יבין מלך חצור
יבין מלך חצור (או יבין מלך כנען) הוא מלך כנעני שנזכר במקרא בשני אירועים: במלחמת ימי מרום (מלחמת מלכי הצפון) (ספר יהושע, פרק י"א) ובמלחמת סיסרא (ספר שופטים, פרק ד'). לפי דעה אחרת, בשני האירועים מדובר בשני מלכים שונים שנקראו שניהם בשם "יבין", או שכונו כך על שם שושלתם המשותפת.
מלחמת מי מרום[עריכת קוד מקור | עריכה]
יבין מלך חצור נזכר לראשונה במקרא בימי כיבוש יהושע בן נון את ארץ ישראל (ספר יהושע, פרק י"א). לפי המקרא, שמע יבין, מלך חצור, שיהושע מתכוון לתקוף אותו ושמע גם על ניצחונותיו האחרים, ולכן הוא החליט לצאת למלחמה נגדו, וצירף לצבאו את צבאות יובב מלך מדון (מדון היא עיר כנענית קדומה, המזוהה כיום עם חורבת מדין שמצפון לטבריה), צבאות מלך אכשף (עיר ממלכה כנענית קדומה) וצבאות מלך שימרון. הוא צירף לצבאו גם את צבאות מלכי הכנעני, האמורי, החיתי, הפריזי והיבוסי. הצבא המאוחד התקדם למי מרום (מעיין העיר מרום - עיר כנענית קדומה בגליל העליון). הם חנו שם והתכוננו למלחמה בצבא ישראל.
צבא ישראל הצליח לנצח את יבין וצבאו. הם באו בהפתעה למחנה יבין, ושם הם התנפלו על החיילים הכנעניים, והחלו להרוג אותם. הם רדפו אחרי צבא יבין עד לצידון (עיר נמל פיניקית מפורסמת), ועד להרי הלבנון החלק הצפוני של בקעת הלבנון.
לאחר המלחמה, חזר יהושע מרדיפתו אחרי מחנות הצבא הכנעני לחצור, ולכד את העיר. מלך חצור נמלט משדה המערכה אל חומות עירו ויהושע הצליח ללכוד אף אותו. יהושע וצבאו הרגו את כל תושבי חצור, ולאחר ההרג הרב הם אף שורפו את העיר. לאחר כיבוש חצור, המשיך יהושע לשאר ערי הממלכה שעזרו ליבין מלך חצור, והרג בתושבי הערים גם. אך הפעם לא שרף את הערים.
מלחמת סיסרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבא ממלכת בית יבין היה גדול יחסית לשאר הארצות שהיו באזור, ועלה בהרבה על זה של עם ישראל. לפי התנ"ך היו לו 900 רכבי ברזל (ספר שופטים, פרק ד'). לצבא ישראל לא היו מרכבות בתקופה הזאת. בנוסף לכך, צבאו היה מאומן, ואילו צבא ישראל הורכב ממיליציות איכרים לא מאומנות.
הסיבה למלחמה הייתה בגין מלך יבין אשר שלט ביד רמה על בני ישראל וצר עליהם.
ברק בן אבינועם ערך את צבאו שכלל לפי המקרא 10,000 איש (משבטי זבולון, נפתלי, יששכר, בנימין, אפרים ומנשה), והתכונן לקרב בהר תבור. לעומתו, התכונן סיסרא עם צבאו כשבעה קילומטר ממערב להר תבור, ליד אחד מיובלי נחל הקישון. לסיסרא הייתה בעיה בקרב זה, משום שהוא לא יכול לעלות על ההר, למרות צבאו המאורגן והחזק כי המרכבות לא יכולות להלחם על קרקע משופעת. ברק פיצל את צבאו כך שחלק מהשבטים התכוננו למתקפת פתע, וחלק מהם התארגנו לתקיפה מכל הצדדים, ואף שילב תכסיס של מנוסה מדומה. התוכניות נודעו כנראה לסיסרא - מפקד הצבא הכנעני, והוא ארגן את צבאו בהתאם.
אדמת המובלעת של עמק יזרעאל הייתה טובה למלחמה בקיץ, וקרב זה התחולל בקיץ. לפי המסופר בתנ"ך עוד לפני שהתחיל צבא ישראל את התקפתו, הפסיד יבין מלך כנען וצבאו במלחמה, ושורות צבאו נהרסו והושמדו. הסבר מקובל לכך, הנסמך על רמזים אפשריים בשירת דבורה, הוא שההפסד נבע מסערת קיץ שהתחוללה בסביבות הר תבור (בדומה לזאת שהייתה בשנת 1963), ולכן סיסרא וצבאו היו צפויים לקשיים בהפעלת המרכבות. כנגד הסבר זה הועלתה הטענה שאדמה בוצית מקשה בה במידה גם על הפעלת צבא רגלי כך שצבא ישראל היה צפוי להיתקל בקשיים דומים לאלה של צבא יבין. יוסף בן מתתיהו כתב שהגשם ירד מצידם האחורי של צבאו של ברק, והפריע יותר לצבאו של סיסרא, שירד בפניהם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסודות של חצור, באתר סנונית
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל |  |
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • יותם בן גדעון • אבימלך בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • יואל ואביה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |
