אדני צדק
אֲדֹנִי צֶדֶק דמות מקראית, מלך ירושלים בזמן כיבוש הארץ על ידי יהושע, שמו נזכר בספר יהושע, פרק י', פסוק א':
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, כִּי-לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ--כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, כֵּן-עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ; וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן, אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ, בְּקִרְבָּם
כאשר נודע לאדני צדק כי הערים העי ויריחו נפלו בידי הצבא הישראלי ותושבי גבעון נכנעו, כרת אדני צדק ברית עם מלכי חברון, ירמות, לכיש ועגלון והכריז מלחמה על הגבעונים. לדעת יהודה אליצור, כוונת המלכים הייתה להילחם נגד הגבעונים אותם ראו כבוגדים ולא נגד ישראל.[1]
יהושע נחלץ לעזרת הגבעונים ונלחם בחמשת המלכים. המלכים ברחו והסתתרו במערה ליד מקדה. יהושע קרא לשרי הצבא להניח את רגליהם על צווארי המלכים, ולאחר מכן הכה אותם למוות,[2] וגופותיהם נתלו על עצים.
הסבר שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של אדני צדק הוא שם תאופורי. פירוש השם אדני צדק הוא: (האל) צדק אדון. האל צדק ידוע כאל פיניקי ונזכר גם בכתבי פילון איש גבל.[3]
בנוסח תרגום השבעים שמו של אדני צדק הוא אדני בזק. אולם ככל הנראה מדובר בטעות;[4][5] כי תיאור המאורעות אצל שני האישים אינו עולה בקנה אחד.[6]
יש חוקרים הסוברים כי השם אדוני צדק הוא שם כללי למלכי ירושלים וזאת גם לדעת רד"ק שטען כי ”כל מלכי ירושלים היו נקראים בזמן ההוא, אדוני צדק או מלכי צדק”.[7][6] לפי מדרש בראשית רבה, צדק הוא שם לירושלים.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאיר זקוביץ, המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים . אתר מקראנט.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ יהודה אליצור עיונים בספר יהושע: דיוני החוג למקרא בבית דוד בן-גוריון, ירושלים, קריית ספר, 1960, עמ' 3.
- ↑ יהודה קיל, דעת מקרא, כרך י' – יהושע, פרק י', פסוק כ"ו, ירושלים תשנ"ד, עמ' ע"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ יאיר זקוביץ, עולם התנ"ך יהושע, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 95.
- ↑ יהושע גוטמן, ערך "אדני צדק", אינצקלופדיה מקראית, כרך א, ירושלים: מוסד ביאליק, 1950, עמ' 113-114
- ↑ דוד נ. פרידמן, The Anchor Bible Dictionary, ניו יורק, 1992, עמ' 75, ISBN 978-0-3851-9351-1
- 1 2 דב קמחי, אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, עמ' 39, באתר אוצר החכמה
- ↑ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל : יהושע, ירושלים, מאגנס, 1995, עמ' 158.
- ↑ בראשית רבה, פרשה מ"ג, פסקה ו'
| ספר יהושע | ||
|---|---|---|
| הכניסה לארץ | שליחת המרגלים ליריחו • מעבר הירדן • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך | |
| כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מעשה עכן ולכידתו • כיבוש העי • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
| חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט יהודה (רשימת ערי יהודה) • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט דן • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט גד • נחלת שבט אשר • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט בנימין • ערי הלויים • ערי המקלט | |
| סיום ספר יהושע | מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם | |
| דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה | |