נולד וגדל בחיפה כבן בכור להורים שעלו מפולין ב-1936. אביו בנה מפעל לציוד בניין במפרץ חיפה. על ילדותו סיפר:
גדלתי בחיפה של פועלים, מלאה חביבות ונעימות... חיפה שהייתה מלאה אהבת אדם, ואנשי עמל. החבורות סביבנו היו חבורות אנשי השמאל שבתוכם צמחה התנועה הקיצונית "מצפן". הייתי נער יחף, מגודל שיער. נמשכתי לשירה, ובגיל 16, בתחנת אוטובוס בחיפה, כתבתי את השיר הראשון שלי: "השלמות אינה ניתנת בך, אלא אם כן היית נוהג עצמך ללא עימות בין הפנים והחוץ"... באותו יום התחיל אצלי החיפוש אחר השלמות. זה היה תהליך של חיפוש פנימי. הרגשתי שהשלמות נמצאת בספרות ובשירה של תרבות המערב. נהגתי להתנזר מחברת בני אדם. העדפתי את נוכחותם של ספרים. ניטשה, אפלטון, וספרי הסופר הגרמני הרמן הסה הנעימו את חברתי. סגדתי לתרבות המערב וחשבתי ששם אמצא את השלמות. באותם ימים התחיל הטרנד של הביטלס וילדי הפרחים. הפכתי לנער פרחים סוגד לאינדיבידואל, ושונא את העדריות, ההמוניות, והשפלות החברתית"
בשנת ה'תשס"ד, במסגרת תחרות פרסים בנושא "עיבוד דרמטי לאגדות ישראל", קיבל פרס ממחלקת התרבות של מפעל הפיס עבור כתיבת המחזה "הונא – הטרגדיה של בן ראש הגולה מבבל".
בשנת ה'תשע"ד זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר שערכו המתנ"ס והספרייה האזורית מטה בנימין[1].
עסק שנים רבות בחינוך ובלימוד מקצועות היהדות והדרמה במסגרת בתי ספר.
בתיאטרון תאיר: ב-2000 כתב את ההצגה "בדרך למעלה" שביים גלעד אלפסי. ב-2002 כתב את ההצגה "אמצע השמיים" שביים גלעד אלפסי. ב-2003 עלה המחזה "הקושאן" שכתב מנחם לוי וביים דביר שרייבר[4]. ב-2004 שיחק בהצגה "מגדל בבל" שכתב וביים גלעד אלפסי[5]. ב-2006 עלה המחזה "לחם של אמונה"[6] שכתב לוי.
בשנת 1997 הקים לוי תיאטרון אודיו בשם "אבות האומה" המפיק מחזות אודיו העוסקים בדמויות מן ההיסטוריה היהודית. הרעיון להקמת התיאטרון נולד מתוך הצורך להיפגש עם "שבעת הרועים": אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד שבנו בעם ישראל קומות רוחניות, וכל אחד הוסיף נדבך נוסף בתכונות הנפש שהושרשו בבנים.
התפיסה שהביאה להקמת התיאטרון היא שבתסכיתים יש יתרון אמנותי ופוטנציאל רב להתפתחות הדמיון. כמו כן עבודת השחקן על הדמות מתבטאת רק באמצעות הקול ולכן נדרש דיוק והבאת רגש רב.
פעילות התיאטרון זכתה להסכמות ועידוד של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שכתב שהמחזות בהפקת התיאטרון "מחדירים אהבת תורה ויראת שמיים", ושל הרב שלמה אבינר שכתב שהם "ערוכים מתוך נאמנות למדרשי חז"ל, מלאים ביראת שמיים בצירוף כישרון אמנותי גדול"[7].
לוי הוא מחזאי הבית של התיאטרון, ובמאי הבית האחראי על בימוי קולות השחקנים הוא יואל פריימן (דרורי).
סדרת מחזות האודיו "שבעה רועים", מציגה בצורה חיה ומלמדת את סיפור חייהם ופועלם של אבות האומה. הסדרה מתמקדת בשלבי הילדות וההתבגרות של כל אחד מהשבעה שבהם מתפתחת ומתעצבת אישיותו המיוחדת. ההתוודעות לדמות וכתיבת המחזה נעשים מתוך עיון במדרשי חז"ל ופרשני המקרא שהלכו בדרכם.
הסדרה החלה כתסכית רדיו שבועי בערוץ 7, ולאור ההצלחה נבנתה סדרת מחזות אשר מבוססת על פרשיות השבוע, פרשני התנ"ך, ומדרשי חז"ל.
יוצרים: כתיבה - מנחם לוי, בימוי קולות - יואל פריימן (דרורי), מוזיקה מקורית - אבי בר איתן, הקלטה ועיבוד דיגיטלי - אבי בר איתן, עריכה סופית והפקה - מ.ל. הפקות
יוצרים: כתיבה - מנחם לוי, בימוי קולות - יואל פריימן (דרורי), מוזיקה מקורית ועיבוד מוזיקלי - אבי בר איתן, הקלטה - אולפני סך-הקול, הפקה - תיאטרון אודיו אבות האומה
שחקנים: מנחם לוי, יואל פריימן (דרורי), דוד אריאל, יוסי אופיר, אודליה ברט, גילי ישראלי, יאיר להמן, עידו לוינגר, אסף ליפמן, עופר מימראן, חיים מרציאנו, אייל ניידורף, עמיחי עזר, דביר שרייבר
יוצרים: כתיבה - מנחם לוי, בימוי קולות - יואל פריימן (דרורי), מוזיקה מקורית ועיבוד מוזיקלי - אבי בר איתן, לחנים וביצוע שירים - מרדכי יצהר בוימל, הקלטה - אולפני סך-הקול, הפקה - תיאטרון אודיו אבות האומה
ב-2016 יצא המחזה "ויקר מקרה", עיבוד למגילת רות. לאחר יותר מעשר שנים חוזרת נעמי אל אחוזת המשפחה שבבית לחם. את הכאב על אובדן בעלה ושני בניה היא משאירה מאחור, במואב. כעת היא מבקשת להבין את דרכי ההנהגה של בורא העולם: במה טעו בני המשפחה ביציאתם מהארץ בזמן הרעב? מלווה ברות, כלתה המואבייה, הולכת ומתבהרת התמונה. בעזרת אישיותה המיוחדת של רות, מתחולל בנפשה של נעמי השינוי. המפגש עם דרך ההנהגה של בועז, בן דודה, גם הוא מחולל את השינוי. ואילו רות, היא נדרשת למצוא את הדרך, כדי להוליד, מתוך התכונות המואביות שבנפשה, את מלכות בית דוד.