הבדלים בין גרסאות בדף "המפלגה הליברלית הישראלית"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
[[תמונה:Peretz Bernstein.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פרץ ברנשטיין, מראשי המפלגה]]
ב-[[1973]] הוקם [[הליכוד]] והמפלגה הליברלית התמזגה לתוכו (עם זאת יצוין כי עדיין התקיימה המפלגה כגוף העומד בפני עצמו) הדבר אירע בעיקר הודות ליוזמתו של [[אריאל שרון]] אשר פרש זמן קצר קודם לכן מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה. המפתח לקביעת מספר חברי המפלגה לרשימת הליכוד לכנסת עמד על 1 ל-2 לעומת מספר חברי חירות. ב-[[1976]] נבחר [[שמחה ארליך]] לעמוד בראש המפלגה. ב-[[1977]], שנת [[המהפך]], נכנסה לראשונה המפלגה הליברלית לקואליציה השלטונית. ארליך התמנה על ידי [[מנחם בגין]] לשר האוצר והנהיג את "[[המהפך הכלכלי]]" ברוח אידאולוגיית הכלכלה החופשית של הליברלים. אולם הרפורמות נחלו כישלון, וארליך התפטר מתפקידו ב-[[1979]]. מטעם המפלגה כיהן גם [[יצחק מודעי]], שהיה לראשון ברשימת הליברלים לאחר פטירתו של ארליך, כשר אוצר בממשלת האחדות של [[1984]]. ביולי [[1985]] הוביל ראש הממשלה [[שמעון פרס]] יחד עם שר האוצר מודעי ועם [[נגיד בנק ישראל]] [[מיכאל ברונו]] את [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|התוכנית לייצוב המשק]], מהלך דרמטי לבלימת ה[[אינפלציה]] שהגיעה למאות אחוזים בשנה, והורדתה לקצב שנתי של כ-20 אחוז. כשנה מאוחר יותר הסתכסך פרס עם מודעי, שחש שפרס לוקח לעצמו את כל הקרדיט על הצלחת התוכנית. אחרי שמודעי כינה את פרס "ראש ממשלה מעופף", העביר אותו פרס מתפקידו, והחליפו, ב-[[1986]], ב[[משה ניסים]], מחברי הכנסת של הליברלים, אשר היה גם יו"ר הנהלת המפלגה. המפלגה הליברלית תרמה רבות להעצמת והעמקת הכלכלה החופשית, ליברליזציה של המטבע והעלאת רמת החיים, בניגוד חד לכלכלה הריכוזית הסוציאליסטית של מפא"י בטרם "המהפך". המאבק בין שתי השקפות עולם אלה נמשך גם כיום במדיניות ממשלות ישראל.
 
בשנת [[1988]] נטמעה המפלגה סופית על סניפיה ומוסדותיה בתנועת [[הליכוד]] וחדלה לפעול כגוף עצמאי. עם זאת קיימים שרידים ממנה בדמות "המדרשה הליברלית ע"ש [[פרץ ברנשטיין]]" (מדרשה המקיימת הרצאות באזור המרכז), וגוף של חברי הליברלים בקבוצת ה"וותיקים" במרכז הליכוד.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט