לדלג לתוכן

מנחם לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם לוי
לידה 18 באוקטובר 1955 (בן 69)
חיפה
סוגה מועדפת תיאטרון, תסכית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מחזאי, מקים ומפיק תיאטרון אודיו אבות האומה
מקום לימודים
תיאטרון אודיו אבות האומה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנחם לוי (נולד ב-כ"א בתשרי ה'תשט"ו, 18 באוקטובר 1955) הוא שחקן, מחזאי, ומשורר ישראלי. מקים, מפיק ומחזאי תיאטרון האודיו אבות האומה.

נשוי ואב לשמונה, מתגורר בנריה.

נולד וגדל בחיפה כבן בכור להורים שעלו מפולין ב-1936. אביו בנה מפעל לציוד בניין במפרץ חיפה. על ילדותו סיפר:

גדלתי בחיפה של פועלים, מלאה חביבות ונעימות... חיפה שהייתה מלאה אהבת אדם, ואנשי עמל. החבורות סביבנו היו חבורות אנשי השמאל שבתוכם צמחה התנועה הקיצונית "מצפן". הייתי נער יחף, מגודל שיער. נמשכתי לשירה, ובגיל 16, בתחנת אוטובוס בחיפה, כתבתי את השיר הראשון שלי: "השלמות אינה ניתנת בך, אלא אם כן היית נוהג עצמך ללא עימות בין הפנים והחוץ"... באותו יום התחיל אצלי החיפוש אחר השלמות. זה היה תהליך של חיפוש פנימי. הרגשתי שהשלמות נמצאת בספרות ובשירה של תרבות המערב. נהגתי להתנזר מחברת בני אדם. העדפתי את נוכחותם של ספרים. ניטשה, אפלטון, וספרי הסופר הגרמני הרמן הסה הנעימו את חברתי. סגדתי לתרבות המערב וחשבתי ששם אמצא את השלמות. באותם ימים התחיל הטרנד של הביטלס וילדי הפרחים. הפכתי לנער פרחים סוגד לאינדיבידואל, ושונא את העדריות, ההמוניות, והשפלות החברתית"

ראיון שנתן לשושי גרינפלד, רואים את הקולות, עיתון "ארץ בנימין", ינואר 2010
מנחם לוי, 2005

למד בקריית החינוך אורט קריית ביאליק. למד משחק במשך שנתיים אצל אילן דר בבית רוטשילד בחיפה. בלימודי התיאטרון פגש פרופסור אמריקאי שעלה ארצה ולימד אוונגרד. שיחק בתיאטרון אוונגרד, ורבים מהטקסטים כתב בעצמו. לאחר מכן התגייס ושירת בצה"ל. לאחר סיום שירותו הצבאי, נסע לאירופה על מנת ללמוד תיאטרון באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה, והוא לקח איתו תנ"ך וספרי פילוסופיה של סרן קירקגור. לפני ההגעה לאנגליה הסתובב בגרמניה, יוון והולנד ובמהלך טיולו החל תהליך של חיפוש עצמי והתקרבות ליהדות בעקבות מפגשים עם אנשים שונים וקריאה בתנ"ך. בעקבות כך חזר לישראל ולמד פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו החל לשמוע שיעורים בישיבת אור שמח ומכון מאיר, החל תהליך של חזרה בתשובה ולמד בישיבת מרכז הרב במשך כ-17 שנים: החל מפסח ה'תשל"ט עד ה'תשנ"ז. הוא בעל תואר שני ותעודת הוראה במקצועות היהדות (תנ"ך, תלמוד ומחשבת ישראל).

בין השנים 19982001 למד במגמת התיאטרון של השחקן שולי רנד ובמגמת תסריטאות במעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות.

בשנת ה'תשס"ד, במסגרת תחרות פרסים בנושא "עיבוד דרמטי לאגדות ישראל", קיבל פרס ממחלקת התרבות של מפעל הפיס עבור כתיבת המחזה "הונא – הטרגדיה של בן ראש הגולה מבבל".

בשנת ה'תשע"ד זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר שערכו המתנ"ס והספרייה האזורית מטה בנימין[1].

עסק שנים רבות בחינוך ובלימוד מקצועות היהדות והדרמה במסגרת בתי ספר.

בזירה הבין-תחומית: ב-2002 שיחק במופע "מאמרות"[2][3] שביים אבי אשרף.

בתיאטרון תאיר: ב-2000 כתב את ההצגה "בדרך למעלה" שביים גלעד אלפסי. ב-2002 כתב את ההצגה "אמצע השמיים" שביים גלעד אלפסי. ב-2003 עלה המחזה "הקושאן" שכתב מנחם לוי וביים דביר שרייבר[4]. ב-2004 שיחק בהצגה "מגדל בבל" שכתב וביים גלעד אלפסי[5]. ב-2006 עלה המחזה "לחם של אמונה"[6] שכתב לוי.

תיאטרון אודיו אבות האומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 הקים לוי תיאטרון אודיו בשם "אבות האומה" המפיק מחזות אודיו העוסקים בדמויות מן ההיסטוריה היהודית. הרעיון להקמת התיאטרון נולד מתוך הצורך להיפגש עם "שבעת הרועים": אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד שבנו בעם ישראל קומות רוחניות, וכל אחד הוסיף נדבך נוסף בתכונות הנפש שהושרשו בבנים.

התפיסה שהביאה להקמת התיאטרון היא שבתסכיתים יש יתרון אמנותי ופוטנציאל רב להתפתחות הדמיון. כמו כן עבודת השחקן על הדמות מתבטאת רק באמצעות הקול ולכן נדרש דיוק והבאת רגש רב.

פעילות התיאטרון זכתה להסכמות ועידוד של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שכתב שהמחזות בהפקת התיאטרון "מחדירים אהבת תורה ויראת שמיים", ושל הרב שלמה אבינר שכתב שהם "ערוכים מתוך נאמנות למדרשי חז"ל, מלאים ביראת שמיים בצירוף כישרון אמנותי גדול"[7].

לוי הוא מחזאי הבית של התיאטרון, ובמאי הבית האחראי על בימוי קולות השחקנים הוא יואל פריימן (דרורי).

שבעה רועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת מחזות האודיו "שבעה רועים", מציגה בצורה חיה ומלמדת את סיפור חייהם ופועלם של אבות האומה. הסדרה מתמקדת בשלבי הילדות וההתבגרות של כל אחד מהשבעה שבהם מתפתחת ומתעצבת אישיותו המיוחדת. ההתוודעות לדמות וכתיבת המחזה נעשים מתוך עיון במדרשי חז"ל ופרשני המקרא שהלכו בדרכם.

הסדרה החלה כתסכית רדיו שבועי בערוץ 7, ולאור ההצלחה נבנתה סדרת מחזות אשר מבוססת על פרשיות השבוע, פרשני התנ"ך, ומדרשי חז"ל.

תיאטרון אודיו אבות האומה
אברהם אבינו
יצא לאור סוגה אורך מפיקים
1997 תסכית 128 דקות יוסי אריאל
שירים
  1. מערכה א': הולדת אברהם
  2. מערכה ב': אברהם ונמרוד
  3. מערכה ג': אל ארץ לא נודעת
  • יוצרים: כתיבה - מנחם לוי, בימוי קולות: יואל פריימן (דרורי), מוזיקה מקורית - אבי בר איתן, הקלטה ועיבוד דיגיטלי: מיכה בלום, אולפני גלמ"ב, הפקה - יוסי אריאל, עריכה סופית - מ. ל. הפקות
  • שחקנים: נמרוד - יואל פריימן (דרורי), יוסי אריאל, מנחם לוי, אודליה ברט, יעקב צורישדי ועוד.
יצחק אבינו
יצא לאור סוגה אורך מפיקים
2000 תסכית 120 דקות מ.ל הפקות
שירים
  1. מערכה א': המשתה הגדול
  2. מערכה ב': צחוקה של שרה
  3. מערכה ג': הגירוש
  • יוצרים: כתיבה ובימוי קולות - מנחם לוי, מוזיקה מקורית - אבי בר איתן, הקלטה ועיבוד דיגיטלי - מיכה בלום, אולפני גלמ"ב, עריכה סופית והפקה - מ.ל. הפקות
  • שחקנים: יוסי אופיר, אהרל'ה ברנשטיין, אהד טהרלב, איתם טהרלב, אייל ניידורף, ישי מאיר, מנחם לוי, טלי נאמן, מירב אברמוביץ, לאה ארנרייך
תיאטרון אודיו אבות האומה
יעקב אבינו
יצא לאור סוגה אורך מפיקים
2003 תסכית 120 דקות מ.ל. הפקות
שירים
  1. מערכה א': אחיזת עקב
  2. מערכה ב': יצחק בגרר
  3. מערכה ג': ברכת הארץ
הקלטת המחזה "יוסף הצדיק"
יוסף הצדיק
יצא לאור סוגה אורך מפיקים
2013 תסכית 130 דקות תיאטרון אודיו אבות האומה
שירים
  1. מערכה א':
  2. מערכה ב': פגישה בארמון
  3. מערכה ג':
  • יוצרים: כתיבה - מנחם לוי, בימוי קולות - יואל פריימן (דרורי), מוזיקה מקורית ועיבוד מוזיקלי - אבי בר איתן, הקלטה - אולפני סך-הקול, הפקה - תיאטרון אודיו אבות האומה
  • שחקנים: מנחם לוי, יואל פריימן (דרורי), דוד אריאל, יוסי אופיר, אודליה ברט, גילי ישראלי, יאיר להמן, עידו לוינגר, אסף ליפמן, עופר מימראן, חיים מרציאנו, אייל ניידורף, עמיחי עזר, דביר שרייבר
הקלטת מחזה אודיו אהרן ומשה תיאטרון אודיו אבות האומה
אהרן ומשה
יצא לאור הוקלט סוגה אורך מפיקים
2023 2023 תסכית 184 דקות תיאטרון אודיו אבות האומה
שירים

הפקות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 יצא המחזה "השטר", המתאר את הויכוח על ארץ ישראל שערך גביהא בן פסיסא (חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק) כנציג היהודים, עם בני אפריקה ועם בני ישמעאל, לפני המלך אלכסנדר מוקדון.

השטר
יצא לאור סוגה אורך מפיקים
2009 תסכית 70 דקות יוסי אריאל
שירים
  1. מערכה א': המלך במקדש
  2. מערכה ב': מזימת קידר הישמעאלי
  3. מערכה ג': המשפט
  • יוצרים: כתיבה - מנחם לוי, בימוי קולות - יואל פריימן (דרורי), מוזיקה ומאסטרינג - אבי בר איתן, הקלטה - אולפני א.ב. יפה
  • שחקנים: יוסי אופיר, עידו לוינגר, אסף ליפמן, חנניה בן שבת, יואל פריימן (דרורי), מנחם לוי

ב-2016 יצא המחזה "ויקר מקרה", עיבוד למגילת רות. לאחר יותר מעשר שנים חוזרת נעמי אל אחוזת המשפחה שבבית לחם. את הכאב על אובדן בעלה ושני בניה היא משאירה מאחור, במואב. כעת היא מבקשת להבין את דרכי ההנהגה של בורא העולם: במה טעו בני המשפחה ביציאתם מהארץ בזמן הרעב? מלווה ברות, כלתה המואבייה, הולכת ומתבהרת התמונה. בעזרת אישיותה המיוחדת של רות, מתחולל בנפשה של נעמי השינוי. המפגש עם דרך ההנהגה של בועז, בן דודה, גם הוא מחולל את השינוי. ואילו רות, היא נדרשת למצוא את הדרך, כדי להוליד, מתוך התכונות המואביות שבנפשה, את מלכות בית דוד.

ויקר מקרה
יצא לאור סוגה מפיקים
2016 תסכית מ.ל הפקות
שירים
  • יוצרים: כתיבה - מנחם לוי, בימוי קולות - יואל פריימן (דרורי), מוזיקה מקורית ועיבוד מוזיקלי - אבי בר איתן, הקלטה - אולפני סך הקול
  • שחקנים: מנחם לוי, יואל פריימן (דרורי), נועה אריאל, מירי דנצינגר, רחל מימון-שוורץ, אפרת שמעוני טוטיאן, דוד אריאל, יוסי אופיר, עופר מימראן, עידו לוינגר, גולן כהן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון אודיו אבות האומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אלישבע אביטל, הזוכים בתחרות הסיפור הקצר, 6 באפריל 2014
  2. ^ עמוד המופע באתר "הבמה"
  3. ^ תמר רותם, מאולם הישיבה לרחבת הריקודים, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2002
  4. ^ חגית ריטרמן, תיאטרון אחר, באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2003
  5. ^ דף ההצגה "מגדל בבל" באתר "הבמה"
  6. ^ הילה קומם, לחם של אמונה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 באפריל 2006
  7. ^ הסכמות הרבנים באתר התיאטרון