משתמשת:Orlysi/טיוטה6

יחזקאל רחמים

יחזקאל רחמים, 2019
לאום	ישראלי
עיסוק	סופר, משורר, עורך
שפות היצירה	עברית

יחזקאל רחמים (נולד ב-30 באוקטובר 1971) הוא משורר, סופר ועורך ישראלי. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשע"ג (2012) ופרס שרת התרבות למשוררים (2016).

ביוגרפיה

רחמים הוא יליד יפו. בוגר הפנימייה ובית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר שבירושלים. שירת בצה"ל כקצין כושר-קרבי בקבע ביחידת הקומנדו "שלדג". למד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן ובעל תואר שני מהחוג לסוציולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. בשנים 2007–2009 למד בפריז לתואר השלישי בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה. לימודי הדוקטורט שלו בתחום "הסוציולוגיה של הספרות" נקטעו בהיעדר מלגת המשך מספקת לסיום הדוקטורט, ובשל החלטתו להקדיש את חייו ליצירה ספרותית. בשנים 2010–2011 שימש עורכה הראשי של "אגם" הוצאה לאור וייסד בה את סדרת הפרוזה "הנמל" (בה ראו אור הספרים "ספארי" מאת ג'וליה פרמנטו, "הפקרוּת" מאת רבקה קרן ואחרים). בשנת 2014 זכה על ספרו "פיגומים" במלגת ”פרדס” של הספרייה הלאומית והקדיש את תקופת השתתפותו בתוכנית להכנת ספר שיריו "עכשיו הנסיעה". בשנים 2016-2023 פרסם את "טרילוגיית המרחקים" הכוללת שלושה ספרי שירה.

רחמים גדל כבן בכור במשפחה ברוכת ילדים ונתמכת סעד מיפו, שידעה ניתוקי חשמל ומים. מכיתה ד' למד בפנימיות (עלומים, הדסים, בויאר) ובמשפחת אומנה בעכו. לקראת סיום לימודיו בתיכון, נהרג אביו, וכבן בכור נשא בעול המשפחה. החוויות המשפחתיות, מות אביו ותקופות עבודתו כפועל בניין חרתו את רישומם בתודעתו ובכתיבתו, למשל בסיפורים הקצרים "שוד בשדות החצילים" ו"חינוך מיני על פיגומים" בספרו "פיגומים".

יצירתו

את דרכו הספרותית החל לאחר סיום שירותו הצבאי. במהלך מסע בן שנתיים באמריקה הלטינית החל בכתיבת פרוזה ושירה, כתיבה שבחלקה משלבת אלמנטים ביוגרפים מחייו, כדוגמת השיר "והדבש עודו אוחז" והסיפור "האשכנזי שלנו"}}, ובחלקה האחר מטפלת באלמנטים פנטסטיים, כדוגמת הסיפורים "האוזן" ו"מש"ק כנפיים".

יצירה ראשונה מפרי עטו נתפרסמה בכתב העת "עמדה" 10 (2002) - פרק פרוזה בשם "פוטו סניור". סיפוריו נבחרו פעמיים ברציפות (בשנים 2003 ו-2004) כמומלצים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ". שני סיפורים אלו, "האשכנזי שלנו" ו"העוד של דוד והדרשה של יונתן", יחד עם רשימה בשם "משא האדם החוּם" מבטאים פן נוסף ביצירתו שנוגע בזהות מזרחית. בחטיבה זו ניתן לכלול שיר חברתי בשם "אשרי התפוח", שמתכתב עם שירה המפורסם של חנה סנש "אשרי הגפרור" ושיר בולט נוסף "פועל בניין סיני וזונה אוקראינית" שהתפרסם כשיר מחאה העוסק במצבם של מהגרי העבודה וזכה במקום השלישי בתחרות "שירה על הדרך" לשנת 2007. במשך מספר שנים פרסם רחמים יצירות פרוזה, שירה ומסה בשורה ארוכה של כתבי עת, עיתונים ואנתולוגיות בעברית ובתרגום. ב-2009 איגד רחמים את מרבית סיפוריו הראשונים בקובץ הסיפורים "פיגומים" שראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בסדרת "הכבשה השחורה" בעריכת פרופ' חנן חבר.

הסיפור "מים" מתוך "פיגומים", המבוסס על חוויה של ניתוק מים בבית המשפחה ויציאה של המשפחה כולה לאגף המים בעירייה "לעשות שביתה", נכנס לתוכנית הלימודים בבתי ספר תיכונים, ואף שימש בדיונים משפטיים ובדיוני החקיקה להגבלת ניתוקי מים בישראל.

בשנת 2011 יצא, בעקבות משבר חיים, למסע התפתחותי של חקירה עצמית, בחינה ביוגרפית, פסיכולוגית ורוחנית, וכן צמיחה יצירתית. במסע זה, שנמשך כעשור ועבר במדינות כהודו, גואטמלה, ניקראגואה, בוליביה וברזיל, חיבר את "טרילוגיית המרחקים", המורכבת מספרי השירה: "עכשיו הנסיעה" (2016), "דיו מרחקים" (2018) ו"שמיים שלמים" (2023).

בשנת 2020, שירו "מורה לחיים" נבחר כשיר הברכה לראש השנה של מכון "אבני ראשה" ונשלח לכלל מנהלי בתי הספר בישראל. השיר נותר בשימוש במערכת החינוך ונכלל בספר "שמיים שלמים". 

בשנת 2021 הוזמן רחמים לכתוב ל"פסטיבל ישראל" במסגרת פרויקט "קשרי רוח". הפואמה שכתב "הטייפ בקצה המסדרון", בעקבות שירו של אביהו מדינה "תן לזמן ללכת", העוסקת בחוויותיו כנער בכפר הנוער "הדסים", הועלתה במסגרת הפסטיבל ביוני 2021 בתיאטרון ירושלים, כמופע ספוקן-וורד בהגשת יקיר ששון.

יצירות שירה ופרוזה של רחמים תורגמו לאיטלקית, לספרדית, לאנגלית ולפולנית ופורסמו בכתבי עת רבים, ביניהם: עמדה, הו!, קשת-החדשה, מאזנים, שבו, מטען, הכיוון מזרח, הליקון, פסיפס, מראה, אתגר, אלמנך, עיתון77 וכן באנתולוגיות: "האדומה - שירה מעמדית בישראל", "הקשב!" (סיפורי צבא), "אחד אלוהנו" (אמונה בספרות העברית), "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", El pueblo del libro (סיפורים קצרים מתורגמים לספרדית, הוצאת ליברסה אקוודור), "חדשה: אנתולוגיה לשירה צעירה", Un solo Dios (הוצאת פראיסו).

ספרים

• יחזקאל רחמים ורקפת רחמים, גלית מחליטה להחליט, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004
• Yehezkel Rahamim, Leno il piccolo baleno, Anicia Editore (Italy), 2008
• פיגומים, הוצאת הקיבוץ המאוחד (סדרת "הכבשה השחורה" בעריכת חנן חבר), 2009
• לוי הלוויתן הקטן, הוצאת אגם, 2010
• עכשיו הנסיעה, הוצאת פרדס, 2016 (איורים של גבריאלה ברוך)
• דיו מרחקים, הוצאת פרדס, 2018
• שמיים שלמים, הוצאת פרדס, 2023

שירים מולחנים

שירים ופזמונים שכתב רחמים, זכו ללחנים ובוצעו על ידי מגוון אמנים. כמה מהשירים הללו הולחנו בידי אודי תורג'מן במסגרת הפרויקט המוזיקלי "החדר הסודי".

• החדר הסודי בביצוע ברי סחרוף
• אבן חן הומה בביצוע רבקה זהר
• אחת לתקופה בביצוע ארז לב ארי
• כל הקולות בביצוע אריאל זילבר
• אל עצמי בביצוע בת אלה
• ציפור קטנה בביצוע להקת רבע לאפריקה
• באמצע האני בביצוע ענבל גרשקוביץ
• מחכים (אספרנדו און פוקו מאס) בביצוע ליאת יצחקי
• כל המילים לא בביצוע אפרת קורח כהן
• להיות מי שאני בביצוע מורן אהרוני

ספרים בעריכתו

• נֹגה אוֹלמרט, צ'פינה, ארגמן מיטב, 2022
• דפנה דרוקר, להתייאש אסור, עמדה, 2021
• שרי פרם באבא, "מן הסבל אל האושר", הוצאת פראג, 2014
• מיכל גליק, סבתלולה, אגם, 2011
• אפרים סידון, איתמר טל, בבה כבשת המסעות, אגם, 2011
• איילת בר-מאיר, ימי הכלולות של ג'ואנה, אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת)
• ג'וליה פרמנטו, ספארי, אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת)
• רבקה קרן, הפקרות (רומן), אגם, 2010
• בוב דילן (בתרגום יהונתן גפן), תמיד צעיר, אגם, 2010
• אופיר פרומוביץ, מעוף הטוקן, אגם, 2010
• שרית דרשן, יונת של הדואר, אגם, 2010
• ורד שלאוזר-אידה, שלג הוא טופי, אגם, 2010
• יחזקאל רחמים ודניאל בר-טל (עורכים), "רק על הסכסוך לדבר ידעתי" - סוציאליזציה לסכסוך בחברה הישראלית-יהודית. מכון וולטר לבך לחינוך לדו-קיום, אוניברסיטת תל אביב, 2006
• יחזקאל רחמים (עורך), "קשה אך יציב" - התקשורת, הרופאים ומחלות מנהיגים, מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2006
• יחזקאל רחמים (עורך), "אין עם מי לדבר" - מבט ביקורתי על הקשר פוליטיקה-תקשורת, מכון הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2005

ביקורות

על "פיגומים"

על ספרו "פיגומים" נכתב בעיתונות: "הזדמנות נדירה בספרות הישראלית לקבל עדות מכלי ראשון על חיי הפרולטריון הישראלי" (אריק גלסנר, מעריב); "רחמים מציג את משפחתו על עליבותה הכלכלית, אך גם על גדולתה האנושית" (יובל פז, הארץ); "רחמים הוא אחד שלמד להריח את החיים מלמטה" (ירון אביטוב, זמן ירושלים); "ראוי מאוד, רציני ובעל עוצמה... הקורא נאלץ להודות בחוזקו, בפתיחותו ובכנותו של הספר" (אורין מוריס, מקור ראשון); "מתמודד עם חומרי נפץ חברתיים" (דפנה שחורי, ישראל היום).

פרופ' אריאל הירשפלד כתב: "קובץ של סיפורים קצרים משובחים, הארוגים מגוון של רבדים לשוניים, המגוללים חוויות המצויות בשולי התודעה התרבותית. המחשבה המשוקעת בסיפורים על אודות מושג הדמות ואופני עיצובה הספרותיים היא מחשבה חדשה, רעננה ומיוחדת במינה. במובן הזה – רחמים הוא חדשן המאתגר את ביקורת הסיפור העכשווית. מצד אחר – העוצמות הרגשיות שהוא מצליח להביא בפני הקורא, באמצעים עדינים ומתוחכמים – הן הישג בפני עצמו."

על "דיו מרחקים"

יותם ראובני מציין בעיתון "הארץ": "רחמים התברך בשליטה לשונית מעוררת התפעלות המגיעה למוזיקליות נהדרת ולהבעות שנשארות אצל הקורא. בהחלט מגיע לו מקום מרכזי יותר בשירה הישראלית. הוא אינו נותר רק בתחום המשפחתי, אלא כותב ארס פואטיקה משל עצמו", אפריל 2019.

קישורים חיצוניים

כללי

• מידע על Orlysi/טיוטה6 בקטלוג הספרייה הלאומית
• כרמית ספיר ויץ, נוסע בעקבות הלב, תרבות "מעריב", 30 אוקטובר, 2016
• יהלומים שחורים: על הגעת השוליים לספרות בישראל. תרגום הרצאה לעברית, אוניברסיטת אילינוי, 5 מרץ 2012 (Nrg)

סקירות וביקורות

על "פיגומים"

• מוריה בן ברק, השיפוץ הושלם: על הספר "פיגומים" של יחזקאל רחמים, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2009
• סרטון השקת פיגומים, בהשתתפות: רוני סומק, רן בכור, קובי אוז, רן יגיל. 6 באפריל 2010
• יובל פז, ראש גשר, "פיגומים", באתר הארץ, 28 באוקטובר 2009
• לירז אקסלרד, עוטף ברחמים, ynet‏,07.03.10
• אורין מוריס, "כולם מוזמנים למסיבה", מקור ראשון, 6.11.2009.
• דפנה שחורי, "לשיר עם מחאה בלב", ישראל היום, 8.1.2010.
• אריק גלסנר, אנו בעד הסופר יחזקאל, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2009
• רן יגיל, אנו בעד הסופר יחזקאל (רחמים), nrg ‏, 23/3/2010.
• ירון אביטוב, "עבודה זרה (על שני ספרים מרתקים ואמינים המביאים את קולו של האחר)", זמן ירושלים, 4.12.2009.

על "לוי הלוויתן הקטן"

• בר חיון, יצאת גדול, באתר הארץ, ספרים, 2 ביוני 2010
• רונית רוקאס, שלושה ספרים שכדאי לצרף למדף. עכבר העיר אונליין, 22.3.2010.
• נירה לוין, לוי הלוויתן הקטן. אתר דףדף, מרץ 2010.

על "עכשיו הנסיעה"

• תהילה חכימי, "שירים, כמו גליו של ים", העוקץ, 23.7.2016
• אביב שניר, על עכשיו הנסיעה, אתר "הפתיליה", 2.8.2016
• חמדה גילה, עכשיו הנסיעה, נוריתה, 5.8.2016
• עידית ברק, "סע לשלום", יקום תרבות, 9.10.2016
• יהודית מליק-שירן, "שירה מתבוננת". ניוז1 23.10.2016

על "דיו מרחקים"

• יותם ראובני, ליחזקאל רחמים מגיע מקום מרכזי יותר בשירה המקומית, באתר הארץ, 24 באפריל 2019

יצירות זמינות ברשת

• הטייפ בקצה המסדרון, פואמה מולחנת, מופע ספוקן וורד במסגרת "פסטיבל ישראל" 2021.
• "מים", מתוך "פיגומים", פרויקט הסיפור הקצר
• איך נזכור את כולם? (אורכב 01.07.2017 בארכיון Wayback Machine) פרויקט הסיפור הקצר באתר מעבורת - סיפורים שחוצים את הגבול, יוני 2017
• "אשרֵי התפוח" (שיר), אתר "העוקץ", 1 יולי 2016
• "מים" (אנגלית), "זיק" (ZEEK), ניו-יורק, אוגוסט 2007
• Article: Quand le chercheur est ‘one of the boys'..., Pierig Humeau, Yehezkel Rahamim, Regards Sociologiques, n°37-38 (2009) Production culturelle et ordre symbolique, pp. 45-66
• "אל עצמי", מילים: יחזקאל רחמים, שירה: בת אלה, לחן: אריאל קשת, צילום: מנואל גוזמן, מועדון זאפה, תל אביב, 22.6.18

לקריאה נוספת

• דפנה שחורי, "יוצאים מהחממה", מקור ראשון, 20.4.2007
• אבי אליאס, "פיגומים זאת אחלה מטפורה", ישראל פוסט, 16.9.2010, עמ' 20

קישורים חיצוניים

• מיה סלע, עכבר העיר אונליין, עוגה לכולנו, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
• יחזקאל רחמים, "הייתי עולה לספרייה הלאומית", אתר הספרייה הלאומית, יוני 2016
• יחזקאל רחמים, "מה השירים שלי צריכים אותי?" (אורכב 02.03.2015 בארכיון Wayback Machine), אתר "הפתיליה", 6 יולי, 2016
• השאלון עם יחזקאל רחמים, מחבר "עכשיו הנסיעה", אתר "קורא בספרים", 15 יוני 2016
• נפתלי שם טוב, דרוש: שיפוץ אידאולוגי, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2009
• בועז כהן, ‏"הייתי ממליץ למורים לדקלם פחות", באתר גלובס, 2 בנובמבר 2009
• רן יגיל, סיפור אחד ודי: אבל למה?, באתר nrg‏, 7 בדצמבר 2009
• לפועל הסיני ולזונה האוקראינית מגיע תלוש משכורת, באתר הארץ, 28 במאי 2007
• הבלוג של יחזקאל רחמים, בפלטפורמת הבלוגים בננות Blogs
• רוח חדשה, מכתב בני ובנות יוצאי ארצות האסלאם
• יחזקאל רחמים באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
• יחזקאל רחמים, שירים: החדר הסודי; דָּרֵי הרחוב; בדרך אל הערירי, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, פברואר 2019