אח"י געש (סער 3)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אח"י געש
Isnavgash.jpg
אח"י געש.gif
ספינת הטילים אח"י געש
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סדרה סער 3
סדרה קודמת סער 2
סדרה עוקבת סער 4
אוניות בסדרה אח"י סער, אח"י סופה, אח"י געש, אח"י חרב, אח"י חנית, אח"י חץ
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה CMN, שרבורג צרפת
הוזמנה אפריל1966
הושקה מאי1969
הוכנסה לשירות 1970
מצבה כיום הוצאה משירות ב-1985
גורלה הוטבעה על ידי חיל הים במטווח טילים
מלחמות וקרבות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
הדחק 250 טון
אורך 45 מטר
רוחב 7 מטר
שוקע 2 מטר
מהירות 42 קשר
גודל הצוות 40 איש
טווח שיוט 1000 מיל ימי ב-30 קשר
הנעה 4 מנועי דיזל MTU 538 16v סה"כ 12800 כוח סוס. שלושה גנרטורים מרצדס 110 כ"ס כל אחד.
צורת הנעה 4 מדחפים
כמות הדלק 54,000 ליטר
מתקני התפלה 50 ליטר מי שתייה ביממה
חימוש תותח אוטו מלרה 76 מ"מ
טילי הרפון
טילי גבריאל
מקלעי M2 בראונינג
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם חיפוש "נפטון" תוצרת צרפת, מכ"ם בקרת אש "אוריון" תוצרת איטליה.

אח"י געש (סער 3) הייתה ספינת סער שנבנתה במספנות CMN בשרבורג. כספינה תשיעית לספינות סער ושלישית מדגם סער 3. הייתה הספינה הראשונה בחיל הים שנקראה בשם זה. הושקה במאי 1969 יצאה לדרכה לארץ במבצע ספינות שרבורג בדצמבר 1969. וסיימה את השירות בשנת 1985. במסגרת חידוש סדר הכוחות הוחלפה בספינה מדגם סער 4.5 הנושאת אותו שם.

בשירות חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספינות שרבורג

בשנת 1970 הורכבה בספינה מערכת הנשק טילי ים-ים גבריאל ותותח אוטו מלרה 76 מ"מ. במסגרת שייטת ספינות הטילים הוגדרה הספינה בפלגה 33.

משימה חשובה ראשונה לספינה הייתה חיפוש מסוק שהתרסק בים. בחודש יולי 1971 התרסק מסוק יסעור של חיל האוויר מעל הים בקרבת חוף סיני. אח"י געש יצאה לחיפושים שנערכו בשיתוף מטוסי חיל האוויר. המקום אותר והגופות שנמצאו נאספו לספינה והובאו לנמל.[1]

ב-4 באפריל 1973 נטלה הספינה חלק במבצע אביב נעורים. השתתפה בפיצוץ מתקנים של מחבלים בעיר צידון שבדרום לבנון.

במלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים הייתה הספינה בכשירות מלאה והשתתפה בלילה הראשון בקרב לטקיה. הספינה בפיקוד רס"ן אריה שפר הצטיינה בקרב. הכח הישראלי שהיה ערוך כלפי נמל לטקיה הופתע משלוש ספינות טילים סוריות שירו את הטילים מכיוון דרום מזרח. פעולות ההתגוננות מטילים הצליחו. הספינות הישראליות לא נפגעו וסגרו במלוא המהירות לעבר הספינות הסוריות.

במהלך התרחשות הקרב, זיהתה אח"י געש ספינת טילים אוסה במצב הערכות לירי טילים על הכח הישראלי. אחי געש הסתערה על אוסה תוך התגוננות והתחמקות מהטילים המאיימים נגדה. הסורים שאפו לנצל את יתרון הטווח של טילי הסטיקס על ידי ירי מוקדם ככל האפשר. מכך נוצר מצב דו-קרב שבו טילים משני הצדדים נמצאים בו זמנית באוויר האחד כנגד השני. תוך כך הצליחה אח"י געש לירות שני טילי גבריאל ברצף, הטיל הראשון של אח"י געש פגע במטרה שהתפוצצה. הטיל השני נשאר ללא מטרה ונפל לים. המפקדים הסורים ומרבית אנשי הצוות נהרגו בקרב. .[2] המצב שבו טילים משני הצדדים נמצאים בו זמנית באוויר לא חזר על עצמו במלחמה.

בהמשך מלחמת יום הכיפורים השתתפה בקרב לטקיה השני הפגיזה בנמל הצי הסורי מינת אל-ביידה.
בליל 19/20 אוקטובר השתתפה אח"י געש יחד עם אח"י חנית (סער 3), בהפגזת החוף הסורי.

לחימה במחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י געש השתתפה בפעולות אבטחה על חופי ישראל, ב-7 במרץ 1975 לכדה מול חופי חיפה ספינה שהובילה את המחבלים שהשתלטו על מלון סבוי.

אח"י געש השתתפה במבצע ליטני בחודש מרץ 1978 בפיקוד אלכס אייל. פעילויות עיקריות במבצע כללו הפגזת חוף ומבצעים עם ש/13 והשתתפות במצור הימי. כן השתתפה במבצעים יזומים רבים

לאחר הסכם השלום עם מצרים אורגנה שייטת ספינות הטילים מחדש בים התיכון ואח"י געש מצאה את מקומה במסגרת פלגה 45 בבסיס חיפה.

החפה במפרץ אילת וחילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע הולנדי מעופף
אח"י געש בחוף בהכנות לגרירה, 26 ספט 1981.
טרקטור קטרפילר די-9 שהובא בנחתת מתחבר לחרטום אח"י געש לצורך דחיפה למים, 27 ספטמבר 1981.

אח"י געש שירתה בבסיס חיפה ובספטמבר 1981 נשלחה לאילת דרך תעלת סואץ לטיפול תחזוקה. הפלגה מבצעית לפי פקודת דרך צלחה 7 מפקד המבצע היה מפל"ג 45. איוש הספינה לקה בחוסר אנשי צוות אחראיים וקציני מחלקות מוסמכים. מפקד הספינה דרש השלמות קבועות אך החוסרים הושלמו מספינות אחרות. ונוספו אורחים ומפקחים. הספינה יצאה לים עם מספר תקלות שהוגדרו כי יתוקנו במהלך השיפוץ. בהיותה בדרכה בלילה במרכז מפרץ אילת ארעה תקלה באספקת המתח החשמלי. טיפול ראשוני שגוי הביא לכיבוי מכ"ם החיפוש ותקיעת עוקבי המצפן החשמלי. אנשי המשמרת בגשר ובמכוון לא הבחינו שהעוקבים תפוסים ולא קיימו תצפית יעילה. המפקד לא הוזעק. הספינה עלתה במהירות 27 קשר על ריף אלמוגים בחוף הסעודי, באתר: 28°39′45″N 34°46′18″E / 28.66250°N 34.77167°E / 28.66250; 34.77167. לגוף הספינה נגרם נזק משמעותי אך לא היו נפגעים.

אח"י חנית (סער 3), שנמצאה באילת, הוזנקה למקום ומנעה מסירות משמר סעודיות להתקרב. שני דבורים אבטחו ובודדו את האזור.

הספינה חולצה מהחוף במבצע ימאות מורכב, שארך שלוש יממות. מבצע הולנדי מעופף נעשה בפיקוד ישיר של ראש מספן ציוד תא"ל חנוך בן אליהו והשתתפו בו שתי גוררות מנמל אילת ונחתת פ-55 שהנחיתה צמ"ה.

החזרה לכשירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י געש בסינקרוליפט יורדת למים לאחר סיום התיקונים במספנת אילת, מרץ 1983.

מספנת חיל הים באילת ביצעה את התיקונים והשיפוץ באח"י געש. מספנות ישראל בנו מחדש את התחתית חלקים מהגוף התחתון. החלקים הועברו לאילת והורכבו לספינה. התיקונים ארכו שנה וחצי ולאחריהם חזרה הספינה לבסיסה בחיפה.[3] הספינה חזרה לתפקוד מלא. אף כי הייתה מתאמצת ולוקח לה יותר זמן לעבור את שלב הגלישה. לא היו בעיות הפלגה בכח משולב בכל המהירויות.

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרן\רב סרן תקופת כהונה כמפקד הספינה הערות
קרן גיל 1969 – מרץ 1971 ספינות שרבורג
גדעון ינאי אפריל 1971 הוחלף מסיבות בריאות
אפיק יעקב מאי 1971 – מאי 1972
דוד הרפזי 1971 - 1972
אריה שפר 1972 - 1973 מלחמת יום הכיפורים
אבנר קורא פברואר – מאי 1974
בני אריאלי מאי 1974 – יולי 1975
איתן לביא יולי 1975 – דצמבר 1976
אלכס אייל יוני 1977 – אפריל 1978 מבצע ליטני
ידידיה יערי אפריל –דצמבר 1978
רוני פלג יולי –ספטמבר 1979
ניר מאור דצמבר 1979 – מרץ 1981
רון גינזבורג 1981
גבי חי שילה יולי –ספטמבר 1981 החפה וחילוץ מהחוף הסעודי
ספטמבר 1981 מרץ 1983 בשיפוץ כללי ותיקונים באילת
חיים היימן[4] ינואר –אפריל 1983 העברה לחיפה
רפי בנימין מאי 1983 – מאי 1984
נועם פייג יולי 1984 – יולי 1985
רני בן יהודה יולי 1985 עדיין כמתמחה - פירוק הספינה

אירועים בחיי אח"י געש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועד מקום אירוע תוצאות
1969 מספנות שרבורג השקת הספינה
25-31 דצמבר 1969 האוקיינוס האטלנטי והים התיכון מילוט ספינות שרבורג
יולי 1971 גזרת חוף סיני חיפוש מסוק חיל האוויר שנפל לים איתור ואיסוף גופות לזכרם היישוב נתיב העשרה.
11 ינואר 1973 בסיס חיפה חתונת סגן המפקד רון גינזבורג עם בח"ל עתליה על הספינה מפקד הפלגה שבתאי לוי הצוות מוזמן
8/10 אפריל 1973 חוף לבנון מול צידון ספינת הפיקוד של כח שייטת 3 הנחתה ואיסוף כח יהודית
6 אוקטובר 1973 מול החוף הסורי קרב לטקיה הטבעת ספינת טילים סורית דגם אוסה (ספינה).
19 אוקטובר 1973 מול החוף הסורי הפגזה להטרדת מערך האויב בחוף מספר 2 של אח"י חנית (סער 3)
ליל 7 מרץ 1975 לב ים מול תל אביב תפיסת אניה שהרידה מחבלים לשביצעו את הפיגוע במלון סבוי
15-21 מרץ 1978 חוף לבנון מבצע ליטני הפגזות מחבלים בחוף ושת"פ עם שייטת 13.
ליל 4 במרץ 1979 החוף הלבנוני 35 מייל מערבית לדאמור תפיסת אנית המחבלים ג'ינאן נמנע פיגוע המוני
ליל 4 יוני 1979 חוף לבנון מול רס ביאדה תפישת מחבל המתקדם בשחיה לכיוון ישראל[5]
22 ספטמבר 1981 נמל חיפה יציאה להפלגה "דרך צלחה 7" במטרה להגיע לאילת
24 ספטמבר 3 בבוקר החוף הסעודי ראס-סוואיל-אל-כביר במפרץ אילת החפה בעקבות הפסקת חשמל
26 ספטמבר 1720 חוף הסעודי חילוץ מהחוף ותחילת גרירה לאילת לאחר 62 שעות
אוקטובר 1981 -פברואר 1983 מספנת אילת שיפוץ תיקוני גוף והחזרה לכשירות
7-9 מרץ 1983 מאילת לחיפה דרך תעלת סואץ גמר תיקונים והפלגה כניסה לכשירות מלאה 28 מרץ 1983
ליל 23 אוגוסט 19 1983 בין קפריסין ללבנון יחד עם שלוש ספינות תפיסת אנית המחבלים חנאן עם נשק ותחמושת

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם רבינוביץ, "ספינות שרבורג" הוצאת אפי מלצר בע"מ 2001.
  • משה אימבר (תחקיר, כתיבה ועריכה), "שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים", ההוצאה לאור של משרד הביטחון, 2005.
  • מייק אלדר, שייטת 11, הד ארצי הוצאה לאור ספרית מעריב, 1996, ע' 185 - 197.
  • מייק אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993.על מבצע אביב נעורים ב ע' 469
  • פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה, צבא סוריה עלילותיו ומלחמותיו- מבט מדמשק, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014, פרק כ"ב המערכה בים, ע' 465 -473.
  • זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 1221-1213[6]
  • ליאת לרר, חילוץ אח"י געש מהחוף בראס-סוואיל-אל-כביר, מבצע הולנדי מעופף, מפקדת חיל הים. מבצעים, מדור היסטוריה, פברואר 1983. בספרית מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על שם עשרת הנספים הוקם היישוב נתיב העשרה.
  2. ^ פסח מלובני מצפון תפתח הרעה פרק כ"ב המערכה בים, ע' 467.
  3. ^ אל"ם יגאל שפיר, החזרת אח"י געש לכשירות, באתר משמר המורשת הימית.
  4. ^ חיים היימן התחיל באח"י געש כמנוען בשנת 1971. יצא לקורס חובלים מכונה התמנה לקצין מכונה ולאחר מספר שנים חזר לספינה כמפקדה.
  5. ^ מייק אלדר ע' 570.
  6. ^ בהסתייגות לגבי הסיבות להחפה והערות פוגעניות במפקדים קודמים.
  7. ^ בהסתייגות - נושאים שאינם פעילות אווירית אינם מדויקים.