מבצע מתח גבוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע מתח גבוה
תאריך התחלה: 17 באפריל 1980
תאריך סיום: 17 באפריל 1980
משך הסכסוך: שעות אחדות
מקום: ראס-א-שק, מדרום לשפך הזהרני, לבנון, כארבעים קילומטרים מגבול ישראל.
עילה: הפיגוע במשגב עם והכנות לביצוע פיגוע נוסף על ידי מחבלים פלסטיניים בלבנון
תוצאה: ניצחון ישראלי: כעשרים מחבלים הרוגים, כלל מבני המפקדה הושמדו.
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

לבנוןלבנון  לבנון,
ארגון א-סאעקה

ראשי מדינה
ישראלישראל מנחם בגין   
מפקדים

?

כוחות

מחבלי ארגון א-סאעקה

אבידות

פצוע אחד

כ-20 הרוגים

מבצע מתח גבוה היה פשיטה שבוצעה על ידי שייטת 13 (הקומנדו הימי של צה"ל) ב-17 באפריל 1980. במבצע השמידו כוחות השייטת בסיס בדרום לבנון, ממנו עמדו לצאת מחבלים לפיגוע מיקוח בישראל וחיסלו כעשרים מהם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באפריל 1980 יצאה חוליית מחבלים פלסטינים מלבנון וביצעו פיגוע מיקוח בקיבוץ משגב עם שבו נתפסו ילדים מבית הילדים של הקיבוץ כבני ערובה. המחבלים יצאו מבסיס בראס-א-שק, מדרום לשפך הזהרני בלבנון, כארבעים קילומטרים מגבול ישראל. על פי מידע מודיעיני עמד לצאת מבסיס זה פיגוע נוסף בישראל. בתגובה לפיגוע ולנוכח ההתרעות לפיגוע נוסף הוחלט בישראל לפשוט באמצעות שייטת 13 על בסיס המחבלים ולהשמיד אותו.

עומק הים באזור החוף שבו עמדה להתבצע הפשיטה היה רדוד מכדי להגיע אל היעד בסירות גומי, ולכן הוחלט להגיע ליעד בשחייה[1]. מפקד שייטת ספינות הטילים, אברהם בן שושן נקבע כמפקד טקטי של המבצע בחלקו הימי, ועל החלק היבשתי הופקדו מפקד שייטת 13, עמי איילון, ומפקד פלגת הלוחמים של השייטת, שי ברוש, שפשטו על היעד יחד עם לוחמי שייטת 13.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעת לילה מאוחרת לאחר צלילה ארוכה לחוף מלב ים, נעו לוחמי השייטת ליעד בתנועה חרישית וזחילה. הלוחמים נערכו בסמוך לבסיס המחבלים שבו מבנה בן שתי קומות, בונקר ואוהל. הלוחמים פתחו במכת אש חזקה על היעדים. לאחר מכן הסתערו על המבנים וחיסלו את המחבלים השוהים בהם בקרבות פנים אל פנים. משתמה הלחימה על היעדים השליכו עליהם הלוחמים מטעני נפץ והרסו אותם. בשל פיצוץ מטעני הנפץ שהשליכו הפושטים על בניין מפקדת המחבלים, נפצע דורון[2] מפקד אחד הכוחות, וסגנו בכוח מפקד הצוות יואב גלנט, תפס את הפיקוד על כוח החוד, והשלים את המשימה[3].

המבצע לווה בהפגזה מהים הן של יעד הסחה, והן של היעד עצמו לאחר נסיגת הכוחות הפושטים. למחבלים היו כעשרים הרוגים. בין המחבלים ההרוגים היו גם שלושת המחבלים שיועדו לבצע את הפיגוע המתוכנן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מייק אלדר, שייטת 13, ספריית מעריב, 1993, עמוד 572.
  2. ^ אלכס פישמן, בסוד העניינים, ידיעות אחרונות המוסף לשבת, ‏ 24.10.2005, עמודים 6-9, כפי שהועלה באתר פרש.
  3. ^ לימים סיפר האלוף סג"ם יואב גלנט בראיון בתוכנית התחקירים "360" כי: "סגן משנה צעיר בן עשרים ואחת, אי שם בחופי לבנון. פשיטה. שמונה עשרה מחבלים הרוגים. פצועים לכוחותינו. המפקד שלי, דורון, נפצע. מפקד השייטת, בחוף, אומר לי- 'יואב קח פיקוד על הכוח של החוד'. אני לוקח פיקוד, מוביל אותו. מוציא את הפצועים, יוצא החוצה. ירי, מרגמות, לחץ."