מיכאל ששר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

מיכאל ששר (שרשבסקי) (5 בפברואר 1933 - 25 במאי 2006, ט' בשבט ה'תרצ"ג - כ"ז באייר ה'תשס"ו) היה עיתונאי ואיש הגות ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל ששר נולד בברלין בגרמניה לד"ר שמעון שרשבסקי ולאלפרידה לבית דוד, ובהיותו בן שנתיים עלתה משפחתו לארץ ישראל.

בשנות החמישים היה ששר שליח תנועת בני עקיבא בשווייץ ובאוסטריה, חבר בגרעין נח"ל בקיבוץ סעד, ובין ראשוני המבקרים ברוסיה הסובייטית שמעבר למסך הברזל. לאחר חזרתו לארץ עבד כעיתונאי והיה סגן עורך מוסף הארץ. שימש כדובר הממשל הצבאי ביהודה ושומרון בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, ומאוחר יותר היה עוזרו של שר הביטחון, משה דיין. בהמשך היה ששר כותב הנאומים והיועץ התקשורתי של נשיא המדינה, אפרים קציר[1], וכן קונסול ישראל בניו יורק.

ששר כתב ספרים רבים ובהם ספרי ראיונות עם אישים רבי השפעה על החברה הישראלית, ביניהם ישעיהו ליבוביץ שששר היה מקורבו וראה עצמו כתלמידו. חלק מספריו תורגמו לאנגלית, צרפתית, גרמנית, וצ'כית. חלק מספריו פורסמו בהוצאת הספרים שהקים - ”ששר”.

היה נשוי לאסתר[2], ובמשך השנים נולדו להם חמישה ילדים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]