מלחמת מלכי הצפון
| מערכה: התנחלות השבטים | ||||||||||
| מלחמה לפני | מלחמת מלכי הדרום | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | עמק יזרעאל, הגליל, ולבנון | |||||||||
| קואורדינטות |
32°42′13″N 35°12′50″E / 32.7036523°N 35.2139097°E | |||||||||
| עילה | נצחון הישראלים במלחמת מלכי הדרום | |||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||
| שינויים בטריטוריות | עם ישראל כובש את הגליל, עמק יזרעאל, ומישור החוף הצפוני | |||||||||
| ||||||||||
מלחמת מלכי הצפון היא סיפור מקראי על מלחמה בין עם ישראל והכנענים. המלחמה התרחשה בעמק יזרעאל, הגליל ולבנון, והיא המלחמה האחרונה המוזכרת בספר יהושע. תיאור הקרבות נמצא בפרק יא בספר.
מהלך המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתכנסות למלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות נצחון ישראל במלחמת מלכי הדרום, יבין מלך חצור גייס מלכים מצפון ארץ כנען - מלכי מדון, שימרון ואכשף, ועוד מלכי ממלכות קטנות ששמם לא נזכר - והם כינסו את צבאותיהם במקום בשם 'מי מרום' כדי להילחם בישראל.
במחנה ישראל, שר צבא ה' התגלה אל יהושע בן נון מנהיג העם, וציווה עליו שלא לפחד מצבא כנען, כי ה' יתן אותם בידו למחרת, ואז הוא יעקור את פרסות הסוסים וישרוף את מרכבותיהם.
מהלך המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבא ישראל הפתיע את האויב במי מרום, והם ברחו מזרחה אל צידון רבה, משרפות מים ובקעת מצפה. ישראל רדפו אחרי הכנענים והיכו בהם עד תום, כשהם עוקרים את פרסות הסוסים כמו שציווה ה'.
כיבוש ערי כנען
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שכל צבאות האויב חוסלו, צבא ישראל פנה לכבוש את ערי המדינה שהשתתפו במלחמה. הם הרגו את יבין, כבשו את עירו חצור ושרפו אותה. המקרא מציין שחצור היא העיר היחידה שנשרפה במהלך ההתנחלות.
לאחר שרפת חצור, צבא ישראל עבר לתפוס את שאר המלכים המשתתפים במלחמה וללכוד את עריהם. את הערים האלה יהושע לא שרף, ולאחר שכל תושביהם נהרגים שלל הערים נבזז. המלכים שהשתתפו במלחמה מוזכרים בשמותיהם בסיכום המלכים הנהרגים בפרק יב, יחד עם מלכי ערים אחרות בצפון הארץ - תענך, מגידו, קדש, יקנעם, דור, גויים ותרצה, מה שמראה שגם הם נהרגו במלחמה.
הגבול הצפוני של נחלות ישראל לאחר המלחמה מגיע עד בעל גד שבבקעת הלבנון תחת הר חרמון.
זיהוי אתר הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזיהוי של "מי מרום", שבו נאסף הצבא הכנעני, איננו ברור. הדעה הרווחת מצביעה על הכפר מארון א-ראס, שבקרבתו מצויים מעיינות רבים ובשמו נשתמר אולי השם "מרום".[1]
בשל התיאור של השימוש הבולט במרכבות במהלך הקרב והאופי ההררי של סביבת מארון א-ראס שאינו מתאים לתמרוני מרכבות, הציע החוקר יצחק מייטליס לזהות את מי מרום באזור אגם החולה השוכן בעמק, ועל יד הר מירון.
מסורת שיעית על אתר הקרב השתמרה בשמו של הכפר נבי יושע (=הנביא יהושע), השוכן ליד המושב רמות נפתלי.
המלחמה בפרשנות ובמחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יבין מלך חצור
במהלך תיאור המלחמה, המקרא מציין שיהושע וצבא ישראל שרפו את העיר חצור עד היסוד והרגו את יבין מלכה. בספר שופטים, לעומת זאת, מוזכר "יבין מלך כנען אשר מלך בחצור" ששיעבד את ישראל במשך עשרים שנה עד מלחמת סיסרא שבה צבאו הושמד.
בקרב הפרשנים וחוקרי המקרא קיימות כמה גישות ליחס בין האזכורים הללו, כאשר הסברות נעות בין שני מלכים משושלת אחת ששרדה את חורבן העיר, מלחמה ארוכה ומתמשכת שתחילתה ביהושע וסופה בשופטים, הקדמת מלחמת סיסרא למלחמה מי מרום, או העמדת אחד הסיפורים על דיאכרוניזם השואב השראה מהסיפור השני.
אזכורים אחרים במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב עקיבא ויתקין והרב נתן ארונס טענו שמקורו הקדום של מזמור סח בתהילים הוא במזמור המתאר את המלחמה במי מרום. המזמור, המספר על גשם פלאי שמשמש ככלי נשק, שופך אור, לטענתם, על הדרך שבה ניצח חיל הרגלים הישראלי את המרכבות של צבא מלכי הצפון.[2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ספר יהושע | ||
|---|---|---|
| הכניסה לארץ | שליחת המרגלים ליריחו • מעבר הירדן • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך | |
| כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מעשה עכן ולכידתו • כיבוש העי • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
| חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט יהודה (רשימת ערי יהודה) • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט דן • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט גד • נחלת שבט אשר • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט בנימין • ערי הלויים • ערי המקלט | |
| סיום ספר יהושע | מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם | |
| דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה | |