מטאל קלאסי
מטאל קלאסי (באנגלית: Traditional heavy metal) המכונה גם "מטאל מסורתי", או פשוט "הבי מטאל" הוא הז'אנר המובחן הראשון של מטאל. חלוקת זרם המטאל לסגנונות החלה רק עם הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי בשנות השמונים, לפני כן כל להקות המטאל נחשבות ללהקות הבי מטאל קלאסי. בהגדרה הרחבה, ההבי מטאל הקלאסי כולל בתוכו גם את להקות גלאם מטאל ואף חלק מלהקות הת'ראש מטאל הראשונות.
תוכן עניינים
מאפיינים אמנותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההבי מטאל הקלאסי מתאפיין ביצירות ארוכות ומורכבות, נגינה כבדה ואגריסיבית אך מלודית, שירה מלודית בקול חזק וגבוה, מיקוד על הרמוניה בין שתי גיטרות, ריפים אגרסיביים וסולואים ארוכים, טכניים ומהירים של גיטרה חשמלית.
לצד הדגש החזק שניתן לכלי הנגינה, ובמיוחד לגיטרה חשמלית, בולטים במטאל הקלאסי הזמרים בעלי הקול הגבוה. המפורסמים שבהם הם רוב הלפורד (ג'ודס פריסט), ברוס דיקינסון (איירון מיידן), רוני ג'יימס דיו, אריק אדמס (Manowar), קינג דאיימונד (מרסיפול פייט), ולרי קיפלוב (Aria) וקאיי האנסן (Helloween). אולם, יש גם מספר יוצאי דופן כגון אודו, סולנה של אקספט, השר בקול צרוד וצווחני, או כריס בולטדן, סולנה של Grave Digger, הידוע בקולו הנמוך, העבה והמחוספס; אך יחד עם זאת - שירתו מלודית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדור המייסדים של ההבי מטאל, שהדגישו נגינת גיטרה חשמלית וירטואוזית ומקצבים חזקים ניתן לציין את ג'ימי הנדריקס, איגי פופ, לד זפלין, בלאק סבאת' ודיפ פרפל. שלוש האחרונות הן להקות אנגליות אשר החלו את דרכן בשלהי שנות השישים - נחשבות ללהקות האם המייסדות של זרם ההבי מטאל, אם כי מבחינה מוזיקלית הן יותר קרובות להארד רוק מאשר למטאל קלאסי.
בעוד האמנים הללו הביאו את הבשורה האמנותית החדשה, להקות אחרות בשנות השבעים, אשר לקחו אף הן את הרוק לכיוון הכבד והרועש, סחפו את הקהל באמצעות הופעה חיצונית בלתי שגרתית, כגון תלבושת בית ספר אצל AC/DC האוסטרלים ואיפור כבד אצל קיס ואליס קופר, התפרעות על הבמה ושימוש במוטיבים "שטניים" בשירים ובהופעות. יש המצביעים על תקופה זו כתקופת "התמסחרות" שבה להקות כבלו אויסטר קאלט זכו להצלחה מתונה בקרב קהל "אמצע הדרך" וסצנת רוק השיער של לוס אנג'לס החלה לפרוח ולהגיע לקהלי הפופ, במיוחד בשנות השמונים המוקדמות. להקות חשובות נוספות משנות השבעים הן אקספט וסקורפיונז הגרמניות, שתיים מחלוצות הרוק הכבד והבלדות רוק וג'ודס פריסט האנגלית, אשר חבריה אף זכו לכינוי "אלי מטאל" (Gods of Metal).
פריצת המטאל הקלאסי הייתה בשנות השבעים המאוחרות עם תנועת הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי, אשר שילבה אלמנטים מהמטאל הבריטי של שנות ה-70 ומהפאנק הבריטי והייתה פופולרית מאוד בזמנה, גם בשוק האמריקאי. הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי הקיף מאות להקות שקמו בשנים 1980-1984 (רובן לא שרדו ולא התפרסמו), כשהמפורסמות שבהן הן איירון מיידן, דף לפרד ודיאמונד הד. להקות אלו, ביחד עם מספר להקות לא-בריטיות, כגון ManOWar ווואספ האמריקאיות, Grave Digger וHelloween הגרמניות ומרסיפול פייט הדנית, מהוות את הגרעין של ההבי מטאל הקלאסי.
המטאל הקלאסי פרח במהלך שנות השמונים. הפופולריות שלו פחתה בשנות השמונים המאוחרות, לטובת פופולריות רוק השיער מחד והת'ראש מטאל מאידך, ולהקות רבות שינו את סגנונן לאחד מאלו.
במהלך שנות התשעים, עם הופעתם ופריחתם של סגנונות המטאל האירופאי המודרני, רבים הספידו את ההבי מטאל הקלאסי, אך למרות זאת, שב המטאל הקלאסי ושגשג פעם נוספת, בעיקר בגרמניה, בדמותן של להקות חדשות רבות אשר קיבלו השראה לא מלהקות מטאל מודרניות בנות זמנן, אלא דווקא מהלהקות הקלאסיות של שנות השמונים. בין להקות אלה אפשר למנות את פרימל פיר הגרמנית, אשר מנגנת הבי מטאל כבד וטכני במיוחד, המושפע מאוד מהמוזיקה של ג'ודס פריסט. לעומתה, מג'סטי הגרמנית, מנגנת הבי מטאל עדין ומלודי, ומושפעת מאוד ממנוור. להקת הבי מטאל נוספת היא גאמא ריי הגרמנית, להקתו של קאיי האנסן, סולנה הראשון של Helloween.
מספר סולנים של להקות ההבי מטאל המובילות בשנות השבעים והשמונים פרשו מלהקותיהם ויצאו לקריירת סולו בשנות התשעים: רוב הלפורד מג'ודס פריסט, ברוס דיקינסון מאיירון מיידן, אודו מאקספט וקינג דאיימונד ממרסיפול פייט. שני הראשונים חזרו לאחר מספר שנים ללהקותיהם.
רשימת להקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
להקות חלוצות בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]
להקות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 3 Inches of Blood
- Evidence One
- Udo
- אומן (Omen)
- Ironsword
- Axxis
- Aria
- Armored Saint
- Battleroar
- Badlands
- ברוס דיקינסון (Bruce Dickinson)
- גאמא ריי (Gamma Ray)
- The Lord Weird Slough Feg
- דוקן (Dokken)
- דיו (Dio)
- Dream Evil
- Hanker
- Helloween
- וואספ (WASP)
- Wizard
- White Skull
- וייטסנייק (Whitesnake)
- Vain
- טארוט (Tarot)
- Twisted Tower Dire
- טוויסטד סיסטר (Twisted Sister)
- Loudness
- מגאדת' (Megadeth)
- Metal Church
- Meliah Rage
- Manowar
- מרסיפול פייט (Mercyful Fate)
- סאקסון (Saxon)
- סטלה מאריס
- Skullview
- Fight
- Pegazus
- פול די'אנו (Paul Di'anno)
- Firewind
- פנתרה (Pantera)
- Factor Stracha
- Paragon
- Cauldron Born
- קייג' (Cage)
- Running Wild
- רוב הלפורד (Rob Halford)
- Racer X
להקות חדשות (משנות התשעים והלאה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Audiovision
- Eidolon
- Intense
- אנגרה (Angra)
- Axel Rudi Pell
- Brainstorm
- Jacobs Dream
- Desert
- Distant Thunder
- Zimmer's Hole
- Kotileplto
- יורן (Jorn)
- לורדי (Lordi)
- מג'סטי (Majesty)
- מסטריף
- Nightmare
- Steel Attack
- Sinner
- Force of Evil
- פיינשטיין (Feinstein)
- Pretty Maids
- Primal Fear
- Cryhavoc
- Rebellion
- רייג' (Rage)
- MVP
| הבי מטאל | |
|---|---|
| אינדסטריאל מטאל – בלאק מטאל – גריינדקור – גלאם מטאל - גרוב מטאל – דום מטאל – דת' מטאל – מטאל גותי – מטאל סימפוני - מטאל נאו-קלאסי - מטאל קלאסי – נו-מטאל – פאוור מטאל - פולק מטאל - פרוגרסיב מטאל – ראפ מטאל - ת'ראש מטאל |
|
| סצינות אזוריות | |
| דת' מטאל סקנדינבי - הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי | |
| סגנונות קרובים | |
| גלאם רוק - רוק אלטרנטיבי - רוק גותי - גראנג' - הארד רוק | |
| ראו גם | |
| מטאליסט - פוליטיקה במטאל - פולחן השטן ברוק הכבד - מטאל קיצוני פורטל הבי מטאל |
|
