תיבת נח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:40, 4 באפריל 2011

ערך זה עוסק בסיפור מקראי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תיבת נח (פירושונים).

תיבת נח היא התיבה בה נח, על פי סיפור המבול המקראי, מילט את משפחתו ומבחר מהחיות על פני כדור הארץ. התיבה מתוארת בפרשת נח בספר בראשית כתיבת עץ ענקית.

הציווי לבניית התיבה

נח, אשר מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו", מצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.

— שם, יד-יט

צורתה ההנדסית של התיבה

מכיוון שאורך האמה הוא כחצי מטר, וכאן עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה היה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה, שהיוותה לפי המסופר גן חיות צף ומעבדה ביולוגית ענקית, היה כשל נושאת מטוסים קטנה. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי חז"ל, הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות רק שהמקרא לא פירט.

התיבה הייתה צריכה להעשות "קינים" כלומר מדורים מדורים, דבר שאיפשר לתמוך במבנה כולו ולחזקו, וגם כדי להפריד בין החיות הרבות. עוד מתואר כי לתיבה היה חלון ("צהר[1]") לאור ואיוורור, ופיתחה היה בצידה^[1] סגור באמצעות מכסה ^[2] .

על פי ציוויו של ה' הייתה התיבה משוחה בזפת ("כופר") מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. בראשו, היה גגה של התיבה באורך של אמה אחת בלבד ("ואל אמה תכלנה מלמעלה"), ועל כן ההבנה המקובלת היא כי גגה היה משופע. עם זאת, היו שהבינו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בצורה של מעין מקבילית משולשת, כדי להשיג יציבות במי המבול.

לגבי סוגיית שקיעתה במים, על פי פרשנות הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, רש"י סובר כי הייתה שקועה כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה, אך הרמב"ן חולק עליו וסובר כי הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה בין מטר למטר וחצי בלבד. (בין שתי אמות לשלוש).^[3]

זמן בנייתה

על פי חז"ל, בניית התיבה ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.

על פי חז"ל, בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, על מנת שהלה לא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.

אכלוסה

על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות ^[4] ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות מוסבר כדי לאפשר לנח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול, מבלי להכחידן כפי שמתואר שעשה בפרק ח' פסוק כ'. אמנם לפי פרק ו' מתואר כי נצטווה מכל החיות אף הטהורות להכניס זוגות בלבד, ובפרק ז' (פסוקים ח'-ט', ט"ז) כתוב פעמים כי בפועל נכנסו מכולם אף מהחיות הטהורות רק זוג אחד בלבד. כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, כמובן. חז"ל אף הפליגו בדבריהם, ועל בסיס המילים "מכל חי", כתבו שאפילו זוג שדים הוכנסו לתיבה.^[5] .

לאחר שהסתיים המבול, התיבה נחה על הרי אררט, על פי המסופר במקרא בא' טבת נראו ראשי ההרים, ובי' בשבט נח פותח את חלון התיבה ושולח את העורב, העורב מתברר כלא אמין מכיוון שאיננו חוזר אף שהמים עדיין מכסים את היבשה, ולכן הוא שולח את היונה, שחוזרת לאחר שלא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השנייה כשהוא משלחה לאחר שבוע, היא חוזרת ועלה של זית בפיה, ובפעם השלישית היא איננה חוזרת כלל, ונח מבין שפני האדמה יבשו. בא' ניסן יבשה האדמה ונח מסיר את מכסה התיבה, ב-27 לחודש השני (כ"ז אייר) נח מקבל ציווי לצאת מהתיבה.

חיפוש שרידי תיבת נח

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ניתן להרחיב מפה - en:Searches for Noah's Ark.

מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר ברוסוס, ההיסטוריון הבבלי שחי במאה השלישית לפני הספירה, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בארמניה על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה (מובא אצל יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון ג,ו). יוסף בן מתתיהו מספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה" (קדמוניות היהודים, ספר עשרים, ב,ב). ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי אגדת חז"ל, המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כסנחריב (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין צו,א) ופרשנדתא, בנו של המן (ילקוט שמעוני פרשת בשלח, רמז רנ"ו).

לאחר התפשטות הדתות המושפעות מהיהדות - הנצרות והאסלאם, המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. בימי הביניים רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. במאה העשרים התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים. אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה רון ויאט, הידוע בחיפושיו אחר עקבות ארכאולוגיים לסיפורי המקרא, אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar בטורקיה, המזוהה על ידו כהרי אררט.^[6] אולם טענותיו נדחו על ידי גאולוגים שהראו שמדובר בתצורת סלע טבעית.^[7] אחרים טענו כי בידיהם תצלומי לווין המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה.^[8] למרות זאת, ממצאים אלו מושמעים רבות בקרב התומכים באמיתות סיפורי המקרא, והם מוצגים בפי רבנים ומחזירים בתשובה כהוכחה לנכונות סיפורי המקרא^[9].

תמיהות

סיפור התיבה מעלה כמה תמיהות:

כיצד יכלו נח ובני משפחתו, באמצעים שעמדו לרשותם, לבנות תיבה כה גדולה?
על ההתכנות של הכלת כל המינים החיים כיום באותה תיבה (כאשר מהחיות הטהורות היה צריך לקחת לא פחות מ-14 חיות לכל זן). על כך משיבים רבינו בחיי והכלי יקר^[10] והרמב"ן^[11] וטוענים שמדובר בנס, שבו מועט מחזיק את המרובה.
על האפשרות של הכנסת אוכל שמספיק להזנת החיות במשך 376 ימים, מה-17 באייר עד ה-27 באייר, שבו יבשה האדמה, וכיצד האוכל נשמר מבלי להתקלקל במשך כל התקופה. על השאלה השנייה רש"י עונה שאלהים כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו.^[12].
כיצד הוזנו חיות הטורפות שנאלצו לפתע להיות צמחוניות? על כך מנסה האבן עזרא להשיב וטענתו היא כי החיות הטורפות והעופות הדורסים בלית ברירה הסתפקו באכילת עשב ופֵרות כאשר הם רעבו ^[13].

בהגות ובתרבות

הוגי דעות יהודיים הוסיפו הסברים משלהם בסיפור תיבת נח. בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.

היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז כדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שהקצינו תפיסה זו, וראו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, כדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה.

הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מודרג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי ^[14].

כיום תיבת נח מסמלת כל מכשיר להצלה של בודדים מתוך אוכלוסייה גדולה: לדוגמה, רכבת ההצלה של קסטנר מכונה "תיבת נח" של הקהילה ההונגרית.

בתרבות הישראלית החילונית ניכרת התפיסה, גם בשירה של נורית זרחי וגם בשירו של יורם טהרלב, כי כל החיות בתיבת נח היו בזוגות כפי שמתואר בפרק ו' ובכניסת החיות לתיבה בפרק ז' פסוקים ח' - ט', ט"ז, בעוד שלפי תפיסת הפרשנות הדתית החיות הטהורות היו בשביעיות כפי שמתואר בתחילת פרק ז'.

באמנות ובספרות

פזמונאות

מילים: נורית זרחי, לחן: מתי כספי, פרידה מתיבת נח - זוגות זוגות,
מילים: יורם טהרלב, לחן: מתי כספי, נח,
נתן יונתן, רק עלה, בביצוע שלמה ארצי.

ספרות

לאה נאור, תיבת נח
טום דולי, תיבת נח - הסיפור האמיתי
עזריאל מסלטון, תיבת נח

מקבילות לסיפור תיבת נח

סיפור דומה לסיפור תיבת מופיע באגדת גילגמש אודות המלך גילגמש מהמיתולוגיה הבבלית. בסיפור מסופר על כך שהאלים החליטו למחות את בני-האדם, אך אל אחד (אאה) מגלה בסתר לאותנפישתים אודות התוכנית והוא בונה תיבה ומציל את עצמו, את משפחתו, בעלי מלאכה ובעלי חיים מכל סוג. לאחר שישה ימי סערה נפסק המבול, התיבה עגנה על פסגת הר ניציר ואותנפישתים שולח יונה, אך היא חוזרת ואותנפישתים מבין שעדיין לא התגלו צמרות העצים או ראשי ההרים, כך גם היה עם הסנונית אך העורב שנשלח לאחר הסנונית לא חזר וכך מבין אותנפישתים שהעורב מצא לעצמו מקום מנוחה ודבר מאכל ולכן משחרר את כל האנשים שנמצאו בתיבה. לאחר מכן נאמר שהאלים הבינו שהם טעו, הם הבטיחו לא להביא עוד מבולים על העולם והם הופכים את אותנפישתים ואשתו לאלים...

ראו גם

המבול

קישורים חיצוניים

אדריכל מ. בן אורי המבנה ההנדסי של תיבת נח, אתר דעת
שחזור של תיבת נח בגודל המקורי בהולנד
חוקרים נוצרים טוענים כי מצאו את תיבת נח בהרי אררט - 27 באפריל 2010.

הערות שוליים

^ (בראשית ו ט"ז)
^ (בראשית ח' י"ג)
^ (פרשנות על בראשית ח' ד')
^ (התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהימנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי)
^ בבלי, חגיגה טז ע"ב
^ http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm
^ http://www.csun.edu/~vcgeo005/bogus.html
^ http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html
^ קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא
^ (בראשית ו' ט"ו)
^ (בראשית ו' י"ט)
^ (בראשית ו' י"ח)
^ בראשית, ו' י"ט
^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')

תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link GA

[1] (בראשית ו ט"ז)

[2] (בראשית ח' י"ג)

[3] (פרשנות על בראשית ח' ד')

[4] (התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהימנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי)

[5] בבלי, חגיגה טז ע"ב

[6] ttp://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm

[7] ttp://www.csun.edu/~vcgeo005/bogus.html

[8] ttp://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html

[9] קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא

[10] (בראשית ו' ט"ו)

[11] (בראשית ו' י"ט)

[12] (בראשית ו' י"ח)

[13] בראשית, ו' י"ט

[14] (מוסר אביך פרק ב' סע' א')

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 סיפור התיבה מעלה כמה תמיהות:
 * כיצד יכלו נח ובני משפחתו, באמצעים שעמדו לרשותם, לבנות תיבה כה גדולה?
-* על השאלה כיצד הגיעו החיות מיוזמתן אל התיבה, הרמב"ן עונה כי מדובר באינסטינקט השרדותי של החיות שהרגישו במבול הקרב ובא<ref> (בראשית ו' כ')</ref>.
 * על ההתכנות של הכלת כל המינים החיים כיום באותה תיבה (כאשר מהחיות הטהורות היה צריך לקחת לא פחות מ-14 חיות לכל זן). על כך משיבים [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]] ו[[הכלי יקר]]<ref>(בראשית ו' ט"ו)</ref> וה[[רמב"ן]]<ref>(בראשית ו' י"ט)</ref> וטוענים שמדובר בנס, שבו מועט מחזיק את המרובה.
 * על האפשרות של הכנסת אוכל שמספיק להזנת החיות במשך 376 ימים, מה-17 ב[[אייר]] עד ה-27 באייר, שבו יבשה האדמה, וכיצד האוכל נשמר מבלי להתקלקל במשך כל התקופה. על השאלה השנייה רש"י עונה שאלהים כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו.<ref>(בראשית ו' י"ח)</ref>.
 * כיצד הוזנו חיות הטורפות שנאלצו לפתע להיות צמחוניות? על כך מנסה ה[[אבן עזרא]] להשיב וטענתו היא כי החיות הטורפות והעופות הדורסים בלית ברירה הסתפקו באכילת עשב ופֵרות כאשר הם רעבו <ref>בראשית, ו' י"ט</ref>.
-* על השאלה כיצד תיתכן התפזרותם שוב של כל המינים החיים על פני כל היבשות ב[[כדור הארץ]], כאשר הן יוצאות מהר אררט שב[[אסיה]], יהיו שיטענו שאף לדברי חז"ל, מדובר בתופעה אזורית שלא כללה את כל העולם, שכן כבר בחז"ל יש דעה כי בארץ ישראל לא היה המבול.
-* על הטענה כיצד נח הבדיל בין החיות הטהורות לטמאות, מכיוון שחלוקה זו ניתנה מאוחר יותר לבני ישראל, ובני נח אף לגרסת המקרא כלל לא צוו להקפיד עליה, כותב רש"י מכאן שלמד נח תורה.
-* באופן כללי המקרא והספרות התלמודית טוענים כי מעשה התיבה כרוך היה בניסים אלוהיים, כמו האגדה, שלאחר שנכנסו נוח ומשפחתו וכל החיות לתיבה, התאסף קהל רב שבא להתגרות בהם, וחיות טורפות שצצו משום מקום, שמרו על כל סביבות התיבה, ולכן בכל קושי גדול אפשר להכניס את הגורם הניסי.
 ==בהגות ובתרבות==