פרארה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
יעל י (שיחה | תרומות)
הרחבה+אינו קצרמר
שורה 47: שורה 47:
תחילתה של ההתיישבות היהודית בעיר היתה במאה ה-11. ידוע על חכמים שחיו בעיר במאה ה-13. הידיעה המוסמכת על קיום קהילה יהודית מאורגנת היא צו משנת 1275, המבטיח הגנה ליהודים בשל התועלת שהם מביאים. במקביל הוקמו על-ידי היהודים מוסדות למתן הלוואות.
תחילתה של ההתיישבות היהודית בעיר היתה במאה ה-11. ידוע על חכמים שחיו בעיר במאה ה-13. הידיעה המוסמכת על קיום קהילה יהודית מאורגנת היא צו משנת 1275, המבטיח הגנה ליהודים בשל התועלת שהם מביאים. במקביל הוקמו על-ידי היהודים מוסדות למתן הלוואות.


בשנים 1300-1310 הענישה ה[[אינקוויזיציה]] יהודים מתושבי העיר, בינהם רופא בשם בונאוונטורה. על מעמדם בעיר תעיד העובדה כי משורר חצר בשם פרנצ'סקו די-ואנוצו פירסם בשנת 1376 חרוזים בגנות היהודים. במאה ה-15 היתה הקהילה היהודית אחת החשובות והפעילות באיטליה כולה. הוקס בה גם בית דפוס.
בשנים 1300-1310 הענישה ה[[אינקוויזיציה]] יהודים מתושבי העיר, בינהם רופא בשם בונאוונטורה. על מעמדם בעיר תעיד העובדה כי משורר חצר בשם פרנצ'סקו די-ואנוצו פירסם בשנת 1376 חרוזים בגנות היהודים. במאה ה-15 היתה הקהילה היהודית אחת החשובות והפעילות באיטליה כולה. הוקם בה בית דפוס. אחד מחבריה רבי [[אליהו מפרארה]] [[עלייה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1435]].


בשנת 1492 מצאו מגורשי ספרד מקלט בעיר ובשנת 1553 הגיעו אליה פליטים ממרכז אירופה. כאשר השליטה על העיר עברה למדינת האפיפיור הורע מצב היהודים והם רוכזו ב[[גטו]] וחויבו לשאת [[אות קלון]]. במאה ה-18 חי בעיר הרב והרופא [[יצחק למפרונטי]] - מחבר האנציקלופדיה "פחד יצחק". בשנת 1859 הוענקו ליהודים זכויות מלאות.
בשנת [[1492]] מצאו [[מגורשי ספרד]] מקלט בעיר, ובשנת 1553 הגיעו אליה פליטים ממרכז אירופה. כאשר השליטה על העיר עברה למדינת האפיפיור הורע מצב היהודים והם רוכזו ב[[גטו]] וחויבו לשאת [[אות קלון]]. ב{{ה|מאה ה-18}} חי בעיר הרב והרופא [[יצחק למפרונטי]] - מחבר האנציקלופדיה "פחד יצחק". בשנת 1859 הוענקו ליהודים זכויות מלאות.
===בית הכנסת והמוזיאון היהודי===
===בית הכנסת והמוזיאון היהודי===
בית הכנסת והמוזיאון היהודי נמצאים במרכזה של העיר בימי הביניים. הרחוב היה חלק מה[[גיטו]] היהודי בו נאלצו היהודים לחיות בין השנים 1627 עד 1859. חלק מתצוגת המוזיאון מוקדשת לרב [[משה מטראצ'ינה]] שפעל בעיר במחצית הראשונה של [[המאה ה-17]].
בית הכנסת והמוזיאון היהודי נמצאים במרכזה של העיר בימי הביניים. הרחוב היה חלק מה[[גיטו]] היהודי בו נאלצו היהודים לחיות בין השנים 1627 עד 1859. חלק מתצוגת המוזיאון מוקדשת לרב [[משה מטראצ'ינה]] שפעל בעיר במחצית הראשונה של [[המאה ה-17]].
שורה 55: שורה 55:
בתי הכנסת, שלושה במספר, מצויים בקומה הראשונה של הבניין: [[נוסח אשכנז]], [[נוסח איטליאני]] ולפי נוסח של יהודי פאנו (Fano) - עיר סמוכה - אשר עדין פעיל. לבית הכנסת האיטלקי יש אולם גדול ולכן הוא משמש לאירועי תרבות. בית הכנסת בנוסח אשכנז הוא מרשים ביופיו ומשמש לתפילה בימי החגים. קירותיו מעוטרים על ידי האמן, אשר עיצב גם קירות התיאטרון העירוני.
בתי הכנסת, שלושה במספר, מצויים בקומה הראשונה של הבניין: [[נוסח אשכנז]], [[נוסח איטליאני]] ולפי נוסח של יהודי פאנו (Fano) - עיר סמוכה - אשר עדין פעיל. לבית הכנסת האיטלקי יש אולם גדול ולכן הוא משמש לאירועי תרבות. בית הכנסת בנוסח אשכנז הוא מרשים ביופיו ומשמש לתפילה בימי החגים. קירותיו מעוטרים על ידי האמן, אשר עיצב גם קירות התיאטרון העירוני.
===גן פינצי קונטיני===
===גן פינצי קונטיני===
ה[[סופר]] ה[[יהודי]] יליד [[בולוניה]], [[ג'ורג'ו באסאני]], גדל בפרארה וכתב שם את ספריו. ספרו "גן פינצי קונטיני", שגם עובד ל[[הגן של פינצי קונטיני|סרט באותו שם]] על ידי [[ויטוריו דה סיקה]], הוא מצבה לקהילה היהודית של פרארה שחרבה ב[[שואה]]. באסאני מתאר בהרחבה את העיר ותושביה בשנות ה-20' וה-30' של [[המאה ה-20]] ובעיקר את הקהילה היהודית על רקע עליית ה[[פאשיזם]] והתקרבות [[מלחמת העולם השנייה]]. במרכז העלילה, המבוססת על דמויות אמיתיות, עומדת משפחת פינצי-קונטיני העשירה והמתבדלת מאחורי חומות גנה היחיד במינו, שכל אלפי עציו המפוארים נכרתו להסקה בתקופת המלחמה, כשהמשפחה נשלחה למחנות ההשמדה.
ה[[סופר]] ה[[יהודי]] יליד [[בולוניה]], [[ג'ורג'ו באסאני]], גדל בפרארה וכתב שם את ספריו. ספרו "גן פינצי קונטיני", שגם עובד ל[[הגן של פינצי קונטיני|סרט באותו שם]] על ידי [[ויטוריו דה סיקה]], הוא מצבה לקהילה היהודית של פרארה שחרבה ב[[שואה]]. באסאני מתאר בהרחבה את העיר ותושביה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ו[[שנות השלושים|ה-30]] של [[המאה ה-20]], ובעיקר את הקהילה היהודית על רקע עליית ה[[פאשיזם]] והתקרבות [[מלחמת העולם השנייה]]. במרכז העלילה, המבוססת על דמויות אמיתיות, עומדת משפחת פינצי-קונטיני העשירה והמתבדלת מאחורי חומות גנה היחיד במינו, שכל אלפי עציו המפוארים נכרתו להסקה בתקופת המלחמה, כשהמשפחה נשלחה למחנות ההשמדה.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 68: שורה 68:


{{אתרי מורשת עולמית באיטליה}}
{{אתרי מורשת עולמית באיטליה}}

{{קצרמר|איטליה}}


[[קטגוריה:איטליה: ערים]]
[[קטגוריה:איטליה: ערים]]

גרסה מ־13:00, 8 ביולי 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים ריקים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ מחוז, שנת אוכלוסייה, נפה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרארה
Ferrara
סמל פרארה
סמל פרארה
דגל פרארה
דגל פרארה
דגל פרארה
מדינה / טריטוריה איטליהאיטליה איטליה
שפה רשמית איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 404 קמ"ר
גובה 9 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 133,214 (1 בינואר 2023)
 ‑ צפיפות 323 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 44°50′N 11°37′E / 44.833°N 11.617°E / 44.833; 11.617
אזור זמן UTC +1
http://ferrara.comune.fe.it/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית


שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר מורשת עולמית

פרמטרים ריקים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ לשון ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרארה
Ferrara
אתר מורשת עולמית
מדינה איטליהאיטליה איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1995, לפי קריטריונים 2, 3, 4, 5, 6
שטח האתר 405.16 קמ"ר (נכון ל־9 באוקטובר 2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 44°50′07″N 11°37′12″E / 44.835297°N 11.619865°E / 44.835297; 11.619865
comune.fe.it
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרארה (איטלקית: Ferrara) היא עיר בצפון איטליה. היא מהווה את בירת הנפה הנושאת את שמה.

תרבות

בתקופת הרנסאנס הייתה פרארה מרכז מוזיקלי חשוב באירופה. מוזיקאים רבים, הן איטלקים כמו צ'יפריאנו דה רורה, לוצאסקו לוצאסקי וקרלו ג'זואלדו והן פרנקו-פלמים כמו גיום דופאי, ז'וסקן דה פרה וג'אקה דה ורט עבדו בחצרות הדוכסים ממשפחת ד'אסטה כממונים על המוזיקה. הדוכס ארקול השני ד'אסטה החזיק בחצרו, כמוהו כאצילים רבים באירופה של אותה תקופה, תזמורת ומקהלה, ושכר מוזיקאים ידועי-שם לעמוד בראשן. קרלו ג'זואלדו, שנשא לאישה את אחייניתו של הדוכס ד'אסטה, כתב בפרארה ארבעה ספרי מדריגלים. ג'ירולאמו פרסקובלדי נולד בפרארה והיה תלמידו של ג'זואלדו.

העיר מפורסמת באוניברסיטה הממוקמת בה, אוניברסיטת פרארה. בין בוגריה המפורסמים נמנים אמטוס לוזיטנוס, ניקולאס קופרניקוס, פאראצלסוס ורבים אחרים.

הקהילה היהודית

יישוב ראשוני

תחילתה של ההתיישבות היהודית בעיר היתה במאה ה-11. ידוע על חכמים שחיו בעיר במאה ה-13. הידיעה המוסמכת על קיום קהילה יהודית מאורגנת היא צו משנת 1275, המבטיח הגנה ליהודים בשל התועלת שהם מביאים. במקביל הוקמו על-ידי היהודים מוסדות למתן הלוואות.

בשנים 1300-1310 הענישה האינקוויזיציה יהודים מתושבי העיר, בינהם רופא בשם בונאוונטורה. על מעמדם בעיר תעיד העובדה כי משורר חצר בשם פרנצ'סקו די-ואנוצו פירסם בשנת 1376 חרוזים בגנות היהודים. במאה ה-15 היתה הקהילה היהודית אחת החשובות והפעילות באיטליה כולה. הוקם בה בית דפוס. אחד מחבריה רבי אליהו מפרארה עלה לארץ ישראל בשנת 1435.

בשנת 1492 מצאו מגורשי ספרד מקלט בעיר, ובשנת 1553 הגיעו אליה פליטים ממרכז אירופה. כאשר השליטה על העיר עברה למדינת האפיפיור הורע מצב היהודים והם רוכזו בגטו וחויבו לשאת אות קלון. במאה ה-18 חי בעיר הרב והרופא יצחק למפרונטי - מחבר האנציקלופדיה "פחד יצחק". בשנת 1859 הוענקו ליהודים זכויות מלאות.

בית הכנסת והמוזיאון היהודי

בית הכנסת והמוזיאון היהודי נמצאים במרכזה של העיר בימי הביניים. הרחוב היה חלק מהגיטו היהודי בו נאלצו היהודים לחיות בין השנים 1627 עד 1859. חלק מתצוגת המוזיאון מוקדשת לרב משה מטראצ'ינה שפעל בעיר במחצית הראשונה של המאה ה-17.

בתי הכנסת, שלושה במספר, מצויים בקומה הראשונה של הבניין: נוסח אשכנז, נוסח איטליאני ולפי נוסח של יהודי פאנו (Fano) - עיר סמוכה - אשר עדין פעיל. לבית הכנסת האיטלקי יש אולם גדול ולכן הוא משמש לאירועי תרבות. בית הכנסת בנוסח אשכנז הוא מרשים ביופיו ומשמש לתפילה בימי החגים. קירותיו מעוטרים על ידי האמן, אשר עיצב גם קירות התיאטרון העירוני.

גן פינצי קונטיני

הסופר היהודי יליד בולוניה, ג'ורג'ו באסאני, גדל בפרארה וכתב שם את ספריו. ספרו "גן פינצי קונטיני", שגם עובד לסרט באותו שם על ידי ויטוריו דה סיקה, הוא מצבה לקהילה היהודית של פרארה שחרבה בשואה. באסאני מתאר בהרחבה את העיר ותושביה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, ובעיקר את הקהילה היהודית על רקע עליית הפאשיזם והתקרבות מלחמת העולם השנייה. במרכז העלילה, המבוססת על דמויות אמיתיות, עומדת משפחת פינצי-קונטיני העשירה והמתבדלת מאחורי חומות גנה היחיד במינו, שכל אלפי עציו המפוארים נכרתו להסקה בתקופת המלחמה, כשהמשפחה נשלחה למחנות ההשמדה.

קישורים חיצוניים


תבנית:Link FA