מרדכי בן-עמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי בן-עמי, 1901

מרדכי בן-עמירוסית: Мордехай Бен-Амми), במקור מרדכי (מארק) רבינוביץ' (ברוסית: Марк Яковлевич Рабинович;‏ 1854, וֶרְחוֹבְקַה, פלך פודוליה, רוסיה (אוקראינה) – 8 בפברואר 1932, תל אביב, ארץ ישראל) היה סופר, עיתונאי ובעל טור ציוני יהודי-רוסי, שכתב בעיקר ברוסית ומעט ביידיש. נודע גם בשם העט "ריש גלותא" ('ראש הגולה').

בשנת 1897 נטל חלק בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל, כציר מטעם אודסה. עזב את רוסיה בשנת 1905. בשנת 1923 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. נפטר ב-1932.

היה נשוי לשרה, אחותו הבכורה של הלל יפה, ואב לארבעה: ירמיהו; ד"ר מיכה בן-עמי, מראשוני הרנטגנולוגים בארץ;‏[1] ד"ר שרה בן-עמי, רופאה, אשתו של המשורר, המחנך והמתרגם העברי אברהם סולודר; ותמר, אשתו של ד"ר ירמיהו יפה (בן-דודה הלל), כימאי ועסקן ציבור.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.