מדינת הלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדינת הלכה היא גישה תאורטית לקשר בין יהדות למדינה בישראל, לפיה המדינה כפופה להלכה היהודית כשהיא חלק אינטגרלי מספר החוקים שלה.

השימוש העיקרי בביטוי "מדינת הלכה" נעשה על ידי חילונים המזהירים מפני הסכנות, הטמונות לשיטתם במתן עמדות שלטוניות לאנשים דתיים. בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 הייתה נפוצה הסיסמה "מדינת הלכה - הלכה המדינה" שבאה לבטא את החשש מהפכת המדינה ל"מדינת הלכה".

בדיונים על חוקה למדינת ישראל, נשמעים קולות מגורמים דתיים הסבורים כי התורה צריכה להיות חוקת המדינה, בטענה שזוהי מדינת היהודים.

המושג "מדינת הלכה" משמש גם בחוגי הימין הדתי הרדיקלי, דוגמת תנועת כך, כאידאל אליו יש לשאוף. שאר הציבור הדתי כמעט ואינו משתמש במושג "מדינת הלכה" כדבר שיש לשאוף אליו, אלא משתמש במטבעות לשון שאינם מדגישים רק את ההקשר ההלכתי של מדינה הפועלת לפי הדת היהודית. למשל, הסיסמה "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל", מופיעה רבות אצל הציבור הדתי לאומי. פרופסור ישעיהו ליבמן מאוניברסיטת בר-אילן טען שרטוריקה זאת היא מס שפתיים לאידיאה אוטופית אשר רוב הדתיים אינם מתכוונים באמת לממשו [1]. יש בציבור הדתי לאומי שאף מבחינים בין "מדינת הלכה" שהיא, לשיטתם, ישות בלתי מוגדרת או פיקציה, לבין "מדינת התורה" או "מדינה יהודית אמיתית" שהיא זאת אשר אליה הם שואפים [1]. גורמים דתיים אחרים משתמשים במטבע הלשון "מדינת הגאולה"‏[2] או "מדינת המשיח". עם זאת, רוב הציבור הדתי מתעלם משאלת דמות המדינה הרצויה מבחינה דתית[דרוש מקור]. התעלמות זאת מתורצת בכך שכל עוד יש רוב חילוני השאלה אינה רלוונטית. אצל חלקים מהציבור הדתי ההתעלמות נובעת מהמתח בין ההרגשה שהם אמורים לתמוך במדינת ההלכה לרתיעה ממדינת הלכה כפי שהיא מצטיירת בעיניהם. ישנם בחוגי הדתיים המתונים השוללים את מדינת ההלכה ומדינת התורה גם יחד.

הגדרת מדינת הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל רוב המשתמשים במושג "מדינת הלכה", המושג כלל אינו מוגדר ויכולות להיות לו משמעויות שונות ואף סותרות. עם זאת, לרוב, המושג מדינת הלכה נושא בחובו קונוטציה לאחד או יותר מהבאים:

  1. מדינה הכופה על אזרחיה לקיים את מצוות ההלכה או לפחות מעדיפה ומתגמלת אזרחים הפועלים על פי ההלכה
  2. מדינה בה חכמי דת אשר אינם נבחרים על ידי הציבור מחליטים בענייני המדינה או לפחות זכאים לזכות וטו בכל ענייני המדינה
  3. מדינה בה החלטות השלטון מתבצעות בהתאם לשיקולים של מימוש או קידום ההלכה היהודית כפי שהיא נתפסת על ידי החכמים השליטים ולאו דווקא בהתאם לרצון האזרחים

חוגים דתיים השוללים את המושג "מדינת הלכה" אך תומכים ב"מדינת תורה" או "מנהיגות יהודית" שוללים את רוב או כל הנקודות לעיל. לשיטתם, עניינה של המדינה היהודית היא היותה בעלת מבנה שלטוני, סמכויות שלטון ודרכי פעולה שלטוניים התואמים את התורה. למשל, בעוד ב"מדינת הלכה" ניתן לצייר מצב בו הצבא מופעל על מנת לקיים מצווה או מצוות (כיבוש ארץ ישראל, הבאת אתרוגים לסוכות, דאגה לאספקת בשר כשר), ב"מדינת התורה" הפעלת הצבא צריכה להיעשות על פי הדרישות של התורה (שימוש בתחבולות, השארת מפלט לאויב לברוח, אישור יציאה למלחמת רשות על ידי הסנהדרין וכדומה).

ברית הקנאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברית הקנאים

מחתרת "ברית הקנאים" פעלה בשנים 1949-1951, על מנת להקים מדינת הלכה במדינת ישראל. המחתרת כללה כמה עשרות צעירים דתיים, נערים ונערות. חברי המחתרת גנבו נשק וחומרי נפץ, ביצעו פעולות כנגד רכוש של מחללי שבת ומוכרי טרפות, ונעצרו לאחר שנכשלה מזימתם להטיל בכנסת פצצת עשן בעת דיון על גיוס נשים לצה"ל. שניים מחברי הקבוצה הגיעו לימים למשרות ציבוריות משמעותיות במדינת ישראל: הראשון לציון הרב מרדכי אליהו וחבר הכנסת שלמה לורינץ.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישעיהו ליבמן, לחיות ביחד, הוצאת כתר 1990, עמודים 189-190
  2. ^ למשל תומכי הסנהדרין החדשה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]