יוסף סרלין

יוסף סרלין
	יוסף סרלין, 1951
לידה	24 בפברואר 1906; ביאליסטוק, פולין, האימפריה הרוסית
פטירה	15 בינואר 1974 (בגיל 67); ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1933
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
השכלה	אוניברסיטת ורשה
מפלגה	גח"ל
סיעה	הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית הישראלית, גח"ל
	24 בדצמבר 1952 – 29 בדצמבר 1952; (6 ימים)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	→ דוד בן-גוריון יוסף ספיר ←
	29 בדצמבר 1952 – 29 ביוני 1955; (שנתיים)
תחת ראשי הממשלה	דוד בן-גוריון, משה שרת
	→ יוסף ספיר דב יוסף ←
	14 בפברואר 1949 – 13 בינואר 1974; (24 שנים)
כנסות	1 - 7
	סגן יושב ראש הכנסת;
	סגן יושב ראש הכנסת;

אין לבלבל ערך זה עם הערך "יוסיף סטלין".

יוסף סֶרְלִין (24 בפברואר 1906 – 13 בינואר 1974) היה פעיל ציוני, עורך דין, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה

ילדות

סרלין נולד בעיר ביאליסטוק שבפולין ב-1906. הוא למד בגימנסיה העברית המקומית, ואחר כך למד משפטים באוניברסיטת ורשה^[1]. הוסמך לעורך דין בשנת 1929. בשנת 1934 עבר את מבחני ההסמכה לעורכי דין זרים בארץ ישראל^[2].

פעילות פוליטית וציבורית

לאחר עלייתו לארץ ישראל, בשנת 1933, עבד כעו"ד בתל אביב והשתתף בפעילויות ציבוריות שונות, בהם בהקמת הליגה הימית^[3]. הצטרף לתנועה הציונית והיה חבר הוועד הפועל הציוני. נמנה עם מייסדי התאחדות הציונים הכלליים^[4], ואף היה סגן יו"ר הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים. בשנת 1949 נבחר לכנסת הראשונה וכיהן בכנסת עד סוף כהונת הכנסת השביעית, בתחילה מטעם הציונים הכלליים ובהמשך מטעם המפלגה הליברלית הישראלית וגח"ל.

בכנסת השנייה, החמישית והשישית היה סגן יושב ראש הכנסת. סרלין היה החל משנת 1950 מראשי הציונים הכלליים ביחד עם פרץ ברנשטיין, ישראל רוקח, יוסף ספיר, חיים אריאב, חיים לבנון ואברהם קריניצי. בשנת 1954 חבר ליוסף ספיר ושמחה ארליך וביחד הם העמיקו את אחיזתם במפלגה. אולם בשנת 1957 חל קרע בינו לבין ספיר, וכוחו במפלגה ירד^[5].

מונה לתפקיד שר התחבורה בממשלת ישראל הרביעית. ב-24 בדצמבר 1952, וימים אחדים לאחר שהחל לכהן בתפקידו, מונה לשר הבריאות, תפקיד שבו כיהן עד 29 ביוני 1955. כשר הבריאות פעל להרחיב את השליטה הממלכתית על מערכת הבריאות, על חשבון קופות החולים. כשר בממשלה היה בעל גישה התקפית. משה שרת כתב ביומנו שסרלין ביקש בתחילת 1954 שישראל תתקוף את רצועת עזה^[6] על רקע התקפות הפדאיון שבאו משם.

בשנת 1958 הניח סרלין על שולחן הכנסת הצעה לשיטת בחירות מעורבת שבה רוב חברי הכנסת ייבחרו בשלושים אזורי בחירה, אולם זו נדחתה בל ידי מליאת הכנסת^[7]. שנתיים לאחר מכן עם סיום כהונתו של חיים כהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הגיש סרלין הצעת חוק להגדרה מחדש של סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, כך שיהיה כפוף הן מקצועית והן מנהלית לשר המשפטים. סרלין הביע מורת-רוח פומבית על כך ששר המשפטים דאז פנחס רוזן הקדים למנות את גדעון האוזנר לתפקיד עוד בטרם נדונה הצעתו במליאת הכנסת.

נפטר ב-13 בינואר 1974^[8]. בית היולדות הקריה בתל אביב נקרא על שמו ולוחית לזכרו עמדה בחצר בית החולים עד להריסתו בשנת 1997. על שמו קרויים כמו כן רחובות בערים חולון ותל אביב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף סרלין בוויקישיתוף

יוסף סרלין, באתר הכנסת
יוסף סרלין, באתר כנסת פתוחה
מ. מייזלס, סרלין: מאוכזב מגח"ל, אך רחוק מייאוש, מעריב, 4 בדצמבר 1966

הערות שוליים

^ חגיגת יובלו של הד"ר נח דוידזון בבית האקדמי היהודי, הצפירה, 3 בפברואר 1927
^ 31 foreign advocates, פלסטיין פוסט, 20 ביוני 1934
^ הליגה הימית, דבר, 10 בפברואר 1937
^ מועצת התאחדות הציונים הכלליים, דבר, 21 באוקטובר 1936
^ יוסי ביילין, בנים בצל אבותם, הוצאת רביבים, 1984, עמ' 98.
^ קטעים מיומן משה שרת; ערך והאיר: יעקב שרת, תשר, תל אביב: 1983, באתר "מבט לאופק" - נשים ואימהות למען שלום.
^ הכנסת דחתה הצעות משאל־עם על שיטת הבחירות, הַבֹּקֶר, 10 בדצמבר 1958
^ מת יוסף סרלין, מעריב, 14 בינואר 1974

[1] חגיגת יובלו של הד"ר נח דוידזון בבית האקדמי היהודי, הצפירה, 3 בפברואר 1927

[2] 31 foreign advocates, פלסטיין פוסט, 20 ביוני 1934

[3] הליגה הימית, דבר, 10 בפברואר 1937

[4] מועצת התאחדות הציונים הכלליים, דבר, 21 באוקטובר 1936

[5] יוסי ביילין, בנים בצל אבותם, הוצאת רביבים, 1984, עמ' 98.

[6] קטעים מיומן משה שרת; ערך והאיר: יעקב שרת, תשר, תל אביב: 1983, באתר "מבט לאופק" - נשים ואימהות למען שלום.

[7] הכנסת דחתה הצעות משאל־עם על שיטת הבחירות, הַבֹּקֶר, 10 בדצמבר 1958

[8] מת יוסף סרלין, מעריב, 14 בינואר 1974

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

חברי הכנסת הראשונה
מפא"י	דוד בן-גוריון • משה שרת • אליעזר קפלן • (דוד רמז) • יוסף שפרינצק* • גולדה מאיר • יצחק בן-צבי • זלמן שזר • דב יוסף • חיים בן אשר • אברהם הרצפלד • עדה מימון • שלמה לביא • שמואל דיין • יוסף ברץ • יחיאל דובדבני • בבה אידלסון • פרץ נפתלי • פנחס לבון • זלמן ארן • בן-ציון דינור • אליהו הכרמלי • נטע הרפז • (יהודית שמחוני) • (אבא חושי) • יזהר סמילנסקי • ראובן שרי • יונה כסה • אפרים תבורי • (יוסף מיכאל לם) • (אריה שפטל) • (אברהם טביב) • צבי יהודה • עקיבא גוברין • יוסף אפרתי • אריה בהיר • חסיה דרורי • אליעזר ליבנה • דוד הכהן • ישראל גורי • עמי אסף • מאיר ארגוב • דבורה נצר • שרגא גורן • השל פרומקין • דוד בר-רב-האי • (יצחק קנב) • (הרצל ברגר) • (ז'ניה טברסקי) • (ישראל ישעיהו-שרעבי) • (ברוך אזניה) • (מנחם כהן) • (רפאל בש)
מפ"ם	(יצחק טבנקין) • מאיר יערי • יעקב חזן • נחום ניר-רפאלקס • אהרן ציזלינג • מרדכי בנטוב • ישראל גלילי • יעקב ריפתין • משה סנה • ברל רפטור • אליעזר פרי • משה ארם • חנה למדן • חנן רובין • ישראל בר-יהודה • מנחם בדר • פייגה אילנית • יצחק בן-אהרן • (דב בר-ניר) • (מנחם רצון) • (דוד ליבשיץ)
החזית הדתית המאוחדת	יהודה לייב פישמן מימון • יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • משה אונא • בנימין מינץ • דוד צבי פנקס • מאיר דוד לוונשטיין • זרח ורהפטיג • אליהו-משה גנחובסקי • קלמן כהנא • מרדכי נורוק • יוסף בורג • אהרן-יעקב גרינברג • אברהם יהודה גולדראט • אברהם-חיים שאג • (משה קלמר) • (אליהו מזור)
תנועת החירות	מנחם בגין • אורי צבי גרינברג • יעקב מרידור • אריה בן-אליעזר • אברהם רקנאטי • יוחנן בדר • הלל קוק • חיים לנדאו • שמואל מרלין • חיים כהן-מגורי • אליהו לנקין • שמואל כץ • ערי ז'בוטינסקי • אסתר רזיאל-נאור
הציונים הכלליים	פרץ ברנשטיין • ישראל רוקח • שושנה פרסיץ • יוסף ספיר • יעקב קליבנוב • יעקב גיל • יוסף סרלין
המפלגה הפרוגרסיבית	פנחס רוזן • אברהם גרנות • אידוב כהן • יזהר הררי • ישעיהו פורדר
ספרדים ועדות מזרח	בכור-שלום שטרית • אליהו אלישר • אברהם אלמליח • משה בן-עמי
מק"י	שמואל מיקוניס • תופיק טובי • אליעזר פרמינגר • מאיר וילנר
הרשימה הדמוקרטית של נצרת	סיף א-דין א-זועבי, אמין-סלים ג'רג'ורה
מפלגת הלוחמים	נתן ילין-מור
ויצו	רחל כהן-כגן
התאחדות התימנים בישראל	זכריה גלוסקא
בסוגריים - כהונה חלקית, * יו"ר הכנסת