פורטל:פילוסופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


פילוסופיה היא התחום המחשבתי בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות של הגורמים השונים בו. הפילוסופיה עומדת בבסיס ההבנה האנושית, שכן היא קודמת לכל מעשי האדם. עם זאת, לרוב הפילוסופיה אינה מנוסחת עבור האדם, או שאינה עוסקת בו באופן ישיר.

מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו (φιλο) = אהבה, ומהמילה סופיה (σοφία) = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקרטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם.

משה מנדלסון
משה מנדלסון

משה מנדלסון (17291786), פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, אבי תנועת ההשכלה היהודית.

מנדלסון הוא הדמות המייצגת ביותר את ראשיתו של העידן המודרני בתולדות יהודי אירופה. במישור הגרמני הכללי השתלב מנדלסון בשיח הנאורות הגרמנית בת הזמן, פרסם ספרים ומאמרים שזכו להערכה ולתפוצה רבה, אך נאלץ להתמודד עם גילויים של חוסר סובלנות כלפי מוצאו היהודי. במישור היהודי הוציא מנדלסון לאור את כתב-העת העברי המודרני הראשון "קהלת מוסר", פרסם תרגום לגרמנית וביאור של חמשת חומשי תורה, וקיבץ סביבו חוג של תלמידים וממשיכי דרך, שמהם קמה תנועת ההשכלה היהודית. מנדלסון נתפס מאז ואילך כאבי תנועת ההשכלה, ודמותו ריכזה סביבה את ההתייחסות החיובית והשלילית לתנועה זו ולרעיונותיה.

בשנת 1763 זכה מנדלסון בפרס ראשון בתחרות של האקדמיה המלכותית הפרוסית למדעים על ספרו "על הראיות למדעי המטאפיזיקה"; בתחרות על הפרס הקדים את עמנואל קאנט, שזכה במקום השני. ב-1767 פרסם את אחד מספריו החשובים ביותר – "פיידון, או על נצחיות הנפש", בעקבות הדיאלוג האפלטוני בשם זה, שבו הראה ראיות להישארות הנפש. הספר תורגם לשפות רבות, כולל עברית, ונדפס במספר גדול של מהדורות. שמו של מנדלסון הלך לפניו, הוא כונה "סוקרטס הגרמני". נסיכים גרמנים ביקשו להיפגש איתו, ומדליה מיוחדת הוטבעה לכבוד צאת הספר. מנדלסון שלח גם עותק של הספר לנפתלי הרץ וייזל, אף כי חשש שווייזל יסתייג מתוכנו של הספר; ואולם וייזל הביע התפעלות רבה מן הספר והבטיח לתרגם אותו לעברית (הוא לא עמד בהתחייבות זו, והתרגום לעברית נעשה על ידי אדם אחר רק לאחר מותו של מנדלסון). האקדמיה של ברלין בחרה בו בשנת 1771 להיות חבר מן המניין, אבל המלך פרידריך הגדול ביטל את הבחירה בגלל יהדותו של מנדלסון.

הדף הראשון ממהדורה מוקדמת של כתבי רוסו שיצאה כנראה לאור בגרמניה
הדף הראשון ממהדורה מוקדמת של כתבי רוסו שיצאה כנראה לאור בגרמניה

"על האמנה החברתית, או עקרונות המשפט המדיני" הוא ספרו של הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שיצא לראשונה לאור בשנת 1762.

בספר פורס רוסו את משנתו הפוליטית שהשפיעה על הוגי עידן האורות, על המהפכה הצרפתית, על מנסחי חוקת ארצות הברית, על תנועת הרומנטיקה ועל הסוציאליזם.

בספר הביע רוסו את הדעה כי החברה האידיאלית היא זו שבה כורת האדם אמנה עם עצמו ועם אחיו בני האדם, לא זו שבינו ובין ממשלתו. כמו ג'ון לוק, האמין רוסו שממשלה יכולה להיות לגיטימית רק אם מקור הלגיטימיות שלה הוא העם, בתפקיד הריבון. רוסו טען ש"החברה המושלמת" תישלט בידי "הרצון הכללי" של העם. על אף שלא הגדיר בדיוק איך ניתן להשיג זאת, הוא הציע שתיערכנה אספות ובהן כל אזרח יוכל לסייע בהגדרת הרצון הכללי. הביקורת אותה משמיע רוסו כלפי המשטרים האבסולוטיים של אירופה בזמנו, מובעת היטב במשפט המפורסם הפותח את הפרק הראשון של הספר – "האדם נולד חופשי, ובכל מקום אסור הוא באזיקים".

אין הכתוב מחייב שכל רשע יהיה צדיק, אלא שאיש לא יהיה צדיק, אם לא היה קודם רשע. אבל ככל שיקדים אדם להיות צדיק, כן יקדים לקבל תואר זה וימיר השם הישן בחדש, ועל כן נזכר אודות קין שבנה עיר, אבל הבל בהיותו נע ונד לא בנה אף אחת. שכן עיר האלוהים היא מעל, אף שכאן, למטה, היא מולידה אזרחים, אשר בהם היא שכנת ישיבת ארעי, עד שיגיע מועד מלכותה, כאשר תאסוף הכל ביום התחיה; ואז תנתן להם המלכות המובטחת, אשר בה ימלכו עם שליטם מלך כל הדורות עדי עד.

  • מטאפיזיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
  • אונטולוגיה (תורת ההוויה) – "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע – הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו נירחב ביותר.
  • אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) – ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
  • לוגיקה – תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
  • אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) – "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
  • אסתטיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
  • מטאפילוסופיה – "הפילוסופיה של הפילוסופיה", ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה.


שלמה אבן גבירול
שלמה אבן גבירול

החיבור הפילוסופי "Fons Vitæ" ("מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית – שיטת חקר תאולוגית מימי הביניים. ב-1846 נתקל הבלשן שלמה מונק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כתב יד זה הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית ממנו תורגם גם "Fons Vitæ" ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה כיוון שהוכיח כי החיבור ממנו תורגם "Fons Vitæ" הוא היצירה "מקור חיים", והמחבר שלה, שכונה "אביסברון" או "אבנסברול", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אבן גבירול.

לקטעי "הידעת?" נוספים





פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוספיתגורסתאלסהרקליטוסמו דזהבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטואפיקורוסזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוסנגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסג'ון סקוטוסאבן סינאג'ו שישנקרהרמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאםרלב"גניקולו מקיאווליפרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים רנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגיאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקסצ'ארלס פרסארנסט מאךפרידריך ניטשהשלמה מימוןתומאס הובס
פילוסופים בני זמננו גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלברטראנד ראסלג. א. מורלודוויג ויטגנשטייןמרטין היידגררודולף קרנפהרברט מרקוזהקרל פופרז'אן-פול סארטראיין ראנדחנה ארנדטוילארד קווייןישעיה ברליןאלבר קאמיג'ון רולסתומאס קוןמישל פוקויורגן האברמאסז'אק דרידהסול קריפקיג'ודית באטלרסלבוי ז'יז'ק
פילוסופים ישראלים אהרן דוד גורדוןמרטין בוברשמואל הוגו ברגמןישעיהו ליבוביץיהושע בר-הללאסא כשראבישי מרגליתעדי אופירירמיהו יובלנתן רוטנשטרייךאבי שגיאבן-עמי שרפשטייןדוד שולמן

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפילוסופיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם:
מצאו ערכים לשיפור בנושא פילוסופיה:

לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)