יבין מלך חצור

יבין מלך חצור (או יבין מלך כנען) הוא מלך כנעני שנזכר במקרא בשני אירועים: מלחמת מלכי הצפון (ספר יהושע, פרק י"א) ובמלחמת סיסרא (ספר שופטים, פרק ד'). לפי דעה אחרת, בשני האירועים מדובר בשני מלכים שונים שנקראו שניהם בשם "יבין", או שכונו כך על שם שושלתם המשותפת.

מלחמת מי מרום

יבין מלך חצור נזכר לראשונה במקרא בימי כיבוש יהושע בן נון את ארץ ישראל (ספר יהושע, פרק י"א). לפי המקרא, שמע יבין, מלך חצור, שיהושע מתכוון לתקוף אותו ושמע גם על ניצחונותיו האחרים, ולכן הוא החליט לצאת למלחמה נגדו, וצירף לצבאו את צבאות יובב מלך מדון (מדון היא עיר כנענית קדומה, המזוהה כיום עם חורבת מדין שמצפון לטבריה), צבאות מלך אכשף (עיר ממלכה כנענית קדומה) וצבאות מלך שימרון. הוא צירף לצבאו גם את צבאות מלכי הכנעני, האמורי, החיתי, הפריזי והיבוסי. הצבא המאוחד התקדם למי מרום (מעיין העיר מרום - עיר כנענית קדומה בגליל העליון). הם חנו שם והתכוננו למלחמה בצבא ישראל.

צבא ישראל הצליח לנצח את יבין וצבאו. הם באו בהפתעה למחנה יבין, ושם הם התנפלו על החיילים הכנעניים, והחלו להרוג אותם. הם רדפו אחרי צבא יבין עד לצידון (עיר נמל פיניקית מפורסמת), ועד להרי הלבנון החלק הצפוני של בקעת הלבנון.

לאחר המלחמה, חזר יהושע מרדיפתו אחרי מחנות הצבא הכנעני לחצור, ולכד את העיר. מלך חצור נמלט משדה המערכה אל חומות עירו ויהושע הצליח ללכוד אף אותו. יהושע וצבאו הרגו את כל תושבי חצור, ולאחר ההרג הרב הם אף שורפו את העיר. לאחר כיבוש חצור, המשיך יהושע לשאר ערי הממלכה שעזרו ליבין מלך חצור, והרג בתושבי הערים גם. אך הפעם לא שרף את הערים.

מלחמת סיסרא

ערך מורחב – מלחמת סיסרא

צבא ממלכת בית יבין היה גדול יחסית לשאר הארצות שהיו באזור, ועלה בהרבה על זה של עם ישראל. לפי התנ"ך היו לו 900 רכבי ברזל (ספר שופטים, פרק ד'). לצבא ישראל לא היו מרכבות בתקופה הזאת. בנוסף לכך, צבאו היה מאומן, ואילו צבא ישראל הורכב ממיליציות איכרים לא מאומנות.

הסיבה למלחמה הייתה בגין מלך יבין אשר שלט ביד רמה על בני ישראל וצר עליהם.

ברק בן אבינועם ערך את צבאו שכלל לפי המקרא 10,000 איש (משבטי זבולון, נפתלי, יששכר, בנימין, אפרים ומנשה), והתכונן לקרב בהר תבור. לעומתו, התכונן סיסרא עם צבאו כשבעה קילומטר ממערב להר תבור, ליד אחד מיובלי נחל הקישון. לסיסרא הייתה בעיה בקרב זה, משום שהוא לא יכול לעלות על ההר, למרות צבאו המאורגן והחזק כי המרכבות לא יכולות להילחם על קרקע משופעת. ברק פיצל את צבאו כך שחלק מהשבטים התכוננו למתקפת פתע, וחלק מהם התארגנו לתקיפה מכל הצדדים, ואף שילב תכסיס של מנוסה מדומה. התוכניות נודעו כנראה לסיסרא - מפקד הצבא הכנעני, והוא ארגן את צבאו בהתאם.

אדמת המובלעת של עמק יזרעאל הייתה טובה למלחמה בקיץ, וקרב זה התחולל בקיץ. לפי המסופר בתנ"ך עוד לפני שהתחיל צבא ישראל את התקפתו, הפסיד יבין מלך כנען וצבאו במלחמה, ושורות צבאו נהרסו והושמדו. הסבר מקובל לכך, הנסמך על רמזים אפשריים בשירת דבורה, הוא שההפסד נבע מסערת קיץ שהתחוללה בסביבות הר תבור (בדומה לזאת שהייתה בשנת 1963), ולכן סיסרא וצבאו היו צפויים לקשיים בהפעלת המרכבות. כנגד הסבר זה הועלתה הטענה שאדמה בוצית מקשה בה במידה גם על הפעלת צבא רגלי כך שצבא ישראל היה צפוי להיתקל בקשיים דומים לאלה של צבא יבין. יוסף בן מתתיהו כתב שהגשם ירד מצידם האחורי של צבאו של ברק, והפריע יותר לצבאו של סיסרא, שירד בפניהם.

קישורים חיצוניים

• הסודות של חצור, באתר סנונית