משתמש:EldadHe/התנועה הישראלית נגד גרעין

התנועה הישראלית נגד גרעין ונשק להשמדה המונית

תחום	ביטחון לאומי ודמוקרטיה
שפה רשמית	עברית
מקום פעילות	ישראל
מייסדים	שרון דולב
יושב ראש	מוסי רז
מנכ"ל	שרון דולב
תקופת הפעילות	2011 – הווה
disarmament.org.il

התנועה הישראלית נגד גרעין (השם המלא: “התנועה הישראלית נגד גרעין ונשק להשמדה המונית") היא תנועה פוליטית בלתי-מפלגתית אשר מקדמת מדיניות של איסור גלובלי על נשק גרעיני, כמו גם פירוז מכלל הנשק האחר להשמדה המונית (כימי וביולוגי) וחתירה לשלום. התנועה המזוהה בעיקר עם השמאל בשל התנגדותה לחימוש צבאי, אולם שותפים לה בעלי גם דעות פוליטיות אחרות^{[דרוש מקור]} אשר טוענים נגד הצדקת עלויות הנשק, או בדבר אי-האפקטיביות של העדפת נשק בלתי-קונבנציונלי שאין סיכוי ממשי לשימוש בו המוחזק רק לשם איום או הרתעה.
פעילות התנועה בהקשר הישראלי היא כנגד מדיניות עמימות הגרעין של ישראל וקריאה לפירוק הגרעין הישראלי במידה וקיים. בתוך כך, בשל הקושי שקיים בישראל לאסוף מידע רשמי על מתקני הגרעין ועל מדיניות הגרעין באופן גורף, התנועה מציבה לעצמה מספר מטרות ביניים שעיקרן עידוד השיח ושבירת הטאבו בנושא סכנות הגרעין ושאר סוגי הנשק להשמדה ההמונית.

רקע להקמה

התנועה נרשמה^{[דרושה הבהרה]} בשנת 2011, בעקבות סיומו של קמפיין בן ארבע שנים מטעם ארגון "גרינפיס" בעניין סכנות הגרעין.
התנועה הוקמה על ידי שרון דולב, פעילה במפלגות מרצ וחד"ש והחלה בדרך עצמאית תוך שהיא מהווה נציגות בישראל של שני ארגונים בינלאומיים: ICAN (אנ') וGreen Cross (אנ').

עמדות התנועה

מטרת התנועה היא להביא לעולם חופשי מנשק גרעיני. תפישתה בנוגע למדינת ישראל היא כי מאחר שזו נתפשת בעולם כמדינה גרעינית, יש לפעול בכלים ייחודיים כדי להשפיע לשינוי מדיניות עמימות הגרעין.
באמצעות אותן ניסיונות ההשפעה מקווה התנועה לשבור את הטאבו סביב הדיון הציבורי אודות הגרעין ולגרום לביקורת ציבורית שתביא להודאה מצד ממשלת ישראל בנוגע לסדרי גודל התחמשותה בנשק זה ומידה וקיים, או שאין לה ותאפשר פיקוח בינלאומי. בתוך כך מציינת התנועה מספר היבטים:

בנוגע לסכנות

לטענת התנועה, גם אם נשמרת מדיניות העמימות הרי שיש צורך בדיון ציבורי על הצורך בנשק גרעיני. בגרעין ישראלי, אם אכן קיים, טמונות סכנות רבות שלגביהן הציבור צריך לתת את דעתו:

• בטיחות של הכור - ישראל ממוקמת על הבקע הסורי-אפריקני וסוגיות של בטיחות, בעיקר באשר לעמידות ליבת הכור, במקרה של רעש אדמה עלולה להוות איום משמעותי על עצם קיומה של מדינת ישראל, חיי התושבים בה והאזור כולו.
• בטיחות תעבורתית - חומרים רדיואקטיביים נעים על כבישי ישראל, חלקם באזורים עירוניים צפופים. בהעדר פיקוח עלול להיגרם אסון.
• הטמנת חומרים רדיואקטיביים - תהליך הפקת הנשק הגרעיני יוצר פסולת רדיואקטיבית שיש להטמינה. העדר פיקוח על מיקום ההטמנה עלול לצור מפגעים סביבתיים, כמו זיהום מי תהום וקרינה כלפי מקומות יישוב קרובים.
• עלות הפרוייקט - סעיפי הביטחון בתוך תקציב המדינה הוא מידע מסווג והציבור אינו חשוף להוצאות האמתיות בתוך הנגזרת של תקציב הביטחון. נכון לשנת 2011, מכון המחקר Global Zero (אנ') מעריך שסך ההוצאות המיועד לגרעין בתוך תקציב המדינה נע בין 1.4 מיליארד דולר בשנה למתקני הגרעין בלבד, ל1.9 מיליארד דולר לסך ההוצאות כולל מודיעין צבאי, הגנה על מתקנים וחימוש הציוד הצבאי. מועלית הטענה שעל הציבור לדעת את הסכום ולהחליט בהתאם לכך באשר לסדרי עדיפויות של הקופה בציבורית.
• פגיעה בערכים דמוקרטיים בכל הקשור לניתוק הנושא מן השיח הציבורי, תוך הפעלת צנזורה נוקשה וכן מידור פעילות הוועדה לאנרגיה אטומית והעדר חקיקה ראשית בנושא. כל אלה יוצרים השלכות חמורות על מהותה של הדמוקרטיה הישראלית שבאות לידי ביטוי בפגיעה בזכויות אזרחים החוששים כי נפגעו מפעילות גרעינית (למשל באיסור בחוק על החזקת מונה גייגר באזורים גאוגרפיים מסוימים), פגיעה בחופש הביטוי ומניעת ביקורת ציבורית לשם מניעת מחדלים ואף אסונות.
  

מעבר להקשר הישראלי, התנועה מתריעה מחשש להשלכות גלובליות של נשק גרעיני. מדברים על סוגיות אקולוגיות כגון הפיכת שטחי ענק לבלתי ניתנים למחייה בגלל קרינה ורעב גרעיני וכן סוגיות פוליטיות של מרוץ חימוש ומיליטריזם.

מעמדה הבינלאומי של ישראל

טוענת התנועה שמדיניות העמימות יוצרת דיון בנוגע למקומה של ישראל בשיח הבינלאומי והאזורי, שזו מנתקת את ישראל ממקומה במרחב האזורי של המזרח התיכון ובכך מונעת שלום.
התנועה רואה חשיבות בכך שישראל תחתום ותאשרר אמנות בינלאומיות כגון: האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, אמנת הנשק הכימי, אמנת הנשק הביולוגי, האמנה נגד ייצור חומר בקיע והאמנה נגד ניסויים גרעיניים. כמו-כן, היא טוענת שעל ישראל הרשמית להשתתף בשיחות לקראת ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק להשמדה המונית.

פעילות התנועה

התנועה פועלת במספר דפוסי פעולה:

הזירה הציבורית

התנועה פועלת לשבירת הטאבו סביב מדיניות עמימות הגרעין של ישראל, זאת באמצעות עידוד השיח, החינוך והפצת המידע. היא עושה זאת במספר דרכים:

• אתר אינטרנט ובו מידע מתורגם של חדשות מהעולם בתחום פירוק הנשק להשמדה המונית.
• תוכנית רדיו שבועית בשם "על פי מקורות זרים", אשר שודרה ב"רדיו כל השלום" עד שזה נסגר בראשית 2016.
• הרצאות לארגוני המגזר השלישי, כמו גם סדנאות בהשתתפות מומחים בינלאומיים.
• ניהול קמפיינים של יחסי ציבור ברשתות החברתיות.
• השתתפות בקמפיין 'Mayors for Peace' ('ראשי ערים למען שלום') (אנ'), בו החתימה^{[דרושה הבהרה]} התנועה כחמישים ראשי רשויות מקומיות בישראל נגד נשק גרעיני.^{[דרוש מקור]}

הזירה הפרלמנטרית

למרות שהתנועה לא זוכה לשיתוף פעולה מרובם המוחלט של חברי הכנסת, היא מקיימת מפגשים עם מספר חברי כנסת ומקבלי החלטות אחרים. בשנת 2013 נערך לראשונה ביוזמת הארגון דיון בועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא סכנות הגרעין.

הזירה המשפטית

אל זירה זו הצטרפה התנועה בשנת 2016, כאשר עתרה^{[דרושה הבהרה]} התנועה לבג"צ לשם פסיקה לצו על תנאי לאחר שלא נענתה פנייתה לראש ממשלת ישראל להסדרה בחקיקה ראשית את פעילות הועדה לאנרגיה אטומית ואת סמכויותיה. העותרים, שרון דולב, פרופ' אבנר כהן, חבר הכנסת לשעבר מוסי רז ונדב שאלתיאל, יחד עם כמאה אזרחים החתומים על העתירה, מבקשים לקבל הסברים בנוגע לסוגיה זו מצד המשיבים - ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האנרגיה והתשתיות יובל שטייניץ והועדה לאנרגיה אטומית.
כנגד עתירה זו נמתחה ביקורת המצדיקה את העמימות, לטענת הביקורת העמימות משמרת את יכולת ההרתעה של ישראל.

קישורים חיצוניים

• אתר הבית של התנועה הישראלית נגד גרעין.
• דף התנועה באתר הסרטונים YouTube.
• מתי שמואלוף, פוסטים בנושא: התנועה הישראלית נגד גרעין (ונשק להשמדה המונית), ראיון עם שרון דולב בבלוג באתר הארץ, 2 בנובמבר 2014.
• אתר ארמגדון, הפועל למזרח תיכון חופשי מנשק להשמדה המונית ומרכז מידע על תוכנית הגרעין הישראלית.
• רשימת כתבות על התנועה הישראלית נגד גרעין באתר הטלוויזיה החברתית.

הערות שוליים

[[קטגוריה:נשק גרעיני]] [[קטגוריה:ישראל: גרעין]] [[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]] [[קטגוריה:ארגוני שמאל בישראל]] [[קטגוריה:ישראל: עמותות]]