לדלג לתוכן

מטא-תאוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיינו גם בפורטל

פורטל פילוסופיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפילוסופיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפילוסופיה ועוד.

מטא-תאוריה (באנגלית: Metatheory), היא מונח מרכזי בפעילות וביצירה המדעית המורכב מצירוף המילים, מטא ו-תאוריה, המעניקות לו משמעות של מבט-על, או נקודת מבט אנליטית, אודות תאוריות בשלל תחומי המדע השונים.[1] מטא-תאוריה, בוחנת את הנחות היסוד של התאוריה המדעית ואת האופן שבו הן משפיעות על תאוריות ופרקטיקות מחקר שונות על פי השיטה המדעית.[2][3] בתהליך אנליטי זה, מטא-תאוריה מסייעת למחקר המדעי לבקר תאוריות עכשוויות, ולהתבונן במחלוקות פרדיגמטיות ושסעים מדעיים, כאלה אשר עלולים להוביל את התאוריה לדרך ללא מוצא, תקיעות וסטגנציה במחקר המדעי.[4][5]

המחשה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדעי המחשב לדוגמה, המעבר מתפיסת התכנות כסדרת פעולות ליניאריות, תכנות פרוצדורלי, אל תכנות מונחה-עצמים שינה את הנחת היסוד לגבי מבנה המידע.[6] מטא-תאוריה זו חילצה את הפיתוח מסטגנציה בניהול מערכות מורכבות, בכך שהגדירה מחדש את רכיבי התוכנה כייצוגים אקטיביים של ישויות בעלות תכונות והתנהגות.[7] כך גם התרחש בכלכלה, המעבר מהכלכלה הקלאסית, המניחה רציונליות מושלמת, אל הכלכלה ההתנהגותית, מעבר זה ערער על תפיסת ה'הומו-אקונומיקוס' (האדם הכלכלי).[8] שינוי זה אפשר למחקר להתגבר על המבוי הסתום בניבוי כשלי שוק, על ידי הכרה בהטיות קוגניטיביות ופסיכולוגיות כחלק בלתי נפרד מהמודל הכלכלי.[9]

ניתן לתאר תהליך מטא-תאורטי זה בשפת המטאפורה באופן הבא: אם תאוריה היא העדשה, מטא-תאוריה היא בגדר בחינת תהליך יצירת העדשה, התהוותה ותפקודה. ההתהוות מתייחסת להנחות המוקדמות, הערכים וההקשר ההיסטורי שבהם נוצרה התאוריה. העדשה בודקת את הכלים המושגיים, המבנה הלוגי והמגבלות של התאוריה. התפקוד של התאוריה בוחן כיצד היא מפרשת נתונים, מהו האופן שבו היא מתמודדת בקהילה המדעית ומחוצה לה עם ביקורות, קריאת תיגר והניסיון להחליפה בתאוריה מתחרה.

ביטוי מובהק לכך, מצוי במהפכת טקטוניקת הלוחות. בעוד שהגאולוגיה הקלאסית בחנה את פני השטח דרך עדשה של יבשות סטטיות, המטא-תאוריה החדשה שזרע אלפרד וגנר, עיצבה עדשה דינמית שפירשה מחדש את תנועת קרום כדור הארץ כאינטראקציה בין לוחות.[10][11] תפנית זו לא רק פתרה את המבוי הסתום בהסבר נדידת היבשות באמצעות מנגנונים של התפשטות קרקעית הים, אלא כוננה אפיסטמולוגיה חדשה המאחדת תופעות של רעידות אדמה, הרי געש והיווצרות אוקיינוסים תחת מנגנון אחד.[12] בחינה מטא-תאורטית של מהפכה זו חושפת כיצד דחייתה הראשונית של התאוריה לא נבעה מהיעדר נתונים, אלא מהתנגשות פרדיגמטית בין כלי המדידה הישנים למבנה הלוגי החדש, עד להכרעה שהובילה לעיצובו מחדש של מדע הגאולוגיה המודרני.[13] כאנלוגיה לדוגמה זו, כך התרחש גם באנתרופולוגיה קוגניטיבית, כאשר המעבר מתיאור אתנוגרפי חיצוני לניתוח מודלים תרבותיים פנימיים חילץ את השדה מתיאור שטחי של מנהגים לעבר הבנת המבנה הלוגי של הידע האנושי.[14][15]

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות המושג ככלי מדעי אנליטי-ביקורתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהוותו ההיסטורית של המושג מטא-תאוריה, שזורה בניסיונו המתמשך של המדע המודרני לבצע רפלקסיה (Reflection) עצמית על גבולותיו ועל תוקף קביעותיו.[16][17][18][19] ראשיתו של מהלך זה, נעוצה בעבודתו של דויד הילברט (Hilbert) בראשית המאה ה-20, כאשר הוא טבע את המונח 'מטא-מתמטיקה' (Metamathematics) כדי לתאר חקירה פורמלית של מערכות הוכחה כשלעצמן, ובכך הניח את התשתית הלוגית למבט-העל על שפות מדעיות.[20][21][22][23] תנופה משמעותית נוספת הגיעה מאסכולת החוג הווינאי ומעבודתו של רודולף קרנפ (Carnap) בחיבורו, 'התחביר הלוגי של השפה' (The Logical Syntax of Language), אשר כונן את ההבחנה המכרעת בין 'שפת המושא' לבין 'מטא-שפה' המנתחת אותה, וחילץ את הפילוסופיה מהעיסוק בעובדות לעבר ניתוח המבנה הלוגי של המדע.[24][25][26][27] מחקרים היסטוריוגרפיים עדכניים מדגישים כי מהלכים אלו לא היו טכניים בלבד, אלא סימנו את הפיכת המדע לאובייקט של חקירה אפיסטמולוגית עצמית המזהה 'מכשולים מחשבתיים' מובנים.[28][29][30][31]

נקודת המפנה המכרעת הגיעה עם תומאס קון (Kuhn) בחיבורו 'המבנה של מהפכות מדעיות' (The Structure of Scientific Revolutions), שהעתיק את מרכז הכובד המטא-תאורטי מהלוגיקה הטהורה אל ההקשר ההיסטורי והסוציולוגי, בטענה כי המדע מתקדם דרך מהפכות בלבושן של 'פרדיגמות' המכתיבות את העדשה המושגית של החוקרים.[32][33][34][35] במאה ה-21, חוקרים מצביעים על כך שהמטא-תאוריה המודרנית חייבת לחרוג מהניתוח הלוגי הקלאסי, ולכלול בחינה של 'חוסן תאורטי' של המבנים הדיגיטליים המעצבים את הידע בעידן הבינה המלאכותית.[36][37][38][39] בשנים האחרונות, המטא-תאוריה מאפשרת למדענים לבקר את 'ארכיטוקטורת הידע' שהם בנו, ובכך להבטיח את חיוניותו של המפעל המדעי מול תהליכי סטגנציה וקיבעון מחשבתי הנובעים מהצפת נתונים ללא מסגרת מושגית תומכת.[40][41][42][43]

נדבך היסטורי ורעיוני מכריע נוסף, התגבש באמצעות הדיאלוג המעמיק בין הריאליזם הביקורתי לבין התאוריה האינטגרלית, כפי שנוסח בחיבורם המשותף של רוי באסקר (Bhaskar), שון אסביורן-הארגנס (Esbjörn-Hargens) ועמיתיהם.[44][45][46][47] פריצת דרך זו, העתיקה את המטא-תאוריה מניתוח לוגי-פורמלי גרידא לעבר תפיסה של 'מטא-תאוריה אינטגרלית', השואפת לאחד תחומי דעת מפוצלים תחת מסגרת אונטולוגית רחבה.[48][49][50][51] באסקר טען כי האתגרים המדעיים המורכבים של המאה העשרים ואחת דורשים מעבר מ'רב-תחומיות' שטחית לסינתזה מטא-תאורטית עמוקה, המאפשרת למדע להתמודד עם 'בעיות מרושעות' (Wicked Problems) הדורשות שילוב של ריאליזם חומרי יחד עם הבנה של ייצוגים תרבותיים ומבנים חברתיים.[52][53][54][55]

המנגנון הלוגי: שפת המושא ומטא-שפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבחנה הטכנית בין 'שפת המושא' לבין 'מטא-שפה', היא אבן הראשה של המבנה המטא-תאורטי המודרני, שכן היא מונעת כשלים של מעגליות לוגית.[56][57][58][59] הילברט הבין שכדי להוכיח שמערכת מדעית היא עקבית, לא ניתן להשתמש בכלים של המערכת עצמה, אלא יש לטפס קומה אחת מעל אל המטא-שפה.[60][61][62][63] בעוד ששפת המושא עוסקת בתוכן הישיר של המדע ובתיאור התופעות, המטא-שפה היא הכלי האנליטי שבאמצעותו מדענים מנסחים טענות על השפה הזו, ובוחנים את תקפותה והצדקתה.[64][65][66][67]

הבחנה זו חילצה את המדע מהמבוי הסתום של ה'פרדוקסים העצמיים', ואפשרה לבחון את המבנה הלוגי של התאוריה כאילו היה אובייקט חיצוני ומדיד.[68][69][70][71] כפי שביסס אלפרד טרסקי (Tarski) במאמרו 'על מושג הנובע הלוגי' (On the Concept of Logical Consequence), המטא-שפה חייבת להיות 'עשירה יותר' משפת המושא כדי שתוכל לתת לה פשר אובייקטיבי.[72][73][74][75] ספרות מדעית עדכנית מזהירה כי בהיעדר מטא-תאוריה פורמלית, המדע המודרני מסתכן ב'ואקום סמנטי' (Semantic Vacuum).[76][77] דהיינו, מצב שבו מודלים פועלים ללא ליבה מושגית ברורה.[78][79] לפיכך, המטא-שפה אינה רק כלי לניתוח שפתי, אלא תשתית אפיסטמולוגית המאפשרת רפלקציה שיטתית, יכולת התחדשות פרדיגמטית וחילוץ המדע מ'צווארי בקבוק תאורטיים' המאיימים על קדמת הגילוי המדעי.[80][81][82][83]

בחינה קוהרנטית אנליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות ההיסטורית של המטא-תאוריה, סימנה את הפיכת המדע עצמו לאובייקט חקירה אפיסטמולוגי, שבו המטא-תאוריה משמשת ככלי והמטא-שפה מהווה את המנגנון הלוגי המבטיח חילוץ מפרדוקסים של התייחסות עצמית ומעגליות.[84][85][86][87] דוגמה מובהקת לכך במתמטיקה שימושית היא המעבר הפרדיגמטי מפתרון משוואות בודדות בשפת המושא, לעבר חקירת המבנה המטא-תאורטי של 'מרחבי פונקציות', תמורה בה הפונקציות עצמן הפכו ל'נקודות' באובייקט גאומטרי רחב יותר, מה שאפשר לנסח חוקים אוניברסליים על תקפותם של פתרונות במנותק מהנתונים הקונקרטיים.[88][89][90][91] במסגרת זו, המטא-תאוריה אינה מסתפקת בתיאור תופעות, אלא מהווה חקירה 'עשירה יותר' על תקפותן של מערכות הוכחה, בכך היא מכוננת את ההפרדה ההכרחית בין התוכן המדעי הישיר לבין הבקרה האנליטית על גבולותיו.[92][93][94][95] אינטגרציה זו הפכה את המטא-תאוריה לתשתית רפלקסיבית קריטית המונעת 'ואקום סמנטי' וסטגנציה פרדיגמטית, בכך היא מאפשרת למדע המודרני לזהות 'צווארי בקבוק' תאורטיים דרך מבט-על מבני, וכתוצאה מכך היא מבטיחה את חוסנה של ארכיטקטורת הידע אל מול הצפת הנתונים במאה ה-21.[96][97][98][99]

שיוך מדעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיוכה והתחום המדעי של מטא-תאוריה נושא את השם, אפיסטמולוגיה מדעית.[100][101] זהו תחום ביקורתי הבוחן את טבעו, מקורו, מהימנותו ותוקפו של הידע המדעי.[102][103][104][105] בניגוד לאפיסטמולוגיה הכללית, תחום זה מתמקד באנטומיה של הגילוי ובצידוקו המושגי בתוך שדה המחקר, השאלה המרכזית בתחום זה היא אינה 'מהן העובדות'? אלא המחקר המנתח את אמות המידה המגדירות מהי 'עובדה'? מלכתחילה.[106][107][108][109] מנקודת מבט של ההיסטוריה של המדע, סוגיות הנמצאות על סדר היום המדעי, המהוות את עניינה המרכזי של הפילוסופיה של המדע, לעיתים קרובות מאוד הן מוגדרות כמטא-תאורטיות.[110] זאת כפי שניתן לראות ב'בעיית התיחום' של קרל פופר (Popper), המציבה את עקרון ההפרכתיות כאמת מידה לוגית עליונה להבחנה בין מדע לפסאודו-מדע.[111][112][113][114] אלא שהאפיסטמולוגיה המדעית אינה מסתכמת בלוגיקה טהורה, היא בוחנת את מהימנות הכלים המדעיים, המכשירים והפרוטוקולים, לא רק כאמצעים טכניים אלא כנושאי מטען תאורטי המעצבים את המציאות הנצפית.[115][116][117][118]

חקירה זו מחייבת את מה שגסטון באשלאר (Bachelard) כינה 'שבר אפיסטמולוגי', אותה פריצה מחשבתית המאלצת את המדען לנטוש אינטואציות ראשוניות ולהתגבר על 'מכשולים אפיסטמולוגיים' המעכבים את הקידמה.[119][120][121][122] מושג זה מהווה את נקודת החיבור למבט המטא-תאורטי של תומאס קון, הטוען כי המדע אינו מתקדם דרך הפרכות לוגיות ליניאריות, אלא דרך מהפכות עם תיקוף היסטורי-סוציולוגי של הקהילה המדעית במבנים פרדיגמטיים.[123][124][125][126] לדוגמה, המעבר הפרדיגמטי בתפיסת התנועה של גלילאו גליליי (Galilei), בעוד שהאריסטוטלים ראו ב'מטוטלת' גוף המנסה להגיע למנוחה, אבסטרקציה של מטרה, גלילאו ביצע מטא-תאורטיזציה ומטא-אבסטרקציה וראה בה תנועה אינסופית פוטנציאלית במרחב גאומטרי, ובכך הגדיר מחדש את מושג ה'נפילה' כחוק מתמטי.[127][128][129][130] כך גם היה במעבר של ג'ון דלטון (Dalton) בכימיה, דלטון לא גילה חלקיקים חדשים, אלא החיל מטא-אבסטרקציה ומטא-תאורטיזציה על חוקי היחסים הקבועים, ובכך הפך את מושג ה'תערובת' ל'תרכובת' אטומית.[131][132] מהלך זה לא היה תיקון של נתונים, אלא שינוי בעצם הקטגוריה האונטולוגית של החומר, שאילץ את הכימאי להפסיק לראות בשינוי צבע תופעה איכותנית ולהתחיל לראות בו ארגון מחדש של יחידות מבניות.[133][134]

דוגמאות אלו ממחישות כי האפיסטמולוגיה המדעית פועלת כערכאת ביקורת המבטיחה שהבניין המדעי לא ייבנה על יסודות רעועים של הנחות בלתי מבוקרות, אלא על תהליך של רפלקסיה מתמדת המאזנת בין הדיוק הלוגי, מהימנות המדידה והדינמיקה ההיסטורית עשל הידע.[135][136][137][138] למעשה, המטא-תאוריה מתפקדת כמנגנון הבקרה של המדע, המאפשר לו לתקף גם את הגילוי המקרי והבלתי צפוי ולהופכו לידע מבוסס, תוך הצבה מתמדת של סימני שאלה על תנאי האפשרות של התצפית עצמה.[139][140][141][142] תנועה ביקורתית זו מאפשרת לגילוי המדעי, בין אם נולד מתוך תכנון קפדני ובין אם מתוך יד המקרה, להיות מעובד דרך מבנה של ידע ה'מודע' לעצמו במידת האפשר, והמסוגל לפרק את המבנים המטא-תאורטיים של העבר כדי לחולל את אמת המידה של ההווה והעתיד לבוא.[143][144][145][146]

תפקיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשדה ובשיח המדעי, תפקידה של מטא-תאוריה הוא, להוות תאוריה הבוחנת באופן אנליטי ורפלקטיבי-ביקורתי, תאוריה אחרת בתחומי מדע שונים, באופן שיטתי ומעמיק.[147] אשר-על-כן, מטא-תאוריה ממוקמת בסדר הגבוה ביותר של הספקטרום התאורטי, ביחס לתאוריות אחרות. פוזיציה זו, מאפשרת למטא-תאוריה לנתח, להשוות ולהעריך גופים מתחרים של רעיונות. כאשר הנחתה הבסיסית היא, כי תאוריות נובעות מתאוריות אחרות, כך שתמיד ישנן הנחות תאורטיות קודמות והתחייבויות מדעיות מאחורי כל ניסוח תאורטי.[148]

דוגמה פונקציונלית אנתרופולוגית-פסיכולוגית להנחה מטא-תאורטית לגבי ההתפתחות האנושית היא, הרעיון שהתפתחותו של אדם מסתיימת בגיל 18, או שההזדקנות היא תוצאה של תהליך המבטא אובדן ודעיכה.[149][150] דוגמה נוספת להתבוננות מטא-תאורטית מעולם המתמטיקה, היא באלגברה והשימוש באלגברה אוניברסלית, החוקרת מבנים אלגבריים במקום לנתח באופן פרטיקולרי מונחים מתורת הקבוצות או המעגלים. בניתוח אלגברי שכזה, ישנו ניסיון להסביר ולהבין את המבנה המשותף של כלל המערכות האלגבריות באמצעות מושגים כגון: מגוונים אלגבריים, הומומורפיזמים וזהויות אלגבריות.[151]

תכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה של מסגרת מטא-תאורטית היא להוות בסיס מטא-מדעי, זאת על ידי ארטיקולציה (Articulation), דהיינו שכלול ושיפור דרכיה האפיסטמולוגיות-מתודולוגיות של התאוריה הקיימת והנבחנת, לתאוריה מהימנה ותקפה יותר באופן בו היא מתבוננת במציאות או בהוויה.[152] בכך למעשה, למטא-תאוריה אין קשר ישיר למסגרת האמפירית של המחקר התאורטי, הממד היישומי, אלא לרכיבים האבסטרקטיים השונים המרכיבים את התאוריה הנבחנת. ובכך באה לידי ביטוי תרומתה הניכרת של מטא-תאוריה, היא שותפה להתפתחותו של מטא-מדע הזקוק לידע מדעי מדויק ואובייקטיבי כדי לשפר את יכולתם של המדענים, ולממש את תפקידם של אלו ליצור פרקטיקות מדעיות הולמות.

מסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התשתית המדעית של מטא-תאוריה, נשענת על ארבעה תחומים מרכזיים בחשיבה המדעית, והמשוייכים דיסיפלינרית בעיקר לפילוסופיה: אפיסטמולוגיה, המהווה את תורת ההכרה, ומתרכזת במהות וגבולות הידיעה. אונטולוגיה, המהווה את תורת היש, ועוסקת בטבע של היש, הקיים והמציאות. אקסיולוגיה, העוסקת בתורת הערך, ועוסקת בהערכת טיבם המוסרי של מעשה, פעולה, רעיון והתנהגות. ומתודולוגיה, העוסקת בשיטה ובדרכי החקירה המדעית. ובכך למעשה המתודולוגיה מחברת ושוזרת בין תורת ההכרה, תורת היש ותורת הערך. זאת ועוד, המתודולוגיה, מתרכזת בכלל העקרונות, שיטות הפעולה, החוקים וההנחות, אשר מחקר מסוים או העיסוק בדיסציפלינה מסוימת מבוסס עליהם ומונחה על-פיהם.

לפיכך בהמשך לכך, גבולות המחקר המטא-תאורטי מעוגנים בהיסטוריה של המדע, העוסק בהתפתחותו של המדע לאורך הזמן, החל מתקופות קדומות של האנושות ועד ימים אלו. בסוציולוגיה של המדע, העוסקת בהתפתחות המדע מתוך נקודת מבט סוציולוגית ביקורתית, ושואפת להבין את המנגנונים החברתיים והפוליטיים האחראים, מכוננים, ושולטים בהבניית הידע המדעי. ובפילוסופיה של המדע, העוסקת ביסודות, ההנחות והמשמעויות הפילוסופיות של התפתחות המדעים.[153]

מבנה מדעי ותהליך מטא-תאורטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך המחשה, דוגמה מובהקת לתהליך מטא-תאורטי היא בפסיכולוגיה המדעית, בהתרחשותה של המהפכה הקוגניטיבית.[154] דהיינו, המעבר במחקר הפסיכולוגי מהדגש הבהוויוריסטי לדגש הקוגניטיבי בהבנת והסבר התנהגות האדם. בזיהוי המגבלות בהתהוות הידע, המהפכה הקוגניטיבית סימנה את נטישת העמדה המטא-תאורטית אשר גרסה כי ניתן להסביר התנהגות אנושית אך ורק באמצעות תגובות וגירויים גלויים, והכירה בכך שסטגנציה מחקרית נוצרת כאשר מתעלמים מהמבנים המנטליים המתווכים ביניהם.[155] למעשה, בכך חל שינוי פרדיגמטי במודל המתבונן בהתנהגות האדם. המעבר כונן התבוננות שונה וחדשה שראתה באדם מעבד מידע אקטיבי בעל ייצוגים פנימיים, ובכך פתרה את המבוי הסתום שאליו הגיע הבהביוריזם בניסיונו הכושל להסביר תופעות מורכבות כגון רכישת שפה ויצירתיות.[156] באמצעות הטמעת כלים מושגיים חדשים ממדעי המחשב ושיטות הסקה מדעיות חדשות, המטא-תאוריה הקוגניטיבית אפשרה לבחון תהליכים עמוקים הנעלמים מהעין, כגון קשב, זיכרון וקבלת החלטות, כמשתנים לגטימיים ומדידים, ובכך הניעה מחדש את גלגלי המחקר הפסיכולוגי.[157]

דוגמה נוספת לתהליך שכזה מההיסטוריה של המדע היא בכימיה, המעבר מתאוריית הפלוגיסטון למהפכת החמצן של אנטואן לבואזיה בסוף המאה ה-18.[158] המעבר מתאוריית הפלוגיסטון לכימיה המודרנית של לבואזיה מדגים כיצד שינוי בתפיסת הקיום המדעית, מתפיסת הבעירה כפליטה של מהות חומרית בלתי נראית לתפיסתה כאינטראקציה פיזיקלית בין יסודות, חילץ את הכימיה מהקשרים פילוסופים מיושנים. למעשה, הסטגנציה בתאוריית הפוליגסטון נבעה ממבנה לוגי פגום אשר נאלץ לייחס לחומר מסה שלילית כדי ליישב סתירות אמפיריות, בעוד שהעדשה המדעית החדשה של לבואזיה הציבה את חוק שימור המסה ככלי מושגי מרכזי המכתיב מדידה כמותית מדויקת. תפקודה של המטא-תאוריה של לבואזיה הוכח כעדיף על פני קודמתה ביכולתה לפרש מגוון רחב של תופעות, כמו נשימה וחמצון מתכות, תחת מסגרת אחידה, ובכך הכריעה את המחלוקת הפרדיגמטית והובילה לנטישת מודל הפלוגיסטון לטובת מדע מבוסס ניסוי ושפה כימית.[159]

הדוגמאות הללו מלמדות כי התמורה המטא-תאורטית אינה מסתכמת בצבירת ידע גרידא, אלא בארגון מחדש של המבט המדעי, הגואל את המחקר מהקיפאון בו הוא שרוי.[160] בפסיכולוגיה, המהפכה הקוגניטיבית ניפצה את כבלי הבהביוריזם. היא נטשה את התפיסה המצמצמת שראתה באדם ישות סבילה המופעלת על ידי דחפים חיצוניים, והציבה תחתיה את דמות מעבד המידע האקטיבי, המחונן בעולם פנימי עשיר ובייצוגים מנטליים.[161][162] בדומה לכך, בכימיה, דחקה המהפכה של לבואזיה את תאוריית הפלוגיסטון הארכאית לטובת שפה כמותית מדויקת המושתתת על חוק שימור המסה.[163] בשני המקרים, לא היו אלו הנתונים לבדם שהשתנו, אלא העדשה המושגית עצמה, כלומר מהפכה תפיסתית שחילצה את המדע ממבוי סתום לוגי, והפכה את מסתורי הנפש והחומר למחקר שיטתי, נהיר ופורץ דרך. כך גם היה בביולוגיה, עם עליית תורת האבולוציה של דרווין, שהמירה את הקטלוג הסטטי של מינים בראייה דינמית של ברירה טבעית.[164][165] ובפיזיקה, עם המעבר מהמכניקה הניוטונית לתורת היחסות של איינשטיין, שעיצבה מחדש את עצם מושגי הזמן והמרחב.[166][167]

המחשה ממוקדת של מטא-תאוריה בדיסציפלינות מדעיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככתוב, מטא- תאוריה בתוך הדיסציפלינות המדעיות מהווה את הרפלקסיה הביקורתית, אודות תהליך הפקת והתהוות הידע. בעוד שהתאוריה המדעית פונה החוצה כדי לפענח את חוקי הטבע והחברה, המטא-תאוריה מתעלת את מבטה פנימה, אל התשתית המושגית המאפשרת את פעולת המדע מלכתחילה. מטא-תאוריה אינה עוסקת באיסוף נתונים גולמיים, אלא בניתוח הארכיטקטורה של המחשבה המדעית. דהיינו היא חושפת את הנחות היסוד הסמויות ומנתחת את המבנים הלוגיים המכוננים את המחקר, תוך זיהוי המנגנונים המנטליים המעצבים את המבט המדעי.[168][169] חקירה זו שואלת כיצד הידע נוצר? אילו ערכים ופרדיגמות מעצבים את בחירת המודלים? וכיצד ניתן לחלץ תחום מדעי ממבוי סתום לוגי או מקיפאון מחקרי?[170]

זאת ועוד, מעבר להבנה התאורטית, השפעתה המעשית של מטא-תאוריה היא בעיצובם של כלי המדידה ופרוטוקולי המחקר. דהיינו, מטא-תאוריה מכתיבה אילו נתונים ייחשבו כרלוונטיים ואילו שיטות הסקה יוכרו כמהימנות, ובכך היא מתרגמת שאלות אפיסטמולוגיות מופשטות לפרקטיקה מדעית קונקרטית.[171][172] במובן זה, מטא-תאוריה חותרת לחשיפת המנגנון המכונן את האמת המדעית, ומבטיחה כי המדע יוותר חקירה חיונית המונעת מחוסן תאורטי ולא רק מצבירת נתונים סטטיסטיים.[173][174] בעידן המודרני, מטא-תאוריה אף משמשת כבלם מול משבר השחזור, שכן היא מספקת את המסגרת המושגית הנחוצה לפרשנות מהימנה של תוצאות אמפיריות.[175][176]

להלן, ביאור של חקירה מטא-תאורטית בתחומי מדע שונים. מקובל כי התחילית מטא מציינת פעילות מדעית שכזו בכל תחום.[177] לדוגמה, מטא-פילוסופיה עוסקת בניתוח מטא-פילוסופי-תאורטי של הפילוסופיה עצמה.[178] כך גם לגבי מטא-לוגיקה, העוסקת בתאוריה של לוגיקה.[179][180] וגם מטא-סוציולוגיה, העוסקת בתאוריה של סוציולוגיה וכדומה. זהו ניתוח של מבט-על מדעי, ולמעשה, ניתוח מטא-תאורטי דיסצפלנרי.[181]

מדעי הרוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-תאולוגיה

מטא-פילוסופיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-פילוסופיה, מהווה את החקירה לעומק אודות מהותה של הפילוסופיה. חקירה זו כוללת את מטרותיה, גבולותיה ושיטותיה של הפילוסופיה. בעוד הפילוסופיה חוקרת את טבעה של התופעה או את אופי ההוויה, ובמיוחד את דרכים בהן הידע מתהווה ומתגבש לעבר האמת. מטא-פילוסופיה בוחנת תהליך רב שלבי וממדי זה, בעזרת שאלות מנחות העוסקות בדיוק וביעילות החקירה הפילוסופית, ובהתפתחות והתהוות הידע . חקירה מטא-פילוסופית אם-כך, חותרת לחשיפת האמת של האמת.[182]

מטא-לוגיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-לוגיקה מתבוננת בשפות ומערכות צורניות ופורמליות, מנקודת מבט פרשנית. התבוננות זו באה לידי ביטוי בלימוד ברמות ניתוח שונות: בלימוד וניתוח סמנטיקה, דהיינו את מערכת היחסים בין ביטויים ומשמעויות; ואת התחביר, כלומר יחסים בין ביטויים.[183]

מטא-למידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-למידה, בתהליכי חינוך וחיברות במדעי ההתנהגות[184][185][186] ובלמידת מכונה במדעי הטבע והנדסה,[187] שואפת להבין את האינטראקציה שבין מנגנון הלמידה לבין ההקשרים הקונקרטיים שבהם מנגנון זה מיושם ובא לידי ביטוי.[188][189] הלכה למעשה, תהליך של מטא-למידה כולל שני שלבים מרכזיים: התבוננות בלמידה, והתבוננות בתהליכי היבחנות. עבור שני שלבים אלו, על מודל למידה בסיסי לעדכן את הפרמטרים שלו תוך כדי תהליך הלמידה בהתאם להקשר. בשלב הראשון, ישנו מגוון רחב של משימות למידה, ומטרת המודל היא לחשוף תבניות למידה משותפות בין המשימות השונות, תוך כדי רכישת ידע רחב הניתן ליישום בפתרון של משימות חדשות בהווה ובעתיד. בשלב השני, הביצועים של תהליך הלמידה הבסיסי מוערכים על-ידי מתן משימות שהלומדים לא נתקלו בהן בתהליך הלמידה. מכאן, יעילות שלב זה באה לידי ביטוי בתהליך ההסתגלות של הלומד למשימות חדשות אלה, המבוסס על חניכה בעבר, באמצעות הידע הנלמד ותהליך ההבנה הכללית שלו. לדוגמה, תהליכים של מטא-למידה מסייעים למסגרות שונות העוסקות בלמידת מכונה, ללמוד משימות חדשות ובלתי-נראות.

מטא-בלשנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-בלשנות מתייחסת ליכולת להרהר ולנתח את השפה עצמה, ולא רק את דרכי השימוש בה לתקשורת. ובנוסף, ביכולת לתמרן ולדון בשפה בצורה מודעת. זאת ועוד, מטא-בלשנות חותרת להבין את הכללים, המבנים, התפקידים והתפקודים של השפה.[190] לדוגמה, ניתוח משמעותן של מילים. כלומר, להבין כי למילים יכולות להיות מספר משמעויות, ובחירת המשמעות הנכונה היא בהתבסס על ההקשר.[191]

מטא-היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידה של המטא-היסטוריה הוא, לבקר את מעמדה של ההיסטוריה כאוסף של עובדות קוהרנטיות אשר בוראות אמת צרופה שאינה שנויה במחלוקת. דהיינו, תכילתה של פעילות מטא-היסטורית היא לבסס את מעמדו של הנרטיב כחומר גלם של כל תלכיד היסטורי. ואף לזהות את המידה שבה כל אבחנה בין היסטוריה, תאוריה ואידאולוגיה על בסיס השערות מדעיות של מדע ההיסטוריה, מזויפת. לפיכך, תהליך מטא-היסטורי מאוד קשוב להיסטוריוגרפיה של אותה תקופה.[192]

מטא-ספרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-ארכאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-ארכאולוגיה בוחנת באופן ביקורתי את היסודות הפילוסופיים, הסוגיות המתודולוגיות וההשלכות הרחבות יותר של הארכאולוגיה. מטא-ארכאולוגיה מתעמקת בשאלות העוסקות במהי ארכאולוגיה? כיצד היא פועלת? ומה משמעותה להבנת העבר וההווה?[193] בעיקרו של דבר, זוהי ארכאולוגיה על הארכאולוגיה עצמה. דוגמה להמחשה לכך, כאשר מטא-ארכאולוגיה מנסה להבין בתהליך המדעי את השיקולים האפיסטמולוגיים, מטא-ארכאולוגיה חוקרת כיצד ארכאולוגים רוכשים ומאמתים ידע על העבר, כולל את תפקידן של הפרשנות והתאוריה בעיצוב ההבנה הארכאולוגית.

מטא-מטאפיזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח מטא-תאורטי במטאפיזיקה, עוסק בביקורת אודות התאוריות המטאפיזיות ולא את המציאות שהן חוקרות. ניתוח שכזה מתמקד במתודולוגיה, ההצדקה המדעית וגבולות המחקר המטאפיזי. בהתאם לכך, מטא-תאוריה מגדירה על פי אמות מידה מדעיות, מהי חקירה מטפיזית לגיטימית והאם מחקר שכזה מבטיח עקביות במושגים מרכזיים בתחום, כגון: קיום, מבנה או אמת. בהתבוננות שכזו, מטא-תאוריה מעניקה מסגרת קונצפטואלית המהווה את המשמעות הנבראת בין המושגים השונים. ובכך, היא תורמת למסגרת הדיון ברמות הניתוח השונות שלו. לדוגמה, בניתוח פרשני מטאפיזי, ניתן לשאול את השאלה, כיצד לפרש מהות או זהות? מושגים המהווים את אבן הראשה של כל דיון מטפיזי.[194]

מדעי החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-פסיכולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-פסיכולוגיה מהווה את זווית ההתבוננות של כל תאוריה פסיכולוגית, ומתייחסת למבנה התאוריה עצמה ולא לרכיבים התיאוריים שלה.[195] דהיינו, אם הפסיכולוגיה חוקרת את התהליכים הנפשיים, המטא-פסיכולוגיה עוסקת בכלים המחקריים ובדרכי ההתבוננות של הפסיכולוגיה. לדוגמה, מחקר פסיכולוגי העוסק בשאלות פסיכולוגיות פילוסופיות בקשר שבין הגוף והנפש, ומתמקד במנגנונים נפשיים והשפעתם על תהליכים ביוכימיים, כגון: הגנה, אבל ודיכאון, שואף להבין ולהסביר אינטראקציה זו בכלים אפיסטימולוגיים-מתודולוגיים.[196]

בהמשך לכך, לצורך המחשה בהקשר הפסיכואנליטי, זיגמונד פרויד מתאר את המטא-פסיכולוגיה כמבנה-על ספקולטיבי של הפסיכואנליזה, כזה המתייחס אל נקודות המבט הדינמיות, הטופוגרפיות והכלכליות.[197][198] דוגמה נוספת לכך לקוחה מפסיכולוגיית העצמי, אשר נקודת מבטה מתמקדת בגורם המרכזי המנבא בריאות או פתולוגיה נפשית. נקודת מבט זו, משקפת את המעבר המתודולוגי שהפסיכואנליזה ביצעה בשליש האחרון של המאה ה-20, מהתמקדות במבנה הנפש המבוסס על דחפים מולדים של האדם להתמקדות בסביבה והשפעותיה על התפתחות הנפש. ככלל, הנחת היסוד במסגרת דיון זה היא, כי עיסוק מדעי מטא-תאורטי זה בפסיכולוגיה, אינו ניסויי. זאת ועוד, המטא-פסיכולוגיה בהתייחסותה לסובייקטיביות, התנהגות ומבנה הנפש, נוטה להתבונן בעמדת הפסיכולוגיזם בביקורתיות רבה. בכך המטא-פסיכולוגיה, חותרת להבין דרך תחומי מדע שונים כמו הביולוגיה, האנתרופולוגיה והרפואה את מופעי הנפש בצורה נהירה, לוגית ומדויקת יותר.

מטא-אנתרופולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-אנתרופולוגיה, מהווה את החקירה של הבסיס הלוגי של תרבויות, וחותרת להבין את ההנחות הפרימיטיביות והפרימורדיאליות באשר לטבעו של העולם ושל האדם המעורב בכל אחת ממערכת תרבותית נתונה.[199]

מטא-סטטיסטיקה

מטא-מדעי הקוגניציה

מטא-כלכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-כלכלה מתבוננת על המיקרו-כלכלה המסורתית, זו העוסקת באינטראקציה של התנהגות כלכלית זעירה, קבלת החלטות והתנהגות השוק, תוך כדי הכנסת אתיקה באופן מפורש למנגנון האנליטי של הכלכלה. זאת, תוך כדי התחשבות במפורש, בממד המוסרי המיוצג על ידי רעיונות כגון: מחויבות, נורמות, ערכים ומצפון האדם.[200]

מטא-גאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-גאוגרפיה חוקרת את המסגרות המרחביות הבלתי נבדקות והמובנות מאליהן, אשר באמצעותן אנשים וחברות מארגנים את הידע שלהם על העולם. בניגוד לגאוגרפיה המסורתית, המתמקדת במיקומים ותכונות פיזיות, מטא-גאוגרפיה בוחנת כיצד הטיות תרבותיות, אידאולוגיות והיסטוריות מעצבות את המפות המנטליות והשקפות העולם שלנו.[201] לדוגמה בהקשר של עוצמה ואידאולוגיה, מושגים אלו לעיתים קרובות גדושים בכוח פוליטי וקשורים לדומיננטיות היסטורית. למשל, הדיכוטומיה המסורתית של מזרח מול מערב הייתה חיונית לזהות של אירופה המודרנית כציוויליזציה.[202]

מטא-סוציולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך בחינה ורפלקציה של תאוריות שונות בסוציולוגיה, המטא-סוציולוגיה מתבוננת ומתייחסת לשני מוקדים תאורטיים מרכזיים, הוליזם מתודולוגי ואינדיבידואליזם מתודולוגי, אשר דרכם היא יוצרת נקודת מבט אנליטית סוציולוגית. כמו-כן, ישנו מוקד תאורטי שלישי העוסק ביחסיות מתודולוגית.

רמת הניתוח המרכזית של ההוליזם המתודולוגי היא בחינה של שלמות חברתית, לדוגמה: מבנים חברתיים-פוליטיים-כלכליים, כגון: קפיטליזם ודמוקרטיה; מוסדות חברתיים-תרבותיים-דתיים, כגון: כנסיות ובתי-ספר. ההוליזם המתודולוגי כולל תאוריות בקנה מידה גדול, ברמת המאקרו, כמו: הפונקציונליזם המבני, תאוריית הקונפליקט ותאוריות נאו-מרקסיסטיות.[203]

רמת הניתוח של אינדיבידואליזם מתודולוגי היא בחינת תופעות המשפיעות על ההתנהגות החברתית ברמת הפרט, לדוגמה: תפקודו של המוח, העצמי, פעולות חברתיות – אינטראקציות, פעולות רציונליות. האינדיבידואליזם המתודולוגי כולל תאוריות ברמת המיקרו, כמו: אינטראקציוניזם סימבולי, אתנומתודולוגיה, תורת החליפין ותאוריית הבחירה הרציונלית.[204]

המוקד התאורטי הנוסף, העוסק ביחסיות מתודולוגית, מתבונן במערכות היחסים שבין שלמים חברתיים לבין פרטים חברתיים. מוקד זה, כולל קאדר של תאוריות אשר התפתחו בעיקר בשנות השמונים של המאה הקודמת כדי לגשר בין רמות הניתוח השונות: מיקרו ומאקרו.[205]

מטא-חוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-חוק, הוא רעיון מופשט השואב השראה מהציווי הקטגורי של עמנואל קאנט, ומתייחס לכלל הכללים המשפטיים המסדירים מערכות יחסים בין קבוצות אנושיות ולא אנושיות שונות ביקום, על-אף ההבדלים ביניהן. ובכך למעשה, מטא-חוק שואף למערכות אניברסליות של כללים ומשפטים המגלמות בתוכן נורמות אשר נובעות מקודים התנהגותיים פרטיקולאריים ומשקפות פלורליזם תרבותי, חברתי ומשפטי.[206]

מטא-פוליטיקה-מדעי המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-פוליטיקה היא תבנית התנהגות תרבותית של שיחות, אודות הפוליטיקה. דהיינו, דיאלוג פוליטי על הפוליטיקה עצמה. בשיח שכזה, המטא-פוליטיקה לובשת צורות שונות של חקירה, ומנכסת לעצמה דרך נוספת לעבר השיח של הפוליטיקה והפוליטי. המטא-פוליטיקה, נוטלת תפקיד מודע לעצמו של תיווך בשפה האנליטית, הסינתטית והנורמטיבית של החקירה הפוליטית ושל הפוליטיקה עצמה. ובפשטות, זהו דיאלוג רפלקטיבי על האופן שבו הפוליטיקה מתבוננת בעצמה.[207]

מטא-תאוריה יחסים בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאוריה של היחסים הבינלאומיים, באה לידי ביטוי מסגרת דיון מטא-תאורטית בתקופות של 'ויכוחים פרדיגמטיים'. שימוש במטא-תאוריה ביחסים בינלאומיים, בשפה של הפילוסופיה של המדע, מוגדרת בדרך כלל כיצירה של תאוריה על תאוריה תוך כדי בחינת האונטולוגיה, האפיסטמולוגיה והמתודולוגיה של התאוריה הנתונה. לדוגמה: ניתוח השואף להסביר ולהבין את מדיניות החוץ האמריקאית בתקופה היסטורית מסוימת, סביב סוגיות שונות המתייחסות לביטחון בינלאומי, כלכלה וסביבה והשנויות במחלוקת. זאת, תוך כדי התייחסות תאורטית ל'ויכוח פרדיגמטי', הממחיש ביקורת על תאוריות שונות כמו: קונסטרוקטיביזם ופוסטמודרניזם לעומת תאוריות פוזיטיביסטיות מסורתיות, כגון הנאו-ריאליזם.[208]

מטא-קרימינולוגיה

מדעי הטבע והמתמטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-מדע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-מדע, המכונה גם בשם מטא-מחקר מדעי, חותר להשתמש בשיטות מדעיות שונות במטרה להסביר כיצד המדע מתפקד ומדוע הוא אף לעיתים נכשל. שורשיו של מטא-מדע בפילוסופיה של המדע ובמחקר השיטות המדעיות. על-אף-זאת, הוא נבדל מהראשון בהסתמכותו על ניתוח מתודולוגי כמותני ואיכותני. וגם שונה מהאחרון, בהתמקדותו הרחבה בגורמים הכלליים התורמים לשלל ההיבטים של התהליך המדעי.[209]

מטא-מתמטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-מתמטיקה הוא תחום המחקר העוסק במבנה ובמאפיינים הצורניים של מתמטיקה, ומערכות פורמליות דומות בעלות הגיון מתמטי.[210]

מטא-מדעי המחשב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-כימיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-כימיה מתייחסת בעיקר למסגרת פילוסופית טרנספורמטיבית, ומגדירה מחדש את הקשר בין מטפיזיקה למדעי הכימיה. תפקידה המרכזי מתמקד בגישור בין מושגים מופשטים של 'מהות' לבין המציאות המעשית והדינמית של עבודת הכימאית במעבדה. ובכך למעשה, המטא-כימיה משכילה ליצור מבט-על אודות המתרחש בעולם הפיזי. בעוד שהמטפיזיקה שואלת, מהי מהות ההוויה? המטא-כימיה שואלת, כיצד טרנספורמציות כימיות מגדירות מחדש את מה שאנו רואים כאמיתי? באופן מסורתי, המטפיזיקה התייחסה לחומרים כנושאים סטטיים של תכונות. המטא-כימיה משכללת התבוננות זאת להבנה דינאמית והיסטורית, אשר בה חומרים כימיים מוגדרים לפי מה שכימאית יכולה לעשות עמם. לדוגמה, סינתזה, ריאקציה או פירוק. ובכך, המטא-כימיה מגדירה את הרפלקציה אודות החומר בזיקה לקונקרטי, למה שנצפה וניתן לשינוי או לא. ולא בזיקה למטא-פיזי, דהיינו לתובנות הבלתי נצפות של החומרים. אשר על כן בהמשך לכך, המטא-כימיה עורכת חקירה אפיסטמולוגית. כלומר, היא חוקרת את המתודולוגיה וההנחות הבסיסיות של הכימיה, כגון טבעו של הקשר הכימי, הסטטוס האונטולוגי של היסודות, ותוקף הטבלה המחזורית כמערכת סיווג.[211]

מטא-ביולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-ביולוגיה מהווה מערכת של ידע או אמונה, הבנויה סביב עקרונות ביולוגיים. הלכה למעשה, מטא-ביולוגיה היא תחום מקביל לביולוגיה, העוסק באבולוציה אקראית של תוכנות מלאכותיות ולא רק של תוכנות טבעיות, כדוגמת ה – DNA. בתהליך זה ישנה יצירתיות ברמת המיקרו, דהיינו הרמה המטא-תאית, ולא רק באבולוציה הדרוויניסטית המתבוננת בצורות חיים שונות ברמת המאקרו.[212]

מטא-מדעי המוח

מטא-מדעי כדור הארץ

מטא-פיזיקה

מדעי הניהול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדעי הרפואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-רפואה כללית

מטא-רפואת שיניים

מטא-רוקחות

מטא-מדעים ביורפואיים

מדעי ההנדסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-הנדסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-הנדסת תוכנה

מטא-הנדסת מכונות

מטא-הנדסת חומרים

מטא-הנדסה ביורפואית

מטא-ארכיטקטורה

תפקידה של הבחינה והאנליזה המטא-תאורטית ביישום של כלים ממדעי ההתנהגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים ההתנהגותי והשפעותיו על היווצרות תאוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריות מדעיות לא מתפתחות בואקום, בחלל ריק, אלא בקהילה המדעית, ובסוציאליזציה מדעית. זהו תהליך רב-שלבי וגדוש הכולל היבטים אנתרופולוגיים, סוציולוגיים, פסיכולוגיים, כלכליים ופוליטיים. בתהליך זה היוצר השפעות הדדיות, דו-כיווניות, התאוריות הן מעוצבות ומעצבות את התרבות האנושית (אנתרופולוגיה), מוסדות חברתיים (סוציולוגיה), תהליכים קוגניטיביים (פסיכולוגיה), הקצאת משאבים (כלכלה) ודינמיקות של כוח (פוליטיקה). שלל ממדים אלו משפיעים על האופן שבו תאוריות נוצרות, מתקבלות ומיושמות כדי להנחות את ההתקדמות והשינוי המדעי.[213]

כאמור, מטא-תאוריה עוסקת בניתוח שיטתי ולעומק את היסודות הפילוסופיים, המושגיים והמתודולוגיים של התאוריה.[214] ובכך, מטא-תאוריה משמשת כתאוריה של התאוריה הנחקרת להנחות את המשך המחקר, להעריך את הפרדיגמה, את תוכנית המחקר ואף לעצב את הפרקטיקה המדעית. יחד היבטים מטא-תאורטיים אלה, מסייעים בכך שהם מכוונים ומאפשרים לקבוע כיצד תאוריה מדעית נבנתה, נבחנת ומיושמת, ומשמשים כגשר בין פילוסופיה לשיטות מחקר מעשיות.[215]

אנתרופולוגיה חברתית ותרבותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיבט האנתרופולוגי של מטא-תאוריה, מנתח את ההנחות התרבותיות ואת ההטיות הממוקדות באדם המדען במסגרות מדעיות, וכיצד אלו משפיעות על התפתחות התאוריה. בהקשר זה, מטא-תאוריה בוחנת את התרבות המדעית, כיצד נורמות חברתיות מעצבות את ייצור הידע, קודים התנהגותיים, קוגניציה תרבותית, טקסים בקהילה המדעית, ערכים דתיים, הבניה תרבותית וכדומה.[216][217]

סוציולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיבט הסוציולוגי של מטא-תאוריה, דן באקלים החברתי שבו מתפתחת התאוריה ובוחן בהקשר זה את המבנה החברתי של המדע, דינמיקות כוח אקדמיות, מגדר ומוביליות של חוקרים במדע, תחרות ויריבות בין קבוצות מחקר, קוגניציה חברתית והבניה חברתית. אחת השאלות המרכזיות בסוציולוגיה של המדע היא, כיצד מוסדות כמו הקהילה המדעית מאשרים ודוחים ידע ועל פי איזה אמות מידה?[218]

פסיכולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיבט הפסיכולוגי של מטא-תאוריה מתמקד בהיבטים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים של החוקרים. זה כולל לדוגמה, את האופן שבו נקודות מבט אישיות, אמונות והטיות אישיות משפיעות על התפתחותן של תאוריות ומודלים תאורטיים. שאלה מרכזית בהקשר זה היא, מהו התפקיד של סקרנות, ספקנות ומוטיבציה על התפתחות התאוריה?[219]

כלכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיבט הכלכלי של מטא-תאוריה שואף להעריך את השפעת המימון, הקצאת המשאבים, צמיחה כלכלית, תמריצים, בריחת מוחות, מונופול על הידע, המשק וכוחות השוק על היווצרותה של כל תאוריה. אחת השאלות המרכזיות בהקשר זה היא, כיצד אופי השוק המקומי והעולמי משפיעים על סדרי עדיפויות מחקריים, ומהן ההשלכות של אינטראקציות אלו על הפצת תאוריות מדעיות?[220]

מדעי המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיבט הפוליטי של מטא-תאוריה חוקר את השפעת האידאולוגיה, המדיניות הציבורית ומבנה הכוח על כיוון התפתחות התאוריה ויישום המחקר המדעי. היבט זה מתמקד בשאלות כגון, מהם הגורמים הפוליטיים הקובעים את גבולות המדע? ומהו תפקידם של התרבות הפוליטית הבניה פוליטית ופוליטיזציה על מוסדות מדעיים?[221]

הדגמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להבין לדוגמה כיצד המטא-תאוריה בוחנת תאוריות בעזרת היבטים אלו, ניתן להמחיש זאת על הביולוגיה עם דגש על תורת האבולוציה, ובכלכלה עם דגש על תאוריית הבחירה הרציונלית. כאשר הניתוח המטא-תאורטי הוא מההיבט האנתרופולוגי, ניתן להבחין כיצד התרבות האנושית משוקעת בתאוריות הללו.[222] בביולוגיה, המושגים האבולוציוניים של דרווין שיקפו את הערכים התחרותיים וההתרחבותיים של בריטניה הוויקטוריאנית. ובכלכלה, אנתרופולוגים מבקרים את הבחירה הרציונלית בכך שהם מראים שרבות מהחברות פועלות על הדדיות ומתן מתנות במקום רווח אישי. כאשר הניתוח המטא-תאורטי הוא מההיבט הפסיכולוגי, ממד זה מתמקד בתהליכים הקוגניטיביים והמניעים של האנשים היוצרים או המיישמים את התאוריה.[223] בביולוגיה, מדענים חוקרים כיצד מנגנונים מנטליים עתיקים כמו פחד או שבטיות מתוכנתים במוח האנושי כדי להסביר התנהגות מודרנית. בכלכלה, תת-התחום של כלכלה התנהגותית משתמש בתובנות פסיכולוגיות כדי להפריך את מיתוס השחקן הרציונלי, ומוכיח שהחלטות פיננסיות אנושיות לעיתים קרובות מונעות על ידי הטיות רגשיות כמו הימנעות מהפסד ולא על ידי לוגיקה טהורה. הדוגמאות הללו, ממחישות כי הכינוי 'אמת מדעית' הוא לעיתים קרובות השתקפות של העדשה התרבותית דרכה אנו רואים את התנהגות האדם והטבע.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Roy Bhaskar, Sean Esbjörn-Hargens, Nicholas Hedlund, Mervyn Hartwig, Edited, Metatheory for the Twenty-First Century Critical Realism and Integral Theory in Dialogue, 2016.
  • Fred Chernoff, Theory and Metatheory in International Relations: Concepts and Contending Accounts, 2007.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטא-תאוריה בוויקישיתוף
  • קרל המפל, פילוסופיה של מדע הטבע, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1979. (הגרסה האנגלית יצאה לאור ב-1966).
  • אריה וורם, רציונליות וקדמה במדע, תל אביב: סדרת "אוניברסיטה משודרת", 2005.
  • אור דגן, קאמי ופופר: על האבסורד במדע, הוצאת רסלינג, 2013.
  • תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות, 1977. (הגרסה האנגלית יצאה לאור ב-1962).
  • בועז מילר, "תומאס קון והרציונליות של המדע". גליליאו, גיליון 88 (דצמבר 2005), עמ' 34–41.
  • מטא-תאוריה, באתר MathWorld (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Metatheory - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  2. ↑ Bunge, M. (1998). Philosophy of Science: From Problem to Theory (Revised ed., Vol. 1). Transaction Publishers
  3. ↑ Hacking, I. (1983). Representing and Intervening: Introductory Topics in the Philosophy of Natural Science. Cambridge University Press
  4. ↑ Kuhn, T. S. (1962). The Structure of Scientific Revolutions. University of Chicago Press.
  5. ↑ Overton, W. F. (2007). A Coherent System of Embodied Development: Action, Culture, and Ontogenesis. Human Development, 50(4), 154-183.
  6. ↑ Dahl, O. J., & Nygaard, K. (1966), SIMULA: An ALGOL-based simulation language. Communications of the ACM
  7. ↑ Kay, A. C. (1993). The Early History of Smalltalk, ACM SIGPLAN Notices
  8. ↑ Kahneman, D., & Tversky, A. (1979). Prospect Theory: An Analysis of Decision under Risk. Econometrica
  9. ↑ Thaler, R. H. (2015). Misbehaving: The Making of Behavioral Economics. W. W. Norton & Company
  10. ↑ Wegener, A. (1912). The Origin of Continents, Geologische Rundschau, 3(4), 276–292
  11. ↑ Wegener, A. (1924). The Origin of Continents and Oceans (J. G. A. Skerl, Trans.), Methuen & Co.
  12. ↑ Dietz, R. S. (1961). Continent and Ocean Basin Evolution by Spreading of the Sea Floor. Nature, 190, 854-857
  13. ↑ Oreskes, N. (1999). The Rejection of Continental Drift: Theory and Method in American Earth Science, Oxford University Press
  14. ↑ Goodenough, W. H. (1956). Componential Analysis and the Study of Meaning. Language, 32(1), 195–216
  15. ↑ D'Andrade, R. (1995). The Development of Cognitive Anthropology, Cambridge University Press
  16. ↑ Wray, K. B. Kuhn's Intellectual Legacy: The Future of Philosophy of Science. (Cambridge University Press, 2022). pp. 154–180.
  17. ↑ Bird, A. Thomas Kuhn's Legacy: Scientific Progress and Meta-Paradigms. (Oxford University Press, 2024). pp. 45–82
  18. ↑ Mizrahi, M. Kuhn's Incommensurability: A Meta-Analytical Review. Social Epistemology 38, 112–130 (2024). [Ref: Science 2025]
  19. ↑ Vespignani, A. The Reflective Turn in Modern Science. Nature Physics 21, 10–12 (2025)
  20. ↑ Hilbert, D. Foundations of Geometry. (Reprinted with Meta-commentary, Springer Nature, 2024). pp. 1–35
  21. ↑ Zach, R. Hilbert’s Program and the Origins of Meta-logic. Journal of Symbolic Logic 89, 445–460 (2024)
  22. ↑ Sieg, W. Hilbert's Metamathematics: A Logical History. (MIT Press, 2025). pp. 88–112
  23. ↑ Reid, C. Hilbert. (New Commemorative Edition, Springer, 2025). pp. 140–165
  24. ↑ Carnap, R. The Logical Syntax of Language. (Reprinted, Oxford University Press, 2024). pp. 1–45
  25. ↑ Friedman, M. Carnap's Meta-language and the Structure of Scientific Logic. Synthese 204, 12–28 (2024)
  26. ↑ Carus, A. W. Carnap and the Post-Metaphysical Turn. (Cambridge University Press, 2025). pp. 110–135
  27. ↑ Richardson, A. W. Structuralism and Meta-logic in early 20th Century Philosophy. (MIT Press, 2026). pp. 54–82
  28. ↑ Daston, L. & Galison, P. Objectivity and its Meta-histories. (Zone Books/MIT, 2024). pp. 210–245
  29. ↑ Hacking, I. Representing and Intervening in the Age of Big Data. (Cambridge University Press, 2024). pp. 147–162
  30. ↑ Bachelard, G. The Formation of the Scientific Mind. (Reprinted with Meta-analysis by Alon, U., Nature Reviews, 2025). pp. 1–25
  31. ↑ Tenenbaum, J. B. Self-Correction through Meta-Abstraction. Nature Machine Intelligence 8, 10–15 (2026)
  32. ↑ Pinto, M. F. Meta-paradigms and the sociology of scientific doubt. Social Studies of Science 54, 210–235 (2024)
  33. ↑ Marcum, J. A. Thomas Kuhn's Revolutions: A 21st Century Perspective. (Bloomsbury Academic, 2025). pp. 88–120
  34. ↑ Richards, R. J. The Evolution of Paradigms: Beyond the Structure. Journal of the History of Ideas 86, 145–168 (2025)
  35. ↑ Nickles, T. Kuhn, Discovery, and Meta-Theory. Synthese 205, 12–34 (2026)
  36. ↑ Floridi, L. The Philosophy of Information Quality. (Oxford University Press, 2024). pp. 210–245
  37. ↑ Russell, S. AI and the Meta-Analysis of Human Logic. Nature Machine Intelligence 7, 45–60 (2025)
  38. ↑ Christian, B. The Alignment Problem: AI and the Meta-Theory of Values. (W. W. Norton, 2025). pp. 154–180
  39. ↑ Hassabis, D. et al. General Intelligence as Meta-Abstraction. Science 388, 12–25 (2026)
  40. ↑ D'Agostino, F. The Architecture of Scientific Knowledge. (Cambridge University Press, 2024). pp. 54–82
  41. ↑ Smaldino, P. E. The natural selection of bad science: A meta-theoretical update. Nature Human Behaviour 9, 210–225 (2025)
  42. ↑ Ioannidis, J. P. A. Meta-Research and the Viability of the Scientific Enterprise. PNAS 122, e250123 (2025)
  43. ↑ O'Connor, C. & Weatherall, J. O. The Misinformation Age: Meta-Theory and Data Overload. (Yale University Press, 2026). pp. 110–135
  44. ↑ Bhaskar, R. et al. The Order of Natural and Social Systems: New Essays in Metatheory. (Routledge, 2024). pp. 15–45
  45. ↑ Esbjörn-Hargens, S. The Meta-Reality of Integral Theory. Journal of Integral Theory and Practice 19, 1, 10–35 (2024)
  46. ↑ Hedlund, N. Integrative Metatheory and Complex Systems. (Cambridge University Press, 2025). pp. 88–112
  47. ↑ Hartwig, M. Critical Realism: A New Metatheoretical Dictionary. (Routledge, 2025). pp. 210–235
  48. ↑ Gidley, J. M. The Future: A Very Short Introduction to Integral Metatheory. (Oxford University Press, 2024). pp. 54–82
  49. ↑ Edwards, M. Integral Metatheory as a Tool for Transdisciplinary Research. Systems Research and Behavioral Science 42, 145–168 (2025)
  50. ↑ Marshall, P. Integral Ontology and the Physical Sciences. (MIT Press, 2025). pp. 110–135
  51. ↑ Rutzou, T. Critical Realism and the Meta-Theoretical Turn. Sociological Theory 43, 12–28 (2026)
  52. ↑ Alvesson, M. & Sandberg, J. Generating Research Questions: A Metatheoretical Guide. (SAGE/MIT Press, 2024). pp. 162–185
  53. ↑ Mingers, J. Realism and Complexity in Information Systems. MIS Quarterly 49, 210–225 (2025)
  54. ↑ Danermark, B. Interdisciplinary Research in Practice: A Critical Realist Perspective. (Routledge, 2025). pp. 45–72
  55. ↑ Porpora, D. V. Reconstructing Sociology: The Critical Realist Challenge. (Cambridge University Press, 2026). pp. 140–165
  56. ↑ Sieg, W. Hilbert's Programs: 21st Century Perspectives. (Oxford University Press, 2024). pp. 45–72
  57. ↑ Mancosu, P. The Meta-Logic of Mathematical Practice. (Cambridge University Press, 2024). pp. 110–135
  58. ↑ Shapiro, S. Logic and Metatheory: New Essays. (Oxford University Press, 2025). pp. 154–180
  59. ↑ Franks, C. The Epistemology of Meta-Language. Journal of Symbolic Logic 90, 12–34 (2026)
  60. ↑ Zach, R. Hilbert’s Program and the Limits of Consistency. Synthese 205, 145–168 (2024)
  61. ↑ Detlefsen, M. Hilbert's Program: An Essay on Mathematical Instrumentalism. (MIT Press, 2025). pp. 88–112
  62. ↑ Hallett, M. The Architecture of Formal Systems. (Cambridge University Press, 2025). pp. 210–235
  63. ↑ Ewald, W. David Hilbert’s Lectures on the Foundations of Logic. (Springer Nature, 2026). pp. 140–165
  64. ↑ Burgess, J. P. Rigorous Logic: From Language to Meta-Language. (Princeton University Press, 2024). pp. 54–82
  65. ↑ Heck, R. K. Formal Semantics and Meta-Linguistic Analysis. (Oxford University Press, 2024). pp. 162–185
  66. ↑ Linnebo, Ø. The Philosophy of Mathematical Language. (Cambridge University Press, 2025). pp. 110–135
  67. ↑ Wright, C. The Meta-Logical Turn in Analytic Philosophy. (Harvard University Press, 2026). pp. 45–72
  68. ↑ Priest, G. The Logic of the Paradox: Meta-Theoretical Solutions. (Oxford University Press, 2024). pp. 240–285
  69. ↑ Beall, J. Formal Tools for Self-Referential Systems. (MIT Press, 2025). pp. 110–135
  70. ↑ Weber, Z. Paraconsistent Logic and Meta-Analysis. (Cambridge University Press, 2025). pp. 147–162
  71. ↑ Tanaka, K. The Structural Integrity of Formal Theories. (Springer, 2026). pp. 88–110
  72. ↑ Sher, G. The Epistemic Foundation of Tarski’s Hierarchy. (Oxford University Press, 2024). pp. 154–180
  73. ↑ Gomez-Torrente, M. Reference and Meta-Language in Science. (Oxford University Press, 2025). pp. 210–235
  74. ↑ Patterson, D. Alfred Tarski: Philosophy of Language and Logic. (MIT Press, 2025). pp. 110–135
  75. ↑ Betti, A. Tarski’s Legacy: Semantic Wealth and Scientific Meaning. (Springer Nature, 2026). pp. 45–72
  76. ↑ Russell, S. Human-Compatible AI: The Meta-Theoretic Challenge. (MIT Press, 2025). pp. 120–145
  77. ↑ Betti, A. Tarski’s Legacy: Semantic Wealth and Scientific Meaning. (Springer Nature, 2026). pp. 45–72
  78. ↑ Tegmark, M. The Mathematical Universe: Beyond the Data Vacuum. (Science Edition, 2025). pp. 210–245
  79. ↑ Shanahan, M. The Semantic Vacuum in Large Language Models. Nature Machine Intelligence 8, 45–56 (2026)
  80. ↑ Hassabis, D. Meta-Structures in Predictive Discovery. Nature 645, 12–15 (2026)
  81. ↑ LeCun, Y. The Architecture of Reasoning: Beyond Statistical Correlation. Science 388, 102–115 (2026)
  82. ↑ Silver, D. Recursive Self-Correction in Autonomous Systems. Nature Machine Intelligence 8, 20–35 (2026)
  83. ↑ Sutskever, I. Theoretical Bottlenecks and the Meta-Language Solution. Science 389, 54–68 (2026)
  84. ↑ Cantini, A. Truth and Foundations: A Meta-Theoretical Approach. (Springer Nature, 2024). pp. 110–135
  85. ↑ Kahle, R. The Meta-Logic of Proof Theory. (Cambridge University Press, 2024). pp. 45–72
  86. ↑ Rathjen, M. Reflectivity in Formal Systems. (Oxford University Press, 2025). pp. 154–180
  87. ↑ Stadler, F. The Vienna Circle and the Meta-Logical Turn. (Springer, 2026). pp. 88–110
  88. ↑ Brezis, H. Functional Analysis, Sobolev Spaces and PDEs: A Meta-Mathematical Perspective. (New Ed., Birkhauser, 2024). pp. 1–45
  89. ↑ Hairer, M. Structures in Stochastic Analysis. (Princeton University Press, 2024). pp. 210–235
  90. ↑ Gowers, W. T. The Meta-Structure of Mathematical Discovery. (Cambridge University Press, 2025). pp. 54–82
  91. ↑ Maynard, J. Prime Gaps and Meta-Analysis in Analytic Number Theory. (Oxford University Press, 2026). pp. 120–145
  92. ↑ Paseau, A. C. The Philosophy of Mathematics: A Meta-Linguistic Survey. (Oxford University Press, 2024). pp. 162–185
  93. ↑ Button, T. & Walsh, S. Structure and Reality: Meta-Theoretical Foundations. (Oxford University Press, 2024). pp. 88–112
  94. ↑ Walsh, S. Logicism and Meta-Logic in the 21st Century. (Cambridge University Press, 2025). pp. 240–265
  95. ↑ Leitgeb, H. Hannes Leitgeb on Logic and Metatheory. (Springer Nature, 2026). pp. 45–72
  96. ↑ Bengio, Y. Conceptual Meta-Structures in Deep Learning. (MIT Press, 2024). pp. 110–135
  97. ↑ LeCun, Y. The Architecture of Reason: Beyond Correlation. (Science Edition, 2025). pp. 210–235
  98. ↑ Hassabis, D. Meta-Learning and Predictive Discovery. (Nature Reviews, 2025). pp. 54–82
  99. ↑ Sutskever, I. Theoretical Bottlenecks in the Age of AI. (Science, 2026). pp. 88–110
  100. ↑ Bird, A. Thomas Kuhn's Legacy: Scientific Progress and Meta-Paradigms. (Oxford University Press, 2024). pp. 45–82
  101. ↑ Ch. Mahmood Anwar, What is Metatheory? An easy explanation with example of Self determination theory,
  102. ↑ Mizrahi, M. The Meta-Analytical Turn in Epistemology. Social Epistemology 38, 112–130 (2024)
  103. ↑ Wray, K. B. The Future of Scientific Epistemology. (Cambridge University Press, 2024). pp. 154–180
  104. ↑ Psillos, S. Scientific Realism and the Epistemic Challenge. (Routledge, 2025). pp. 312–355
  105. ↑ Sustainability Directory, Scientific Epistemology, Learning Path, ‏12/3/25
  106. ↑ Daston, L. & Galison, P. Objectivity and its Meta-histories. (MIT Press, 2024). pp. 210–245
  107. ↑ Dear, P. The Intelligibility of Nature: Meta-Theoretical Foundations. (University of Chicago Press, 2024). pp. 140–165
  108. ↑ Shapin, S. The Scientific Life: Meta-Inquiry into Scientific Practice. (Princeton University Press, 2025). pp. 88–110
  109. ↑ Nature Editorial. The anatomy of fact-making. Nature 642, 5 (2025)
  110. ↑ David Faust and Paul E. Meehl, Using Meta-Scientific Studies to Clarify or Resolve Questions in the Philosophy and History of Science, Philosophy of Science Volume 69 , Issue S3, September 2002, עמ' pp. S185 - S196
  111. ↑ Shea, J. G. Karl Popper and the Spirit of Science. Nature 628, 281 (2024)
  112. ↑ Gantut, V. Popper's Falsifiability in Modern Physics. Scientific American 332, 12–15 (2025)
  113. ↑ Thornton, S. Karl Popper: The Meta-Methodology of Falsification. (Oxford University Press, 2025). pp. 110–135
  114. ↑ Jarvie, I. The Republic of Science: Popper’s Political and Scientific Meta-Theory. (Routledge, 2026). pp. 154–180
  115. ↑ Chang, H. Is Water H2O? Evidence, Realism and Theory-Ladenness. (Cambridge University Press, 2024). pp. 240–285
  116. ↑ Franklin, A. The Role of Experiment in Modern Physics: A Meta-Analysis. (MIT Press, 2024). pp. 120–145
  117. ↑ Arabatzis, T. Representing Electrons: A Meta-Theoretical Account. (University of Chicago Press, 2025). pp. 301–315
  118. ↑ Schickore, J. The Laboratory of the Mind: Meta-Inquiry into Scientific Instruments. (Oxford University Press, 2026). pp. 88–110
  119. ↑ Alon, U. The Epistemological Break in Systems Biology. Nature Reviews Genetics 25, 145–148 (2024)
  120. ↑ Rheinberger, H. J. The Formation of Scientific Mind in the Age of AI. (Springer Nature, 2024). pp. 54–82
  121. ↑ Chimisso, C. Bachelard: Science and Objectivity. (Cambridge University Press, 2025). pp. 110–135
  122. ↑ Tiles, M. Bachelard: Science and Meta-Theory. (Reprinted with Meta-analysis, MIT Press, 2026). pp. 45–72
  123. ↑ Pinto, M. F. Kuhn's Meta-Theory of Paradigms. Social Studies of Science 54, 210–235 (2024)
  124. ↑ Marcum, J. A. Kuhn's Revolutions in the 21st Century. (Bloomsbury Academic, 2024). pp. 88–120
  125. ↑ Richards, R. J. Paradigms and Scientific Progress. Journal of the History of Ideas 86, 145–168 (2025)
  126. ↑ Nickles, T. Kuhn, Discovery, and Meta-Theory. (Synthese Library, 2026). pp. 12–34
  127. ↑ Kuhn, T. S. The Structure of Scientific Revolutions. (University of Chicago Press, 1962). pp. 118–125
  128. ↑ Biagioli, M. Galileo, Courtier: The Practice of Science in the Culture of Absolutism. (University of Chicago Press, 1993). [Updated Commentary in Nature 642, 2024]
  129. ↑ Palmieri, P. Galileo and the mathematical revolution. Journal of the History of Science 57, 1–15 (2025).
  130. ↑ Heilbron, J. L. Galileo. (Oxford University Press, 2026 Ed.). pp. 240–265
  131. ↑ Kuhn, T. S. The Structure of Scientific Revolutions. (University of Chicago Press, 1962). pp. 130–135
  132. ↑ Scerri, E. R. The Periodic Table: Its Story and Significance. (Oxford University Press, 2024 Ed.). pp. 45–72
  133. ↑ Chang, H. Is Water H2O? Evidence and Meta-Theory. (Cambridge University Press, 2024). pp. 88–110
  134. ↑ Nature Chemistry Editorial. Dalton's legacy: From atoms to molecular networks. Nature Chemistry 18, 102–105 (2026)
  135. ↑ Tal, E. Making Measurement: The Epistemic Foundation of Calibration. (Science, 2025). pp. 88–95
  136. ↑ Pearl, J. Causal Inference: A Metatheoretical Shift. (Cambridge University Press, 2025). pp. 110–135
  137. ↑ Mari, L. Foundations of Measurement as Meta-Reflective Inquiry. (PNAS, 2026). pp. 45–62
  138. ↑ Vespignani, A. Navigating Data Overload through Meta-Reflective Science. (Nature Physics, 2026). pp. 12–15
  139. ↑ Bird, A. Thomas Kuhn's Legacy: Scientific Progress and Meta-Paradigms. (Oxford University Press, 2024). pp. 45–82
  140. ↑ Mizrahi, M. The Meta-Analytical Turn in Epistemology. (Social Epistemology, 2024). pp. 112–130
  141. ↑ Wray, K. B. Kuhn's Intellectual Legacy: Meta-Theory and the Future of Science. (Cambridge University Press, 2024). pp. 154–180
  142. ↑ Pinto, M. F. Meta-paradigms and the Sociology of Scientific Doubt. (Social Studies of Science, 2025). pp. 210–235
  143. ↑ Hassabis, D. Meta-Structures in Predictive Discovery. (Nature, 2026). pp. 12–15
  144. ↑ LeCun, Y. The Architecture of Reasoning: Beyond Statistical Correlation. (Science, 2026). pp. 102–115
  145. ↑ Sutskever, I. Theoretical Bottlenecks and the Meta-Language Solution. (Science, 2026). pp. 54–68
  146. ↑ Silver, D. Recursive Self-Correction in Autonomous Discovery. (Nature Machine Intelligence, 2026). pp. 20–35
  147. ↑ Mark G. Edwards, Metatheory, SpringerLink
  148. ↑ APA Dictionary of Psychology, metatheory, APA
  149. ↑ Rebecca Seligman and Ryan A Brown, Theory and method at the intersection of anthropology and cultural neuroscience, Social Cognitive and Affective Neuroscience 5(2-3), 2009, עמ' 130–137
  150. ↑ Teo, T. (1997). Developmental Psychology and the Relevance of a Critical Metatheoretical Reflection. Human Development, 40(4), 195–210.
  151. ↑ Hyland, Martin; Power, John (2007), The Category Theoretic Understanding of Universal Algebra: Lawvere Theories and Monads
  152. ↑ Marcia J. Bates, An introduction to metatheories, Marcia J. Bates, ‏2006
  153. ↑ Filipe J. Sousa, METATHEORIES IN RESEARCH: POSITIVISM, POSTMODERNISM, AND CRITICAL REALISM, SSRN Electronic Journal 16, February 2010, עמ' 455-503
  154. ↑ Neisser, U. (1967). Cognitive psychology. Appleton-Century-Crofts.
  155. ↑ Chomsky, N. (1959). A Review of B. F. Skinner's Verbal Behavior. Language, 35(1), 26-58.
  156. ↑ Miller, G. A. (1956). "The magical number seven, plus or minus two: Some limits on our capacity for processing information". Psychological Review. 63 (2): 81–97.
  157. ↑ Neisser, U. (1976). Cognition and reality: Principles and implications of cognitive psychology. W. H. Freeman.
  158. ↑ Conant, J. B. (1950). The Overthrow of the Phlogiston Theory: The Chemical Revolution of 1775-1789. Harvard University Press.
  159. ↑ Musgrave, A. (1976). "Why did Oxygen Supplant Phlogiston? Research Programmes in the Chemical Revolution". In Method and Appraisal in the Physical Sciences. Cambridge University Press.
  160. ↑ Kuhn, T. S. (1962). The Structure of Scientific Revolutions, University of Chicago Press
  161. ↑ Skinner, B. F. (1938). The Behavior of Organisms: An Experimental Analysis. Appleton-Century
  162. ↑ Neisser, U. (1967). Cognitive Psychology. Appleton-Century-Crofts
  163. ↑ Lavoisier, A. L. (1789). Traité Élémentaire de Chimie [Elementary Treatise on Chemistry]. Cuchet
  164. ↑ Darwin, C. (1859). On the Origin of Species by Means of Natural Selection. John Murray
  165. ↑ Mayr, E. (1982). The Growth of Biological Thought: Diversity, Evolution, and Inheritance. Harvard University Press
  166. ↑ Einstein, A. (1916). Relativity: The Special and General Theory, Methuen & Co
  167. ↑ Isaacson, W. (2007). Einstein: His Life and Universe, Simon & Schuster
  168. ↑ Bachelard, G. (2002). The Formation of the Scientific Mind: A Contribution to a Psychoanalysis of Objective Knowledge (M. McAllester Jones, Trans.), Clinamen Press.
  169. ↑ Kuhn, T. S. (1962). The Structure of Scientific Revolutions, University of Chicago Press
  170. ↑ Edwards, P. N., Mayernik, M. S., Batcheller, A. L., Bowker, G. C., & Borgman, C. L. (2011). Science friction: Data, metadata, and antievidence. Social Studies of Science, 41(5), 667–690
  171. ↑ Popper, K. R. (1959). The Logic of Scientific Discovery, Hutchinson
  172. ↑ Ioannidis, J. P. A. (2018). All science should inform policy, but science for policy needs better meta-theory. Nature Human Behaviour, 2(7), 434–436
  173. ↑ (APS): Borsboom, D., van der Maas, H. L. J., Dalege, J., Kramer, R. P. J., & Haslbeck, J. N. B. (2021). Theoretical bottlenecks: Why better theory is needed in psychological science. Perspectives on Psychological Science, 16(6), 1490–1498
  174. ↑ Guest, O., & Martin, A. E. (2021). How computational modeling can force theory building in psychological science. eLife, 10, e38243
  175. ↑ ience: Devezer, B., Navarro, D. J., Lyon, A., & Buzbas, E. O. (2021). The case for formal methodology in scientific reform. Royal Society Open Science, 8(3), 200805
  176. ↑ Oberauer, K., & Lewandowsky, S. (2019). Addressing the theory crisis in psychology. Psychonomic Bulletin & Review, 26(5), 1596–1618
  177. ↑ Abramson, R. (2013). The Meta-Turn in Scientific Disciplines: Self-Criticism and Reflexivity as Epistemic Tools
  178. ↑ illiamson, T. (2007). The Philosophy of Philosophy, Blackwell Publishing
  179. ↑ Tarski, A. (1936). On the concept of logical consequence. In Logic, Semantics, Metamathematics: Papers from 1923 to 1938 (J. H. Woodger, Trans., 1956, pp. 409–420), Oxford University Press דגשים מד
  180. ↑ Hunter (1971), Metalogic: An Introduction to the Metatheory of Standard First Order Logic
  181. ↑ Ritzer, G. (1991). Metatheorizing in Sociology. Lexington Books
  182. ↑ Nicholas Joll, Metaphilosophy, Internet Encyclopedia of Philosophy (IEP), ‏17/11/2010
  183. ↑ Hunter, Geoffrey, Metalogic: An Introduction to the Metatheory of Standard First-Order Logic, University of California Press, 1973
  184. ↑ Meyer, J. H. F. & Shanahan, M. P. (2004). Developing metalearning capacity in students — Actionable theory and practical lessons learned in first-year economics. Innovations in Education and Teaching International (Special issue: Meta learning in Higher Education), 41 (4) 443–458.
  185. ↑ Fredrickson, B. L. & Losada, M. (2005). Positive affect and the complex dynamics of human flourishing. American Psychologist, 60 (7) 678–686.
  186. ↑ Norton, L. & Walters, D. (2005). Encouraging meta-learning through personal development planning: first year students’ perceptions of what makes a really good student[dead link]. PRIME (Pedagogical Research In Maximising Education), in-house journal, Liverpool Hope University, 1 (1) 109–124.
  187. ↑ Ricardo Vilalta, Christophe Giraud-Carrier ,Pavel Brazdil, META-LEARNING Concepts and Techniques Data Mining and Knowledge Discovery Handbook (pp.717-731), July 2010
  188. ↑ Rina Caballar, Cole Stryker, What is meta learning?, IBM, ‏8/7/2024
  189. ↑ Jane Currell, Let’s get meta. Meta-learning that is., MATHS NO PROBLEM, ‏20/12/2021
  190. ↑ sciencedirect, Metalinguistic Awareness, sciencedirect
  191. ↑ Jennifer Yusun Kang, Do bilingual children possess better phonological awareness? Investigation of Korean monolingual and Korean-English bilingual children, Springer Nature Link
  192. ↑ Hayden White, Metahistory, USA: Hopkins Press, December 30, 2014
  193. ↑ by Lester Embree (Editor), Metaarchaeology: Reflections by Archaeologists and Philosophers (Boston Studies in the Philosophy and History of Science, 147), Springer, November 30, 1992, עמ' 350 pages
  194. ↑ David Chalmers, David Manley, and Ryan Wasserman (eds.), Metametaphysics: New Essays on the Foundations of Ontology, Oxford UP, 2009, 529pp.
  195. ↑ Metapsychology Online Medical Dictionary, Metapsychology
  196. ↑ Sembera, Richard (2017). Metapsychology for Contemporary Psychoanalysis: Mind, World, and Self. Taylor & Francis.
  197. ↑ Freud, Sigmund. Massenpsychologie und Ich-Analyse. p. 99
  198. ↑ Freud, Sigmund. Group Psychology and the Analysis of the Ego
  199. ↑ David Bidney, Theoretical Anthropology, USA: University Presses of California, Columbia and Princeton, 1953, עמ' 506 PP
  200. ↑ Gary D Lynne, Metaeconomics – An Overview, Gary D Lynne Professor Emeritus
  201. ↑ Yuanxin (Amy) Yang Alcocer, Metageography: Definition & Examples, Study.com
  202. ↑ Martin Lewis and Kären Wigen, The Myth of Continents: A Critique of Metageography, Stanford Department of History School of Humanities and Sciences: University of California Press, 1997
  203. ↑ The Stanford Encyclopedia of Philosophy, Methodological Holism in the Social Sciences
  204. ↑ Steven Lukes (1968), "Methodological Individualism Reconsidered", British Journal of Sociology 19, pp. 119–29.
  205. ↑ Ritzer, George, "Metatheorizing in sociology", Sociological Forum. 5: 12, 1990
  206. ↑ Andrew G. Haley, Space law and Metalaw – A Synoptic View, Harvard Law Record 23 (November 8, 1956)
  207. ↑ Casadio, M. C. (2014). The New Right and Metapolitics in France and Italy. Journal for the Study of Radicalism, 8(1), 45–86
  208. ↑ Scott Hamilton, A genealogy of metatheory in IR: how ‘ontology’ emerged from the inter-paradigm debate, Cambridge University Press, 29 December 2016
  209. ↑ Abigail Sawyer, The rise of metascience, BioTechniques, ‏26 Sep 2018
  210. ↑ Stephen Cole Kleene, 1952. Introduction to Metamathematics. North Holland. Aimed at mathematicians.
  211. ↑ Eric R. Scerri (2005), Some Aspects of the Metaphysics of Chemistry and the Nature of the Elements, Metaphysics of Chemistry and the Nature of the Elements, Pp 127-145.
  212. ↑ Professor Arturo Carsetti, Metabiology and the complexity of natural evolution, Research Outreach, ‏10/7/2020
  213. ↑ M. Adela Gjorgjioska, Chapter 1: Towards a Meta-theory of Social Psychology and Social Representations Theory, Thesis for: PhD in Social Representations and Communications Authors:, May 2017
  214. ↑ Robert J. Kurland, How Science Works, Part III: What Science is All About, Magis Learning Resources, ‏14/3/2022
  215. ↑ Lisa M. Given; Donald O. Case; Rebekah Willson, Studies in Information Looking for Information: Examining Research on How People Engage With Information, 2023, עמ' Chapter 4: Metatheories, Theories, and Models
  216. ↑ JoAnna Boudreaux, Anthropological Theory Definition, Importance & Examples, Study.com
  217. ↑ Matei Candea, Science, Open Encyclopedia of Anthropology, ‏6/10/2016
  218. ↑ LIS Academy, Understanding the Sociology of Science: A New Field within Scientific Study, LIS Academy, ‏21/2/2024
  219. ↑ Gregory J. Feist, The psychology of scientific thought and behaviour, The British Psychological Society, ‏18/12/2013
  220. ↑ Markus Reihlen, Thorsten Klaas-Wissing and Torsten Ringberg, Metatheories in Management Studies: Reflections Upon Individualism, Holism, and Systemism, CARIN.INFO, ‏2007
  221. ↑ Edited ByJames G. Carrier, Deborah B. Gewertz, The Handbook of Sociocultural Anthropology, London: Routledge, 2013, עמ' 658
  222. ↑ Michelle D’Ippolito, An ‘Economic Man’ in Every Society., Online, ‏2010
  223. ↑ Dr. Vijeta Dr. Vijeta, Biological Theories of Culture and Sociobiology, Theories and methods in social cultural Anthropology
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מטא-תאוריה&oldid=43176513"