אליהו מזרחי – הבדלי גרסאות
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{רב |
{{רב |
||
|שם= |
|שם= |
||
|שם בשפת המקור= |
|||
|תמונה= |
|תמונה= |
||
|כיתוב= |
|כיתוב= |
||
|כינוי= |
|||
|תאריך לידה= |
|תאריך לידה= |
||
|מקום לידה= |
|מקום לידה= |
||
|תאריך פטירה= |
|תאריך פטירה= |
||
|מקום פטירה= |
|מקום פטירה= |
||
|מקום קבורה= |
|||
|תאריך לידה לועזי=[[1435]] |
|תאריך לידה לועזי=[[1435]] |
||
|תאריך פטירה לועזי=[[1526]] |
|תאריך פטירה לועזי=[[1526]] |
||
|מקום פעילות={{דגל|האימפריה העות'מאנית||+}} |
|מקום פעילות={{דגל|האימפריה העות'מאנית||+}} |
||
|השתייכות= |
|השתייכות= |
||
| |
|תחומי עיסוק=[[פרשנות המקרא|פרשנות]] [[רש"י]] |
||
|תפקידים נוספים=[[מתמטיקאי]] ו[[אסטרונום]] |
|תפקידים נוספים=[[מתמטיקאי]] ו[[אסטרונום]] |
||
|רבותיו=רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי{{ש}} [[מרדכי כומטינו]], אצלו למד מתמטיקה ואסטרונומיה{{ש}}הרב [[יהודה מינץ]] |
|רבותיו=רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי{{ש}} [[מרדכי כומטינו]], אצלו למד מתמטיקה ואסטרונומיה{{ש}}הרב [[יהודה מינץ]] |
||
גרסה מ־07:12, 29 ביוני 2017
תבנית:רב רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526) היה פוסק הלכה, איש מדע, ומדינאי יהודי-טורקי. רבה הראשי של יהדות טורקיה ומנהיגה, ראש ישיבה ואחד משלושת פרשניו העיקריים של פירוש רש"י לתורה.
תולדות חייו
הרא"ם נולד בקושטא בין השנים 1435 - 1437 (ויש הגורסים 1450), למשפחה רומניוטית מן הבלקן. למד תורה אצל רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי, ואצל מרדכי כומטינו למד מתמטיקה ואסטרונומיה.
העמיד תלמידים רבים, בחוכמת התורה ובחוכמות חיצוניות (הרא"ם שלט גם בערבית וביוונית ונאמר עליו כי היה הראשון שגילה שיטה למציאת שורש ריבועי). בין התלמידים שהעמיד היו גם תלמידים קראים וזאת למורת רוחו של הרב משה אליהו קפשאלי, שהיה הסמכות התורנית העליונה באימפריה העות'מאנית באותה עת. בכך ובנושאים נוספים הגיע לעימות עם הרב קאפסלי. עם זאת, על אף הוראתו של הרב קולון (המהרי"ק) שלא לציית לרב קאפסלי בתפקידו כחכם באשי (תפקיד שכלל גם סמכויות לגבית כספים שונים מהיהודים עבור השולטן), נמנע הרא"ם בעצת רבו, הרב יהודה מינץ, מלהביע עמדה בסוגיה.
חכם באשי[1]
לאחר מות הרב משה אליהו קפשאלי ב-1495 מונה במקומו הרא"ם לחכם באשי, ולמעשה היה לחכם הבאשי האחרון. ביטל את החרמות שהוטלו על לימוד תורה לקראים ונימק את הדבר בכך שקנאת תלמידים תרבה חוכמה[2]. בסובלנותו היה הרא"ם יוצא מן הכלל בזמנו ומקומו. אבל למרות זה ביסס את איסור החיתון עם הקראים[3].
הרא"ם גילה יחס מקל להתרת עגונות מטעמי צניעות. הרא"ם קבע בדעת מיעוט כי גם לאחר חרם דרבנו גרשום, מקום בו יפקיד בעל את הגט והכתובה בידי בית הדין, יהיה פטור מתשלום דמי מזונות לאשתו. הלכת מיעוט זו אומנם לא אומצה על ידי מרבית הרבנים, אך אומצה בבתי המשפט לענייני משפחה, במקום בו קיים פירוד ארוך בין בני זוג, והאשה דוחה אפשרות חזרה לחיי משפחה, ראו למשל כאן.
הרא"ם התנגד בחריפות למנהגים שנתפסו בעיניו כגרועים ואמר כי "מנהג גרוע שאינו על פי העיקר, מנהג בטל הוא אצל כל אדם ואין מחייבים ללכת אחריו אף על גב דאתפשט אסוריה לכולא מתא (=אף על גב שהאיסור פשט בכל אותה העיר) ואף על גב דהוי גבי אסורא...". ועוד כתב "דאין כח המנהג יכול להתפשט על מי שאינו רוצה באותו מנהג בעל כרחו".
הרא"ם התפרסם בידענותו, ועסק הרבה בצרכי ציבור למרות חולשתו הגופנית, ועם מינויו לחכם באשי היה מיועצי השולטן באיזמיר, והיה לו מקום בדיואן עם הפטריארך והמופתי. בימיו התחילה כניסת המוני יהודים לטורקיה בעקבות גירוש ספרד, והרא"ם עשה מאמצים להקל על הבאים את כניסתם לארץ החדשה.
הרא"ם נפטר בגיל מופלג בקושטא בשנת 1526. חתנו, רבי משולם מוולטירה הביא לביטול הרבנות הראשית בתוגרמה (טורקיה) לאחר פטירתו. הראשון לציון רבי ניסים חיים משה מזרחי וישראל מאיר מזרחי מירושלים הם מצאצאיו של הרא"ם.
ספריו
- המזרחי - פירוש על פרש"י שעל התורה (ויניציא 1526, 1545) - ספר שבו העמיק לפרש את דברי רש"י, להגן עליהם מהשגות המפרשים האחרונים (ובמיוחד מהשגות הרמב"ן) אך גם לחלוק עליו במקומות רבים. הספר נחשב לאחד הפירושים המרכזיים לרש"י. הספר מביא למעשה את המקורות מהתלמוד ומהמדרש עליהם ביסס הרש"י את פירושו. תמציתו מופיעה בספר "שפתי חכמים" (עם פירושו של המהר"ל מפראג).
- מלאכת המספר - על חוכמת המספר החשבון והתשבורת וההנדסה (קושטא 1534) - מטרת ספר זה היא ללמד כל אדם את יסודות החשבון ואת ארבע פעולות החשבון: קיבוץ (חיבור), חיסור, הכאה (כפל) וחילוק, במספרים שלמים, בשברים ובשברי התכונה. את הספר הוציא לאור בנו של הרא"ם, ישראל, לאחר פטירתו. הספר כתוב עברית ותורגם ללטינית, התפרסם בחשיבותו ושימש כספר יסוד להוראת החשבון. בספר כלול גם פרק על לימודי השח, ראו כאן.
- תוספי סמ"ג (קושטא 1541) - חידושים בספר מצוות גדול.
- צורת הארץ - חיבור על צורת הארץ ותמונתה.
- שאלות ותשובות (קושטא 1546) - מאה שאלות ותשובות בשבתו על כס ההוראה.
- מים עמוקים (ויניציה 1647) - שאלות ותשובות חלק ב'.
- פסקים שפורסמו בספר בית יוסף לרבי יוסף קארו
ספרים שלא נדפסו
- באור על ספר אלמגיסטי - ספר על תנועת גרמי השמים - הספר לא נדפס אך קיים כתב יד בסנט פטרבורג.
- פירוש ליסודות של אוקלידס - הספר אבד.
לקריאה נוספת
- א' עובדיה, כתבים נבחרים כרך א, ירושלים תש"ב, עמ' 98-63.
- מ' פיליפ, חומש הרא"ם, ספר בראשית, פתח תקוה תשנ"ד, מבוא עמ' ה-כג.
קישורים חיצוניים
- "מזרחי, אליהו ב"ר אברהם", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 143, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד הלחמי, רבי אליהו מזרחי מקושטא, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה- אליהו מזרחי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אליה מזרחי, מזרחי על פירש"י, דפוס אמסטרדם, תעח
