אלימלך-שמעון רימלט

אלימלך-שמעון רימלט
	אלימלך-שמעון רימלט, 1969
לידה	1 בנובמבר 1907; בוכניה, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	5 בנובמבר 1987 (בגיל 80); ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1939
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול, תל אביב-יפו
השכלה	בית המדרש לרבנים בווינה, אוניברסיטת וינה
מפלגה	הציונים הכלליים
סיעה	ציונים כלליים, המפלגה הליברלית הישראלית, גח"ל, הליכוד
	15 בדצמבר 1969 – 6 באוגוסט 1970; (33 שבועות ו־4 ימים)
תחת ראש הממשלה	גולדה מאיר
	→ ישראל ישעיהו-שרעבי שמעון פרס ; (כשר התקשורת) ←
	20 באוגוסט 1951 – 13 ביוני 1977; (25 שנים)
כנסות	2 - 8
	1 בדצמבר 1959 – 4 בספטמבר 1961; (שנה ו־39 שבועות)
	→ שושנה פרסיץ משה קול ←
	23 בנובמבר 1965 – 17 בנובמבר 1969; (4 שנים)
	→ משה קול אברהם כץ ←
	6 באוגוסט 1970 – 21 בינואר 1974; (3 שנים ו־24 שבועות)
	→ אברהם כץ אברהם כץ ←
	סגן ראש עיריית רמת גן;
	סגן ראש עיריית רמת גן;

אלימלך-שמעון רִימַלְט (1 בנובמבר 1907 – 5 בנובמבר 1987) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי המפלגה הליברלית, גח"ל והליכוד, ציר בשני קונגרסים ציוניים^[1], שכיהן כחבר הכנסת במשך כ-26 שנים והיה לתקופה קצרה גם שר הדואר בממשלת ישראל החמש עשרה, תקופת האחדות הלאומית שלאחר מלחמת ששת הימים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימלך-שמעון רימלט נולד בבוכניה שבגליציה. למד בחדר ובישיבה, וכן בבית-ספר תיכון עברי בקרקוב. היה ממייסדי אגודת הנוער העברי "עקיבא" בפולין. הוסמך לרב בבית המדרש לרבנים בווינה. קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה באוניברסיטת וינה, על מחקרו בבלשנות שמית וכיהן כרב קהילה באינסברוק העיר ובמחוז טירול. עמדותיו היו ליברליות מאלו של האורתודוקסיה אך ביקרו את הרפורמים ולימים הוא זוהה כקונסרבטיבי. היה פעיל בתנועה הציונית באוסטריה ושימש יו"ר ארגון הסטודנטים הציונים בווינה. בספטמבר 1938, לאחר האנשלוס, עבר לווינה וניהל שם את משרד ההגירה של הקהילה היהודית. במסגרת זו היה במשא ומתן עם אדולף אייכמן לקידום הגירתם של יהודי אוסטריה.

באביב 1939 עלה לארץ ישראל והיה למנהל בית הספר התיכון "אהל שם" ברמת גן, תפקיד אותו מילא במשך ארבע שנים. לאחר מכן עבר לכהן כמנהל מחלקת החינוך בעיריית רמת גן במשך כעשר שנים, עד 1952, בשנה האחרונה כבר במקביל לכהונתו כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים. בין השנים 1955 ל-1959 כיהן כסגן ראש העיר.

רימלט היה חבר המערכת הקבועה של אנציקלופדיה תרבות ביחד עם אשר ברש, י. פרישמן, ונחום גבריאלי, אשר יצאה בהוצאת מסדה^[2].

במקביל לתפקידיו בעיריית רמת גן, בין השנים 1951–1977 כיהן רימלט כחבר הכנסת, עד 1961 מטעם סיעת הציונים הכלליים ולאחר מכן מטעם המפלגה הליברלית, גח"ל והליכוד). היה יו"ר ועדת החינוך של הכנסת במשך שנים רבות. כחלק מתפקיד זה עמד בראש ועדת רימלט ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת מבנה מערכת החינוך שהכנסת אימצה את המלצותיה ב-1968 ולאורה הוחלט ליצור חינוך יסודי שש-שנתי ולהקים את חטיבות הביניים.

ב-1969 התמנה לשר הדואר בממשלת האחדות של גולדה מאיר (ממשלת ישראל ה-15). בתפקיד זה כיהן במשך 8 חודשים בלבד, עד לפרישת סיעתו מהממשלה.

בעניינים מדיניים היה רימלט בעל עמדה מתונה. באוגוסט 1974 הציג תוכנית מדינית לשלום בין ישראל וירדן, במסגרתה תוקם קונפדרציה כלכלית בין המדינות, המדינה תחולק למחוזות אוטונומיים וערביי הגדה המערבית יכלו לבחור בין אזרחות ישראלית או ירדנית^[3]. ביולי 1975 ביקר בחריפות את חברי הכנסת מהליכוד שהשתתפו בניסיון ההתנחלות בסבסטיה, הוא סבר שעיקרון שמירת החוק הוא בעדיפות מעל כל שיקול אחר^[4]. רימלט גם תמך בהסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975, בניגוד לדעתו של מנהיג הליכוד מנחם בגין (אם כי בגין עצמו חתם על הסכם השלום עם מצרים ארבע שנים אחר כך)^[5]^[6].

התמודד על נשיאות מדינת ישראל, אך החליט להסיר את מועמדותו. הצטרף להנהלת גימנסיה "מודיעים" שברמת גן עד לפטירתו ב-5 בנובמבר 1987.

על שמו רחובות ברמת גן וברעננה, וכן בית ספר יסודי בנתניה.

נכדתו היא נויה רימלט.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד הראובני, השליח המסתורי : שלמה מולכו : שלהבת האמונה, (גדולי ישראל), הוצאת מסדה, תל אביב, 1961.
דין וחשבון : הוועדה הפרלמנטרית לבחינת מבנה החינוך היסודי והעל יסודי בישראל, תשכ"ו-תשכ"ח, מוציא לאור : דפוס ג'רוסלם פוסט, תשל"א, 1971.
הנהגה כל-לאומית ציונית מול סכנות מחוץ ומבית, מוציא לאור: המפלגה הליברלית - מחלקת ההסברה, תל אביב, תשל"ה, 1975^[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אלימלך-שמעון רימלט בוויקישיתוף

אלימלך-שמעון רימלט, באתר הכנסת
אלימלך-שמעון רימלט, באתר כנסת פתוחה
דברים לזכרו וקווים לדמותו מפי שר האוצר משה נסים וחבר הכנסת ויקטור שם-טוב באתר הכנסת
עדי שרצר, יהדות ליברלית בכנסת: עיון בשלושה מקרים, מרכז עזריאלי ללימודי ישראל, יולי 2021
אלימלך שמעון רימלט (1907-1987), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מורשת רעננה
^ אנציקלופדיה תרבות יצאה כחוברת שבועית (48 חוברות לשנה במשך כ-4 שנים), מתשכ"א עד תשכ"ה, על פי המהדורה הבינלאומית בהוצאת האחים פברי, במילנו. האנציקלופדיה מאוגדת ב - 16 כרכים (כרך א-טז, 3072 עמודים)
^ רימלט מציע קונפדרציה כלכלית בין ישראל לירדן, מעריב, 19 באוגוסט 1974
^ רימלט: הפגנת חברי הליכוד עם מתנחלי סבסאיה - שגיאה פטאלית, מעריב, 29 ביולי 1974
^ דניאל בלוך, עימות בין רימלט לבגין, דבר, 31 במרץ 1975
^ דניאל בלוך, הליברלים נעשים עצמאיים, דבר, 5 במאי 1975
^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : אלימלך-שמעון רימלט

[1] מורשת רעננה

[2] אנציקלופדיה תרבות יצאה כחוברת שבועית (48 חוברות לשנה במשך כ-4 שנים), מתשכ"א עד תשכ"ה, על פי המהדורה הבינלאומית בהוצאת האחים פברי, במילנו. האנציקלופדיה מאוגדת ב - 16 כרכים (כרך א-טז, 3072 עמודים)

[3] רימלט מציע קונפדרציה כלכלית בין ישראל לירדן, מעריב, 19 באוגוסט 1974

[4] רימלט: הפגנת חברי הליכוד עם מתנחלי סבסאיה - שגיאה פטאלית, מעריב, 29 ביולי 1974

[5] דניאל בלוך, עימות בין רימלט לבגין, דבר, 31 במרץ 1975

[6] דניאל בלוך, הליברלים נעשים עצמאיים, דבר, 5 במאי 1975

[7] אתר הספרייה הלאומית, ערך : אלימלך-שמעון רימלט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
שרי הדואר	מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט
שרי התקשורת	שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי

יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת
יושבי ראש ועדת החינוך והתרבות (2003-1949)	שושנה פרסיץ • אלימלך-שמעון רימלט • משה קול • אלימלך-שמעון רימלט • אברהם כץ • אלימלך-שמעון רימלט • אברהם כץ • אברהם שכטרמן • אהרן ידלין • אורה נמיר • נחמן רז • מיכאל בר-זוהר • דליה איציק • אברהם בורג • עמנואל זיסמן • זבולון אורלב
יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט (מ-2003)	מלי פולישוק-בלוך • אברהם פורז • אילן שלגי • מיכאל מלכיאור • זבולון אורלב • אלכס מילר • עינת וילף • עמרם מצנע • יעקב מרגי • ניצן הורוביץ • רם שפע • שרן השכל • יוסי טייב