יהושע שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יהושע נריה כהנא שפירא
Rabbi Yehoshua Shapira.jpg
הרב יהושע שפירא בישיבת רמת גן
לידה 1963 (בן 56 בערך)
ה'תשכ"ג
מקום פעילות רמת גן
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק חסידות, תנועת התשובה
רבותיו הרב אברהם שפירא,
הרב יצחק גינצבורג,
הרב צבי טאו,
הרב יעקב אריאל,
אביו הרב משה שפירא
תלמידיו רן שריד, צבי איל

הרב יהושע נריה כהנא שפירא (נולד בשנת ה'תשכ"ג, 1963), הוא ראש ישיבת ההסדר ברמת גן והוגה דעות בולט בציבור הדתי לאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שפירא נואם בבית הכנסת ביישוב עמונה

נולד בכפר פינס לרב משה ולרבנית רבקה שפירא[1], וגדל גם בירושלים. בהיותו בן 12 עברו הוריו ליישוב עפרה, שם עמדו בראש מדרשת שובה. עד אמצע כיתה י"א למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת קדומים. בעקבות נישואיו, בהיותו כבן 18, עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב[2]. בשנת תשמ"ד עבר אל ישיבת עוד יוסף חי בשכם, שבה למד ולימד כעשר שנים. באותה תקופה התגורר ביישוב מעלה לבונה. במקביל לעיסוקו התורני עסק במכירת בתים ביהודה ושומרון.

ב-29 במאי 1989 הגיע עם תלמידים נוספים מישיבת "עוד יוסף חי" לביקור בקבר יהושע בן נון בכפר כיפל חארת'[3]. הקבוצה הותקפה והגיבה בירי, שממנו נהרגה נערה בכפר[4]. נגד הרב שפירא ותלמידים נוספים הוגש כתב אישום. הם טענו להגנה עצמית ובעסקת טיעון נגזרו עליהם 8 חודשי מאסר בפועל[5].

עם השנים התגבשה בו ההכרה כי עליו לעבור אל גוש דן, שבה היה באותן שנים מחסור בישיבות ומוסדות תורניים. תחילה סבר להקים ישיבה בעיר תל אביב, אולם לאחר התייעצות עם הרב יעקב אריאל החליט להקים את המוסד ברמת גן. בחודש אלול תשנ"ד הקים את ישיבת ההסדר ברמת גן, שבראשה הוא עומד עד היום. בשנת תשע"ח העמיד לצדו בראשות הישיבה את הרב בן ציון אלגזי.

הרב שפירא פעיל בקרב תנועות התשובה הציוניות ובהדרכתו קמו מדרשת אוריה וארגון נהורא.

פעל להקמת אינטרנט רימון - ספקית אינטרנט המספקת אינטרנט ללא פורנוגרפיה ואלימות. הוא תומך בשיטת 12 הצעדים. הוא שותף בדיוני "פורום תקנה" העוסק במניעת הטרדה מינית במקומות עבודה בציבור הדתי.

הרב שפירא מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמקומות נוספים. הוא חבר ההנהגה הרבנית של "חותם"[6].

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגותו משלבת את תורת הרב קוק עם יסודות חסידיים, בעיקר בהשפעת כתבי חב"ד וברסלב.

בשנת 2009 התפרסם הרב שפירא בקריאתו להיזהר מ"שוליים בציונות הדתית המנסים למשוך אותה לכיוונים נאו-רפורמים"[7].

בכינוס "נשים למען המקדש" שנערך בשנת תשס"ג התבטא ביחס לתנועה הפמיניסטית: "הגברים הם הזוכים האמתיים מעצם היכולת של האישה לעמוד כיום בעמדה שווה מולם, כיוון שהם לומדים מכך כיצד לעמוד מול הקב"ה, שבמערכת היחסים עמו הם הצד הנשי"[8].

בראיון שנערך עמו בשנת תשע"ז אמר: "השוביניזם שלט בעולמנו, ובעינֵי התורה הוא היה קללה". עם זאת קבע: "התורה סוברת שיש הבדלים בין גברים לנשים לפני חטא אדם ראשון. קשה לנו היום להבין מה התוצר של קללה ששלטה במשך חמשת-אלפים שנה, ומהו המבנה הבסיסי של השוני". בהקשר זה הוסיף: "בעיניי זה פלא של ממש, שהשיבה של עם ישראל לארצו מהגלות, מסיימת איתה גם את קללות הבריאה"[9].

לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים[10].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שפירא מתגורר בשכונת רמת עמידר שברמת גן. אחד מאחיו הוא הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר. אח נוסף המתגורר ביצהר הוא שמואלי - מטפל זוגי ומחבר הספר "אי זוגי", עם אשתו מירב.

הוא נשוי לנעמי (אחותו של יהושע גרינברג), העומדת בראש מדרשתאבקשך לנשים ומרצה במדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן. לבני הזוג אחד עשר ילדים. בנו השני הרב שלום, הוא ר"מ בישיבת רמת גן וחתנו של הרב עמיאל שטרנברג. בתו הסופרת מעיין הנדלר נשואה לבנו של הרב אריה הנדלר.

משפחתו התפרסמה בהקשר של תרומת כליה: רעייתו, שניים מבניו וחתנו ידידיה תרמו ארבעתם כליה. סיפורם הופיע בפרסומי עמותת מתנת חיים[11].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בקרבך קדוש - שיחות על פרשיות השבוע (2 כרכים)
  • מציץ מן החרכים - אסופת מאמרים
  • אשיב ממצולות (לבנים) ותשוב תחייני (לבנות) - ספרים העוסקים בנושאי צניעות ומיועדים לבני נוער
  • חלקי ה' אמרה נפשי - ביאור על שני מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, ה'תשע"ג. מהדורה מורחבת עם חמישה מאמרים הופיעה בתשע"ח.
  • בקשו פני - שיחות לימי הרחמים, התשובה והאהבה
  • לצאת מהדעת - על זוגיות, בעריכת תלמידו צבי איל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהושע שפירא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עולש גולדברג, ‏הרב משה שפירא: איש השלום של המהפכה, בעיתון מקור ראשון, 28 במרץ 2019
  2. ^ מו"ר הרב יהושע שפירא שליט"א, באתר ישיבת רמת גן
  3. ^ פסק דין בתביעת הנזיקין, 1 ביולי 2003
  4. ^ איתן לוין, זעזוע במערכת הביטחון: "מתנחלים ירו כמו מטורפים והרגו נערה", מעריב, 30 במאי 1989, עמ' 1 ו-2 (חלק 1, חלק 2); אבינועם בר-יוסף, המתנחלים: "הותקפו באבנים וסלעים, היינו נתונים בסכנת נפשות", שם, 31 במאי 1989, עמ' 3; הירי בכפל-חארס - מכוון ולא הגנתי, שם, 1 ביוני 1989, עמ' 1 ו-2 (חלק 1, חלק 2); אהוד רבינוביץ, המשטרה: חקירת אירועי כפל חארס בקשיים - בגלל שתיקת כל הצדדים, שם, 14 ביוני 1989, עמ' 11.
  5. ^ דו"ח בצלם על אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, מרץ 1994, עמוד 16
  6. ^ אודות, באתר "חותם"
  7. ^ קובי נחשוני, מתקפה חרד"לית: "צומחת אצלנו תנועה רפורמית", באתר ynet, 5 ביולי 2009
  8. ^ שרינה חן, 'במהרה בימינו...': תמורות ביחסו של הציבור הדתי-לאומי להר הבית, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2017, עמ' 141
  9. ^ טולי פרקש, "השוביניזם מת - וטוב שכך": הזוגיות החדשה של הרב שפירא, ynet, ‏16.02.17
  10. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
  11. ^ גיל קורוטקי, אהבת חינם: כש-4 בני משפחה אחת תורמים כליה לאדם זר, ynet, ‏22.03.18