משה ברנשטיין

משה ברנשטיין
לידה	15 באוגוסט 1920; ברזה קרטוסקה, בלארוס
פטירה	8 בדצמבר 2006 (בגיל 86); תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	עין חרוד מאוחד

ערך זה עוסק בצייר ומשורר ישראלי. אם התכוונתם למייסד וראש ישיבת קמניץ בירושלים, ראו משה ברנשטיין (רב).

משה (מוישל'ה) ברנשטיין (15 באוגוסט 1920 – 8 בדצמבר 2006) היה צייר, מאייר ומשורר ישראלי. חלק ניכר מיצירתו התמקד בעולמה של העיירה היהודית של מזרח אירופה, שחרב בשואה. יקיר העיר תל אביב-יפו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה (משה'לה) ברנשטיין נולד ב-15 באוגוסט^[1] 1920 בעיר ברזה קרטוסקה^[2] שבפולין (כיום בדרום-מערב בלארוס). בגיל 15 החל ללמוד אמנות באקדמיה לאמנות בווילנה, ולמד בה עד 1939. בתקופת מלחמת העולם השנייה נשאר בברית המועצות, ובשנת 1947 עלה לארץ ישראל בעלייה ב' (בלתי-לגאלית). משפחתו, שנשארה בפולין, נספתה בשואה.

עם עלייתו נתפס ונשלח למחנה מעצר בקפריסין, שם התוודע אל הצייר נפתלי בזם, שבא לבקר את המעפילים הכלואים במחנה. באלבום הדפסים שיצא בהמשך לפעילותו של בזם בקרב הפליטים נכלל גם חיתוך לינולאום של ברנשטיין.

בשנת 1964 נישא לבת קיבוץ עין חרוד מאוחד, אילנה-לנה אובשני. נולדו להם שתי בנות - חסיה (על שם אמו) ורבקה (על שם אחותו), בני משפחתו שנספו בשואה. ברנשטיין היה דמות בולטת בחוגי הבוהמה של תל אביב, קטן קומה ובעל שיער שיבה ארוך. ציוריו התנוססו בין היתר על קירות קפה כסית, שהיה מקום מפגש אמנים תל אביבי מפורסם. נפטר ב-2006 בתל אביב, בן 86 במותו. נטמן בבית העלמין בקיבוץ עין חרוד מאוחד. הותיר אחריו אשה ושתי בנות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בישראל המשיך ברנשטיין לצייר את העיירה היהודית במזרח אירופה, והתקשה לתפוס את מקומו בקרב אמני ישראל החדשה. עם זאת, מסוף שנות ה-40 עד שנות ה-70 זכה להכרה והשתתף בתערוכות שונות, בין היתר במוזיאון תל אביב ובבית האמנים בתל אביב. בשנת 1967 הציג תערוכת יחיד במוזיאון חיפה ובשנת 1973 הציג תערוכה רטרוספקטיבית במשכן לאמנות בעין חרוד. עבודותיו של ברנשטיין הוצגו בגלריות פרטיות וציבוריות ובמוזיאונים בישראל (בגלריה לאמנות כ"ץ ובגלריה צ'מרינסקי) ומחוצה לה (בין היתר בהאג, באמסטרדם, בפריז ובפראג) ברנשטיין אייר ספרי שירה ביידיש ואת הספר "עיירה יהודית" של י"ח בילצקי משנת 1986. בשנת 1998 הציג ברנשטיין תערוכה של ציורי העיירה היהודית בפארמה שבאיטליה. בשנת 2000 הציג בגלריה העירונית בבית יד לבנים ברעננה תערוכה שעסקה בעיירה היהודית במזרח אירופה. בפורים תשס"ב (2002) הנפיק השירות הבולאי בול לכבוד השפה היידית, בעיצובם של משה ברנשטיין וצביקה רויטמן.^[3]

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשנ"ב-1992 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו. בשנת 1999 זכה בפרס יצירה של מכון "משואה" לחקר השואה, על "תיעוד העולם שאבד בראשית דרכו".^[4] בתיעוד זכרונותיו מן העולם היהודי שאבד ראה "מעין צוואה שעליו להוציאה לפועל", כדברי שמעון סאמט בכתבה בעיתון "הארץ" לשנת היובל לישראל.^[4]

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב דיזנגוף 184 בתל אביב.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות יהודיות / הקדמה: א. קולב; עריכה גרפית: מ. ברנד, תל אביב: יבנה, תשי"ט. (מהדורה נוספת: תשכ"ב.)
בלדה על העיירה / מ' ברנשטיין, רמת גן: [חמו"ל], 1966–1967.
אין דער שטילער שעה: לידער און צייכענונגען / משה בערנשטיין, תל אביב: ה. לייוויק פארלאג ביים פאראיין פון יידישע שרייבערס און זשורנאליסטן אין ישראל, תשכ"ו-1966–תשמ"ה-1985. (ביידיש)
אמאליקער ניגון: לידער און צייכענונגען / פון משה בערנשטיין, תל אביב: ה. לייוויק פארלאג, תשכ"ו-1966–תשמ"ה-1985. (ביידיש)
מיינע אינטימע מינוטן: לידער / משה בערנשטיין; צייכענונגען: מ. בערנשטיין; די אותיות פון די לידער געשריבן דורכן סופר סת"ם שמואל שמעלקא ליבערמאן, תל אביב : מ' בערנשטיין, 1975. (מהדורה נוספת: 1998.) (ביידיש)
אור הסמטאות האבודות / מ. ברנשטיין (ערך והביא לדפוס: אליעזר קלונסקי), תל אביב: "יובל" הפקות מודפסות בשיתוף עם ועד הידידים להוצאת הספר, 1986.
שווארצער רעגנבויגן: לידער און צייכענונגען / פון משה בערנשטיין, תל אביב : ה. לייוויק פארלאג ביים פאראיין פון יידישע שרייבערס און זשורנאליסטן אין ישראל, 1994. (ביידיש)
א טויב אין פענצטער: לידער און צייכענונגען / פון משה בערנשטיין, תל אביב: ה. לייוויק פארלאג ביים פאראיין פון יידישע שרייבערס און זשורנאליסטן אין ישראל, [1997]. (ביידיש)
א געדענק ליכט: לידער און צייכענונגען / פון משה בערנשטיין, תל אביב: ה. לייוויק פארלאג ביים פאראיין פון יידישע שרייבערס און זשורנאליסטן אין ישראל, [1999]. (ביידיש)
מיין פארברענטער וויינגארטן: לידער און צייכענונגען / פון משה בערנשטיין, תל אביב: ה. לייוויק פארלאג ביים פאראיין פון יידישע שרייבערס און זשורנאליסטן אין ישראל, [תשס"-]. (ביידיש)

בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסופים: שירים / משה ברנשטין (תרגמה מיידיש: אילנה ברנשטין), תל אביב: י. גולן, תשס"ו-2006.

קטלוגים של תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכת אברהם בראונשטיין, משה ברנשטיין, צבי מילשטיין, תל אביב: מוזיאון תל אביב, תשט"ז-1956.
העיירה היהודית: ציורים: בגלריה העירונית בבית יד לבנים, רעננה 1 באפריל 2000-13 במאי 2000 / משה'לה ברנשטיין (אוצרת: אורנה פיכמן), רעננה: עיריית רעננה - האגף לתרבות ולנוער, 2000.

ספרים שאייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביב עצבת ביהודה: שירים / אהרן אלמוג; ציורים: משה ברנשטיין, מרחביה: הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1956.
בשערי שאול / ח"מ בסוק; איורים וציורים: משה ברנשטיין; ערך והתקין: יהודה עזריאלי, ירושלים: ספריית אלינר, תשמ"ז-1986. (מהדורה נוספת: איורים וציורים: משה ברנשטיין, אלכסנדר בוגן; ערך והתקין: אליעזר קלונסקי), אלון שבות: יד שפירא, תשס"ד-2003.)
עיירה יהודית / י. ח. בילצקי; איורים: משה ברנשטיין, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ו-1986.
פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ / דודו ברק; ציורים: משה ברנשטיין, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ז-1986.
זכוכיות מתנפצות: שירים / גיל ניסה ; איורים: משה ברנשטיין, תל אביב: עקד, תשנ"א-1991.
מה שנותר: זיק אחרון של תקוה / ש. פודלובסקי; מיידיש: יעקב בסר (השער והציורים: משה ברנשטיין, תל אביב: מורשת, 1998.
ווערטלעך צום גראם מיט א היימישן טעם: אפגעקליבן פון נחום סטוטשקאווס בוך דער אוצר פון דער יידישער שפראך / אפקלייב: צבי הירש סמאליאקאוו; אילוסטראציעס: משה בערנשטיין, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשס"ב-2002. (ביידיש)
ווי א ייד אויף א יריד: פארגלייכונגען אפגעקליבן פון נחום סטוטשקאווס בוך דער אוצר פון דער יידישער שפראך / אפקלייב: צבי הירש סמאליאקאוו; אילוסטראציעס: משה סחר; הילע: משה בערנשטיין, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשס"ג-2002. (ביידיש)
ניט קיין פויגלען, נאר באפליגלט: פראזעאלאגישע אויסדרוקן (באפליגלטע ווערטער) אפגעקליבן פון נחום סטוטשקאווס בוך דער אוצר פון דער יידישער שפראך / אפקלייב: צבי הירש סמאליאקאוו; אילוסטראציעס: מולה בן-חיים; הילע: משה בערנשטיין, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשס"ג-2002. (ביידיש)
איציק מאנגער - צען לידער און באלאדעס, אפגעקליבן און אילוסטרירט פון קינסטלער מ. בערנשטיין. תשמ"ב. (אלבום ובו עשרה איורים לשירים של איציק מאנגר).

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייסע נעכט: דערציילונגען ["לילות חמים"] / אסתר קל; יידיש: משה בערנשטיין, תל אביב: קווים פארלאג, תשמ"א-1980.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא משה ברנשטיין בוויקישיתוף

א. מן, שלשה צעירים מוכשרים: שותפות של "שטיינים" במוזיאון ת"א, מעריב, 20 באפריל 1956
א. לרנר, משה ברנשטיין (בגלריה לאמנויות ע"ש צ'מרינסקי, דבר, 10 באפריל 1958
רחל אנגל, "השאלה הנצחית" של משה ברנשטיין, מעריב, 26 בדצמבר 1958
ברוריה גרצברג, משה ברנשטיין (גאלריה צ'מרינסקי – ת"א, דבר, 31 במרץ 1961
העיירה שלנו כולה חיוך, דבר, 14 באפריל 1961
צבי אלגת, במכחול ובדם־ידו לוחם משה ברנשטיין נגד "קנוניית האבסטראקט" באמנות, מעריב, 5 בדצמבר 1961
צפורה לוריא, משה ברנשטיין (גלריה צ'מרינסקי), דבר, 1 באוקטובר 1971
אריאלה הראל, עיירה יהודית בעין חרוד, דבר, 15 ביוני 1973
דוד גלעדי, תערוכת רטרוספקטיוו של משה ברנשטיין, מעריב, 15 ביוני 1973
הצייר משה ברנשטיין מציג ב"יד ושם" את העיירה היהודית שאיננה עוד, מעריב, 6 בינואר 1984
עולם שאבד, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2006
הצייר משה ברנשטיין הובא למנוחות, באתר ynet, 10 בדצמבר 2006

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אתר "Billiongraves"
^ מרדכי חלמיש, יידיש בישראל: על סופרים, משוררים, אמנים, תל אביב: עקד, תש"ן-1990, עמ' 392.
^ בול יידיש, באתר דואר ישראל.
^ ¹ ² דנה גילרמן, מת הצייר משה ברנשטיין, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2006.

[1] אתר "Billiongraves"

[2] מרדכי חלמיש, יידיש בישראל: על סופרים, משוררים, אמנים, תל אביב: עקד, תש"ן-1990, עמ' 392.

[3] בול יידיש, באתר דואר ישראל.

[גילרמן-4] ¹ ² דנה גילרמן, מת הצייר משה ברנשטיין, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2006.

[1]

[2]

[3]

[4]