פגישת יהושע עם המלאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פגישת יהושע עם המלאך היא פגישה שהתקיימה בליל ט"ז בניסן ב'תפ"ח[1] בגבול יריחו שבארץ כנען[2]. במדרשי חז"ל, כאשר מובא הביטוי שר צבא ה' (שהוא הכינוי שכינה את עצמו המלאך) הוא מוזכר בסמוך למלאך מטטרון, ולעתים גם למלאך מיכאל, שהוא שמו המקראי של מטטרון[3].

תוכן הפגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר יהושע מתאר את המפגש בקצרה: "(יג) וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ:(יד) וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהֹוָה עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ:(טו) וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן:". מכיוון שהפגישה אינה מפורטת כל כך בכתוב, חז"ל מפרשים אותה בשתי שיטות: שיטת רבי אבא בר פפא[4] ושיטת רבי חנינא בר יצחק[5].

שיטת רבי אבא בר פפא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי שיטה זו, המלאך בא כדי להחריב את העולם[1]. יהושע בן נון ראה את המלאך ופקד עליו לומר האם הוא מהכנענים או מבני ישראל, אך המלאך ענה: "לא, כי אני שר צבא ה'" ושהוא רוצה להחריב את העולם כי אתמול עם ישראל ביטלו קרבן תמיד של בין הערביים והיום ביטלו תורה. יהושע נפל על פניו מיראה, שהרי לא מוציאים שם ה' לבטלה[6]. יהושע שאל בגלל איזה מקרה בא והמלאך ענה "עתה באתי", כלומר, המלאך בא בגלל ביטול התורה. בנוסף, ציווה על יהושע להוריד את נעליו לאות אבל על ביטול התורה[1].

שיטת רבי חנינא בר יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי שיטה זו, המלאך בא כדי להנחיל לעם ישראל את הארץ[7]. יהושע ראה את המלאך ופקד עליו לומר האם הוא מהכנענים או מבני ישראל, אך המלאך ענה: "לא, כי אני שר צבא ה'", כלומר, שבכל מקום שבו המלאך נמצא, הקב"ה נמצא, והוסיף: "עתה באתי", כלומר, לאחר שמשה דחה את ליוי המלאך שנכפה לאחר חטא העגל כתחליף לליווי ה', חוזר המלאך אל יהושע ומציע את שרותיו. יהושע נפל על פניו כאות לקבלת מרותו של המלאך[7]. בנוסף, ציווה על יהושע להוריד את נעליו מפאת קדושת המקום, שהרי, כפי שאמר המלאך קודם לכן, ה' נמצא במקום שבו נמצא המלאך.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אליהו רבה יח ד"ה פעם אחת הייתי
  2. ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוק י"ג
  3. ^ למשל, פרקי היכלות לט ב
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ג, עמוד ב'
  5. ^ בראשית רבה צז ג
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א'
  7. ^ 7.0 7.1 מדרש תנחומא משפטים י