יוסי אופיר (שחקן תיאטרון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף אופיר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ישראל
בת זוג אילה אופיר
מספר צאצאים 8

יוסף (יוסי) אופיר הוא שחקן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בישראל לאב סטודנט לרפואה יליד קניה (אביו וברק אובמה האב הם בני אותו שבט), ואם סטודנטית לבלשנות ילידת אמריקה, בוגרת השומר הדתי בארצות הברית.[1]

כשהיה בן ארבעה חודשים, עברו הוריו לקניה ושם הוא גדל עד גיל 11. בקניה אימו החלה תהליך של התקרבות ליהדות ושמירת מצוות.[1] הוריו התגרשו כשהיה בן 11, והוא עלה עם אימו ואחיו הצעיר לישראל. הם התגוררו באופקים.

עסק בהוראה. למד במגמת התיאטרון של בית הספר מעלה - בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה בהדרכת שולי רנד. למד אצל נעם מאירי ב"תיאטרון הגוף" - בית ספר לתיאטרון פיזי בשיטת ז'אק לקוק.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון האודיו אבות האומה: בשנת 2000 שיחק בתסכית "יצחק אבינו" מסדרת "שבעה רועים" שכתב וביים מנחם לוי. ב-2003 שיחק בתסכית "יעקב אבינו" מסדרת "שבעה רועים" שכתב מנחם לוי וביים יואל דרורי. ב-2009 שיחק בתסכית "השטר" המתאר את הויכוח על ארץ ישראל שערך גביהא בן פסיסא (חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק) כנציג היהודים, עם בני אפריקה ועם בני ישמעאל, שכתב מנחם לוי וביים יואל דרורי. ב-2013 שיחק בתסכית "יוסף הצדיק" מסדרת "שבעה רועים" שכתב מנחם לוי וביים יואל דרורי. ב-2016 שיחק בתסכית "ויקר מקרה" על מגילת רות שכתב מנחם לוי וביים יואל דרורי. ב-2023 השתתף בתסכית "אהרן ומשה" מסדרת "שבעה רועים" שכתב מנחם לוי וביים יואל דרורי.

בזירה הבין-תחומית: ב-2002 שיחק במופע "מאמרות"[2][3] שביים אבי אשרף.

בתיאטרון תאיר: ב-2004 שיחק בהצגה "חבר מרחוב אחר"[4] שכתב וביים דביר שרייבר, וכתב ביים ושיחק בהצגת היחיד "הכל לטובה". ב-2005 שיחק[5][6] בהצגה "בדיחותא דשידוכין"[7][8] שעיבד דודיק סמדר (ע"פ צחות בדיחותא דקידושין מאת יהודה סומו[9]) וביים עמירם אטיאס. ב-2006 כתב ביים ושיחק בהצגות היחיד "העז של סבא משה", "מטבע הזהב" ו"הצלה ביער". ב-2007[10][11] שיחק[12] בהצגה "שרשרת הזהב"[13] מאת י"ל פרץ[14], שעיבד וביים גלעד אלפסי. הצגה זו עלתה בין השאר בהיכל שלמה ובבית ציוני אמריקה[15].

בתיאטרון אספקלריא: ב-2006 שיחק בהצגה "מדרש קטיף[16]" שכתב וביים חביב מזרחי. ההצגה עלתה ב-1 באוגוסט 2006 (במלאת שנה לביצוע תוכנית ההתנתקות)[17] והיא בוחנת מזוויות שונות את תוכנית ההתנתקות ומציפה באמצעות טקסטים תנ"כיים ומונולוגים אישיים על הקשר בין שלטון ואדמה - מימי אחאב וכרם נבות ועד ימינו[18]. ב-2013[19] גילם[20] את חייא[21] במחזמר "קולות"[22] שעיבד יהודה מורלי (על פי "מסירות נפש" מאת י"ל פרץ) וביים יפים ריננברג[23][24]. באותה שנה שיחק בסרט "אנו מתירין" שביימה שירה לוין[25].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאילה ואב לשמונה, מתגורר בעפרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 טל רויטמן-מאיר, משחק חייו: "אות הקין" שהפך לאוצר, באתר ynet, 30 בספטמבר 2013
  2. ^ עמוד המופע באתר "הבמה"
  3. ^ תמר רותם, מאולם הישיבה לרחבת הריקודים, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2002
  4. ^ חבר מרחוב אחר באתר "הבמה"
  5. ^ מיכאל הנדלזלץ, הארץ, קומבינה בשפת חז"ל, באתר הארץ, 20 ביוני 2006
  6. ^ דיקלה גל-עד, ניסויים בנישואים, באתר nrg‏, 15 בינואר 2007
  7. ^ בדיחותא דשידוכין באתר "הבמה"
  8. ^ ברק ליבוביץ', הצגה: "בדיחותא דשידוכין" - צעד אחד רחוק מדי, באתר ynet, 27 בפברואר 2007
  9. ^ עפרה לקס, שוברת חופות, באתר ערוץ 7, 16 ביוני 2006
  10. ^ עפרה לקס, מעשה רב, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2007
  11. ^ ירון ליבוביץ', חורבן משפחת הצדיק-ביקורת על המחזה "שרשרת הזהב" של י.ל. פרץ, באתר המולטי יקום של אלי אשד, ‏באוקטובר 2007
  12. ^ יום השואה במחזה שחזה את חורבן יהדות אירופה, באתר news1, 1 באפריל 2007
  13. ^ שרשרת הזהב באתר "הבמה"
  14. ^ רות עופרי טאוב, שרשרת הזהב, באתר המקומון לציבור הדתי במודיעין, ‏3 במרץ 2007
  15. ^ ציפי שוחט, הצגה חדשה: שרשרת הזהב, באתר הארץ, 1 במאי 2007
  16. ^ שמעון כהן, העקירה עולה לראשונה על בימת התיאטרון, באתר ערוץ 7, 13 בדצמבר 2015
  17. ^ זוכרים את העבר בונים את העתיד, באתר ערוץ 7
  18. ^ ורדה בלונדר, ביטויים של שבר: ניתוח מופעי תאטרון שצמחו בקרב מפוני גוש קטיף לאחר ההתנתקות באוגוסט 2005, עבודת גמר (מ.א.) אוניברסיטת תל אביב 2013
  19. ^ קובי פינקלר, תרבות:ימי תשובה וסליחה גם בתיאטרון, באתר ערוץ 7, 27 באוגוסט 2013
  20. ^ עדו בן פורת, ההצגה "קולות" - הראש נזרק לאחור, באתר ערוץ 7, 3 באוקטובר 2013
  21. ^ טל רויטמן-מאיר, משחק חייו: "אות הקין" שהפך לאוצר, באתר ynet, 30 בספטמבר 2013
  22. ^ אופיר הלל, מלונדון עד יל פרץ: תיאטרון בשני קולות, באתר nrg‏, 11 בינואר 2015
  23. ^ קובי פינקלר, תרבות:הפנטזיה המוזיקלית "קולות", באתר ערוץ 7, 2 בספטמבר 2013
  24. ^ שלמה פיוטרקובסקי, "סיפור נשמה מיסטי בלבוש תיאטרון מודרני", באתר ערוץ 7, 24 בספטמבר 2013
  25. ^ "אנו מתירין" סרט גמר שמינית- אולפנת עפרה, תשע"ג 20, סרטון בערוץ "Emuna Yossef", באתר יוטיוב (אורך: 15:16)