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קארין איי, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט- תדריך משרד החוץ
- לכידת אוניית הנשק "קארין איי", באתר חיל הים הישראלי, 2
- אמיר אורן, הזקן והים, באתר הארץ, 10 בינואר 2002.
- עמוס גלבוע, מבצע העשור, באתר nrg, 2 בינואר 2012
- חנן גרינברג, חשיפה: כך השתלטה השייטת על ספינת הנשק "קארין איי", באתר nrg, 13 בינואר 2012
- קארין A תפיסת ספינת הנשק, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- עמוס גלבוע, "ידיעות זהב" שלא הוחמצו, המודיעין שאיפשר את תפיסת קארין איי, אתר המרכז למורשת המודיעין, ספטמבר 2016
- יונה ג'רמי בוב WHEN ISRAELI INTEL, CIA CAUGHT MEGA ARMS BOAT AND CHANGED HISTORY ג'רוסלם פוסט 24 בספטמבר 2017
אלכס פישמן, "אנחנו שומעים את מפקד הכוח אומר בקשר: 'יש ממתקים'. מתחילים חיבוקים ונשיקות. ואז קלטתי: עשינו את זה!", באתר "ידיעות אחרונות", 28 בספטמבר 2017
דרמה בים האדום: תיעוד מיוחד של לכידת ספינת הטרור קארין A, סרטון באתר יוטיוב,מתוך חדשות השבוע, כאן 11, 13 באוק' 2017.- מלי קמפנר, אסף ליברמן וערן בן שבת, דרמה בלב ים - חלק א', סרטון באתר יוטיוב,מתוך תוכנית התחקירים זמן אמת עונה שנייה, כאן 11, 14 בנוב' 2018.
- מלי קמפנר, אסף ליברמן וערן בן שבת, דרמה בלב ים - חלק ב', סרטון באתר יוטיוב,מתוך תוכנית התחקירים זמן אמת עונה שנייה, כאן 11, 21 בנוב' 2018.
- שבתאי קו (מנחה), מבצע "תיבת נח" - השתלטות על האונייה "קארין איי" בים האדום, פודקאסט מפגש העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית שנערך בספטמבר 2018.
שקד טוביס, מערכת אתר זרוע הים, שייטת 13 חוזרת לרגעי ההשתלטות על ספינת הנשק האיראנית בלב ים, באתר צה"ל, 19 בינואר 2022- שאול מופז, המסע הישראלי שלי, ידיעות ספרים, 2022, עמודים 280-269
- Uri Bar-Joseph, Thrilling chapter in Israeli military history depicted in new book - Amos Gilboa produces a real-life thriller, The Jerusalem Post, March 4, 2021
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יואב זיתון ומיכל מרגלית, צוחק וסוחף. זהו מפקד חיל הים, באתר ynet, 8 במרץ 2014.
- ^ טל לוי ורוי-שטיין, בתוך זמן קצר וללא שימוש בנשק השתלטו לוחמי השייטת על האונייה, הארץ, 06.01.2002, "את הכוח שנבחר להשתלט על הספינה הוביל מפקד השייטת, בדרגת אלוף-משנה".
- ^
אמיר אורן, פרשת המרמרה תגרום להגברת הפיקוח החיצוני על צה"ל ועל השב"כ, באתר הארץ, 10 בינואר 2014.
- ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, "המלחמה השביעית", תל אביב: ידיעות ספרים, 2004, עמוד 180.
- ^ אורי דן, "בסודו של אריאל שרון", 2007
- ^ ד"ר אורי מילשטיין, תחקיר: כך הצליח צה"ל למנוע מעורבות איראנית בשטחים באינתיפאדה השנייה, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2016
- ^ אלעד זרט, ידיעות אחרונות, 17 ביולי 2003.
- ^ אילת עירי - היסטוריה של העיר אילת
- ^ סוכנות עתי"ם, 'עדכון אחרון' 14 ביולי 2003.
