יהושע ענבל – הבדלי גרסאות

**יהושע ענבל**
לידה	1977 (בן 47 בערך); י"ג בחשוון ה'תשל"ח
מדינה	ישראל
מקום מגורים	מודיעין עילית
השתייכות	חרדים ליטאים,
רבותיו	הרב יעקב פוזן, הרב חיים שאול גריינימן, הרב דב לנדו והרב גדליה נדל
חיבוריו	יורה דעה, יורה אורח, יורה משפט, תורה שבעל פה
אב	הרב צבי ענבל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:59, 22 ביוני 2023

הרב יהושע ענבל (נולד ב- 1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות. ראש כולל לדיינות במודיעין עילית, חבר מערכת בכתב העת ישורון ובאנציקלופדיה תלמודית ופעיל בארגון ערכים.

ביוגרפיה

יהושע ענבל הוא בנו של הרב צבי ענבל, יליד רכסים. למד בישיבת סלבודקה ומשתייך לחוג חזון איש. הושפע מהרב דב לנדו, מהרב חיים שאול גריינמן, הרב יעקב ישראל פוזן וכן מהרב גדליה נדל וחוגו.

למד בכוללים הקשורים לחוג חזון איש. ב-2006 הקים כולל המיועד לציבור זה, ועמד בראשו. עם הזמן השתנה אופי הכולל והחל להתמקד בלימוד חושן משפט במגמה לדיינות. במסגרת הכולל נכתבו ספריו על יורה דעה ואורח חיים.

היה נשוי ליוכבד בת הרב שלום גילרנטר (נפטרה באייר תשפ"ג). מתגורר במודיעין עילית.^[1]

פעילותו הספרותית

הרב ענבל פרסם בתשע"ד (2013) שלשה כרכים, על יורה דעה ואורח חיים. הספרים מחולקים לשני חלקים (המשולבים במקביל): א) קיצור הספרות ההלכתית שנכתבה מזמן השולחן ערוך, לא כולל פוסקי זמננו. ב) חידושי הלכות העוסקים בסוגיות ההלכתיות, לפי סדר סימני השולחן ערוך. החיבור על אורח חיים אינו מקיף את כל החלק. סגנון לימודו דומה לסגנון המקובל בחוג חזו"א (ואף העימוד שלהם נראה דומה לעימוד הספר חזון איש). הוא מכריע לעיתים במחלוקות הפוסקים. בספר נדפסו מכתבי ברכה מראש ישיבת סלבודקה הרב ברוך רוזנברג, הרב נסים קרליץ, והרב שבח צבי רוזנבלט.

פרסם ספרים הלכתיים נוספים. בתשפ"ג (2023) הוציא לאור חיבור במתכונת דומה לחלק חושן משפט.

ענבל היה קשור לאבי חמיו, הרב אלתר פנחס גילרנטר, שהיה ראש ישיבת יחל ישראל, ורשם מפיו שמועות מהחזון איש והרב יצחק זאב סולובייצ'יק. כן השתתף בעריכת כתביו שיצאו לימים כסדרת ספרים בשם 'אלף בינה'.

ענבל הוא חבר מערכת בכתב העת "ישורון". במסגרת זו כתב כמה וכמה מאמרים, חלקם תחת שם-העט "יהוסף יעבץ"^[2], בעיקר בתחום דרכי הפסיקה והלימוד של פוסקי הלכה בהיסטוריה ובדורנו. מפרסם מאמרים גם בכתבי העת המעיין, האוצר, חצי גבורים ועוד.

כתב וביקר מספר ערכים באנציקלופדיה תלמודית בעיקר בכרך ל"ח.

בתשע"ה (2015) פרסם את הספר "תורה שבעל-פה - סמכותה ודרכיה", העוסק בדיון היסטורי על קיומה של תושבע"פ סמכותה ודרכיה.

הוא עוסק בההדרת פירושו המדעי של הרב דוד צבי הופמן לתורה, מטעם מוסד הרב קוק.

מקום מרכזי בתורתו בספריו ובמאמריו, תופס החזון איש ובפולמוסים הלכתיים הוא בדרך כלל מצדד בעמדתו. בספרו תושבע"פ הוא מכנה אותו "אבי היהדות של דורינו" (פרק ששי), ובמאמריו המחקריים הוא מרחיב בדרכי פסיקתו ובניתוח ספריו ותולדותיו, בנושא זה ניהל ויכוח נרחב מול בנימין בראון שחקר את תולדות החזון איש ושיטתו, במאמרים ומאמרי נגד. לשם כתיבת מאמרו על דרכי החזון איש, השיג העתק ממחברת גנוזה של הרב שמריהו גריינמן בה תיעד גריינמן פרטים שונים מחיי החזון איש ואמירות שונות שלו, פרסום פרטים ממחברת זו לא נתקבל בברכה על ידי בניו של הרב שמריהו. למרות קשריו עם הרב גדליה נדל, ענבל לא קיבל את עמדתו בנוגע לתורת הקבלה ולתורת האבולוציה, והוא רואה את הקבלה כחלק אותנטי ומרכזי מההשקפה היהודית, ואף אינו רואה את האבולוציה כפרשנות הנכונה לספר בראשית. השקפה זו הוא מייחס לרבו הרב יעקב ישראל פוזן.

פעילותו הציבורית

ב-2007 נתבקש על ידי אנשים מתחום ההחזרה בתשובה לכתוב תגובה לחומר הסברה של פעיל ליציאה בשאלה בשם ירון ידען, שאותו הכיר הרב ענבל מתקופת לימודים משותפת בישיבת כנסת חזקיהו, ובעקבות זאת נכתב הספר הדיגיטלי 'תיק ידען'. הספר כתוב בסגנון לגלגני.

ב-2009 ריכז ענבל מבחר מכתביו בתחום התנגדות לביקורת המקרא והעימות בין ההשקפה המסורתית לבין התרבות המערבית, באתר שנקרא 'האקדמיה ליהדות', בתוך הפלטפורמה של 'פארק אתרים', שהורדה מהרשת לאחר מספר שנים. השתתף בוויכוחים בנושאים אלו במספר במות. ב-2015 הצטרף באופן רשמי לצוות של ארגון ערכים. במסגרת זו פיתח גרסה משלו לטיעון העד העוסק במידת ההיסטוריות של הסיפור המקראי. ענבל מרצה ומדריך בקורסים של ארגון ערכים, בעיקר בהדרכת מרצים.

ב-2010 הצטרף לארגון בית מדרש הגר"א של אחיו, הרב אוריה יצחק ענבל, והוא מוסר שיעורים במסגרות שונות של בית המדרש.

ב-2016 הקים פורום בשם 'בית ועד לחכמים - פורום סגור לתלמידי חכמים', שהמשתתפים בו פעילים בשמם המלא. בפורום כ-300 חברים. בנוסף היה פעיל בתקופות שונות בפורומים תורניים נוספים.

ב-2019 הקים מטעם ארגון ערכים, אתר בשם 'רציו - אמונה, מחקר ומדע'. באתר אלפי מאמרים בתחומים של: תורה ומדע, אבולוציה, מטריאליזם, התרבות המערבית וביקורת המקרא. חלק מהמאמרים הם משל ענבל וחלק משל כותבים נוספים, כולל תרגום מפרסומים לועזיים.

ספריו

תורה שבעל פה: סמכותה ודרכיה, באתר אוצר החכמה, יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשע"ה
יורה דעה, באתר אוצר החכמה, סיכום השיטות ועיונים על סדר שולחן ערוך יורה דעה, שני כרכים, בסופו "יורה אורח" על אורח חיים, מודיעין עילית ה'תשע"ג^[3]
תוקף השטר (באתר היברובוקס) תוקפו ההלכתי של השטר וגדריו, מודיעין עילית ה'תשע"ו
גבורת אנשים (זמין לצפייה והורדה בכונן גוגל), בענייני הזרעה מלאכותית, השתלת איברים, פרייה ורבייה ועוד, מודיעין עילית ה'תשע"ז
חזקה בתרייתא (זמין לצפייה והורדה בכונן גוגל), בענייני ספק מוחזק, מודיעין עילית ה'תשפ"א
יורה משפט, יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשפ"ג

כמו כן ההדיר את מאמריו של הרב דוד צבי הופמן אשר עוסקים בנושאי התפילה בשם "על התפילה" ואת פירושו לספר ויקרא העוסק בביקורת המקרא בהוצאת מוסד הרב קוק.

קישורים חיצוניים

אתר רציוֹ
מאמרים תורניים באתר רציו
תיק ידען
יהושע ענבל, ‏חידוש הסנהדרין: הגיע הזמן להתחיל לעבוד יחד, בעיתון מקור ראשון, 11 ביוני 2019
ישראל שפירא, ‏לאחר שהותקף: החוקר התורני מגיב ל"חכמי הטוקבק", באתר כיכר השבת, 6 ביוני 2022
דיון על מדינה לפי התורה בהשתתפות יהושע ענבל, באתר "עולם קטן", אפריל 2022
יהושע בן צבי ענבל, דף שער בספרייה הלאומית

מאמרים ושיעורים
* האדם הרוחני בכנס מדע ותודעה. שיעור בעניין "סימני בגרות" באתר בית מדרש הגר"א שיעור בעניין "לפני עיור ודינא דגמרא" באתר בית מדרש הגר"א שיעור בעניין כללות התורה באתר בית מדרש הגר"א מבט מן הארץ על תורה משמים באתר בית מדרש הגר"א שיעור בעניין עומק פשוטו שיעור בעניין קולו של היחיד בתורה באתר בית מדרש הגר"א שיחה לפרשת שלח בכולל נוף איילון הארכאולוגיה מפרשת או מתפרשת בכנס תורה וארכאולוגיה 'מטמוני ארץ' תשע"ח.. ארכאולוגיה ואמונה בכנס תורה וארכאולוגיה 'מטמוני ארץ' תשע"ט. האם ייתכן אדם מאמין וחוקר אובייקטיבי? בכנס מטמוני ארץ תש"פ מיהו יהודי בישיבת 'המשך הזמן'. ערך לימוד המשנה בזמננו באתר בית מדרש הגר"א שיעור בעניין "מפלת סנחריב ונבואות הנחמה" באתר בית מדרש הגר"א שיעור על ספר עמוס באתר בית מדרש הגר"א שיעור על ספר יחזקאל באתר בית מדרש הגר"א שיעור על פסוקי דזמרא באתר בית מדרש הגר"א מבט מן הארץ על תורה משמים באתר בית מדרש הגר"א הכחשת המקרא - תיאוריות או עובדות?, ראיון באתר יוטיוב כך תיראה מדינת התורה, באתר עולם קטן, ‏5 במרץ 2022

הערות שוליים

^ משה ויסברג, הסתירה את מחלתה: מרת יוכבד ענבל ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 18 במאי 2023
^ "יעבץ" – ראשי תיבות של שמו משפחתו ושם אביו: יהושע ענבל בן צבי.
^ ראה ביקורת שם הספר בהמעיין, וסקירה על הספר ביתד נאמן

[1] משה ויסברג, הסתירה את מחלתה: מרת יוכבד ענבל ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 18 במאי 2023

[2] "יעבץ" – ראשי תיבות של שמו משפחתו ושם אביו: יהושע ענבל בן צבי.

[3] ראה ביקורת שם הספר בהמעיין, וסקירה על הספר ביתד נאמן

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 | אב = הרב [[צבי ענבל]]
 }}
-הרב '''יהושע ענבל''' (נולד ב־[[1977]]) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות. [[ראש כולל]] לדיינות ב[[מודיעין עילית]], חבר מערכת בכתב העת [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]] וב[[אנציקלופדיה תלמודית]] ופעיל בארגון [[ערכים (ארגון)|ערכים]].
+הרב '''יהושע ענבל''' (נולד ב- [[1977]]) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות. [[ראש כולל]] לדיינות ב[[מודיעין עילית]], חבר מערכת בכתב העת [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]] וב[[אנציקלופדיה תלמודית]] ופעיל בארגון [[ערכים (ארגון)|ערכים]].
 ==ביוגרפיה==
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 ענבל היה קשור לאבי חמיו, הרב [[אלתר פנחס גילרנטר]], שהיה ראש ישיבת [[יחל ישראל]], ורשם מפיו שמועות מה[[חזון איש]] והרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]. כן השתתף בעריכת כתביו שיצאו לימים כסדרת ספרים בשם 'אלף בינה'.
-ענבל הוא חבר מערכת בכתב העת [[ישורון (מאסף תורני)|"ישורון"]]. במסגרת זו כתב מספר מאמרים, חלקם תחת [[שם עט|שם-העט]] "יהוסף יעבץ",{{הערה|"יעבץ" – [[ראשי תיבות]] של שמו משפחתו ושם אביו: יהושע ענבל בן צבי.}} בעיקר בתחום דרכי הפסיקה והלימוד של פוסקי הלכה בהיסטוריה ובדורנו. מפרסם מאמרים גם בכתבי העת [[המעין]], [[האוצר (כתב עת)|האוצר]], חצי גבורים ועוד.
+ענבל הוא חבר מערכת בכתב העת [[ישורון (מאסף תורני)|"ישורון"]]. במסגרת זו כתב כמה וכמה מאמרים, חלקם תחת [[שם עט|שם-העט]] "יהוסף יעבץ"{{הערה|"יעבץ" – [[ראשי תיבות]] של שמו משפחתו ושם אביו: יהושע ענבל בן צבי.}}, בעיקר בתחום דרכי הפסיקה והלימוד של פוסקי הלכה בהיסטוריה ובדורנו. מפרסם מאמרים גם בכתבי העת המעיין, האוצר, חצי גבורים ועוד.
 כתב וביקר מספר ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]] בעיקר בכרך ל"ח.
-בתשע"ה (2015) פרסם את הספר "תורה שבעל פה - סמכותה ודרכיה", אשר "מטרתו לברר מבחינה היסטורית את קדמותה של [[תורה שבעל פה]], ואת הדרכים בהן נמסרה ונתחברה".
+בתשע"ה (2015) פרסם את הספר "תורה שבעל-פה - סמכותה ודרכיה", העוסק בדיון היסטורי על קיומה של תושבע"פ סמכותה ודרכיה.
 הוא עוסק בההדרת פירושו המדעי של הרב [[דוד צבי הופמן]] לתורה, מטעם [[מוסד הרב קוק]].
-מקום מרכזי בתורתו בספריו ובמאמריו, תופס ה[[חזון איש]] ובפולמוסים הלכתיים הוא בדרך כלל מצדד בעמדתו. בספרו תושבע"פ הוא מכנה אותו "אבי היהדות של דורינו" (פרק ששי), ובמאמריו המחקריים הוא מרחיב בדרכי פסיקתו ובניתוח ספריו ותולדותיו, בנושא זה ניהל ויכוח נרחב מול [[בנימין בראון]] שחקר את תולדות החזון איש ושיטתו, במאמרים ומאמרי נגד. לשם כתיבת מאמרו על דרכי החזון איש, השיג העתק ממחברת גנוזה של הרב [[שמריהו גריינמן]] בה תיעד גריינמן פרטים שונים מחיי החזון איש ואמירות שונות שלו, פרסום פרטים ממחברת זו לא נתקבל בברכה על ידי בניו של הרב שמריהו.{{מקור}}
+מקום מרכזי בתורתו בספריו ובמאמריו, תופס ה[[חזון איש]] ובפולמוסים הלכתיים הוא בדרך כלל מצדד בעמדתו. בספרו תושבע"פ הוא מכנה אותו "אבי היהדות של דורינו" (פרק ששי), ובמאמריו המחקריים הוא מרחיב בדרכי פסיקתו ובניתוח ספריו ותולדותיו, בנושא זה ניהל ויכוח נרחב מול [[בנימין בראון]] שחקר את תולדות החזון איש ושיטתו, במאמרים ומאמרי נגד. לשם כתיבת מאמרו על דרכי החזון איש, השיג העתק ממחברת גנוזה של הרב [[שמריהו גריינמן]] בה תיעד גריינמן פרטים שונים מחיי החזון איש ואמירות שונות שלו, פרסום פרטים ממחברת זו לא נתקבל בברכה על ידי בניו של הרב שמריהו. למרות קשריו עם הרב [[גדליה נדל]], ענבל לא קיבל את עמדתו בנוגע לתורת הקבלה ולתורת האבולוציה, והוא רואה את הקבלה כחלק אותנטי ומרכזי מההשקפה היהודית, ואף אינו רואה את האבולוציה כפרשנות הנכונה לספר בראשית. השקפה זו הוא מייחס לרבו הרב [[יעקב ישראל פוזן]].
-למרות קשריו עם הרב [[גדליה נדל]], ענבל לא קיבל את עמדתו בנוגע ל[[תורת הקבלה]]{{הבהרה|סיבה=לא ברור, הטענה שהרב נדל לא האמין בקבלה? א"כ דרוש מקור}} ול[[תורת האבולוציה]], והוא רואה את הקבלה כחלק אותנטי ומרכזי מההשקפה היהודית, ואף אינו רואה את האבולוציה כפרשנות הנכונה ל[[ספר בראשית]]. השקפה זו הוא מייחס לרבו הרב [[יעקב ישראל פוזן]]. ענבל כתב מאמרים רבים באתרי האינטרנט שלו (ראה להלן), העוסקים בהתייחסות אמונית ל[[מדע|מדע המודרני]] ול[[ביקורת המקרא]], וכן ביקורות על כותבים המבקרים את הדת והאמונה. בניגוד להשקפה המסורתית, לדעתו [[התורה]] לא שוללת קיומם של [[פוליתאיזם|אלים אחרים]], אלא רק מצווה לעבוד את [[אלוהים (יהדות)|אלוהי ישראל]] בלבד.{{הערה|{{יוטיוב|uZff07UhG2I|שם=הכחשת המקרא - תיאוריות או עובדות?}}, בדקה 12:10 ובתגובות}} כמו כן הוא מעלה תיאוריה שצאצאי [[אדם (דמות מקראית)|אדם הראשון]] המוזכרים בתורה כמי שהאריכו ימים, הם גם אבות [[בני האלוהים]], ה[[ענק]]ים וה[[נפילים]], והם מקור האמונה ב[[אל]]ים, כי שאר בני האדם בזמנם חשבו אותם לאלים. בנוסף, הוא מתבסס על דעת ה[[רמב"ם]] כי ה[[שד (מיתולוגיה)|שדים]] ו[[מפלצות וחיות אגדיות|יצורים מיתולוגיים]] נוספים מהמקורות ומאגדות העמים היו למעשה בני אדם עם פגמים גנטיים. גם הממצאים של שרידי [[אדם (סוג)|מיני אדם קדמון]] הם לשיטתו של אנשים פגומים אלה.{{הערה|1=[https://rationalbelief.org.il/tag/ההיסטוריה-של-האנושות-סדרה/ ההיסטוריה של האנושות ע"פ התורה], באתר רציו}}
 ==פעילותו הציבורית==
-ב-2007 נתבקש על ידי אנשים מתחום ה[[החזרה בתשובה]] לכתוב תגובה לחומר הסברה של פעיל ל[[יציאה בשאלה]] בשם [[ירון ידען]], שאותו הכיר ענבל מתקופת לימודיו בישיבת [[כנסת חזקיהו]]{{הערה|ידען שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה קטנה]] במשך מספר חודשים.}}, ובעקבות זאת הוקם האתר 'תיק ידען'. האתר כתוב בסגנון לגלגני.
+ב-2007 נתבקש על ידי אנשים מתחום ההחזרה בתשובה לכתוב תגובה לחומר הסברה של פעיל ל[[יציאה בשאלה]] בשם [[ירון ידען]], שאותו הכיר הרב ענבל מתקופת לימודים משותפת בישיבת [[כנסת חזקיהו]], ובעקבות זאת נכתב הספר הדיגיטלי 'תיק ידען'. הספר כתוב בסגנון לגלגני.
-ב-2009 ריכז ענבל את מאמריו בתחום התנגדות ל[[ביקורת המקרא]] והעימות בין ההשקפה המסורתית לבין [[התרבות המערבית]], באתר שנקרא 'האקדמיה ליהדות' ובאתר נוסף בשם 'מוצא החיים'. שלושת האתרים היו בתוך הפלטפורמה של [[הייד פארק]], שנסגרה מאז. השתתף בוויכוחים בנושאים אלו במספר במות.
+ב-2009 ריכז ענבל מבחר מכתביו בתחום התנגדות ל[[ביקורת המקרא]] והעימות בין ההשקפה המסורתית לבין התרבות המערבית, באתר שנקרא 'האקדמיה ליהדות', בתוך הפלטפורמה של 'פארק אתרים', שהורדה מהרשת לאחר מספר שנים. השתתף בוויכוחים בנושאים אלו במספר במות. ב-2015 הצטרף באופן רשמי לצוות של ארגון [[ערכים (ארגון)|ערכים]]. במסגרת זו פיתח גרסה משלו ל[[טיעון העד]] העוסק במידת ההיסטוריות של הסיפור המקראי. ענבל מרצה ומדריך בקורסים של ארגון ערכים, בעיקר בהדרכת מרצים.
+ב-2010 הצטרף לארגון [[בית מדרש הגר"א]] של אחיו, הרב אוריה יצחק ענבל, והוא מוסר שיעורים במסגרות שונות של בית המדרש.
-ב-2015 הצטרף באופן רשמי לצוות של ארגון [[ערכים (ארגון)|ערכים]]. במסגרת זו פיתח גרסה משלו ל[[טיעון העד]] העוסק במידת ההיסטוריות של הסיפור המקראי. ענבל מרצה ומדריך בקורסים של הארגון, בעיקר בהדרכת מרצים. ב-2016 הקים מטעם ארגון ערכים אתר בשם 'ערכים בחזית', שנקרא כיום 'רציו - אמונה, מחקר ומדע'. באתר אלפי מאמרים בתחומים של: [[דת ומדע|תורה ומדע]], [[התנגדויות לתורת האבולוציה]], [[מטריאליזם]], התרבות המערבית וביקורת המקרא. חלק מהמאמרים הם משל ענבל וחלק משל כותבים נוספים, כולל תרגום מפרסומים לועזיים.
+ב-2016 הקים פורום בשם 'בית ועד לחכמים - פורום סגור לתלמידי חכמים', שהמשתתפים בו פעילים בשמם המלא. בפורום כ-300 חברים. בנוסף היה פעיל בתקופות שונות בפורומים תורניים נוספים.
-ב-2010 הצטרף לארגון [[בית מדרש הגר"א]] של אחיו, הרב אוריה ענבל, והוא מוסר שיעורים במסגרות שונות של בית המדרש.
+ב-2019 הקים מטעם ארגון ערכים, אתר בשם 'רציו - אמונה, מחקר ומדע'. באתר אלפי מאמרים בתחומים של: תורה ומדע, אבולוציה, מטריאליזם, התרבות המערבית וביקורת המקרא. חלק מהמאמרים הם משל ענבל וחלק משל כותבים נוספים, כולל תרגום מפרסומים לועזיים.
-ב-2016 הקים פורום בשם 'בית ועד לחכמים - פורום סגור לתלמידי חכמים', שהמשתתפים בו פעילים בשמם המלא. בפורום כ-300 חברים. בנוסף היה פעיל בתקופות שונות בפורומים תורניים נוספים, ביניהם [[פורום אוצר החכמה]] ו[[עצור כאן חושבים]].
 ==ספריו==