הפועל ירושלים (כדורסל) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דיוק מספר המושבים
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{קבוצת כדורסל
הפועל זונה ועמית סגל שרמוטה{{קבוצת כדורסל
| רקע כותרת = #DD0000
| רקע כותרת = #DD0000
| שם = הפועל ירושלים
| שם = הפועל ירושלים
שורה 32: שורה 32:
}}
}}
{{מחלקות הפועל ירושלים}}
{{מחלקות הפועל ירושלים}}
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Pres. Weizman Presents State Basketball Cup.jpg|ממוזער|[[18 באפריל]] [[1996]], [[עדי גורדון]] מקבל מידי הנשיא [[עזר ויצמן]] את [[גביע המדינה בכדורסל]]]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Pres. Weizman Presents State Basketball Cup.jpg|ממוזער|[[18 באפריל]] [[1996]], [[עדי גורדון]] מקבל מידי הנשיא [[עזר ויצמן]] את [[גביע המדינה בכדורסל|גביע המדינה בכדו]]]]
[[קובץ:Hapoel Jerusalem B.C. with Reuven Rivlin (1).jpg|350px|ממוזער|שמאל|נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] מארח את שחקני קבוצת הפועל ירושלים לאחר זכייתה באליפות עונת 2015]]
'''הפועל ירושלים''' היא [[קבוצת כדורסל]] מהעיר [[ירושלים]] המשתייכת לאגודת [[הפועל]]. [[צבע]]י הקבוצה הם [[אדום]], [[שחור]] ו[[לבן]].

מאז תחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], התבססה הפועל ירושלים כאחת הקבוצות המובילות והחזקות בליגה הישראלית. הקבוצה זכתה בשתי אליפויות ([[2015]], [[2017]]), [[גביע יול"ב]] ([[עונת 2003/2004 בגביע יול"ב|2004]]), 7 [[גביע המדינה בכדורסל|גביעי מדינה]] ו-6 [[גביע ווינר|גביעי ווינר]], והופיעה 9 פעמים בגמר הפלייאוף.

==היסטוריה==
האזכור הראשון של אגודת הספורט הפועל ירושלים הוא בכינוס הרביעי של אגודת [[הפועל]] בשנת [[1935]], היה זה הכינוס הראשון בו נערכו משחקי [[כדורסל]] (משחקי הכדורגל של האגודה החלו עשרות שנים לפני זה), והקבוצה של אזור ירושלים זכתה במקום הראשון בטורניר בו השתתפו 4 קבוצות ממחוזות אזוריים שונים (ירושלים, [[תל אביב]], [[השפלה|יהודה]] ו[[שומרון]]).

===השנים הראשונות===
קבוצת הכדורסל של אגודת [[הפועל ירושלים]] נוסדה רשמית בשנת [[1943]], ושיחקה בשנותיה הראשונות באולם ברחוב ההסתדרות (שם גם התקיימו אימוניה).
בהיעדר ליגה רשמית מסודרת הקבוצה השתתפה בעיקר בטורנירים ומשחקי ידידות שאורגנו עבורה, כשלאחר מכן הצטרפה לליגת ״הפועל״, שהתקיימה לפני הקמת הליגה הלאומית בכדורסל. הקבוצה זכתה בשתי אליפויות הליגה, בעונות 1946/47 ו-1949/50{{הערה|[http://online.fliphtml5.com/lptjy/ebsq/ "ספר הכדורסל"/אלישע שוחט]}}.

הכוכב הראשון שגדל בקבוצה היה יהושע ויסמן שגם היה חלק מ[[נבחרת ישראל בכדורסל]] - הראשונה שאורגנה בארץ ישראל (עוד לפני [[הקמת המדינה]]). ויסמן נפל ב[[מלחמת העצמאות]] בשנת [[1948]].

שחקנים בולטים נוספים טרום הקמת המדינה היו: יגאל עופר, נעמן (לוליק) קיברט, עמירם סנדרוב והאחים יודקה ויוסקה נהרי, ו[[יחיאל כלב]] שנפל בקרב [[מחלקת הל"ה]].
המאמן הבולט בשנים הראשונות היה [[זאב לבנדל]], ומנהל הקבוצה הראשון היה אפרים גילר שבנוסף לתפקידו בקבוצה היה גם [[שען]] בעל חנות ב[[רחוב יפו]] בירושלים.
בעת מלחמת העצמאות נפסקה פעילות האגודה זמנית.

===לאחר הקמת המדינה===
לאחר סיום מלחמת העצמאות עברה הקבוצה להתאמן באולם הספורט ב[[ימק"א ירושלים|ימק"א]] וצירפה את השחקנים [[מרדכי ממרן|מרדכי (מרק) ממרן]] ושמואל (סמי) ממרן במסגרת עליית יהודי מצרים כאשר שניהם היו כדורסלנים עוד בארץ מקורם. בשנות ה-50 אימן את הקבוצה ארי זמרי, שלימים הפך ל[[עיתונאי ספורט]].

באמצע שנות ה-50 עברה הקבוצה לשחק ולהתאמן באולם ב[[בית ההסתדרות (ירושלים)|בית ההסתדרות]] ב[[רחוב שטראוס]], שהיה לאחד האולמות האיכותיים בתקופתו כיוון שהיה האולם המקורה הראשון בארץ. ב-[[1953]] הוקמה ליגה לאומית נסיונית שהורכבה מ-4 קבוצות הפועל ו-4 קבוצות מכבי, אך הפועל ירושלים לא הייתה חלק מ-8 אלו ולא שיחקה עדיין בליגה מסודרת.
רק בשנת [[1955]] הוקמה הליגה הבכירה הרשמית הראשונה שם הפועל ירושלים לקחה חלק אך כבר בעונתה הראשונה סיימה במקום האחרון עם 22 הפסדים וניצחון אחד בלבד וירדה לליגת המשנה, משם חזרה רק בשנת [[1958]].
השחקן אריה (ארינקה) כהן שהיה חלק מסגל הקבוצה בשנים הראשונות בהדרגה הפך למאמן הקבוצה בשנים אלו.

הכוכבים הבולטים בסוף שנות ה-50 ועד לאמצע שנות ה-60 היו [[דוד קמינסקי]], ומיד אחריו [[ישראל אמיר ברלינסקי]] שהובילו את הקבוצה לניצחונות מרשימים בתקופתו על קבוצות מבוססות ובכירות כמו [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי]] ו[[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל]] תל אביב, הישג השיא בשנים אלו היה המקום הרביעי בליגה בעונת 1960/61.
בשנים אלו הקבוצה הייתה מרכז טבלה ומטה ובעיקר נאבקה על מקומה בליגה הראשונה.
הקבוצה הייתה נוטה להפסיד את רוב משחקי החוץ שלה בשנים אלו, עקב כך שרובן המכריע של קבוצות הליגה קיימו את המשחקים באולמות פתוחים ששחקני הקבוצה לא היו רגילים אליו, ובבית לנצח ביחד עם דחיפת הקהל.
הניצחון הראשון על מכבי תל אביב התרחש בעונת 1964/65 בתוצאה 63:60, קבוצה שנחשבה לבכירה ולחזקה ביותר בליגה לאורך השנים.

בשנת 1967 הוחלף המאמן ארינקה כהן על ידי אהרון קפלן. בין כוכבי הקבוצה בשנים אלו נמנו: ישראל אמיר ברלינסקי, יואל שטיינברג [[משה גור]] ואיציק נוימן.

בעונת 1969/1970 ירדה הפועל ירושלים חזרה לליגת המשנה כשהפסידה במשחק דרמטי להפועל בית אלפא במחזור האחרון, לאחר 9 עונות רצופות בליגה העליונה, כאשר קפלן התפטר לקראת סוף העונה ובמקומו מונה שמעון (צ'ינגה) שלח שניסה להציל אותה מירידה אך כשל. לאחר 2 עונות חזרה הפועל ללאומית בעזרתו של המאמן הישן-חדש דוד קמינסקי שחזר לקבוצה לאחר שהוביל גם את [[בית"ר ירושלים (כדורסל)|בית"ר]] שנה קודם לכן לליגה הבכירה. בעונת 1972/1973 בליגה הלאומית.

בשנת 1973 זכתה קבוצת הנוער במקום הראשון בגביע המדינה ברשות עדי בן ארי זיו איילון יורם חרוש אייל שר ועמירם שושני, הקבוצה הגיעה למקום השלישי בליגה - הישג השיא בשנים אלו תחת הדרכתו של המאמן הצעיר והחסר ניסיון [[רלף קליין]]. בשנה זו הגיעו לראשונה שחקנים זרים מ[[ארצות הברית]] לחזק את הקבוצה: לי טראס, [[אלן פרידמן]], ג'רי פישר ומייק לין. בעונת 1973/74 זכתה הקבוצה לראשונה להשתתף ב[[גביע קוראץ']] אך השתתפותה במפעל בוטלה בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] שפרצה בעונה זו.

את שנות ה-70 המאוחרות ועד אמצע שנות ה-80 בילתה הפועל ירושלים בין ליגה לאומית לליגה הארצית כשאת שורותיה מאכלסים בעיקר שחקנים ברמה נמוכה שלא הצליחו להרים את הקבוצה לזכייה בתארים או הישגים מיוחדים, תחת הדרכתם של המאמנים אריה דוידסקו, קמינסקי שחזר בפעם השלישית לקבוצה אך לא הצליח לעזור לה להתבסס בליגה ולאחר מכן אלכס שפירא. בעונת 1979/80 רשם נער בשם [[דורון שפע]] את הופעת הבכורה שלו במדי הבוגרים, שעתיד להיות אחד השחקנים הבולטים של הקבוצה. בשנת [[1985]] עזבה הקבוצה את האולם המיושן בבית ההסתדרות ועברה ל[[אולם מלחה]] שהיווה גורם חשוב בשנים הבאות של הקבוצה והתבססותה בליגה העליונה.

===התבססות בליגה הראשונה וזכייה בגביע===
בשנת [[1986]] העפילה הקבוצה לליגה הראשונה תחת המאמן [[שימי ריגר]], ומאז לא ירדה ליגה. בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 בלטו במיוחד השחקנים [[דורון שפע]], [[ארז חזן]], [[אמיר מוטאפצ'יץ']], [[עדי גורדון]], [[יוברט רוברטס]] והמאמן [[יורם חרוש]], אשר הובילו את הקבוצה להתבססות בחלק העליון של הליגה הראשונה. בעיות כספיות בשנת [[1994]] הביאו לעזיבתם של מרבית כוכבי הקבוצה, אך כניסת צוות ניהולי חדש ברשות [[דני קליין]] ו[[אורי מנצור]] והגעתו של הספונסר [[נחום מנבר]] בקיץ [[1995]], שינו את פניה של הפועל. גורדון, שפע ו[[נוריס קולמן]] חזרו לקבוצה ויצרו הרכב חזק מאוד יחד עם [[בילי תומפסון]] ו[[פפי תורג'מן]]. כתוצאה מכך, זכתה הפועל ירושלים [[גביע המדינה בכדורסל 1995/1996|בגביע המדינה לראשונה בתולדותיה]], בשנים 1996 ו-[[גביע המדינה בכדורסל 1996/1997|1997]] לאחר ניצחונות על מכבי תל אביב ב[[היכל הספורט יד אליהו]], תחת שרביטם של המאמנים [[פיני גרשון]] (1996) ו[[גדי קידר]] (1997) ובהנהגתו של כוכב הקבוצה וסמלה עדי גורדון. הפועל ירושלים הייתה הקבוצה השנייה בישראל (אחרי מכבי תל אביב) שזכתה במשך שנתיים רצופות בגביע המדינה בכדורסל.

===העשור הראשון של המאה ה-21===
לקראת עונת 1998/9 הציגה ירושלים סגל חזק, שבו הורכבה חמישייתה מ[[פפי תורג'מן]], {{קישור שפה|אנגלית|H Waldman|אייץ' וולדמן}}, [[דרק המילטון]], [[קני ויליאמס]] ו[[ראדיסאב צ'ורצ'יץ']], באימונו של [[אפי בירנבוים]]. הפועל ירושלים סיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון, אך בסוף העונה נותרה ללא תואר לאחר שהפסידה בגמר הפלייאוף למכבי תל אביב, כאשר על הסדרה העיבה [[פרשת הפיצה]]. בעונות שלאחר מכן לא שחזרה ירושלים את יכולתה. בין השנים 1998 - 2002 במסגרת גביע המדינה הופיעה הפועל ירושלים ב-4 משחקי גמר גביע רצופים כולם מול [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]], אך בכולם היא הפסידה. ב-2001/2002 העפילה לחצי גמר [[גביע ספורטה]].

בשנת 2001 הוגש [[כתב אישום]] כנגד העמותה לקידום כדורסל בירושלים וכנגד אברהם פלדה, דני קליין, אשר ביטון ואליהו אפרתי בפרשת ה[[דרכון]] הצ'כי המזויף של שחקן הקבוצה [[קני ויליאמס]]. [[בית המשפט המחוזי בירושלים]] זיכה את אפרתי והרשיע את העמותה ואת פלדה, וגזר קנס של 40,000 ש"ח על העמותה, שישה חודשי עבודות [[שירות לתועלת הציבור]] וקנס של 40,000 ש"ח על פלדה ו[[עבודות שירות]] לתועלת הציבור בהיקף של 500 שעות על קליין{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m011231a.htm מדינת ישראל נ' אברהם פלדה ואחרים], ניתן ב-24 באפריל 2003, באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]"}}. בעקבות ערעור המדינה, בית המשפט העליון הרשיע את קליין בעבירה של תחבולה, בלי ששינה את עונשו{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|דני קליין הורשע בפרשת הדרכון הצ'כי|632/009|4 בספטמבר 2007|3|1}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=03051020.r10|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=דני קליין|ניתן ב=4 בספטמבר 2007}}}}.

בשנת 2004, תחת שרביטו של [[שרון דרוקר]] ובהובלת [[דורון שפר]], [[ויל סולומון]], [[קלי מקארתי]], [[טונג'י אווג'ובי]] ו[[משה מזרחי (כדורסלן)|משה מזרחי]], הפועל ירושלים [[עונת 2003/2004 בגביע יול"ב|זכתה]] ב[[גביע יול"ב]] אחרי שניצחה בגמר את [[ריאל מדריד (כדורסל)|ריאל מדריד]] 72:83. הייתה זו הזכייה הראשונה של קבוצה ישראלית חוץ ממכבי תל אביב בתואר אירופי בכדורסל.

בשנת [[2005]] נכנס בתור ספונסר לקבוצה איש העסקים הרוסי [[ארקדי גאידמק]], שהזרים כספים רבים לקבוצה, ובעזרתם שדרגה ירושלים משמעותית את סגל השחקנים. בשנת [[2005/06]] סיימה הקבוצה במקום השני והגיעה לחצי גמר גביע יול"ב. ב-2007 [[גביע המדינה בכדורסל 2006/2007|זכתה בגביע המדינה בכדורסל]] בפעם השלישית, לאחר שגברה במשחק הגמר על [[בני השרון]] 103–85, בכיכובם של [[מאיר טפירו]], [[מריו אוסטין]] ו[[דרור חג'ג']]{{הערה|{{ynet|ynet|הפועל ירושלים זכתה בגביע, ניצחה את בני השרון 85:103|3362726|8 בפברואר 2007}}}}. בשנת 2007 פוצץ משחקה של הקבוצה נגד נגד [[הפועל חולון (כדורסל)|הפועל חולון]], כאשר התרחש אירוע [[השלכת החזיז במלחה]]. ב-[[2008]] [[גביע המדינה בכדורסל 2007/2008|זכתה ירושלים בגביע המדינה]] בפעם הרביעית, לאחר שגברה במשחק הגמר על מכבי תל אביב 93–89 ומחקה ברבע הרביעי פיגור בן 22 נקודות. את הגביע הניף הקפטן [[ארז מרקוביץ']] שבחר לצרף לטקס ההענקה את המאבטח יואב גליצנשטיין שנפצע מ[[רימון הלם]] אשר הושלך ב[[משחק בית]] מול הפועל חולון. על אף הזכייה בגביע, הקבוצה סיימה רק במקום השישי בליגה, והגיעה לשלב השני ב[[גביע יול"ב]]. הכישלון היחסי הביא ל[[התפטרות]]ו של המאמן [[דן שמיר]].

לקראת עונת 2008/9 מונה [[גיא גודס]] למאמן הקבוצה. הקבוצה הפסידה ל[[מכבי חיפה]] בחצי גמר [[גביע המדינה בכדורסל|גביע המדינה]] ובחצי גמר הפיינל פור, ולא עברה את הסיבוב הראשון ב[[יורוצ'לנג']]. בעונת [[2009]]/[[2010|10]] המשיך גודס לאמן את הקבוצה, ובנה סגל המונה שישה זרים, לצד הישראלים הבולטים, [[יובל נעימי]], [[יוגב אוחיון]], [[אורי קוקיה]] ו[[שרון ששון]]. הקבוצה הודחה בשלב שמינית גמר גביע המדינה על ידי [[ברק נתניה]], אך העפילה לשלב רבע הגמר ב[[יורוקאפ (יול"ב)|יורוקאפ]], שם הודחה על ידי [[אלבה ברלין]]. את העונה הסדירה סיימה ירושלים במקום השני, ובהמשך העפילה לפיינל פור שם הפסידה בחצי הגמר ל[[הפועל גלבוע גליל]]. בתום העונה הודיע גודס שלא ימשיך באימון הקבוצה, ובמקומו מונה [[עודד קטש]]. בעונתו הראשונה קטש לא הגיע להישגים משמעותיים אך המשיך בקבוצה לעונה נוספת, עונה שגם היא לא הסתיימה בהצלחה רבה.

בעונת {{בספורט|2011|2012}} הודיע יו"ר הקבוצה דני קליין על מכירה של 60% מ[[מניה|מניות]] הקבוצה לאיש העסקים [[גומא אגייאר]]{{הערה|{{one|שי לוי|אגייאר רכש 60% מהפועל ירושלים והפך לבעל הבית|187606|25 בספטמבר 2011}}}}. עם היעלמותו של אגייאר, הועברה הקבוצה לידי ה[[אפוטרופוס]] הכללי על מנת למצוא בעלים חדש.

===עידן אורי אלון ואליפויות===
ביולי [[2013]] נמכרו [[מניה|מניותיו]] של אגייאר ו-30% ממניות הקבוצה מעמותת הפועל ירושלים (סה"כ 90% ממניות הקבוצה) לקבוצת רכישה בראשות איש ההייטק [[אורי אלון (יזם היי-טק)|אורי אלון]], הכוללת גם את הפרסומאי [[אייל חומסקי]] מבעלי משרד [[אדלר חומסקי & ורשבסקי|אדלר חומסקי]].

לקראת עונת 2015/2014 הושלמה בניית האולם החדש של הקבוצה "[[פיס ארנה ירושלים]]". כחלק מההתחדשות הכוללת של הקבוצה הושקו [[סמל]] חדש ו[[צלמית (סמל חזותי)|אייקון]] חדש.
בעונה זו מונה [[דני פרנקו]] לאמן את הקבוצה.
הפועל ירושלים הודחה בשלב הבתים הראשון ב[[יורוקאפ]] והפסידה ל[[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] בגמר גביע המדינה.
הפועל ירושלים הגיעה לגמר אליפות המדינה נגד [[הפועל אילת]], לאחר שסיימה את העונה הסדירה במקום השני וניצחה בסדרת רבע הגמר ובסדרת חצי הגמר 3–0.
הגמר נערך בשיטת שני משחקים, בית וחוץ, כאשר המשחק הראשון נערך ב[[אילת]] ובו ניצחה הפועל ירושלים בתוצאה 80–65. במהלך המשחק השני אילת הובילה ב-11 הפרש אך ריצה של 10–27 של הפועל ירושלים ברבע השלישי העניקה לה ניצחון 88–68 ואת תואר האליפות הראשון בו זכה המועדון ב-72 שנות קיומו.

בעונת 2016/2015 המשיך פרנקו לאמן את הקבוצה, וסגל השחקנים נשמר ברובו. הקבוצה לא הצליחה להעפיל לשלבים הגבוהים בגביע המדינה, ונכנעה 72–87 למכבי חיפה כבר בשלב שמינית הגמר. גם באירופה לא הצליחה הקבוצה לרשום הצלחה כשהעפילה אמנם לשלב הבתים השני, אך סיימה אותו עם שישה הפסדים בשישה משחקים. בליגה לעומת זאת הצליחה הקבוצה לרשום עונה מוצלחת במיוחד שכללה לא מעט הישגי שיא למועדון. את העונה הסדירה סיימה הקבוצה כשהיא במקום הראשון, כולל שלושה ניצחונות מתוך שלושה משחקים מול מכבי תל אביב. הקבוצה העפילה לפלייאוף בו שיחקה ברבע הגמר מול הפועל תל אביב אותה ניצחה 3–2 בסדרת הטוב מחמישה. בפיינל פור ששוחק בהיכל הארנה בירושלים שיחקה הקבוצה בשלב חצי הגמר מול הפועל אילת. ירושלים ניצחה 82–78 והעפילה לגמר, אך בו הפסידה ל[[מכבי ראשון לציון (כדורסל)|מכבי ראשון לציון]] בתוצאה 83–77.

ב-20 ביוני 2016 מונה האיטלקי [[סימונה פיאניג'אני]] למאמן הקבוצה{{הערה|{{וואלה!|אהרלה ויסברג, ורד כהן|הפועל ירושלים: סימונה פיאניג'אני מונה למאמן הקבוצה|2971780|19 ביוני 2016}}}}. בעונה זו הפסידה הפועל ירושלים בגמר הגביע למכבי תל אביב והעפילה לחצי גמר היורוקאפ בו הודחה על ידי [[ולנסיה (כדורסל)|ולנסיה]]. את הליגה הסדירה סיימה במקום השלישי. ברבע הגמר הפלייאוף ניצחה את [[עירוני נהריה]] 3–2 בסדרת הטוב מחמישה. בחצי הגמר ניצחה ירושלים את האלופה היוצאת מכבי ראשון לציון 93–76 והעפילה לגמר.
בגמר ניצחה הפועל ירושלים 83–76 את [[מכבי חיפה (כדורסל)|מכבי חיפה]] ב[[היכל מנורה מבטחים]], וחגגה אליפות שנייה בתוך 3 עונות. עונת 2018/2017 הייתה חלשה יחסית, הקבוצה הודחה בשלב הראשון ביורוקאפ והגיעה לחצי גמר הפלייאוף וחצי גמר הגביע. לאחר פיטורי המאמנים [[פוטיוס קציקאריס]] ולאחריו [[מודי מאור]], מונה למאמן הקבוצה [[עודד קטש]]. ביוני 2018 הודיע אלון על עזיבתו את הקבוצה על רקע צמיחתה של חברת ההייטק קומפאס (Compass) שבבעלותו{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|רעידת אדמה בהפועל ירושלים: אורי אלון, אחד הבעלים, עוזב את הקבוצה|3740083|12 ביוני 2018}}}}.

לאחר עזיבתו של אלון מונו גיא הראל ואייל חומסקי לעסוק בניהול השוטף של הקבוצה. בנוסף, החליטה הקבוצה לעזוב את היורוקאפ ולעבור לליגת האלופות של פיב"א. עודד קטש המשיך לאמן את הקבוצה. בגביע ווינר הקבוצה הודחה בחצי הגמר לאחר הפסד 81–92 למכבי ראשון לציון. בגביע המדינה זכתה הקבוצה לראשונה מאז 2008 לאחר ניצחון 67–82 על מכבי ראשון לציון. בליגת האלופות של פיב"א הודחה הקבוצה ברבע הגמר על ידי טנריפה הספרדית לאחר שניצחה [[פיס ארנה ירושלים|בארנה]] 73–75 אך הפסידה בספרד בתוצאה 64–81. את העונה הסדירה בליגה סיימה במקום השני, והעפילה לחצי גמר הפיינל פור בו הפסידה בהיכל מנורה מבטחים למכבי ראשון לציון בתוצאה 86–92.


עונת 2023 התחילה בצורה לא טובה עבור הקבוצה. הדחה בחצי גמר גביע וינר על ידי [[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל ת"א]] 71–76. העונה הסדירה התחילה עם 4 הפסדים רצופים. ככל שהעונה התקדמה הקבוצה התחילה להתחבר, והקבוצה הגיעה לשיאה ב[[גביע המדינה בכדורסל 2022/2023|זכייה בגביע המדינה]] והגעה לגמר [[ליגת האלופות בכדורסל|ליגת האלופות]] (בו הפסידה ל[[טלקום בון]] 70–77). העונה נגמרה באכזבה עם הפסד בחצי גמר הפיינל פור להפועל ת"א. עם זאת, תארי מאמן העונה ושחקן העונה הוענקו לירושלמים ([[אלכסנדר דז'יקיץ']] ו[[זאק הנקינס]] בהתאמה).

בסדרת רבע גמר ליגת האלופות, סדרת הטוב מ־3 מול [[א.א.ק. אתונה (כדורסל)|אא"ק אתונה]], הפועל ירושלים ניצחה את המשחק הראשון, אך במשחק השני (שנערך באתונה) הקהל הישראלי נתקל באלימות מצד הקהל המקומי שהטיל עליהם אבנים וזיקוקים ושרף דגלי ישראל{{הערה|{{ynet||במשחק כדורסל באתונה: חזיזים, זיקוקים ואבנים הושלכו על אוהדי הפועל ירושלים|news/article/bjtkabvmn|12 באפריל 2023}}}}. לאחר שהמשטרה היוונית המליצה שלא להפסיק את המשחק, הירושלמים הפסידו 78–94 והסדרה המשיכה למשחק שלישי. לאור אירועי המשחק השני, במשחק השלישי הארנה התמלאה עד אפס מקום, וכ־11 אלף אוהדים ירושלמים צפו באדומים מביסים את אא"ק 91–51 ומעפילה לחצי גמר ליגת האלופות. על אירועי המשחק השני אא"ק אתונה נענשה בקנס של 50 אלף יורו ובמשחקים ללא קהל לכל עונת 23/24 של ליגת האלופות, עונש שהומתק לסגירת 80% מהיציעים לאחר ערעור הקבוצה ל[[בית הדין לבוררות בספורט|CAS]].

=== עידן מתן אדלסון ===
ב־1 ביוני 2023 הפועל ירושלים נרכשה על ידי מתן אדלסון (בנם של [[שלדון אדלסון|שלדון]] ו[[מרים אדלסון|מרים]] אדלסון){{הערה|{{וואלה!|אהרלה ויסברג|מתן אדלסון רכש את הפועל ירושלים: "נהפוך לקבוצה הטובה בישראל"|3583345|1 ביוני 2023}}}}. אדלסון רכש 90% ממניות הקבוצה תמורת כ־20 מליון דולר, כאשר 10% שנותרו בידי העמותה הם עניין סמלי בלבד, וקבלת ההחלטות הופקדה כולה בידי אדלסון.

אדלסון, הכריז שמטרתו היא להביא לארץ את תרבות הכדורסל האמריקאי ("תרבות הממבה" לדבריו), ולהפוך את הפועל ירושלים למועדון המוביל בישראל. בזירה העולמית אדלסון אמר כי הוא שואף להפוך את הפועל ירושלים לשם דבר בינלאומי, והמטרה העיקרית היא להגיע ליורוליג אך הדרך לשם לא ברורה{{הערה|{{ynet|אפרת עמורבן|מתן אדלסון הוצג כבעלים של הפועל ירושלים: "נגביר את המאמצים להשתתף ביורוליג"|sport/israelibasketball/article/ry597uy003|28 ביוני 2023}}}}. מבחינה מעשית, אדלסון הכריז שהוא שואף לשדרג את כל המועדון באמצעות השקעה במחלקת הנוער, בעבודה הרפואית בקבוצה ובמתחם אימונים שלא נראה כמותו בישראל. להנהלת הקבוצה הצטרפו אלון קרמר כמנכ"ל, ושחקן העבר [[גל מקל]] כבעלים-שותף. הארכות חוזה ארוכות טווח הוענקו לרבים מסגל הקבוצה.

את עונת 2024 התחילה הקבוצה בהצלחה עם זכייה בגביע ווינר 79–71 מול מכבי ת"א. מעט לאחר פרוץ [[מלחמת חרבות ברזל]] עזב מאמנה, [[אלכסנדר דז'יקיץ']] את הקבוצה, ובמקומו הגיע [[איליאס קנצוריס]]. לאחר חמישה משחקים בהם ניצחה הקבוצה תחת קנצוריס, עברה הקבוצה למגמה שלילית והפסידה ברוב משחקיה (9 מתוך 12 משחקיה האחרונים תחתיו). לאחר שהקבוצה הודחה מליגת האלופות, פוטר קנצוריס לאחר חודשיים וחצי בתפקיד, ועוזרי המאמן שי אולארצ'יק ותאודורוס ינאקופולוס מונו למלא את מקומו.{{הערה|עמרי מנהיים, [https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=274&docID=465038 לא ויתרה על העונה: מאחורי פיטורי אליאס קנצוריס מהפועל ירושלים], 20 במרץ 2024, ספורט 5}}

==אצטדיונים==
===בשנים הראשונות===
[[קובץ:Jerusalem102.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אוהדי הקבוצה, בעת משחק ב[[היכל הספורט מלחה]]]]
בראשיתה שיחקה הפועל ירושלים באולם קטן ברחוב ההסתדרות 3 במרכז העיר [[ירושלים]] שהכיל רק כמה עשרות מושבים. החל מאמצע שנות ה-50 ועד סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] שיחקה באולם "שטראוס" - אולם קטן וביתי, בעל תכולה של כ-500 מקומות, הוא היה בזמנו האולם המקורה היחיד שהיה קיים בארץ. האולם הוקם במרתפו של "בית ההסתדרות" ב[[רחוב שטראוס]] הסמוך למרכז העיר ירושלים.

בסוף שנות ה-80 עברה הקבוצה לשחק ב[[היכל הספורט מלחה]] שנחנך ב-[[1983]], בו ישנם כ-2500 מקומות ישיבה, וכולל שלושה יציעי עמידה. לקראת משחק גמר הגביע בשנת 1996 חילק [[עדי גורדון]] אשר האוהדים רואים בו עד היום את סמל הקבוצה, חולצות של הפועל ירושלים לכל האוהדים ועליהם הסיסמה "יש בנו אהבה והיא תנצח". (משפט שנלקח מהשיר "[[יש בי אהבה (שיר של אריק איינשטיין)|יש בי אהבה]]") וזו הפכה לאחת מססמאות הקבוצה. לאוהדי הפועל יריבות קשה וארוכה עם [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]], אנשיה ואוהדיה, ובמיוחד עם יו"ר הקבוצה [[שמעון מזרחי]], ומאמנה בעבר [[פיני גרשון]]. כמו כן ישנה יריבות פחות עוינת עם אוהדי [[הפועל חולון (כדורסל)|הפועל חולון]] ו[[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]].

עם המעבר לארנה החדשה ב-2014 התמקם הגוש המעודד ביציעים 12 ו-1 (יציע אמיר ואלעד, ע"ש אוהדי הקבוצה אמיר ואלעד הירשנזון), בסמוך לספסל של הפועל.

===פיס ארנה ירושלים===
{{הפניה לערך מורחב|פיס ארנה ירושלים}}
באוגוסט [[2005]] הצהיר ראש [[עיריית ירושלים]] [[אורי לופוליאנסקי]], כי העירייה אישרה בניית היכל חדש, שזכה לכינוי '[[פיס ארנה ירושלים|הארנה]]', שיוקם סמוך ל[[אצטדיון טדי]]. במחאה על הסחבת בבניית ההיכל הקימו אוהדי הקבוצה מטה מאבק הפועל למען בניית האולם. לאחר בחירת [[ניר ברקת]] לראשות העיר, קודמו תוכניות לבניית האולם, ובנייתה החלה בפועל בחודש ספטמבר [[2009]], כשהתוכנית הייתה להשלימה בתוך כשלוש שנים (בשנת [[2012]]). לאחר עיכובים, הושלמה בניית האולם בספטמבר [[2014]].

האולם בן 11,000 המושבים נחנך במשחק מול [[הפועל חולון (כדורסל)|הפועל חולון]] במסגרת [[גביע הליגה בכדורסל|גביע הליגה]].
בשלושת משחקיה הראשונים באולם, ניצחה הקבוצה את שלוש יריבותיה הגדולות, הפועל חולון, [[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] ו[[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]], וזכתה בגביע הליגה ("[[גביע ווינר]]").

בעונת 2014/2015 נערכו לראשונה חצאי גמר וגמר [[גביע המדינה בכדורסל|גביע המדינה]] בירושלים, ב[[פיס ארנה ירושלים|ארנה]], ובעונת 2016/2015 אירח האולם לראשונה את משחקי הפיינל פור במסגרת אליפות המדינה בכדורסל.

בעונת 2022/2023 לראשונה התמלאה הארנה באוהדים מקומיים, וכ-11 אלף אדומים צפו בירושלמים מביסים את אא"ק אתונה ועולים לחצי גמר ליגת האלופות.

==אוהדים וקהילה==
===בריגדה מלחה===
[[קובץ:Brigade Malcha.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון Brigade Malcha]]
להפועל ירושלים אוהדים רבים ברחבי הארץ, אך הגרעין הקשה מהם מגיע מירושלים{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספורט}}. החל משנות ה־70 וה־80 כבר אוהדיה גדשו את האולמות בהן שיחקה אך באופן לא מאורגן.

בשנת [[2006]] הוקם הארגון '''"בריגדה מלחה"''' (מ[[אנגלית]]: '''"Brigade Malcha"''') על מנת לשפר את ארגון העידוד ביציעים ולהוסיף אביזרי עידוד וצבע. בנוסף, הארגון ארגן הסעות של אוהדי הקבוצה למשחקיה, והטסת משלחות עידוד למשחקיה במפעלים האירופיים בעזרת הקבוצה, כמו גם הארגון מתחזק את הקשר בין הקהל והנהלת הקבוצה. בהתחלה הכיר המועדון בארגון זה כארגון האוהדים הרשמי שלו{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספורט}}. במהלך שנת 2018 התגלעה מחלוקת בין הארגון שטען שההנהלה מצלמת, מרחיקה, שוללת מנויים ותובעת אוהדים שלה על לא עוול בכפם לבין ההנהלה בראשות המנכ"ל גיא הראל שטענה כי הארגון מאפשר ומעודד שירה של שירי נאצה ואלימות כנגד אישים בכדורסל ומחוץ לו, מה שגורר עונשים ופגיעה בקבוצה. המחלוקת הידרדרה ובמרץ [[2019]] הודיע הארגון כי הוא מפסיק להגיע למשחקים עד אשר תיפסק הרדיפה ואף הפסיק להגיע למשך כמעט חודשיים למשחקי הקבוצה. לאחר ניסיונות גישור רבים של חלקים בקהל בין הארגון לבין ההנהלה, במאי נוסחה הצהרה שמסירה את התביעות כלפי האוהדים ומהצד השני שהארגון מתחייב להפסיק את השירים הפוגעים בקבוצה, והארגון הודיע כי הוא חוזר לעודד ביציעים{{הערה|{{ספורט 5||"בריגדה מלחה" ישוב ליציעי הפועל ירושלים|316068|274|26 במאי 2019}}}}. ארגון הבריגדה הוא גם ארגון האוהדים של [[הפועל ירושלים (כדורגל)|הפועל ירושלים בכדורגל]].

===מעורבות בקהילה===
הקבוצה יוזמת פעילויות חברתיות משותפות עם הקהילה ומבקרת במהלך השנה במחלקות ילדים בבתי חולים בשיתוף פעולה עם [[עמותת חיים]]. מדי משחק ביתי מקיימת הפועל ירושלים טקס קהילה, ובו היא מארחת ומחלקת מתנות לילדים, חולים ואנשים הזקוקים לסיוע ולתמיכה מוראלית.

==בעלים, צוות מקצועי והנהלה (2023/2024)==
==בעלים, צוות מקצועי והנהלה (2023/2024)==
*'''בעלים:''' [[מתן אדלסון]]
*'''בעלים:''' [[מתן אדלסון]]

גרסה מ־08:39, 4 באפריל 2024

הפועל זונה ועמית סגל שרמוטה

הפועל ירושלים
מידע כללי
תאריך ייסוד 1943
מדינה ישראלישראל ישראל
אולם ביתי פיס ארנה, ירושלים (11,600[1] מושבים)
מיקום ירושלים
ליגה ליגת העל, ליגת האלופות
בעלים ישראלישראלארצות הבריתארצות הברית מתן אדלסון 90%
עמותת האוהדים 10%
מנכ"ל ישראלישראל אלון קרמר
מנהל מקצועי ישראלישראל יונתן אלון
מאמן ישראלישראל שי אולארצ׳יק
צבעי תלבושת אדום, שחור ולבן
תארים
אליפויות 2 (2015, 2017)
גביעים 7 (1996, 1997, 2007, 2008, 2019, 2020, 2023)
תארים אירופאים גביע יול"ב: 1 (2004)
תארים אחרים גביע ווינר: 6 (2008, 2009, 2014, 2016, 2019, 2023)
תלבושת
מדי בית וחוץ של הפועל ירושלים
תלבושת תלבושת בית
צבעי הקבוצה
תלבושת בית
תלבושת תלבושת חוץ
צבעי הקבוצה
תלבושת חוץ
https://hapoel.co.il/
מחלקות פעילות
של הפועל ירושלים
כדורגל (גברים) כדורגל (נשים) כדורסל (גברים) כדורסל (נשים)
כדורעף (גברים) שחייה כדוריד (גברים)
18 באפריל 1996, עדי גורדון מקבל מידי הנשיא עזר ויצמן את גביע המדינה בכדו

בעלים, צוות מקצועי והנהלה (2023/2024)

  • בעלים: מתן אדלסון
  • נציג הבעלים: גל מקל
  • מנכ"ל: אלון קרמר
  • מנהל קבוצה: עדי כהן סבן
  • מנהל מקצועי: יונתן אלון
  • סמנכ"ל תקשורת: רועי כהן
  • מאמן ראשי: ללא
  • עוזרי מאמן: תאודורוס ינאקופולוס, שי אולארצ׳יק
  • מנהל כספים: דוד ממן

סגל הקבוצה בעונת 2023/2024

הפועל ירושלים
שחקנים מאמנים
עמדה # ארץ שם גובה (מטר) תאריך לידה
PG/SG 3 טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו ארצות הבריתארצות הברית קאדין קרינגטון 1.93 3 באוקטובר 1995
SF/PF 4 ארצות הבריתארצות הברית כריס ג'ונסון 1.98 29 באפריל 1990
PG/SG 11 ארצות הבריתארצות הברית ג'מייקהג'מייקה ברינטון למאר 1.93 23 בינואר 1995
PG 14 ישראלישראל נועם דוברת 1.94 16 ביולי 2002
SF/PF 15 ישראלישראל שוודיהשוודיה נמרוד לוי 2.08 24 במרץ 1995
SG/SF 20 ארצות הבריתארצות הברית ליוואי רנדולף 1.98 3 באוקטובר 1992
PF/C 22 ארצות הבריתארצות הברית ג'אקורי ויליאמס 2.03 12 ביוני 1994
SG 23 ישראלישראל אפק אמסלם 1.90 23 בספטמבר 2004
PF 24 ישראלישראל עוז בלייזר 1.99 29 בדצמבר 1992
PG/SG 25 ישראלישראל ניר פרי 1.88 14 בדצמבר 2004
C 33 ישראלישראל גבי צ'אצ'אשוילי 2.10 8 בדצמבר 1999
C 35 ארצות הבריתארצות הברית זאק הנקינס 2.11 27 ביולי 1996
PG 44 ארצות הבריתארצות הברית ספידי סמית' 1.91 28 בינואר 1993
PG/SG 45 ישראלישראל אילון פולג 1.92 28 בינואר 1993
G/F 50 ישראלישראל יובל זוסמן 2.01 26 בספטמבר 2005
SF 80 ישראלישראל אור קורנליוס 1.99 26 בספטמבר 1996
מאמן:

ישראלישראל שי אולארצ׳יק יווןיוון תאודורוס ינאקופולוס

עוזרי מאמן:

עודכן בתאריך: 27 במרץ 2024[2][3]

הישגים לפי עונות

להצגת טבלת ההישגים, לחצו על "הצגה" בצד שמאל
עונה ליגת העל גביע המדינה אירופה גביע ווינר מאמן ראשי שחקנים בולטים
1953–1989 הישג השיא מקום 3 הישג השיא חצי הגמר הקבוצה לא השתתפה במפעלים אירופאיים לא התקיים
1989/1990 מקום 4 שמינית גמר פארוק קולאנוביץ', יורם חרוש פפי תורג'מן, ארז חזן, דורון שפע, גרג קורנליוס
1990/1991 גביע קוראץ': סיבוב ראשון יורם חרוש פפי תורג'מן, ארז חזן, דורון שפע
1991/1992 מקום 5 גביע קוראץ': שמינית גמר עדי גורדון, ארז חזן, דורון שפע
1992/1993 מקום 4 חצי גמר גביע קוראץ': סיבוב שני צביקה שרף, יורם חרוש עדי גורדון, ארז חזן, דורון שפע, נוריס קולמן
1993/1994 מקום 3 גביע קוראץ': שלב 32 האחרונות יורם חרוש עדי גורדון, מיקי ברקוביץ', נוריס קולמן, דני גוט, פיני לוי
1994/1995 מקום 7 הגביע האירופי: סיבוב שלישי גדי קידר פפי תורג'מן, בילי תומפסון, רדנקו דובראש
1995/1996 מקום 2 מחזיקת הגביע פיני גרשון עדי גורדון, דורון שפע, פפי תורג'מן, בילי תומפסון, נוריס קולמן
1996/1997 גביע ספורטה: רבע גמר פיני גרשון, גדי קידר עדי גורדון, מוטי דניאל, דורון שפע, בילי תומפסון, פפי תורג'מן, דן בינגנהיימר
1997/1998 מקום 4 רבע גמר הליגה האירופית: שלב בתים גדי קידר, אפי בירנבוים ראדיסאב צ'ורצ'יץ', קני ויליאמס
1998/1999 מקום 2 גמר גביע ספורטה: שמינית גמר אפי בירנבוים ראדיסאב צ'ורצ'יץ', דרק המילטון, קני ויליאמס, פפי תורג'מן, אייץ' וולדמן
1999/2000 מקום 7 אפי בירנבוים, צביקה שרף פפי תורג'מן, קני ויליאמס, דרק המילטון
2000/2001 מקום 2 יורוליג: סיבוב ראשון צביקה שרף, יורם חרוש מאיר טפירו, רוג'ר האגינס, טוני דורסי, קני ויליאמס, פפי תורג'מן
2001/2002 מקום 3 גביע ספורטה: חצי גמר יורם חרוש מאיר טפירו, סינישה קלצ'ביץ', ברק פלג, למונט ג'ונס, דמטריוס אלכסנדר
2002/2003 מקום 8 רבע גמר צ'מפיונס קאפ: שלב ב' ארז אדלשטיין, גדי קידר ג'רלד בראון, משה מזרחי
2003/2004 מקום 5 גמר אלופת גביע יול"ב שרון דרוקר ויל סולומון, דורון שפר, קלי מקארתי, טונג'י אווג'ובי, עידו קוז'יקרו, משה מזרחי
2004/2005 שמינית גמר גביע יול"ב: שלב בתים עידו קוז'יקרו, ג'ייסון וולס, ריקי פולדינג
2005/2006 מקום 2 גמר גביע יול"ב: חצי גמר ארז אדלשטיין מאיר טפירו, מריו אוסטין, הוראס ג'נקינס, רוג'ר מייסון ג'וניור
2006/2007 מחזיקת הגביע גביע יול"ב: רבע גמר מקום 3 דן שמיר מאיר טפירו, דרור חג'ג', מריו אוסטין, טימי באוורס, טרנס מוריס
2007/2008 מקום 6 גביע יול"ב: שלב 32 האחרונות גמר דן שמיר, זיו ארז גיא פניני, ג'יימי ארנולד, דרור חג'ג', ארז מרקוביץ', טימי באוורס
2008/2009 מקום 4 חצי גמר יורוצ'לנג': סיבוב ראשון זכייה גיא גודס יובל נעימי, טרוויס ווטסון, טימי באוורס, עומאר סניד
2009/2010 מקום 3 שמינית גמר יורוקאפ: רבע גמר דיז'ון תומפסון, צ'סטר סימונס, יובל נעימי
2010/2011 רבע גמר יורוקאפ: שלב 32 האחרונות גמר עודד קטש יובל נעימי, בריאן רנדל, יוגב אוחיון, ויל סולומון
2011/2012 מקום 5 שמינית גמר חצי גמר עודד קטש, שרון דרוקר יובל נעימי, בריאן רנדל, די ג'יי סטרוברי
2012/2013 מקום 4 חצי גמר שרון דרוקר מאיר טפירו, רביב לימונד, ג'וש דאנקן, אלישי כדיר
2013/2014 מקום 3 רבע גמר יורוקאפ: רבע גמר גמר בראד גרינברג יותם הלפרין, ליאור אליהו, דרווין קיצ'ן, ג'וש דאנקן, ברייסי רייט, יניב גרין
2014/2015 אלופה גמר יורוקאפ: שלב ראשון זכייה דני פרנקו יותם הלפרין, ליאור אליהו, טוני גפני, דונטה סמית', ברייסי רייט, בר טימור
2015/2016 מקום 2 שמינית גמר יורוקאפ: שלב 32 האחרונות רבע גמר יותם הלפרין, ליאור אליהו, טוני גפני, דונטה סמית', אי.ג'יי. רולנד, בר טימור
2016/2017 אלופה גמר יורוקאפ: חצי גמר זכייה סימונה פיאניג'יאני יותם הלפרין, ליאור אליהו, ג'רום דייסון, קרטיס ג'רלס, בר טימור, טרנס קינסי
2017/2018 חצי גמר חצי גמר יורוקאפ: שלב ראשון רבע גמר פוטיוס קציקאריס, מודי מאור, עודד קטש יותם הלפרין, ליאור אליהו, ג'רום דייסון, טרנס קינסי, רונלד רוברטס, ריצ'רד האוול, בר טימור
2018/2019 מחזיקת הגביע ליגת האלופות: רבע גמר חצי גמר עודד קטש ג'יימס פלדיין, ג'ייקובן בראון, טיישון תומאס, תמיר בלאט
2019/2020 ליגת האלופות: רבע גמר זכייה ג'ייקובן בראון, ג'יימס פלדיין, תמיר בלאט, טיישון תומאס, סולימאן בריימו
2020/2021 רבע גמר חצי גמר ליגת האלופות: שלב ראשון חצי גמר עודד קטש / דאיניוס אדומייטיס / יונתן אלון תמיר בלאט, טיישון תומאס, סולימאן בריימו
הליגה הבלקנית: שלב ראשון
2021/2022 חצי גמר רבע גמר ליגת האלופות: שלב הפליי-אין אורן עמיאל / יותם הלפרין רטין אובהסואן, ג'יילן אדמס, סולימאן בריימו
2022/2023 מחזיקת הגביע ליגת האלופות: גמר אלכסנדר דז'יקיץ' ספידי סמית', קאדין קרינגטון, ליוואי רנדולף, זאק הנקינס
2023/2024 ליגת האלופות: טופ 16 זכייה אלכסנדר דז'יקיץ' / איליאס קנצוריס / שי אולארצ׳יק ספידי סמית', קאדין קרינגטון, ליוואי רנדולף, כריס ג'ונסון, ג'אקורי ויליאמס, זאק הנקינס

תארים

אליפות המדינה

גביע המדינה

גביע הליגה

גביע יול"ב

ליגת האלופות בכדורסל

ליגת "הפועל"

  • זכייה (2): 1946/47, 1949/50

שחקנים ומאמנים בולטים בעבר

שחקני הפועל ירושלים עולים למשחק בהיכל נוקיה, 2009
שחקני הפועל ירושלים במלחה לפני משחק מול מכבי תל אביב, 2006

קלעים מובילים

להלן רשימת הקלעים המובילים של הקבוצה במשחקי הליגה:[4]

מעודכן לתחילת עונת 2023/2024

דירוג שם נקודות
1 ישראל אמיר ברלינסקי 3,135
2 דורון שפע 2,788
3 יואל שטינברג 2,490
4 איציק נוימן 1,984
5 ארז חזן 1,947
6 דוד קמינסקי 1,891
7 עדי גורדון 1,873
8 פפי תורג'מן 1,813
9 מאיר טפירו 1,771
10 ליאור אליהו 1,736
11 נוריס קולמן 1,540
12 משה תלם 1,513
13 בר טימור 1,502
14 לי טראס 1,369
15 יותם הלפרין 1,367

מאמנים

שם שנים הישגים
אריה כהן 1954-1955
אליהו עמיאל 1957–1958
מיכה שמבן 1958–1959
אריה כהן 1959–1966
אהרון קפלן 1966–1968
עמוס קופפר 1968–1969
שמעון שלח 1969–1970
רלף קליין 1972–1973
אריה דווידסקו 1973–1976
אלכס שפירא 1976–1980
שימי ריגר 1986–1988 עלייה לליגת העל
פארוק קולאנוביץ' 1988–1989
יורם חרוש 1989–1994
גדי קידר 1994–1995
פיני גרשון 1995–1996 זכייה בגביע המדינה
גדי קידר 1996–1997 זכייה בגביע המדינה, רבע גמר גביע ספורטה
אפי בירנבוים 1997–1999 מקום ראשון בליגה הסדירה, גמר גביע המדינה וגמר פלייאוף ליגת העל
צביקה שרף 1999–2000
עופר רון 2000–2001
יורם חרוש 2001–2002 חצי גמר גביע ספורטה
גדי קידר 2002–2003
שרון דרוקר 2003–2005 זכייה בגביע יול"ב
ארז אדלשטיין 2005–2006 חצי גמר גביע יול"ב, גמר גביע המדינה וגמר פלייאוף ליגת העל
דן שמיר 2006–2008 שתי זכיות רצופות בגביע המדינה, גמר פיינל פור ליגת העל, רבע גמר גביע יול"ב
זיו ארז 2008
גיא גודס 2008–2010 רבע גמר יורוקאפ, 2 זכיות רצופות בגביע ווינר
עודד קטש 2010–2011
שרון דרוקר 2011–2013
בראד גרינברג 2013–2014 חצי גמר פלייאוף, רבע גמר יורוקאפ
דני פרנקו 2014–2016 אליפות, מקום ראשון בליגה הסדירה, גביע ווינר וגמר גביע המדינה
סימונה פיאניג'יאני 2016–2017 אליפות, חצי גמר יורוקאפ, גביע ווינר וגמר גביע המדינה
פוטיוס קציקאריס 2017
מודי מאור 2017–2018
עודד קטש 2018–2021 חצי גמר פלייאוף, גביע ווינר, 2 זכיות רצופות בגביע המדינה
דאיניוס אדומייטיס 2021
יונתן אלון 2021
אורן עמיאל 2021
יותם הלפרין 2021–2022 חצי גמר פלייאוף, מקום ראשון בליגה הסדירה
אלכסנדר דז'יקיץ' 2022–2024 זכייה בגביע המדינה וגביע ווינר, גמר ליגת האלופות בכדורסל, חצי גמר פלייאוף
איליאס קנצוריס 2024
שי אולארצ׳יק 2024–

גלריית סמלי הקבוצה:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפועל ירושלים בוויקישיתוף

הערות שוליים


ליגת האלופות בכדורסל 2023/2024 - שלב הבתים

בית א'
ספרדספרד אוניקאחה מאלגה
הונגריההונגריה פלקו סומבטהי
יווןיוון פריסטרי אתונה
צרפתצרפת לה-מאן

בית ב'
צרפתצרפת דיז'ון באסקט
ליטאליטא ריטאס וילנה
יווןיוון פרומיתאס פטרס
צ'כיהצ'כיה אופבה

בית ג'
ספרדספרד טנריפה
טורקיהטורקיה דרושפאקה
לטביהלטביה VEF ריגה
צרפתצרפת שולה באסקט

בית ד'
יווןיוון א.א.ק. אתונה
גרמניהגרמניה לודוויגסבורג
איטליהאיטליה דינמו סאסארי
פוליןפולין קינג שצ'צ'ין

בית ה'
טורקיהטורקיה פינאר קרשיאקה
בלגיהבלגיה אוסטנדה
גרמניהגרמניה אולדנבורג
צרפתצרפת שטרסבורג

בית ו'
ישראלישראל הפועל חולון
גרמניהגרמניה טלקום בון
טורקיהטורקיה בורסאספור
ספרדספרד ריו בראוגן

בית ז'
ישראלישראל הפועל ירושלים
טורקיהטורקיה גלאטסראיי
יווןיוון פאוק סלוניקי
פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון

בית ח'
טורקיהטורקיה טופאש בורסה
בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה איגוקאה
ספרדספרד מורסיה
איטליהאיטליה דרטונה באסקט