מחנה ישראל (דברת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה ההיסטורי בלב השדות
בית "מחנה ישראל", 2010
תצפית להר תבור ממגדל התצפית של הבניין
החרדים החלוצים

מחנה ישראל (דברת) היה קומונה של פועלי אגודת ישראל[1] שהתארגנה לקראת חיי קיבוץ. אנשי הקבוצה התיישבו על אדמה שנרכשה בשנת 1925 בעמק יזרעאל, ליד קיבוץ דברת של היום. שריד מ"מחנה ישראל" נותר עד היום: מבנה מסויד לבן בן שתי קומות, מערבית לפונדק דברת. כעבור שנים אחדות תכננו פעילים באגודת ישראל להקים במקום ישוב חרדי שבו תתגוררנה 300 משפחות אשר תעסוקנה בחקלאות ובתעשייה זעירה. הניסיון לא צלח, האדמות הועברו לחזקת הקרן הקיימת לישראל. במוזיאון של קיבוץ דברת ישנם מסמכים ותמונות העוסקים במחנה ישראל.

תולדות המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח נרכש מערביי הסביבה[2]. האדמה חולקה ל-300 חלקות. אלו נמכרו ליהודים במזרח אירופה, רובם מהעיר לודז'. בשנת 1925 עלו ארצה 18 משפחות אשר ניסו להקים במקום משק חקלאי. קבוצה זו עזבה את המקום עקב בעיות פרנסה וביטחון. אז הוחלט ליישב במקום גרעיני התיישבות חרדיים ולמקום עלו כשלוש קבוצות של חלוצים. האחרונה שבהן עזבה את המקום בשנת 1938. המתיישבים התפזרו, חלק קטן מהם הצטרף לקיבוצים החילוניים בסביבה, עקב אכזבתם מטיפול מוסדות אגודת ישראל בארץ בהם.

המבנה נמסר לנוטרים ממשטרת היישובים העבריים אשר שמרו על קו צינור הנפט כירכוכ-חיפה, שהוצת פעמים במאורעות 1939-1936. כן שימש הבניין בסיס ליציאה של פלוגות הלילה של אורד וינגייט שפעלו נגד הכנופיות באותה תקופה. בתום מלחמת העולם השנייה הוחרם הבניין על ידי הממשלה הבריטית ונמסר ללגיון הערבי שהיה אז בתפקידי שיטור בארץ ישראל. עם יציאת הבריטיים את הארץ המבנה נעזב.

ב-6 באפריל 1948 הגיעו אליו חברי קיבוץ דברת, שהקימו את הקיבוץ החדש על גבעה קרובה. במוזיאון הקיבוץ נשמרים מסמכים רבים על התקופה החרדית של "מחנה ישראל".

בסוף שנות ה-90 הוקם במקום יישוב קהילתי בשם אחוזת ברק. משרד המכירות לבתי היישוב שוכן במבנה של מחנה ישראל.

המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות נטלה את המבנה תחת חסותה, אולם עד לשנת 2009 לא נעשו במקום פעולות תחזוקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחנה ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי גרסה אחרת, של אנשי אגודת ישראל
  2. ^ הקרן הקיימת לישראל טענה כי שולם מחיר מופרז על מנת להתחרות בה