גזלייטינג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ תיקון שגיאת הקלדה, לאחר קבלת הצעת הפשרה
יש התנגדות לעריכה הזאת
שורה 2: שורה 2:
'''גָזְלַייטִינג''' (ב[[אנגלית]]: '''Gaslighting''') הוא סוג של [[התעללות רגשית]], הכרוכה ב[[הכחשה|הכחשות]] מתמשכות של [[עובדה|עובדות]], אשר זורעות [[ספק (אי-ודאות)|ספק]] בלב הקורבן, וגורמות ל[[חרדה]] ול[[בלבול (פסיכולוגיה)|בלבול]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://kikarhashabat.co.il/גזלייטינג-אלימות-שקטה-בתוך-המשפחה.html|כותרת=התעללות נפשית במסווה של אהבה|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-23}}|כיוון=ימין}} התעללות מתמשכת לאורך זמן עלולה להביא לכך שהקורבן יתחיל לפקפק ב[[זיכרון]] שלו, ב[[תפיסה]] שלו, ב[[הבנה]] הכללית שלו את המציאות וב[[שכל ישר|שיקול הדעת]] שלו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.psychologytoday.com/us/blog/communication-success/201702/8-signs-someone-is-in-relationship-gaslighter|כותרת=8 Signs That Someone Is in a Relationship With a Gaslighter {{!}} Psychology Today|אתר=www.psychologytoday.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-05-20}}</ref> גזלייטינג עלול לגרום ל[[דיסוננס קוגניטיבי]] או ל[[הערכה עצמית]] נמוכה, שבתורם הופכים את הקורבן לתלוי במידה רבה יותר במי שמתעלל בו, על מנת לקבל תמיכה רגשית ו[[הגישה האינטרסובייקטיבית|תיקוף]].<ref name=":1" /> גזלייטינג כולל ניסיונות לערער את היציבות של הקורבן, ולשלול את הלגיטימיות של תפיסותיו ואמונותיו, באמצעות הכחשה, [[דיסאינפורמציה|הטעיה]], הצגת מידע סותר או הסתרת מידע משמעותי.<ref>{{Citation|title=What's Gaslighting? (Individual, tribe, and societal gaslighting) - Dr. Ramani Durvasula|url=https://www.youtube.com/watch?v=UTS5XsZe9Jg|accessdate=2021-05-20|language=he-IL}}</ref> אנשים עלולים לנקוט סוג זה של התעללות, במודע או באופן לא מודע, בשילוב עם מגוון טקטיקות [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולטיביות]] או פוגעניות אחרות, כדי להדוף ביקורת, או להישאר בהכחשה של מעשיהם.
'''גָזְלַייטִינג''' (ב[[אנגלית]]: '''Gaslighting''') הוא סוג של [[התעללות רגשית]], הכרוכה ב[[הכחשה|הכחשות]] מתמשכות של [[עובדה|עובדות]], אשר זורעות [[ספק (אי-ודאות)|ספק]] בלב הקורבן, וגורמות ל[[חרדה]] ול[[בלבול (פסיכולוגיה)|בלבול]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://kikarhashabat.co.il/גזלייטינג-אלימות-שקטה-בתוך-המשפחה.html|כותרת=התעללות נפשית במסווה של אהבה|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-23}}|כיוון=ימין}} התעללות מתמשכת לאורך זמן עלולה להביא לכך שהקורבן יתחיל לפקפק ב[[זיכרון]] שלו, ב[[תפיסה]] שלו, ב[[הבנה]] הכללית שלו את המציאות וב[[שכל ישר|שיקול הדעת]] שלו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.psychologytoday.com/us/blog/communication-success/201702/8-signs-someone-is-in-relationship-gaslighter|כותרת=8 Signs That Someone Is in a Relationship With a Gaslighter {{!}} Psychology Today|אתר=www.psychologytoday.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-05-20}}</ref> גזלייטינג עלול לגרום ל[[דיסוננס קוגניטיבי]] או ל[[הערכה עצמית]] נמוכה, שבתורם הופכים את הקורבן לתלוי במידה רבה יותר במי שמתעלל בו, על מנת לקבל תמיכה רגשית ו[[הגישה האינטרסובייקטיבית|תיקוף]].<ref name=":1" /> גזלייטינג כולל ניסיונות לערער את היציבות של הקורבן, ולשלול את הלגיטימיות של תפיסותיו ואמונותיו, באמצעות הכחשה, [[דיסאינפורמציה|הטעיה]], הצגת מידע סותר או הסתרת מידע משמעותי.<ref>{{Citation|title=What's Gaslighting? (Individual, tribe, and societal gaslighting) - Dr. Ramani Durvasula|url=https://www.youtube.com/watch?v=UTS5XsZe9Jg|accessdate=2021-05-20|language=he-IL}}</ref> אנשים עלולים לנקוט סוג זה של התעללות, במודע או באופן לא מודע, בשילוב עם מגוון טקטיקות [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולטיביות]] או פוגעניות אחרות, כדי להדוף ביקורת, או להישאר בהכחשה של מעשיהם.


מקרים של גזלייטינג נעים בטווח רחב, בין הכחשת המתעלל את קיומן של תקריות פוגעניות קודמות, דרך הזלזול ברגשותיו של הקורבן, וכלה באירועים מוזרים שמביים המתעלל בכוונה לבלבל את הקורבן<ref name=":4" />. מטרת הגזלייטינג היא לערער בהדרגה את אמונו של הקורבן ביכולתו להבדיל בין אמת לשקר, בין נכון לבין שגוי, בין מציאות לאשליה, ובכך להפוך את הקורבן לתלוי באופן פתולוגי במתעלל בגלל אופן חשיבתו ורגשותיו.<ref name=":3">{{צ-ספר|שם=When men batter women : new insights into ending abusive relationships|קישור=http://archive.org/details/whenmenbatterwom00jaco|מו"ל=New York : Simon & Schuster|שנת הוצאה=1998|ISBN=978-0-684-81447-6|מחבר=Neil S. Jacobson, John Mordechai Gottman}}</ref>
מקרים של גזלייטינג נעים בטווח רחב, בין הכחשת המתעלל את קיומן של תקריות פוגעניות קודמות, דרך הזלזול ברגשותיו של הקורבן, וכלה באירועים מוזרים שמביים המתעלל בכוונה לבלבל את הקורבן<ref name=":4" />. מטרת הגזלייטינג היא לערער בהדרגה את אמונו של הקורבן ביכולתו להבדיל בין אמת לשקר, בין נכון לבין שגוי, בין מציאות לאשליה, ובכך להפוך את הקורבן לתלוי באופן פתולוגי במתעלל בגלל אופן חשיבתו ורגשותיו<ref name=":3">{{צ-ספר|שם=When men batter women : new insights into ending abusive relationships|קישור=http://archive.org/details/whenmenbatterwom00jaco|מו"ל=New York : Simon & Schuster|שנת הוצאה=1998|ISBN=978-0-684-81447-6|מחבר=Neil S. Jacobson, John Mordechai Gottman}}</ref>.


המונח גזלייטינג משמש כיום הן בפרשנויות פסיכולוגיות<ref name=":4" /><ref name=":3" /> והן בפרשנויות פוליטיות ובפילוסופיה.<ref name=":2">Abramson, Kate (2014). "[https://www.jstor.org/stable/26614542?casa_token=8hdsdMxTojEAAAAA%3AznPTEiIm0isS8w3mBAsofW3bGNRqYcj94cVwPXfL-X1pzJQoesilK3YwzaN5PzjQ3sEWKod6O60P3hFsDXBu7lDNFeijj7SOdTiLB6cirm_qbLgBQAK-OA&seq=1#metadata_info_tab_contents Turning up the Lights on Gaslighting]". Philosophical Perspectives. 28 (1): 1–30. doi:10.1111/phpe.12046. ISSN 1520-8583.</ref>
המונח גזלייטינג משמש כיום הן בפרשנויות פסיכולוגיות<ref name=":4" /><sup>31-46</sup><ref name=":3" /> והן בפרשנויות פוליטיות ובפילוסופיה.<ref name=":2">Abramson, Kate (2014). "[https://www.jstor.org/stable/26614542?casa_token=8hdsdMxTojEAAAAA%3AznPTEiIm0isS8w3mBAsofW3bGNRqYcj94cVwPXfL-X1pzJQoesilK3YwzaN5PzjQ3sEWKod6O60P3hFsDXBu7lDNFeijj7SOdTiLB6cirm_qbLgBQAK-OA&seq=1#metadata_info_tab_contents Turning up the Lights on Gaslighting]". Philosophical Perspectives. 28 (1): 1–30. doi:10.1111/phpe.12046. ISSN 1520-8583.</ref>


== אטימולוגיה ==
== אטימולוגיה ==
שורה 14: שורה 14:
המונח "גזלייטינג" משמש בשיח היומיומי מאז שנות השישים,<ref>"gaslight". [https://oed.com/start?showLogin=false Oxford English Dictionary (Online ed.)]. Oxford University Press. (Subscription or participating institution membership required.) 1969 S. C. Plog Changing Perspectives in Mental Illness 83 ''It is also popularly believed to be possible to 'gaslight' a perfectly healthy person into psychosis by interpreting his own behavior to him as symptomatic of serious mental illness''.</ref> לתיאור מאמץ הנעשה לשם תפעול ושליטה בתפיסת המציאות של אדם אחר או קבוצת אנשים, בידי אדם, ארגון או קבוצה. המונח משמש לתיאור התנהגות כזו בספרות הפסיכואנליטית מאז שנות השבעים.<ref>Shengold, Leonard L. (1979). [https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/000306517902700302 "Child Abuse and Deprivation: Soul Murder]". Journal of the American Psychoanalytic Association. 27 (3): 533–559. doi:10.1177/000306517902700302. <nowiki>PMID 512287</nowiki>. S2CID 9782870</ref> בספר של פלורנס רוש ([[:en:Florence_Rush|Florence Rush]], 1980) על [[התעללות מינית בילדים]], היא סיכמה את הסרט "אורות הגז" של הבמאי [[ג'ורג' קיוקור]] (1944), וכתבה ש"גם היום המילה [גזלייטינג] משמשת לתיאור ניסיון להרוס את תפיסת המציאות של אדם אחר".<ref>Rush, Florence (1992). The Best-kept Secret: Sexual Abuse of Children. Human Services Institute. p. 81. <nowiki>ISBN 978-0-8306-3907-6</nowiki>.</ref>
המונח "גזלייטינג" משמש בשיח היומיומי מאז שנות השישים,<ref>"gaslight". [https://oed.com/start?showLogin=false Oxford English Dictionary (Online ed.)]. Oxford University Press. (Subscription or participating institution membership required.) 1969 S. C. Plog Changing Perspectives in Mental Illness 83 ''It is also popularly believed to be possible to 'gaslight' a perfectly healthy person into psychosis by interpreting his own behavior to him as symptomatic of serious mental illness''.</ref> לתיאור מאמץ הנעשה לשם תפעול ושליטה בתפיסת המציאות של אדם אחר או קבוצת אנשים, בידי אדם, ארגון או קבוצה. המונח משמש לתיאור התנהגות כזו בספרות הפסיכואנליטית מאז שנות השבעים.<ref>Shengold, Leonard L. (1979). [https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/000306517902700302 "Child Abuse and Deprivation: Soul Murder]". Journal of the American Psychoanalytic Association. 27 (3): 533–559. doi:10.1177/000306517902700302. <nowiki>PMID 512287</nowiki>. S2CID 9782870</ref> בספר של פלורנס רוש ([[:en:Florence_Rush|Florence Rush]], 1980) על [[התעללות מינית בילדים]], היא סיכמה את הסרט "אורות הגז" של הבמאי [[ג'ורג' קיוקור]] (1944), וכתבה ש"גם היום המילה [גזלייטינג] משמשת לתיאור ניסיון להרוס את תפיסת המציאות של אדם אחר".<ref>Rush, Florence (1992). The Best-kept Secret: Sexual Abuse of Children. Human Services Institute. p. 81. <nowiki>ISBN 978-0-8306-3907-6</nowiki>.</ref>


המילה "נרנור" (על משקל עִרְעוּר) שמתייחסת ללהבת הגז המשתנה, הוצעה כתרגום עברי של המונח{{מקור}}. (נ.ו.ר בשפות שמיות הוא שורש שמשמעו אש, נר ואור. כך, "[[פולסא דנורא]]" היא "מכת אש". השורש קיים גם בערבית, למשל: نار (נאר) - אש ו-نور (נור) - אור. [[משקל (בלשנות)|המשקל]] הוא קִטּוּל, [[שם פעולה]] שנגזר מ[[בניין פיעל]] (כמו "סיפור" ו"ציור").
המילה "נרנור" (על משקל עִרְעוּר), שמתייחסת ללהבת הגז (נור - אור/נר/אש) המשתנה, הוצעה באופן לא-רשמי כתרגום עברי של המונח.


== מאפיינים ==
== מאפיינים ==

גרסה מ־09:46, 10 בדצמבר 2021

אינגריד ברגמן ושארל בואייה בסרט אורות הגז משנת 1944

גָזְלַייטִינג (באנגלית: Gaslighting) הוא סוג של התעללות רגשית, הכרוכה בהכחשות מתמשכות של עובדות, אשר זורעות ספק בלב הקורבן, וגורמות לחרדה ולבלבול.[1] התעללות מתמשכת לאורך זמן עלולה להביא לכך שהקורבן יתחיל לפקפק בזיכרון שלו, בתפיסה שלו, בהבנה הכללית שלו את המציאות ובשיקול הדעת שלו.[2] גזלייטינג עלול לגרום לדיסוננס קוגניטיבי או להערכה עצמית נמוכה, שבתורם הופכים את הקורבן לתלוי במידה רבה יותר במי שמתעלל בו, על מנת לקבל תמיכה רגשית ותיקוף.[3] גזלייטינג כולל ניסיונות לערער את היציבות של הקורבן, ולשלול את הלגיטימיות של תפיסותיו ואמונותיו, באמצעות הכחשה, הטעיה, הצגת מידע סותר או הסתרת מידע משמעותי.[4] אנשים עלולים לנקוט סוג זה של התעללות, במודע או באופן לא מודע, בשילוב עם מגוון טקטיקות מניפולטיביות או פוגעניות אחרות, כדי להדוף ביקורת, או להישאר בהכחשה של מעשיהם.

מקרים של גזלייטינג נעים בטווח רחב, בין הכחשת המתעלל את קיומן של תקריות פוגעניות קודמות, דרך הזלזול ברגשותיו של הקורבן, וכלה באירועים מוזרים שמביים המתעלל בכוונה לבלבל את הקורבן[5]. מטרת הגזלייטינג היא לערער בהדרגה את אמונו של הקורבן ביכולתו להבדיל בין אמת לשקר, בין נכון לבין שגוי, בין מציאות לאשליה, ובכך להפוך את הקורבן לתלוי באופן פתולוגי במתעלל בגלל אופן חשיבתו ורגשותיו[6].

המונח גזלייטינג משמש כיום הן בפרשנויות פסיכולוגיות[5]31-46[6] והן בפרשנויות פוליטיות ובפילוסופיה.[7]

אטימולוגיה

אינגריד ברגמן בסרט "אורות הגז" משנת 1944

מקור המונח במחזה של פטריק המילטון "Gaslight" משנת 1938,[8] והוא מתייחס למניפולציה פסיכולוגית שיטתית של בעל (בסרט, שארל בואייה) על אשתו (בסרט אינגריד ברגמן), שהופכת לקורבן להתעללות מתמשכת. העיבודים הקולנועיים למחזה התפרסמו בשנת 1940 ו-1944 ("אורות הגז").[9]

בסיפור, הבעל מנסה לשכנע את אשתו ואחרים שהיא מטורפת על ידי מניפולציה על אלמנטים קטנים בסביבתם, והתעקשות שהיא טועה, זוכרת דברים בצורה לא נכונה או הוזה כשהיא מצביעה על האלמנטים האלה. כותרת המחזה רומזת לאופן בו הבעל הפוגע מעמעם, לאט לאט, את אורות הגז בביתם, תוך שהוא מעמיד פנים ששום דבר לא השתנה, במטרה לגרום לאשתו לפקפק בתפיסת המציאות שלה. בהמשך, הוא משתמש באורות בעליית הגג האטומה, דבר שמעמעם את האורות בבית, כדי לחפש בסתר תכשיטים של אישה אותה רצח. הוא משמיע רעשים חזקים בזמן שהוא מחפש ואפילו מדבר לעצמו. האישה מבקשת שוב ושוב מבעלה לאשר את תפיסותיה לגבי האורות העמומים, הרעשים והקולות, אך בניגוד לעובדות במציאות, הוא ממשיך להתעקש שהאורות זהים, ושהיא משתגעת.[10] הבעל עושה כל מאמץ על מנת לשכנע אותה לעבור הערכה פסיכיאטרית, ולאשפז אותה במוסד לחולי נפש, על מנת שיוכל להיות האפוטרופוס שלה ולהיות חופשי לחפש בעליית הגג את התכשיטים.

המונח "גזלייטינג" משמש בשיח היומיומי מאז שנות השישים,[11] לתיאור מאמץ הנעשה לשם תפעול ושליטה בתפיסת המציאות של אדם אחר או קבוצת אנשים, בידי אדם, ארגון או קבוצה. המונח משמש לתיאור התנהגות כזו בספרות הפסיכואנליטית מאז שנות השבעים.[12] בספר של פלורנס רוש (Florence Rush, 1980) על התעללות מינית בילדים, היא סיכמה את הסרט "אורות הגז" של הבמאי ג'ורג' קיוקור (1944), וכתבה ש"גם היום המילה [גזלייטינג] משמשת לתיאור ניסיון להרוס את תפיסת המציאות של אדם אחר".[13]

המילה "נרנור" (על משקל עִרְעוּר), שמתייחסת ללהבת הגז (נור - אור/נר/אש) המשתנה, הוצעה באופן לא-רשמי כתרגום עברי של המונח.

מאפיינים

גזלייטינג מתייחס לאדם או לקבוצת אנשים, המתעלל או המתעללים, ואדם אחר שמשמש כקורבן, או אפילו קבוצת אנשים שמשמשת כקורבנות.[14] גזלייטינג יכול להיות מודע או לא מודע, והוא מתבצע באופן סמוי, כך שההתעללות הרגשית לא נראית כפוגענית לצופה אקראי מהצד.[5]

גזלייטינג תלוי ביכולת "לשכנע את הקורבן שיש לו הפרעות חשיבה ותפיסה, ולאחר מכן, לשכנע אותו כי המחשבות והתפיסות של המתעלל הם נכונים ואמיתיים".[5] גזלייטינג גורם לדיסוננס קוגניטיבי אצל הקורבן, "לעיתים קרובות דיסוננס קוגניטיבי טעון רגשית",[15] וגורם לקורבן להטיל ספק בחשיבה שלו, בתפיסה שלו ובבוחן המציאות שלו, ובכך נוטה לעורר אצלו הערכה עצמית נמוכה ורעיונות מטרידים. השפעה זו עלולה לגרום לקורבן לחוש בלבול, חרדה, דיכאון, ובמקרים קיצוניים, אפילו פסיכוזה.[5] לאחר שהקורבן מאבד את הביטחון ביכולותיו הנפשיות, ומפתח תחושת חוסר אונים נרכש,[16] הוא הופך לרגיש יותר לשליטתו של המתעלל.[5] קורבנות הם בדרך-כלל אנשים עם פחות כוח וסמכות.[17]

תפקידי המתעלל והקורבן יכולים להתחלף בתוך מערכת יחסים נתונה, ולעיתים קרובות, כל אחד מהמשתתפים משוכנע שהוא הקורבן.[18] כאשר קבוצה של אנשים נמצאת בתפקיד המתעלל, גזלייטינג גורם נזק באמצעות "פעולות קטנות ולעיתים קרובות בלתי נראות של חברי הקבוצה שיש להן כוח בשל הצטברות הפעולות, החיזוק והתיקוף שלהם באמצעות החזרה".[19] גזלייטינג משמש ככלי נשק קוגניטיבי הניתן בידי אנשים וקבוצות לשם "השגת שליטה בין אישית וחברתית בכל הנוגע לתפקוד הנפשי של אנשים אחרים וקבוצות אחרות".[5]

אפקט אשליית האמת (Illusory truth effect), התופעה בה אדם מאמין לאמירה בשל חשיפה חוזרת ונשנית לאמירה זו, עלולה להתרחש אצל קורבן הגזלייטינג.[20]

ההסבר הפסיכואנליטי

במאמר משנת 1981, הפסיכואנליטיקאים ויקטור קלף ואדוארד ויינשל טענו כי גזלייטינג כולל השלכה והפנמה ("העברה") של תכנים נפשיים מהמתעלל לקורבן.[18] התכנים הנפשיים כוללים רגשות, תפיסות, דחפים, התנגדויות, פנטזיות, אשליות וקונפליקטים. מחברי המאמר בחנו מגוון סיבות לנטייה של הקורבנות "לקבל ולהפנים את מה שאחרים מחצינים ומשליכים עליהם", והגיעו למסקנה כי גזלייטינג עשוי להיות "תצורה מורכבת מאוד, בעלת מבנה משוכלל ביותר, הכוללת תרומות והשפעות שונות מגורמים רבים במנגנוני הנפש".[18]

בהמשך תיאר הפסיכיאטר תיאודור דורפט (1994) "העברה" זו של תוכני הנפש הלא מודעים של המתעלל כדוגמה להזדהות השלכתית.[21] כדי שההזדהות ההשלכתית תהיה יעילה בהקשר זה, על הקורבן להיות לא-מודע לעובדה שמתרחש גזלייטינג. הגזלייטינג הופך להרסני כאשר הקורבן מזדהה גם עם תוכן ה"העברה" (התוכן שהושלך עליו מהלא-מודע של המתעלל). עם זאת, השפעות אלה מתפוגגות כאשר הקורבן מסוגל להפסיק להאמין למתעלל, ולהפסיק להזדהות עם ההפנמות השליליות הנובעות מההזדהות ההשלכתית.[5]

תכונות אישיות ושימוש במניפולציות

ערך מורחב – השילוש האפל

בפסיכולוגיה, "השילוש האפל" כולל את תכונות האישיות של נרקיסיזם, מקיאווליזם (בפסיכולוגיה) ופסיכופתיה.[22][23][24][25] הם נקראים "אפלים" בגלל תכונותיהם המרושעות.[26][27][28] בשנת 1998, עוררו מקהוסקי, וורזל וזיארטו[29] מחלוקת בנוגע לטענה כי נרקיסיזם, מקיאווליזם ופסיכופתיה הן תכונות חופפות במדגמים רגילים. מאוחר יותר, ויליאמס ופאולהוס מצאו מספיק הבדלים התנהגותיים, אישיותיים וקוגניטיביים בין התכונות כדי להצדיק את היותם מבנים מובחנים גם מבחינה אמפירית ולא רק מושגית, אך הם הגיעו למסקנה כי יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר כיצד ומדוע הם חופפים בקרב האינדיבידואלים המאופיינים בתכונות אלה.[22]

במטה-אנליזה של השילוש האפל ומקום העבודה, גילו ג'ונסון ועמיתיו (2012) כי כל אחת מתכונות השילוש האפל קשורה למניפולציה במקום העבודה, אך כל אחת מהן באמצעות מנגנונים ייחודיים. באופן ספציפי, מקיאווליזם היה קשור לשימוש מוגזם במניפולציה, נרקיסיזם היה קשור לשימוש במניפולציות הקשורות במראה גופני, ופסיכופתיה הייתה קשורה לשימוש במניפולציות הכוללות איומים פיזיים או רמזים לאיומים כאלה. יונסון ועמיתיו מצאו גם שתכונות השילוש האפל תיווכו לחלוטין את הקשר בין מניפולציה מינית למקום העבודה.[30]

נרקיסיזם ממאיר

ערך מורחב – נרקיסיזם ממאיר

בתחום הקליני / פתולוגי, נרקיסיזם יכול להתבטא בצורה קשה במיוחד המכונה נרקיסיזם ממאיר. נרקיסיזם ממאיר מציג לא רק סימנים ותסמינים של נרקיסיזם גרנדיוזי, אלא כולל גם תכונות של פרנויה, סדיזם, תוקפנות ופסיכופתיה (במיוחד התנהגויות אנטי חברתיות).[31]

בפיתוח הרעיון של נרקיסיזם פתולוגי, קרנברג טען שהאישיות האנטי-חברתית ביסודה הייתה נרקיסיסטית וללא מוסר.[32] הוא טען גם שנרקיסיזם ממאיר כולל אלמנט סדיסטי ומייצר פסיכופת סדיסטי. במאמרו, הוא מאפיין נרקיסיזם ממאיר ופסיכופתיה כהפרעות המצויות על אותו הרצף. קרנברג הציע לראשונה נרקיסיזם ממאיר כאבחון פסיכיאטרי בשנת 1984, אולם עד כה, הוא לא התקבל באף אחד מהמדריכים הרפואיים, כמו ה ICD-10 או ה DSM-5.[33]

קרנברג הציע למעשה שקיים רצף בין הפרעת אישיות נרקיסיסטית לבין הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, כאשר הצעתו לאבחנה חדשה "נרקיסיזם ממאיר", הייתה אמורה להיות נקודה שלישית ברצף הזה בין ההפרעה הנרקיסיסטית לבין ההפרעה האנטי-סוציאלית (פסיכופתיה).[33] בהגדרתו ל"נרקיסיזם ממאיר" התייחס קרנברג לתכונה נוספת – הסאדיזם. על בסיס תיאור זה של קרנברג, מספר חוקרים הציעו להרחיב את השילוש האפל כדי להכיל תכונה אפלה רביעית - סדיזם יומיומי - המוגדר כהנאה מאכזריות.[34] על אף שהסדיזם נמצא במתאם גבוה עם השילוש האפל, החוקרים הראו כי לסדיזם יש תרומה ייחודית לניבוי התנהגות אנטי-חברתית מעבר לניבוי הנובע מהשילוש האפל.[35][36] הסדיזם חולק מאפיינים משותפים עם פסיכופתיה והתנהגות אנטי חברתית (חוסר אמפתיה, חוסר מוכנות למעורבות רגשית, גרימת סבל), אף על פי שריידי ועמיתיו (2011)[37] הראו כי לסדיזם יש תרומה ייחודית לניבוי תוקפנות סמויה (התעללות רגשית סמויה) מעבר לניבוי הנובע מפסיכופתיה.[38]

הפרעות אישיות והתעללות נרקיסיסטית

ערך מורחב – התעללות נרקיסיסטית

פרופ' רמאני דורבאסולה מתארת את הגָסְלַייטִינג כדינמיקה המאפיינת בעלי הפרעת אישיות אנטיסוציאלית והפרעת אישיות נרקיסיסטית, המשתמשים בה כדי להתעלל בקורבנותיהם ולערער את ביטחונם[3]. המושג התעללות נרקיסיסטית, הכולל בין השאר גם את הדינמיקה של הגָסְלַייטִינג, שופך מעט אור על המקורות הפסיכולוגיים של התופעה, המיוחסים לצורך של הנרקיסיסט לשלוט בדימוי שלו בעיני אחרים, שבתורו מונע מהצורך להימנע בכל מחיר מחוויית הבושה, עליה מפרט בהרחבה היינץ קוהוט.[39] מושג זה מהווה גלגול מודרני של המושג נרקיסיזם ממאיר, אם כי בגָסְלַייטִינג, ההתעללות היא סמויה, בעוד שבנרקיסיזם הממאיר היא גלויה לעין כל. הפסיכיאטרית, מארי־פראנס היריגוין, מתארת בספרה, "הטרדה נפשית: אלימות נפשית בחיי היומיום, בעבודה ובמשפחה" (2002 [1998])[40], את החוויה הנפשית של קורבן להתעללות נרקיסיסטית ולגָסְלַייטִינג.

"אחד הפרקים המעניינים ביותר בספר מתאר את התפתחותם הפסיכולוגית של תוקף (הפרוורט הנרקיסי המשחזר את טראומת הילדות שלו בכך שהוא הופך את הקורבן לחסר אונים ולאובייקט של התעללותו) ושל קורבן. הקורבן הוא קורבן כי לשם כך בחר בו הפרוורט הנרקיסי. הוא אינו אשם ובכל זאת כולם (כולל אנשי מקצוע שאליהם הוא פונה בבקשת עזרה) חושדים בו, גם מי שהיו עדים להתקפות עליו. הכל נוהגים כאילו לא ייתכן שיהיה קורבן חף מפשע, וסבורים כי הקורבן הסכים בשתיקה להתקפות או שהיה שותף להן במודע או שלא במודע' (עמ' 143)[40]". (איילה מלאך-פיינס, הארץ, 17 בנובמבר 2002).[41]

״אל לנו לשכוח כי מדובר כאן בהתקפות פרוורטיות, שמחוללות תהליך לא מודע של הרס נפשי באמצעות פעולות עוינות, סמויות או גלויות. אדם אחד עושה אותן, או כמה בני אדם, כלפי מי שנבחר להיות למרמס, פשוטו כמשמעו. באמצעות מילים בלתי מזיקות לכאורה, חצאי אמירות, רמזים, הטיות דעת, בכוחם לערער את יציבותו של אדם ולהורסו כליל, בלי שהסביבה תתערב בנעשה. כך יכולים התוקף או התוקפים לרומם את עצמם משהשפילו את האחר, והם אף יפטרו את עצמם מכל התלבטות או נקיפות מצפון משיטילו את האחריות למצב על האחר: ״זה לא אני, זה הוא שאחראי לבעיה!״ ללא תחושות אשם, ללא ייסורי נפש. זוהי פרוורטיות מוסרית ונפשית.״ (עמ' 9, פרופ׳ יולנדה גמפל, הקדמה למהדורה העברית)[40].

פסיכיאטריה

בתחום הפסיכיאטריה התפרסם דיווח בשנת 1977 על גזלייטינג בין הצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים בבית חולים פסיכיאטרי לבין מטופלת בגיל 80 שאושפזה בו, ככל הנראה, משום שלא הסתדרה עם בעלת הבית בו התגוררה, כאשר לבית החולים היה אינטרס כלכלי ברור להאריך את האשפוז שלה.[42] בספר משנת 1996 טען דורפט כי "גזלייטינג ושיטות אחרות לשליטה בין אישית משמשות באופן נרחב בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כמו גם בקרב אנשים אחרים" מכיוון שהן שיטות יעילות לעיצוב התנהגות של אנשים.[5] הוא ציין כי שיטות סמויות לשליטה בין-אישית כמו גזלייטינג משמשות פסיכותרפיסטים ורופאים בעלי עמדות סמכות, והמליץ על שימוש בשיטות שוויוניות יותר שאינן כרוכות במניפולציות סמויות מצד הפסיכותרפיסטים והרופאים[5] על מנת "להתייחס למטופלים כשותפים שווים וכמשתפי פעולה אקטיביים".[5]

גזלייטינג במערכות יחסים

ביחסים בינאישיים, המתעלל "צריך להיות צודק" על מנת "לשמר את תחושת העצמי שלו ואת התחושה שיש לו כוח בעולם"; והקורבן מאפשר למתעלל "להגדיר את תחושת המציאות שלו, במידה בה הוא הופך אותו לדמות אידיאלית ומבקש את אישורו".[10] זוהי סוג של התעללות רגשית עם נימה של שמירה על השליטה.

המניפולציה הפסיכולוגית עלולה לגרום לקורבן להטיל ספק בזיכרונו, בתפיסתו ובשפיותו. המתעלל עלול להכחיש את חוויות הקורבן באמצעות שפה מבטלת: "אתה משוגע. אל תהיה כל כך רגיש. אל תהיה פרנואידי. פשוט התלוצצתי! ... אני מודאג; אני חושב שלא טוב לך".[7]

הפסיכולוגיות ג'יל רוג'רס ודיאן פולינגסטאד טענו כי הכחשות כאלה עלולים להזיק לבריאות הנפשית של האדם. הם תיארו התעללות פסיכולוגית כ"מגוון התנהגויות מרתיעות שנועדו לפגוע באדם באמצעות כפייה, שליטה, התעללות מילולית, פיקוח מתמיד, בידוד, איום, קנאה, השפלה, מניפולציה, התייחסות אל האדם כנחות, יצירת סביבה עוינת, פגיעה באדם בכל הנוגע למיניותו או נאמנותו, נסיגה רגשית או פיזית מיחסים עם בן/בת הזוג".[43]

תופעת הגזלייטינג נצפתה במקרים מסוימים של בגידה זוגית: "תרפיסטים עלולים לתרום למצוקת הקורבן באמצעות תיוג שגוי של תגובות הקורבן. [...] התנהגויות גזלייטינג של בן הזוג מספקות מתכון למה שמכונה 'התמוטטות עצבים'. עבור כמה מהקורבנות, ואפילו התאבדות בכמה מהמצבים הקשים ביותר".[44][45]

במאמר "גזלייטינג: תסמונת" (Gaslighting: A Syndrome, 1988), הפסיכולוגים ויליאם ניקולס וגרטרוד זמון-גאס חקרו רומנים של גברים מחוץ לנישואין וההשלכות שלהם על נשותיהם.[45] הם תיארו כיצד גבר עלול לנסות לשכנע את אשתו שהיא מדמיינת דברים במקום להודות ברומן: "אישה מרימה טלפון בביתה שלה ובטעות שומעת על בעלה וחברתו מתכננים פגישה בזמן שהוא נמצא טיול בענייני עסקים". הכחשתו מערערת על התפיסות החושיות שלה: "לא הייתי בטלפון עם אף חברה. בטח חלמת".[45]

רוג'רס ופולינגסטאד בחנו את חוויות של התעללות פסיכולוגית בקרב נשים כמנבאות תסמינים ורמות קליניות של דיכאון, חרדה וסומטיזציה, כמו גם מחשבות אובדניות ופגיעה בתפקוד היומיומי. הן הגיעו למסקנה שהתעללות פסיכולוגית משפיעה על בריאות הנפש של אותם הנשים, אך השינויים השליליים הנתפסים בתכונות שלהן, בסכמות היחסים הבעייתיות שלהן ובסגנונות התגובה היו אינדיקטורים חזקים יותר להשפעה על בריאות הנפש מאשר מאפייני ההתעללות בפועל.[46]

הפסיכותרפיסטית סטפני מולטון סרקיס הסבירה כי נדרשת "מידה מסוימת של דיסוננס קוגניטיבי כדי להאמין לגזלייטינג" וכי "הדרך הבריאה ביותר לפתור דיסוננס קוגניטיבי" במצבים כאלה היא "פרידה מהמתעלל או התרחקות ממנו".[17]

סימנים לגזלייטינג

לפי פטרישיה אוונס, ישנם שבעה "סימני אזהרה" לגזלייטינג[47]:

  1. הסתרת מידע מהקורבן.
  2. הצגה של מידע מטעה שמתאים להשקפה ולאג'נדה של המתעלל.
  3. הונאה באמצעות הכחשת מידע בתוספת רציונליזציה בסיטואציות שבהן אין אפשרות להכחשה מוחלטת.
  4. שימוש באלימות מילולית, בדרך כלל בצורה של בדיחות.
  5. חסימת מידע ממקורות חיצוניים והסבת תשומת ליבו של הקורבן ממקורות אלה.
  6. טריוויאליזציה, "מזעור" ערך הקורבן או הדברים אליהם הוא מייחס ערך (ראו, למשל, טריוויאליזציה של השואה).
  7. ערעור הקורבן על ידי החלשתו והחלשת תהליכי החשיבה הרציונליים שלו בהדרגה.

אוונס טוענת שהכרחי להבין את סימני האזהרה כדי להתחיל בתהליך הריפוי מההתעללות.[47]

שיטות של גזלייטינג

הפסיכולוגית אלינור גרינברג תיארה שלוש שיטות נפוצות של גזלייטינג[48]:

  1. הסתרה. המתעלל עלול להסתיר את מה שעשה מהקורבן. במקום להתבייש, המתעלל עלול לשכנע את הקורבן לפקפק באמונותיו לגבי מצב-העניינים ולגרום לקורבן לחוש אשמה על חלקו בעניין.
  2. שינוי. המתעלל מרגיש צורך לשנות משהו בקורבן. למשל, בדרך שבה הקורבן מתלבש או מתנהג. המתעלל רוצה שהקורבן יתעצב לתוך הפנטזיה שלו. אם הקורבן לא מציית, המתעלל עלול לשכנע את הקורבן שהוא או היא לא מספיק טובים.
  3. שליטה. המתעלל עלול לרצות לשלוט באופן מלא בקורבן. לפיכך, המתעלל עלול לנסות להפריד אותם מחברים ומשפחה כדי שרק הוא יוכל להשפיע על מחשבותיו ומעשיו של הקורבן. המתעלל נהנה מהידיעה שהקורבן נשלט על ידו באופן מלא.

מטרתו הסופית של המתעלל, כפי שתוארה על ידי מאמנת הליכי גירושין, לינדזי אליסון, היא לגרום לקורבן לפקפק בבחירות החופשיות שלו ולהטיל ספק בשפיותו, כאשר בכך הוא הופך את הקורבן לתלוי יותר במתעלל.[49] אחת מהטקטיקות המשמשות לפגיעה בהערכה העצמית של הקורבן היא כאשר המתעלל נע בין התעלמות מהקורבן לבין טיפול בו, כך שהקורבן יוריד את ציפייתו ביחס למה שמהווה חיבה עבורו, ויתפוש את עצמו כפחות ראוי לחיבה.[49]

התפקיד של מגדר בגזלייטינג

הסוציולוגית פייג' סוויט, כותבת בהקשר של אי-השוויון החברתי, היחסים האינטימיים ויחסי הכוחות הלא-שוויוניים הכרוכים באלימות במשפחה, שחקר טקטיקות גזלייטינג מראה שהן "מיגדריות בכך שהן מסתמכות על אסוציאציה של נשיות לאי-רציונליות".[50]

"למרות הפופולריות של המונח גזלייטינג, סוציולוגים התעלמו ממנו והניחו את פיתוח התיאוריה לפסיכולוגים. עם זאת, מאמר זה טוען כי גזלייטינג היא בעיקר תופעה סוציולוגית ולא פסיכולוגית. יש להבין את תופעת הגזלייטינג כמושרשת באי-השוויון החברתי, במיוחד בכל הנוגע למגדר, כאשר הגזלייטינג מתרחש בעיקר במערכות יחסים אינטימיות בין שני צדדים שאינם שווי-כוחות. התיאוריה שפותחה כאן טוענת כי גזלייטינג היא תוצאה של גיוס סטריאוטיפים מבוססי-מגדר ואי-שוויון מבני ומוסדי כנגד הקורבנות כדי לתמרן את תפיסת המציאות שלהם. המאמר מתבסס על שימוש במקרה אסטרטגי של אלימות במשפחה על מנת לזהות ולאפיין את המנגנונים באמצעותם הגזלייטינג משפיע על הקורבן. במאמר זה, אני חושפת כיצד מתעללים מגייסים סטריאוטיפים מגדריים; סטריאוטיפים הקשורות לגזע, לאום ומיניות; כמו גם, אי שוויון מוסדי כנגד הקורבנות כדי לעמעם את תפיסת המציאות שלהם. אלה טקטיקות מגדריות משום שהן נשענות על האסוציאציה של נשיות עם חוסר רציונליות. גזלייטינג מהווה הזדמנות לסוציולוגים לתאר צורות כוח מגדריות שאינן מוכרות, והאופן שבו מגייסים אותם ביחסים בין אישיים".[50]

על פי ד"ר קייט אברמסון, מניפולציית הגזלייטינג אינה קשורה באופן ספציפי לסקסיסטים, אם כי לעיתים קרובות נשים נופלות קורבן לגזלייטינג, בהשוואה לגברים שלעיתים קרובות עוסקים בגזלייטינג.[7] אברמסון הסבירה שתופעה זו מתרחשת כתוצאה מהתניה חברתית, וכתבה כי "זה חלק ממבנה הסקסיזם שנשים אמורות להיות פחות בטוחות בעצמן, לפקפק בדעות שלהן, באמונות שלהן, בתגובות שלהן ובתפיסות שלהן, יותר מגברים. וגזלייטינג מערער את השקפותיו, אמונותיו, תגובותיו ותפישותיו של הקורבן. הנורמה המינית של ספק עצמי, על כל צורותיה, מכינה אותנו בדיוק לכך".[7] אברמסון טוענת כי "השלב" האחרון של הגזלייטינג הוא דיכאון מז'ורי קשה.[7] בהתייחס באופן ספציפי לנשים, ד"ר הילדה לינדמן טענה כי במקרים כאלה יכולתו של הקורבן להתנגד למניפולציה תלויה ב"יכולת לסמוך על השיפוט שלו", כאשר יצירת "נרטיב חלופי" עשויה לסייע לקורבן להשיג מחדש "רמות רגילות של סוכנות חופשית".[51]

הפסיכותרפיסטית סטפני מולטון סרקיס, טוענת שגזלייטינג נוכח בדינמיקה שבין 30-40% מהזוגות בהם היא מטפלת, וכותבת כי "גזלייטינג עלול להיעשות על ידי נשים כמו על ידי גברים"[52] וכי "ככל שידוע לנו, המינים מיוצגים במידה שווה".[17] היא מסבירה שאנחנו נוטים לחשוב שגברים משתמשים בגזלייטינג יותר מאשר נשים מכיוון ש"גברים לרוב נרתעים יותר (אולי נבוכים) לדבר עם מישהו על בן/בת זוג שמתעלל רגשית".[17] אחת ההשפעות של הגזלייטינג היא לא להיות מסוגל להרגיש זכאי לרגשות שלך, בשל האשמה שהאדם השני משליך עליך.[53]

גזלייטינג ביחסי הורים וילדים

ילדים להורים חסרי אהבה עלולים להפוך קורבנות לגזלייטינג. גזלייטינג אימהי של בנות זכה לתשומת לב מיוחדת. בקטע שכותרתו "שקר, גזלייטינג והכחשה" ברב המכר שלה "אימהות שלא יכולות לאהוב: מדריך ריפוי לבנות", מתארת ​​המטפלת והסופרת סוזן פורוורד כיצד להתנהגויות הנרקיסיסטיות של האם יש השפעה שלילית על הבת שלה. היא כותבת, "ההשפעה של הכעס, הביקורת והביטול של אם נרקיסיסטית על הרגשות של הבת שלה הם כואבים והרסניים. וכל בת נאחזת באמונה שאם אמא שלה תוכל לראות את ההתנהגות שלה ואת ההשפעות של ההתנהגות הזו, היא תפסיק".[54] לאחר מכן היא כותבת ​​כי "נרקיסיסטים נשארים נאמנים ליצירתם, ומגיבים לכל עימות עם דרמה, שאחריה יש סטייה מנושא השיחה אל עבר התמקדות בחסרונות שלך. אם וכאשר תגובה זו לא מייצרת עבורם את התוצאות הרצויות, הם פונים אל מה שעלול להיות הכלי המתסכל והמעצבן ביותר שלהם: הכחשה".[54] השימוש בגזלייטינג הוא הרסני עבור הילדה משום שבמצב עניינים זה אימהות אכן יכולות "לשכתב את המציאות".[54] אך בזמן שהן משכתבות את המציאות, הן מעוותת את המציאות עבור הילדה משום שהמציאות הנאמרת לה לא תואמת את מה שקרה באמת.[54]

אבל גם אמהות וגם אבות עשויים להשתמש בגזלייטינג על ילדיהם. הורים פוגעניים מבחינה פסיכולוגית מרבים להעמיד פנים של "הורים טובים" בפומבי, אך בפרטיות ביתם מונעים אהבה וטיפול מהילד, מה שמוביל ילדים להטיל ספק בתפיסות המציאות שלהם ולתהות האם ההורה שלהם הוא האדם הטוב שכולם רואים או האדם החשוך הרבה יותר שיוצא כשהילד וההורה לבד. הורים מניפולטיביים עלולים גם "להסית ילדים זה כנגד זה; ... להתנהג בחביבות יתרה לילד המועדף אבל לשכנע את הילד הלא אהוב, שזה הכול באשמתו, בכך שהוא לא מחונן יותר, יפה יותר, או חביב יותר..."[54].

גזלייטינג במקום העבודה

ערכים מורחבים – נרקיסיזם במקום העבודה, בריונות במקום העבודה

גזלייטינג במקום העבודה מתרחש כאשר עובדים פועלים באופן כזה שגורם לעמיתיהם או לכפופים להם להטיל ספק בעצמם ובמעשיהם באופן הפוגע בקריירה שלהם.[55] הקורבן עלול להיות מודר, להיות מושא לרכילות, המתעלל עלול לפגוע באמינותו, להכפישו או להטיל בו ספק על מנת לערער את האמון שלו בעצמו ובסביבתו. המתעלל עלול לשנות את נושא השיחה לתקלות או לעוולות שעשה הקורבן לכאורה.[56] כל עובד יכול לבצע גזלייטינג, אך גזלייטינג מזיק במיוחד כאשר יש לעובד עמדת כוח.[57]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ התעללות נפשית במסווה של אהבה, באתר כיכר השבת
  2. ^ 8 Signs That Someone Is in a Relationship With a Gaslighter | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 How to Spot the Hidden Signs Someone Is Gaslighting, נבדק ב-2021-05-01
  4. ^ What's Gaslighting? (Individual, tribe, and societal gaslighting) - Dr. Ramani Durvasula, נבדק ב-2021-05-20
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Dorpat, Theodore L. (1996). Gaslighting, the Double Whammy, Interrogation, and Other Methods of Covert Control in Psychotherapy and Psychoanalysis. Northvale, NJ: Jason Aronson. ISBN 978-1-56821-828-1. OCLC 34548677. Retrieved 24 April 2021.
  6. ^ 1 2 Neil S. Jacobson, John Mordechai Gottman, When men batter women : new insights into ending abusive relationships, New York : Simon & Schuster, 1998, ISBN 978-0-684-81447-6
  7. ^ 1 2 3 4 5 Abramson, Kate (2014). "Turning up the Lights on Gaslighting". Philosophical Perspectives. 28 (1): 1–30. doi:10.1111/phpe.12046. ISSN 1520-8583.
  8. ^ Gas Light, www.goodreads.com
  9. ^ Larner, A.J (2016). A Dictionary of Neurological Signs. p. 139. ISBN 978-3319298214.
  10. ^ 1 2 Stern, Robin (2007). The Gaslight Effect: How to Spot and Survive the Hidden Manipulation Others Use to Control Your Life. New York: Morgan Road Books. ISBN 978-0767924450. OCLC 85766223. Retrieved 6 January 2014.
  11. ^ "gaslight". Oxford English Dictionary (Online ed.). Oxford University Press. (Subscription or participating institution membership required.) 1969 S. C. Plog Changing Perspectives in Mental Illness 83 It is also popularly believed to be possible to 'gaslight' a perfectly healthy person into psychosis by interpreting his own behavior to him as symptomatic of serious mental illness.
  12. ^ Shengold, Leonard L. (1979). "Child Abuse and Deprivation: Soul Murder". Journal of the American Psychoanalytic Association. 27 (3): 533–559. doi:10.1177/000306517902700302. PMID 512287. S2CID 9782870
  13. ^ Rush, Florence (1992). The Best-kept Secret: Sexual Abuse of Children. Human Services Institute. p. 81. ISBN 978-0-8306-3907-6.
  14. ^ [12] Durvasula, Ramani, Turn off the gaslight, Aeon, January 15, 2021.
  15. ^ Spear, Andrew D. (25 April 2019). "Epistemic dimensions of gaslighting: peer-disagreement, self-trust, and epistemic injustice". Inquiry: An Interdisciplinary Journal of Philosophy: 1–24. doi:10.1080/0020174X.2019.1610051. ISSN 0020-174X.
  16. ^ "50 Shades of Gaslighting: Disturbing Signs An Abuser Is Twisting Your Reality". www.culteducation.com. Retrieved 9 February 2020.
  17. ^ 1 2 3 4 Sarkis, Stephanie (2018). Gaslighting: Recognize Manipulative and Emotionally Abusive People – and Break Free. Da Capo Press. ISBN 978-0738284668. OCLC 1023486127.
  18. ^ 1 2 3 Calef, Victor; Weinshel, Edward M. (January 1981). "Some Clinical Consequences of Introjection: Gaslighting". The Psychoanalytic Quarterly. 50 (1): 44–66. doi:10.1080/21674086.1981.11926942. ISSN 0033-2828. PMID 7465707.
  19. ^ Adkins, Karen C. (2019). "Gaslighting by crowd". Social Philosophy Today. 35: 75–87. doi:10.5840/socphiltoday201971660.
  20. ^ "50 Shades Of Gaslighting: Disturbing Signs An Abuser Is Twisting Your Reality". www.culteducation.com. Retrieved 9 February 2020.
  21. ^ [22] Dorpat, Theo. L. (1994). "On the double whammy and gaslighting". Psychoanalysis & Psychotherapy. 11 (1): 91–96. INIST:4017777.
  22. ^ 1 2 Paulhus, D. L., & Williams, K. M. (2002). The dark triad of personality: Narcissism, Machiavellianism, and psychopathy. Journal of research in personality, 36(6), 556-563.
  23. ^ Robert M. Regoli; John D. Hewitt; Matt DeLisi (20 באפריל 2011). Delinquency in Society: The Essentials. Jones & Bartlett Learning. עמ' 99. ISBN 978-0-7637-7790-6.
  24. ^ W. Keith Campbell; Joshua D. Miller (7 ביולי 2011). The Handbook of Narcissism and Narcissistic Personality Disorder: Theoretical Approaches, Empirical Findings, and Treatments. John Wiley & Sons. עמ' 154. ISBN 978-1-118-02924-4.
  25. ^ Mark R. Leary; Rick H. Hoyle (5 ביוני 2009). Handbook of individual differences in social behavior. Guilford Press. עמ' 100. ISBN 978-1-59385-647-2.
  26. ^ Tomas Chamorro-Premuzic; Sophie von Stumm; Adrian Furnham (23 בפברואר 2011). The Wiley-Blackwell Handbook of Individual Differences. John Wiley & Sons. עמ' 527. ISBN 978-1-4443-4310-6.
  27. ^ Leonard M. Horowitz; Stephen Strack, Ph.D. (14 באוקטובר 2010). Handbook of Interpersonal Psychology: Theory, Research, Assessment and Therapeutic Interventions. John Wiley & Sons. עמ' 252–55. ISBN 978-0-470-88103-3. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2012.
  28. ^ David Lacey (17 במרץ 2009). Managing the Human Factor in Information Security: How to Win Over Staff and Influence Business Managers. John Wiley & Sons. עמ' 248. ISBN 978-0-470-72199-5.
  29. ^ McHoskey J. W.; Worzel W.; Szyarto C. (1998). "Machiavellianism and psychopathy". Journal of Personality and Social Psychology 74 (1): 192–210. PMID 9457782. doi:10.1037/0022-3514.74.1.192.
  30. ^ Jonason, P. K., Slomski, S., & Partyka, J. (2012). The Dark Triad at work: How toxic employees get their way. Personality and individual differences, 52(3), 449-453.
  31. ^ Mark F. Lenzenweger, John F. Clarkin, Eve Caligor, Nicole M. Cain, Malignant Narcissism in Relation to Clinical Change in Borderline Personality Disorder: An Exploratory Study, Psychopathology 51, 2018, עמ' 318–325 doi: 10.1159/000492228
  32. ^ Kernberg, Otto F. (January 1, 1970). "Factors in the Psychoanalytic Treatment of Narcissistic Personalities". Journal of the American Psychoanalytic Association. Thousand Oaks, California: SAGE Publications. 18 (1): 51–85. doi:10.1177/000306517001800103. PMID 5451020. S2CID 9499780
  33. ^ 1 2 Kernberg, Otto F. (1993). Severe Personality Disorders: Psychotherapeutic Strategies. Yale University Press. ISBN 978-0-300-05349-4.
  34. ^ Everyday Sadists Take Pleasure In Others’ Pain, Association for Psychological Science - APS (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ Chabrol, H., Van Leeuwen, N., Rodgers, R., & Séjourné, N. (2009). Contributions of psychopathic, narcissistic, Machiavellian, and sadistic personality traits to juvenile delinquency. Personality and individual differences, 47(7), 734-739.
  36. ^ Buckels, E. E., Jones, D. N., & Paulhus, D. L. (2013). Behavioral confirmation of everyday sadism. Psychological science, 24(11), 2201-2209.
  37. ^ Reidy, D. E., Zeichner, A., & Seibert, L. A. (2011). Unprovoked aggression: Effects of psychopathic traits and sadism. Journal of personality, 79(1), 75-100.
  38. ^ Međedović, J., & Petrović, B. (2015). The dark tetrad. Journal of Individual Differences.
  39. ^ Morrison, A. P., Shame, ideal self, and narcissism, Contemporary Psychoanalysis 19 (2), 1983, עמ' 295-318 doi: https://doi.org/10.1080/00107530.1983.10746610
  40. ^ 1 2 3 מארי-פראנס היריגוין, תרגום: דן שליט, הטרדה נפשית: אלימות נפשית בחיי היומיום, בעבודה ובמשפחה, ישראל: כתר, 2002. (בצרפתית)
  41. ^ "הפרוורטים הנרקיסיים מתמלאים ב"אחר", ובלעדיו אין להם משמעות". הארץ. 2002-11-17. נבדק ב-2021-05-02.
  42. ^ Lund, C. A., & Gardiner, A. Q. (1977). The gaslight phenomenon—an institutional variant. The British Journal of Psychiatry, 131(5), 533-534.
  43. ^ Follingstad, Diane R.; Rogers, M. Jill (1 August 2014). "Women's Exposure to Psychological Abuse: Does That Experience Predict Mental Health Outcomes?". Journal of Family Violence. 29 (6): 595–611. doi:10.1007/s10896-014-9621-6. ISSN 1573-2851. S2CID 26691944.
  44. ^ Cawthra, R .; O'Brian, G .; Hassanyeh, F. (April 1987). "'Imposed Psychosis': A Case Variant of the Gaslight Phenomenon". British Journal of Psychiatry. 150 (4): 553–56. doi: 10.1192 / bjp.150.4.553. PMID 3664141.
  45. ^ 1 2 3 Gass, Gertrude Zemon; Nichols, William C. (1988). "Gaslighting: A Marital Syndrome". Journal of Contemporary Family Therapy. 10 (1): 3–16. doi:10.1007/BF00922429. S2CID 145019324.
  46. ^ Follingstad, Diane R.; Rogers, M. Jill (1 August 2014). "Women's Exposure to Psychological Abuse: Does That Experience Predict Mental Health Outcomes?". Journal of Family Violence. 29 (6): 595–611. doi:10.1007/s10896-014-9621-6. ISSN 1573-2851. S2CID 26691944.
  47. ^ 1 2 Evans, Patricia (1996). The Verbally Abusive Relationship: How to Recognize it and How to Respond (2nd ed.). Holbrook, Mass.: Adams Media Corporation.
  48. ^ Greenberg, Elinor (2017). "Are You Being 'Gaslighted' By the Narcissist in Your Life?". Psychology Today. Sussex Publisher.
  49. ^ 1 2 Ellison, Lindsey 2015). "7 Signs You Are a Victim of Gaslighting". Divorced moms .com. DivorceMag.com.
  50. ^ 1 2 Sweet, P. L. (2019). The sociology of gaslighting. American Sociological Review, 84(5), 851-875.
  51. ^ Lindemann, H., & Nelson, H. L. (2001). Damaged identities, narrative repair. Cornell University Press.
  52. ^ Dohms, Elizabeth (2018). "Gaslighting Makes Victims Question Reality". Wisconsin Public Radio.
  53. ^ Gaslighting in Relationships: Seven Ways to Protect Yourself | Psychology Today, www.psychologytoday.com
  54. ^ 1 2 3 4 5 Fileva, Iskra (2020). "Gaslighting Instead of Love: Surviving your own mother and father". Psychology Today.
  55. ^ Portnow, Kathryn E. (1996). Dialogues of doubt: the psychology of self-doubt and emotional gaslighting in adult women and men (EdD). Cambridge, MA: Harvard Graduate School of Education. OCLC 36674740. ProQuest 619244657.
  56. ^ Samantha Young (2016). "Gaslighting at work – when you think you are going crazy". Human Psychology.
  57. ^ Simon, George (2011). "Gaslighting as a Manipulation Tactic: What It Is, Who Does It, And Why". CounsellingResource.com: Psychology, Therapy & Mental Health Resources.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גזלייטינג&oldid=32756516"