לדלג לתוכן

מלחמת מלכי הצפון

מלחמת מלכי הצפון
מערכה: התנחלות השבטים
מלחמה לפני מלחמת מלכי הדרום
מקום עמק יזרעאל, הגליל, ולבנון
קואורדינטות
32°42′13″N 35°12′50″E / 32.7036523°N 35.2139097°E / 32.7036523; 35.2139097 
עילה נצחון הישראלים במלחמת מלכי הדרום
תוצאה ניצחון ישראלי
שינויים בטריטוריות עם ישראל כובש את הגליל, עמק יזרעאל, ומישור החוף הצפוני
הצדדים הלוחמים

ממלכת חצור
ממלכת מדון
ממלכת שימרון
ממלכת אכשף
ערי ממלכה קטנות בצפון הארץ

מפקדים

יבין מלך חצור
יובב מלך מדון
מלך שימרון
מלך אכשף

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלחמת מלכי הצפון היא סיפור מקראי על מלחמה בין עם ישראל והכנענים. המלחמה התרחשה בעמק יזרעאל, הגליל ולבנון, והיא המלחמה האחרונה המוזכרת בספר יהושע. תיאור הקרבות נמצא בפרק יא בספר.

מהלך המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתכנסות למלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מי מרום במפה מהמאה ה-17

בעקבות נצחון ישראל במלחמת מלכי הדרום, יבין מלך חצור גייס מלכים מצפון ארץ כנען - מלכי מדון, שימרון ואכשף, ועוד מלכי ממלכות קטנות ששמם לא נזכר - והם כינסו את צבאותיהם במקום בשם 'מי מרום' כדי להילחם בישראל.

במחנה ישראל, שר צבא ה' התגלה אל יהושע בן נון מנהיג העם, וציווה עליו שלא לפחד מצבא כנען, כי ה' יתן אותם בידו למחרת, ואז הוא יעקור את פרסות הסוסים וישרוף את מרכבותיהם.

מהלך המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא ישראל הפתיע את האויב במי מרום, והם ברחו מזרחה אל צידון רבה, משרפות מים ובקעת מצפה. ישראל רדפו אחרי הכנענים והיכו בהם עד תום, כשהם עוקרים את פרסות הסוסים כמו שציווה ה'.

כיבוש ערי כנען

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שכל צבאות האויב חוסלו, צבא ישראל פנה לכבוש את ערי המדינה שהשתתפו במלחמה. הם הרגו את יבין, כבשו את עירו חצור ושרפו אותה. המקרא מציין שחצור היא העיר היחידה שנשרפה במהלך ההתנחלות.

לאחר שרפת חצור, צבא ישראל עבר לתפוס את שאר המלכים המשתתפים במלחמה וללכוד את עריהם. את הערים האלה יהושע לא שרף, ולאחר שכל תושביהם נהרגים שלל הערים נבזז. המלכים שהשתתפו במלחמה מוזכרים בשמותיהם בסיכום המלכים הנהרגים בפרק יב, יחד עם מלכי ערים אחרות בצפון הארץ - תענך, מגידו, קדש, יקנעם, דור, גויים ותרצה, מה שמראה שגם הם נהרגו במלחמה.

הגבול הצפוני של נחלות ישראל לאחר המלחמה מגיע עד בעל גד שבבקעת הלבנון תחת הר חרמון.

זיהוי אתר הקרב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזיהוי של "מי מרום", שבו נאסף הצבא הכנעני, איננו ברור. הדעה הרווחת מצביעה על הכפר מארון א-ראס, שבקרבתו מצויים מעיינות רבים ובשמו נשתמר אולי השם "מרום".[1]

בשל התיאור של השימוש הבולט במרכבות במהלך הקרב והאופי ההררי של סביבת מארון א-ראס שאינו מתאים לתמרוני מרכבות, הציע החוקר יצחק מייטליס לזהות את מי מרום באזור אגם החולה השוכן בעמק, ועל יד הר מירון.

מסורת שיעית על אתר הקרב השתמרה בשמו של הכפר נבי יושע (=הנביא יהושע), השוכן ליד המושב רמות נפתלי.

המלחמה בפרשנות ובמחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יבין מלך חצור

במהלך תיאור המלחמה, המקרא מציין שיהושע וצבא ישראל שרפו את העיר חצור עד היסוד והרגו את יבין מלכה. בספר שופטים, לעומת זאת, מוזכר "יבין מלך כנען אשר מלך בחצור" ששיעבד את ישראל במשך עשרים שנה עד מלחמת סיסרא שבה צבאו הושמד.

בקרב הפרשנים וחוקרי המקרא קיימות כמה גישות ליחס בין האזכורים הללו, כאשר הסברות נעות בין שני מלכים משושלת אחת ששרדה את חורבן העיר, מלחמה ארוכה ומתמשכת שתחילתה ביהושע וסופה בשופטים, הקדמת מלחמת סיסרא למלחמה מי מרום, או העמדת אחד הסיפורים על דיאכרוניזם השואב השראה מהסיפור השני.

אזכורים אחרים במקרא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עקיבא ויתקין והרב נתן ארונס טענו שמקורו הקדום של מזמור סח בתהילים הוא במזמור המתאר את המלחמה במי מרום. המזמור, המספר על גשם פלאי שמשמש ככלי נשק, שופך אור, לטענתם, על הדרך שבה ניצח חיל הרגלים הישראלי את המרכבות של צבא מלכי הצפון.[2]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ John Garstang, The Foundation of Bible History: Joshua, Judges. London: Constable & Co. 1931, pp. 192-197
  2. ^ ע. ויתקין ונ. ארונס, מה שלא סיפרה לי הגננת (הסכת)