מנחם ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם ברגר
ברגר, אפריל 1987
ברגר, אפריל 1987
לידה 18 בינואר 1922
לודז', פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במאי 2002 (בגיל 80)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1935
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק
השכלה הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק עורך דין, שופט צבאי
יו"ר לשכת עורכי הדין ה־5
18 ביוני 1985–מרץ 1987
(כשנה ו־36 שבועות)
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנחם ברגר ("אשר") (18 בינואר 1922 - 20 במאי 2002) היה עורך דין ישראלי בכיר, מומחה במשפט אזרחי, שכיהן כראש לשכת עורכי הדין בין השנים 1985 ל-1987.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגר כאב בית המשפט צבאי בעזה בעת משפטה של אחות פלסטינית מעזה בגין פעילות טרור, אוקטובר 1969

מנחם ברגר נולד בלודז' שבפולין ב-18 בינואר 1922 לחוה ושלמה ברגר, איש תנועת החרות ולו אחות, מרים ברגר (לאחר נישואיה, פישר).[1][2][3] בשנת 1935 עלה לארץ ישראל ביחד עם משפחתו והם התיישבו ברמת גן.[1][4][5] ברגר התגייס לאצ"ל.[1] בשנת 1940 הלך בעקבות אברהם שטרן ("יאיר") והצטרף למחתרת הלח"י שם היה חניך בקורס מפקדים, בהמשך שימש כסגן מפקד קורס מפקדים ולאחר מכן, מפקד פלוגה תחת פיקודם של יריב הרן ואהרן צוקרמן. השתתף בפעולות רכש. הוא נחטף ועונה על ידי ההגנה כחלק מפעילותה נגד הלח"י והוסגר לידי הבריטים. הבריטים אסרו אותו לצד לוחמי מחתרות נוספים וביניהם חבריו, יעקב מרידור, מאיר שמגר ושמואל תמיר ביפו, כלא עכו, מחנה המעצר מזרעה ומחנה המעצר בלטרון עד לגירושם כחלק מהשילוח הראשון של גולי האצ"ל והלח"י לאריתריאה. הוא הוחזק במחנה סמבל שליד אסמרה, בירת אריתריאה, קרתגו שבמדבר סודאן וגילגיל שבקניה, השוכנת צפונית לניירובי. חודשיים לאחר קום המדינה ב-12 ביולי 1948 הושב ארצה ביחד עם שאר הגולים והתגייס לצה"ל.[1] הוא החל ללמוד משפטים בפקולטה למשפטים החדשה שנפתחה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1949 וסיים בשנת 1954 את מחזור א' של הפקולטה.[6] החל משנת 1968 שימש כאב בית המשפט הצבאי בעזה בדרגת רב-סרן ובשנת 1980 בבית המשפט הצבאי בשכם.[7][8][9][10][11] השתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף.[1] כל העת שימש כעורך דין במשרדו בשדרות רוטשילד בתל אביב.[12][13][14][15]

מ-24 באפריל 1979 ועד שנת 1983 שימש כממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין אמנון גולדנברג ומאוקטובר 1981 כחבר הוועדה לבחירת שופטים כנציג לשכת עורכי הדין במקומו של עו"ד יצחק טוניק.[16][17] בשנת 1982 מונה על ידי שרי התחבורה והאוצר לעמוד בראש דירקטוריון סאן דור של אל על שהייתה חברה ממשלתית טרם הפרטתה ב-2003.[18] בבחירות שנערכו לראשות לשכת עורכי הדין ב-23 בפברואר 1983 התמודד ברגר מטעם סיעת "המקצוע החופשי" המזוהה עם תנועת החרות בלשכת עורכי הדין אך הפסיד למועמד דוד ליבאי.[19][20][21] בבחירות שנערכו בשנת 1985 ניצח וב-18 ביוני 1985 החליף רשמית את ליבאי שפרש בשל ריצה לכנסת מטעם המערך בתור ראש לשכת עורכי הדין (ליבאי פרש בנובמבר 1984 עם הקדמת הבחירות וברגר שימש כממלא מקומו).[22][23][24] ברגר שימש בנוסף כאיש חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית וכחבר בוועדת הבחירה של שופטים צבאיים.[25] בבחירות שנערכו לראשות הלשכה ב-9 במרץ 1987 הפסיד ברגר ברוב גדול של כ-1,000 קולות לעורך הדין, יעקב רובין שהחליפו בתפקיד.[26] הייתה זו הפעם הראשונה בה ראש לשכה מכהן מתמודד פעם נוספת לתפקיד ומפסיד.[27] לאחר סיום כהונתו בלשכת עורכי הדין ב-1987 המשיך לכהן כיושב ראש מועצת המנהלים של סאן דור ומונה ביוני ליו"ר העמותה החדשה "אגודת ידידי המועצה הלאומית למניעת תאונות" שייסדו עורכי דין ומשפטנים בכירים וביניהם השופט דב לוין עו"ד יוסף לפיד וחברי הכנסת דב בן מאיר ותמר אשל במטרה לגייס משאבים למען הגברת פעילותה של המועצה למניעת תאונות דרכים.[28][29][30] בינואר 1987 מונה לאחד מ-11 חברי דירקטוריון בנק לאומי (כאחד משני נציגי הציבור לצד פרופסור שמעון שטרית בדירקטוריון זה) לאחר שהדירקטוריון הקודם התפטר בעקבות פרשת הפיצויים של יושב ראש מועצת המנהלים של בנק לאומי היוצא ארנסט יפת.[31][32] בסוף 1988 סיים את כהונתו שלוותה ביחסים מתוחים עם נגיד בנק ישראל, מיכאל ברונו ונציג הציבור השני שמעון שטרית יחד עם שאר חברי הדירקטוריון.[33][34]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגורר בתל אביב.[35] הוא נישא לרחל (לבית ברכט, נפטרה ב-2012) ב-25 במאי 1950 ולהם שלושה ילדים, צחי, אמיר וענת.[36][37][38][39] ברגר נפטר ב-20 במאי 2002 והובא למנוחות למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.[1][40]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנחם ברגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 ברגר מנחם – "אשר", אתר העמותה להנצחת מורשת לח״י
  2. ^ איחולים, לחברנו מר שלמה ברגר ורעייתו, חרות, 2 במאי 1950
  3. ^ מדור מודעות אבל, חוה ברגר, מעריב, 12 בדצמבר 1974
  4. ^ הודעות אישיות - לתל אביב והסביבה, מנחם ברגר, הארץ, 13 במרץ 1947
  5. ^ איחולים, לידידנו, חיים ברכט ורעייתו, שלמה ברגר ורעייתו, חרות, 29 במאי 1950
  6. ^ חיים ברכט, מנחם ברגר, ברכת שנה טובה ומבורכת, הארץ, 14 בספטמבר 1958
  7. ^ כתב הצפה, 5 שנות מאסר על החזקת נשק ברצועה, הצופה, 15 בנובמבר 1968
  8. ^ כתב מעריב, מאסר למבריח חשיש, מעריב, 11 בנובמבר 1968
  9. ^ שלושה חודשי מאסר לאחות מנוסיריאט, על המשמר, 8 באוקטובר 1969
  10. ^ כתב מעריב, מאסר עולם - למי שהיה מפקד "פתח" ברצועה, מעריב, 15 באוקטובר 1971
  11. ^ עמוס לבב, מאסר 15 שנה ל-2 מחבלים שהניחו פצצה בנתניה, מעריב, 24 באפריל 1980
  12. ^ היהלומן מיכאלוביץ יחזור ארצה, על המשמר, 28 באוקטובר 1964
  13. ^ כתב מעריב, התייר הבלגי החשוד בגניבת יהלומים - נעצר עד גמר ההליכים, מעריב, 22 בנובמבר 1971
  14. ^ שאול הון, תושב עזה תובע את "אגד" בבימ"ש בתל-אביב, מעריב, 12 בפברואר 1973
  15. ^ מודעות, למכירה חצי חנות בתל-אביב, מעריב, 10 במאי 1978
  16. ^ כתב מעריב, נקבעה רוטציה בכהונת יו"ר מועצת עורכי הדין, מעריב, 25 באפריל 1979
  17. ^ סופר דבר, עו"ד ברגר נבחר לוועדה למינוי שופטים, דבר, 9 באוקטובר 1981
  18. ^ כתב מעריב, המנכ"ל שבא מ"אל על", מעריב, 30 באוגוסט 1987
  19. ^ דוד פרל, אוריינטציה ימנית, חדשות, ‏9 במרץ 1987
  20. ^ איה אורנשטיין, ליבאי, ברגר ובך דרור מתמודדים על תפקיד ראש לשכת עורכי־הדין, מעריב, 5 בינואר 1983
  21. ^ אלעזר לוין, רסיסי בל"ל, חדשות, ‏27 בספטמבר 1988
  22. ^ ברוך מאירי, היועץ המשפטי לממשלה זמיר: כפסע בין החלפת שלטון החוק בשלטון הרחוב, מעריב, 19 ביוני 1985
  23. ^ כתב מעריב, ראשי ועדות בלשכת התיאום, מעריב, 20 בנובמבר 1984
  24. ^ איה אורנשטיין, ליבאי מתפטר מראשות לשכת עורכי-הדין, מעריב, 25 בנובמבר 1984
  25. ^ משה פרל, ברגר היה באצ״ל, חדשות, ‏9 במרץ 1987
  26. ^ עתי"ם, תוצאות סופיות של הבחירות ללשכת עוה"ד, חדשות, ‏11 במרץ 1987
  27. ^ איה אורנשטיין, המהפך בלשכה: עורכי הדין אמרו "לא" למפלגות הגדולות, מעריב, 11 במרץ 1987
  28. ^ דן ארקין, 3 מיליון דולר הרוויחה חברת סאן דור ב-86/7, מעריב, 27 ביולי 1987
  29. ^ דן ארקין, ב-9 החודשים האחרונים של 1987 היו הכנסות סאן דור 14.6 מיליון ד', מעריב, 26 באפריל 1988
  30. ^ צחי נגה, השופט דב לוין בעמותה למלחמה בתאונות, חדשות, ‏30 ביוני 1987
  31. ^ דוד ליפקין, בדירקטוריון החדש של בל"ל בולט היצוג המפלגתי, מעריב, 25 בינואר 1987
  32. ^ אלעזר לוין, כמעט בלתי אפשרי להזיז אותם, חדשות, ‏15 בספטמבר 1988
  33. ^ אלעזר לוין, "4 פעמים דחה הדירקטוריון הצעתי לתבוע את המנהלים לשעבר", חדשות, ‏9 באוקטובר 1988
  34. ^ אלעזר לוין, ברגר מהדירקטוריון: שטרית היה חייב ללכת כי הוציא כביסה מלוכלכת החוצה, חדשות, ‏22 בספטמבר 1988
  35. ^ מנחם ברגר, הרוב הדומם משמיע קולו, מעריב, 1 בספטמבר 1978
  36. ^ הודעות נישואים, רחל ברכט, מנחם ברגר נשואים, הארץ, 26 במאי 1950
  37. ^ מדור מודעות אבל, ר' חיים ברכט ז"ל, מעריב, 18 במאי 1969
  38. ^ איחולים, מזל טוב וברכותינו הלבביות להולדת הנכד והבן, הבוקר, 10 במרץ 1955
  39. ^ רחל ברכט ברגר ז"ל | בית עלמין נחלת יצחק, הארץ, חברה קדישא, ידיעות אחרונות, לשכת עורכי הדין | 23.04.12, מודעות אבל, ‏2012-04-23
  40. ^ מנחם ברגר ז"ל, gravez.me