נאו-חסידות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:09, 27 באוגוסט 2020

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הערך לא מוגדר טוב וחסר מידע מהותי, סגנון לא אנציקלופדי.

נאו-חסידות היא אהדה או קרבה רעיונית מודרנית אל החסידות ומורשתה, אם בכתיבה ואם בדרכים אחרות.

אם בספרותה של תנועת ההשכלה היהודית מקובל היה להציג את החסידות באור שלילי, באה תקופת התחייה בספרות היהודית החדשה ושינתה במידה רבה את היחס המודרני אל החסידות.

בין הסופרים וההוגים המודרניים שעסקו בכך היו אליעזר צבי צווייפל, שמעון דובנוב בצעירותו, י"ל פרץ, יהודה שטיינברג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מרטין בובר, הלל צייטלין, בר טוביה, שמואל אבא הורודצקי ומרדכי בן יחזקאל.

גם בדורות שלאחר מכן הופיעו חיבורים מודרניים המציגים את המאור שבחסידות, כמו יצירות של אברהם יהושע השל, זלמן שחטר-שלומי, אלי ויזל, ארתור גרין, פינחס פלאי וחיים פוטוק.

לאחרונה מתבססת הנאו חסידות בידי רבנים כמו הבאבא סאלי, הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב שלום משאש ואחרים.

במאה העשרים ואחת נוצרה תנועה בזרם הדתי לאומי המתקרבת לות, בפרט חסידות ברסלב וחסידות חב"ד^[1].

אחד המאפיינים הבולטים, המבדילים בין החסידות ה"חדשה" למרכזית, הוא העדר האדמו"ר, הרבי והצדיק, סביבו מתכנסים כל החסידים. החל מראשית תנועת החסידות, מתלכדים החסידים סביב מורם ורבם, מתוך אמונה שנשמותיהם הן "ניצוץ" בלבד מנשמת הצדיק, דרכו מקבלות שפע גשמי ורוחני. לעומתם, התנועה החדשה מתאפיינת באינדיבידואליות, שאיפה אישית למקסום הקשר עם הבורא ללא "הגבלות" של רבי כלשהו. לכן, בניגוד ל"קנאות" שבה החסידים מתאספים דווקא סביב רבם (ורבותיהם לדורותיהם), לומדים דווקא את תורתם, ונוהגים במנהגיהם המסורים להם דור אחר דור מרבותיהם הקדושים. בחסידות החדשה, באופן מוצהר, אינם "מגבילים עצמם"- לומדים מתורות רבים מגדולי החסידות, מכל הזרמים השונים (גם כאשר קיימות סתירות בין הדרכים). ואף מוסר, חקירה, ו"השקפה". מאמצים לעצמם מנהגים והליכות על פי הבנתם, וקוראים לפתיחות מחשבתית. חלקם, המקורבים לתורת חב"ד, ברסלב, והראי"ה קוק, מכונים בשם חבקו"ק - כלומר, חב"ד, ברסלב, קוק.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נאו-חסידות בוויקישיתוף

דוד אסף, 'שונאים – סיפור אהבה? התפתחויות במחקר יחסי הגומלין בין החסידות וההשכלה', ישראל ברטל ושמואל פיינר (עורכים), ההשכלה לגווניה: עיונים חדשים בתולדות ההשכלה ובספרותה, ירושלים תשס"ה, עמ' 183–200.
תומר פרסיקו, נאו-חסידות והמתח המובנה בין הרוחניות העכשווית להלכה, מתוך דעות גיליון 54
דניאל רייזר, חסידות המאה העשרים וניצני הנאו-חסידים, בתוך: דעות, גיליון 54

הערות שוליים

^ ראו בקטגוריה:חסידות חדשה, בין מייצגי ומובילי תנועה זו ניתן למנות את הרב יהושע שפירא ותלמידים של הרב יצחק גינזבורג.

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] ראו בקטגוריה:חסידות חדשה, בין מייצגי ומובילי תנועה זו ניתן למנות את הרב יהושע שפירא ותלמידים של הרב יצחק גינזבורג.

[1]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 גם בדורות שלאחר מכן הופיעו חיבורים מודרניים המציגים את המאור שבחסידות, כמו יצירות של [[אברהם יהושע השל]], [[זלמן שחטר-שלומי]], [[אלי ויזל]], [[ארתור גרין]], [[פינחס פלאי]] ו[[חיים פוטוק]].
-במאה העשרים ואחת נוצרה תנועה בזרם ה[[דתי לאומי]] המתקרבת לחסידות, בפרט [[חסידות ברסלב]] ו[[חסידות חב"ד]]{{הערה|ראו ב[[:קטגוריה:חסידות חדשה]], בין מייצגי ומובילי תנועה זו ניתן למנות את הרב [[יהושע שפירא]] ותלמידים של הרב [[יצחק גינזבורג]].}}.
+לאחרונה מתבססת הנאו חסידות בידי רבנים כמו ה[[באבא סאלי]], [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[שלום משאש]] ואחרים.
+במאה העשרים ואחת נוצרה תנועה בזרם ה[[דתי לאומי]] המתקרבת לות, בפרט [[חסידות ברסלב]] ו[[חסידות חב"ד]]{{הערה|ראו ב[[:קטגוריה:חסידות חדשה]], בין מייצגי ומובילי תנועה זו ניתן למנות את הרב [[יהושע שפירא]] ותלמידים של הרב [[יצחק גינזבורג]].}}.
 אחד המאפיינים הבולטים, המבדילים בין החסידות ה"חדשה" למרכזית, הוא העדר [[האדמו"ר]], הרבי והצדיק, סביבו מתכנסים כל החסידים. החל מראשית תנועת החסידות, מתלכדים החסידים סביב מורם ורבם, מתוך אמונה שנשמותיהם הן "ניצוץ" בלבד מנשמת הצדיק, דרכו מקבלות שפע גשמי ורוחני. לעומתם, התנועה החדשה מתאפיינת באינדיבידואליות, שאיפה אישית למקסום הקשר עם הבורא ללא "הגבלות" של רבי כלשהו. לכן, בניגוד ל"קנאות" שבה החסידים מתאספים דווקא סביב רבם (ורבותיהם לדורותיהם), לומדים דווקא את תורתם, ונוהגים במנהגיהם המסורים להם דור אחר דור מרבותיהם הקדושים. בחסידות החדשה, באופן מוצהר, אינם "מגבילים עצמם"- לומדים מתורות רבים מגדולי החסידות, מכל הזרמים השונים (גם כאשר קיימות סתירות בין הדרכים). ואף [[מוסר]], חקירה, ו"[[השקפה]]". מאמצים לעצמם מנהגים והליכות על פי הבנתם, וקוראים לפתיחות מחשבתית. חלקם, המקורבים לתורת [[חב"ד]], [[חסידות ברסלב|ברסלב]], ו[[הראי"ה קוק]], מכונים בשם חבקו"ק - כלומר, חב"ד, ברסלב, קוק.