משתמשת:Orlysi/טיוטה6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחזקאל רחמים
יחזקאל רחמים, 2019
יחזקאל רחמים, 2019
לאום ישראלי
עיסוק סופר, משורר, עורך
שפות היצירה עברית

יחזקאל רחמים (נולד ב-30 באוקטובר 1971) הוא משורר, סופר ועורך ישראלי. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשע"ג (2012) ופרס שרת התרבות למשוררים (2016).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמים הוא יליד יפו. בוגר הפנימייה ובית הספר התיכון ע"ש מיי בויאר שבירושלים. שירת בצה"ל כקצין כושר-קרבי בקבע ביחידת הקומנדו "שלדג". למד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן ובעל תואר שני מהחוג לסוציולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. בשנים 2007–2009 למד בפריז לתואר השלישי בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה. לימודי הדוקטורט שלו בתחום "הסוציולוגיה של הספרות" נקטעו בהיעדר מלגת המשך מספקת לסיום הדוקטורט, ובשל החלטתו להקדיש את חייו ליצירה ספרותית. בשנים 2010–2011 שימש עורכה הראשי של "אגם" הוצאה לאור וייסד בה את סדרת הפרוזה "הנמל"[1] (בה ראו אור הספרים "ספארי" מאת ג'וליה פרמנטו, "הפקרוּת" מאת רבקה קרן ואחרים). בשנת 2014 זכה על ספרו "פיגומים" במלגת ”פרדס”[2] של הספרייה הלאומית והקדיש את תקופת השתתפותו בתוכנית להכנת ספר שיריו "עכשיו הנסיעה". בשנים 2016-2023 פרסם את "טרילוגיית המרחקים" הכוללת שלושה ספרי שירה.

רחמים גדל כבן בכור במשפחה ברוכת ילדים ונתמכת סעד מיפו, שידעה ניתוקי חשמל ומים.[3] מכיתה ד' למד בפנימיות (עלומים, הדסים, בויאר) ובמשפחת אומנה בעכו. לקראת סיום לימודיו בתיכון, נהרג אביו, וכבן בכור נשא בעול המשפחה. החוויות המשפחתיות, מות אביו ותקופות עבודתו כפועל בניין חרתו את רישומם בתודעתו ובכתיבתו, למשל בסיפורים הקצרים "שוד בשדות החצילים" ו"חינוך מיני על פיגומים" בספרו "פיגומים".

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו הספרותית החל לאחר סיום שירותו הצבאי. במהלך מסע בן שנתיים באמריקה הלטינית[4] החל בכתיבת פרוזה ושירה, כתיבה שבחלקה משלבת אלמנטים ביוגרפים מחייו, כדוגמת השיר "והדבש עודו אוחז"[5] והסיפור "האשכנזי שלנו"[6]}}, ובחלקה האחר מטפלת באלמנטים פנטסטיים, כדוגמת הסיפורים "האוזן"[7] ו"מש"ק כנפיים"[8].

יצירה ראשונה מפרי עטו נתפרסמה בכתב העת "עמדה" 10 (2002) - פרק פרוזה בשם "פוטו סניור". סיפוריו נבחרו פעמיים ברציפות (בשנים 2003 ו-2004) כמומלצים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ". שני סיפורים אלו, "האשכנזי שלנו" ו"העוד של דוד והדרשה של יונתן"[9], יחד עם רשימה בשם "משא האדם החוּם"[10] מבטאים פן נוסף ביצירתו שנוגע בזהות מזרחית. בחטיבה זו ניתן לכלול שיר חברתי בשם "אשרי התפוח"[11], שמתכתב עם שירה המפורסם של חנה סנש "אשרי הגפרור" ושיר בולט נוסף "פועל בניין סיני וזונה אוקראינית"[12] שהתפרסם כשיר מחאה העוסק במצבם של מהגרי העבודה וזכה במקום השלישי בתחרות "שירה על הדרך" לשנת 2007. במשך מספר שנים פרסם רחמים יצירות פרוזה, שירה ומסה בשורה ארוכה של כתבי עת, עיתונים ואנתולוגיות בעברית ובתרגום. ב-2009 איגד רחמים את מרבית סיפוריו הראשונים בקובץ הסיפורים "פיגומים" שראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בסדרת "הכבשה השחורה" בעריכת פרופ' חנן חבר.

הסיפור "מים"[13] מתוך "פיגומים", המבוסס על חוויה של ניתוק מים בבית המשפחה ויציאה של המשפחה כולה לאגף המים בעירייה "לעשות שביתה", נכנס לתוכנית הלימודים בבתי ספר תיכונים[14], ואף שימש בדיונים משפטיים ובדיוני החקיקה להגבלת ניתוקי מים בישראל.[15][16]

בשנת 2011 יצא, בעקבות משבר חיים, למסע התפתחותי של חקירה עצמית, בחינה ביוגרפית, פסיכולוגית ורוחנית, וכן צמיחה יצירתית.[17] במסע זה, שנמשך כעשור ועבר במדינות כהודו, גואטמלה, ניקראגואה, בוליביה וברזיל, חיבר את "טרילוגיית המרחקים", המורכבת מספרי השירה: "עכשיו הנסיעה" (2016), "דיו מרחקים" (2018) ו"שמיים שלמים" (2023).[18]

בשנת 2020, שירו "מורה לחיים" נבחר כשיר הברכה לראש השנה של מכון "אבני ראשה" ונשלח לכלל מנהלי בתי הספר בישראל. השיר נותר בשימוש במערכת החינוך ונכלל בספר "שמיים שלמים". 

בשנת 2021 הוזמן רחמים לכתוב ל"פסטיבל ישראל" במסגרת פרויקט "קשרי רוח".[19] הפואמה שכתב "הטייפ בקצה המסדרון", בעקבות שירו של אביהו מדינה "תן לזמן ללכת", העוסקת בחוויותיו כנער בכפר הנוער "הדסים", הועלתה במסגרת הפסטיבל ביוני 2021 בתיאטרון ירושלים, כמופע ספוקן-וורד בהגשת יקיר ששון.[20]

יצירות שירה ופרוזה של רחמים תורגמו לאיטלקית, לספרדית, לאנגלית ולפולנית ופורסמו בכתבי עת רבים, ביניהם: עמדה, הו!, קשת-החדשה, מאזנים, שבו, מטען, הכיוון מזרח, הליקון, פסיפס, מראה, אתגר, אלמנך, עיתון77 וכן באנתולוגיות: "האדומה - שירה מעמדית בישראל", "הקשב!" (סיפורי צבא), "אחד אלוהנו" (אמונה בספרות העברית), "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", El pueblo del libro (סיפורים קצרים מתורגמים לספרדית, הוצאת ליברסה אקוודור), "חדשה: אנתולוגיה לשירה צעירה", Un solo Dios (הוצאת פראיסו).

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים מולחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים ופזמונים שכתב רחמים, זכו ללחנים ובוצעו על ידי מגוון אמנים. כמה מהשירים הללו הולחנו בידי אודי תורג'מן במסגרת הפרויקט המוזיקלי "החדר הסודי".

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נֹגה אוֹלמרט, צ'פינה, ארגמן מיטב, 2022
  • דפנה דרוקר, להתייאש אסור, עמדה, 2021
  • שרי פרם באבא, "מן הסבל אל האושר", הוצאת פראג, 2014
  • מיכל גליק, סבתלולה, אגם, 2011
  • אפרים סידון, איתמר טל, בבה כבשת המסעות, אגם, 2011
  • איילת בר-מאיר, ימי הכלולות של ג'ואנה, אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת)
  • ג'וליה פרמנטו, ספארי, אגם, 2011 (עורך אחראי, סדרת "הנמל" לסיפורת)
  • רבקה קרן, הפקרות (רומן), אגם, 2010
  • בוב דילן (בתרגום יהונתן גפן), תמיד צעיר, אגם, 2010
  • אופיר פרומוביץ, מעוף הטוקן, אגם, 2010
  • שרית דרשן, יונת של הדואר, אגם, 2010
  • ורד שלאוזר-אידה, שלג הוא טופי, אגם, 2010
  • יחזקאל רחמים ודניאל בר-טל (עורכים), "רק על הסכסוך לדבר ידעתי" - סוציאליזציה לסכסוך בחברה הישראלית-יהודית. מכון וולטר לבך לחינוך לדו-קיום, אוניברסיטת תל אביב, 2006
  • יחזקאל רחמים (עורך), "קשה אך יציב" - התקשורת, הרופאים ומחלות מנהיגים, מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2006
  • יחזקאל רחמים (עורך), "אין עם מי לדבר" - מבט ביקורתי על הקשר פוליטיקה-תקשורת, מכון הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 2005

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "פיגומים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספרו "פיגומים" נכתב בעיתונות: "הזדמנות נדירה בספרות הישראלית לקבל עדות מכלי ראשון על חיי הפרולטריון הישראלי" (אריק גלסנר, מעריב); "רחמים מציג את משפחתו על עליבותה הכלכלית, אך גם על גדולתה האנושית" (יובל פז, הארץ); "רחמים הוא אחד שלמד להריח את החיים מלמטה" (ירון אביטוב, זמן ירושלים); "ראוי מאוד, רציני ובעל עוצמה... הקורא נאלץ להודות בחוזקו, בפתיחותו ובכנותו של הספר" (אורין מוריס, מקור ראשון); "מתמודד עם חומרי נפץ חברתיים" (דפנה שחורי, ישראל היום).

פרופ' אריאל הירשפלד כתב: "קובץ של סיפורים קצרים משובחים, הארוגים מגוון של רבדים לשוניים, המגוללים חוויות המצויות בשולי התודעה התרבותית. המחשבה המשוקעת בסיפורים על אודות מושג הדמות ואופני עיצובה הספרותיים היא מחשבה חדשה, רעננה ומיוחדת במינה. במובן הזה – רחמים הוא חדשן המאתגר את ביקורת הסיפור העכשווית. מצד אחר – העוצמות הרגשיות שהוא מצליח להביא בפני הקורא, באמצעים עדינים ומתוחכמים – הן הישג בפני עצמו."

על "דיו מרחקים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותם ראובני מציין בעיתון "הארץ": "רחמים התברך בשליטה לשונית מעוררת התפעלות המגיעה למוזיקליות נהדרת ולהבעות שנשארות אצל הקורא. בהחלט מגיע לו מקום מרכזי יותר בשירה הישראלית. הוא אינו נותר רק בתחום המשפחתי, אלא כותב ארס פואטיקה משל עצמו", אפריל 2019[21].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "פיגומים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "לוי הלוויתן הקטן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "עכשיו הנסיעה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "דיו מרחקים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות זמינות ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דפנה שחורי, "יוצאים מהחממה", מקור ראשון, 20.4.2007
  • אבי אליאס, "פיגומים זאת אחלה מטפורה", ישראל פוסט, 16.9.2010, עמ' 20

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סדרת פרוזה חדשה בהוצאת "אגם", באתר Ynet ספרים, ‏17.08.10
  2. ^ תוכנית פרדס, מחזור ב', באתר הספרייה הלאומית
  3. ^ מיה סלע, עוגה לכולנו, באתר הארץ, תרבות, ‏27 בספטמבר 2009
  4. ^ מוריה בן ברק, השיפוץ הושלם: על הספר 'פיגומים' של יחזקאל רחמים, באתר NRG, ‏22.10.2009
  5. ^ עמדה (כתב עת ספרותי), גיליון 14, 2005
  6. ^ יחזקאל רחמים, האשכנזי שלנו, באתר הארץ, 11 באפריל 2004
  7. ^ כתב העת קשת החדשה, גיליון 7, 2004
  8. ^ מאזנים (כתב עת), 2005
  9. ^ יחזקאל רחמים, העוד של דוד והדרשה של יונתן, באתר הארץ, 5 במאי 2003
  10. ^ משא האדם החום (בתוך: "תהוּדות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית", הוצאת "עם-עובד" ו"אמנות לעם", 2007)
  11. ^ כתב העת הכיוון מזרח, גיליון 12, 2006
  12. ^ יחזקאל רחמים, "פועל בניין סיני וזונה אוקראינית"
  13. ^ יחזקאל רחמים, מים, באתר פרויקט הסיפור הקצר, ‏2009
  14. ^ סיפור קצר עברי ומתורגם, ספרות בחינוך הממלכתי דתי, אגף חברה ורוח, משרד החינוך., באתר משרד החינוך
  15. ^ כתב עתירה לבג"ץ בבקשה "להימנע מלנתק את אספקת המים לצרכנים שאין ידם משגת לשלם את חשבון המים בשל עוניים", לקראת דיון ב 24.2.2014
  16. ^ נטע זיו, "'מים זה לא בחינם'. למה לא בעצם?" בתוך הספר: "האם המשפט חשוב?", באתר אוניברסיטת תל אביב – הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן, ‏2010
  17. ^ כרמית ספיר ויץ, יחזקאל רחמים: יוצר שמגיע היום מהפריפריה כבר לא צריך להתגנב, באתר מעריב, ‏16.11.2016
  18. ^ טליה פריאל מארחת את יחזקאל רחמים – סופר ומשורר", באתר ריאיון בתוכנית הרדיו "מדברים ישראלית", ‏11.6.2021
  19. ^ פרויקט קשרי רוח, באתר פסטיבל ישראל, ‏2021
  20. ^ הטייפ בקצה המסדרון – יקיר ששון ויחזקאל רחמים. הפקת מקור לפרויקט 'קשרי רוח', תיאטרון ירושלים, באתר פסטיבל ישראל, ‏יוני 2021
  21. ^ אתר למנויים בלבד "דיו מרחקים": ליחזקאל רחמים מגיע מקום מרכזי יותר בשירה המקומית, באתר הארץ, 24 באפריל 2019