משתמש:Ely1/מערכת השמש
השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]
השמש, הידועה גם בשם חמה, היא כוכב מסוג ננס צהוב במרכז מערכת השמש, אותה סובבים כוכבי לכת וביניהם כדור הארץ, כוכבי-לכת ננסיים, אסטרואידים וגרמי שמים נוספים, זאת עקב כוח הכבידה העצום של השמש, המשאיר אותם במסלול סביבה ומונע מהם לברוח לחלל הרחוק. מסת השמש היא כ-99.86% מכלל המסה במערכת השמש. בליבת השמש, כמו שאר הכוכבים מסוגה, מתרחש היתוך גרעיני של מימן להליום, היוצר לחץ רב כלפי חוץ המתנגד לכוח הכבידה העצום של השמש ובכך מונע את קריסתה של השמש אל תוך עצמה. האנרגיה הרבה שמופקת בתהליכי ההיתוך הגרעיני גורמת לשמש לפלוט קרינה אלקטרומגנטית, שבין השאר, מאפשרת את קיום החיים על פני כדור הארץ. בעוד כחמישה מיליארד שנים, לאחר שהשמש תכלה את מאגר המימן שבה וההיתוך הגרעיני שבה ייפסק, היא תחל לסיים את חייה. היא תתנפח לענק אדום ותבלע את שלושת כוכבי הלכת הארציים הקרובים ביותר אליה- חמה, נוגה וכדור הארץ. בסופו של דבר היא תשיל את שכבותיה החיצוניות שיהפכו לערפילית פלנטרית וליבתה תהפוך לננס לבן שבעוד מיליארדי שנים יהפוך לננס שחור.
סמל אסטרונומי: 
מחקר לא-מאויש: יוליסס, STEREO, Solar Maximum Mission, SOHO
מערכת השמש הפנימית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוכב חמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוכב חמה (בלועזית: Mercury, על שם האל הרומי מרקוריוס), הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, הנמצא במרחק ממוצע של כ-58 מיליון ק"מ ממנה (בקירוב). סיבובו העצמי של כוכב חמה נמשך כ-58.65 ימים, בעוד מסלולו סביב השמש נמשך כ-87.9 ימים. בגלל מצב מיוחד זה, נהוג לחשוב שחמה מפנה תמיד את אותו הצד לעבר השמש. כוכב חמה קטן יחסית, וקוטרו הוא 4,878 ק"מ, ולשם השוואה, קוטרו הממוצע של כדור הארץ הוא 12,742. לכוכב חמה אין כוח כבידה חזק, מה שלא מאפשר לו לקיים אטמוספירה, אלא רק חלקיקים קטנים ומועטים המתפזרים לחלל במהירות המכונים אקסוספירה. בגלל סיבות אלו כוכב חמה נחשב לאחד המקומות העוינים ביותר במערכת השמש, הטמפרטורה הממוצעת על פניו מגיעה לכדי 179 מעלות צלזיוס, בעוד בצדו הפונה לשמש הטמפרטורה שלו מגיעה ל-430 מעלות צלזיוס ובצד שאינו פונה לשמש, הטמפרטורה מגיעה ל-180 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.
סמל אסטרונומי: 
סיווג: כוכב לכת ארצי
ירחים: אין
מחקר לא-מאויש: תוכנית מארינר, מסנג'ר, BepiColombo
נוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוגה (בלועזית: Venus) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש ונמצא במרחק ממוצע של כ-108 מיליון ק"מ מן השמש (בקירוב). סיבובו העצמי של נוגה אורן 243 ימים בעודה זמן הקפתו את השמש אורך כ-225 ימים. שנים רבות ראו בנוגה אח תאום לכדור הארץ, הן בשל קירבתו לכדור הארץ והן בשל מימדיהם הדומים. קוטרו של כדור הארץ הוא 12,800 ק"מ בעוד קוטרו של נוגה הוא 12,100. בעקבות הדימיון בין שני כוכבי הלכת האלו, שאלת קיום חיים על פני נוגה זכתה לתשומת לב מדעית וציבורית נרחבת. אולם, כיום ידוע בוודאות שהתנאים בנוגה לא מאפשרים קיום של חיים כלשהם. לנוגה אטמוספירה צפופה מאד, ולשם המחשה, הלחץ על פני השטח בנוגה גדול פי 90 מהלחץ על פני השטח בכדור הארץ. האטמוספירה של נוגה מכילה כמויות עצומות של פחמן דו חמצני, מה שיוצר אפקט חממה, שביחד עם קירבתו של נוגה לשמש, גורם לטמפרטורות של עד כ-500 מעלות צלזיוס במקומות מסויומים בנוגה.
סמל אסטרונומי: 
סיווג: כוכב לכת ארצי
ירחים: אין
מחקר לא-מאויש: תוכנית מארינר, תוכנית ונרה, מגלן, ונוס אקספרס
כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדור הארץ הוא כוכב הלכת השלישי במרחקו מן השמש, והיחיד שידוע כי מתקיימים עליו חיים. כדור הארץ נמצא במרחק ממוצע של כ-150 מיליון ק"מ מהשמש (בקירוב). סיבובו העצמי של כדור הארץ אורך כ-23.934 שעות ומסלולו סביב השמש אורך כ-365.256 ימים. פני כדור הארץ מכוסים במים רבים, ורק כ-29.2% מפני השטח שלו הם יבשה. ירחו של כדור הארץ, הירח, נוצר כ-20 מיליון שנה לאחר היווצרות כדור הארץ, כתוצאה מהתנגשות עם גוף שמיימי בגודלו של מאדים, המכונה תיאה. בעבר, עד המאה ה-17, שלטה התפישה הגאוצנטרית, לפיה כדור הארץ עומד במרכז היקום וכל שאר גרמי השמים סובבים אותו, אולם במאה ה-17 השתנתה עמדה זו, רבות בגלל פעילותו של האסטרונום גלילאו גלילי, וכיום אין עוררין על התפישה ההליוצנטרית לפיה כדור הארץ אינו נמצא במרכז היקום.
לכדור הארץ יש תנאים אידיאליים לקיומם של חיים, לפחות לפי תפישת המדע את החיים כיום. כדור הארץ נמצא במרחק המתאים מן השמש, הוא בעל אטמוספירה המגינה על החיים מפני קרינת השמש האולטרה סגולה ומפני קרינה קוסמית המגיעה מהחלל, הוא בעל מגנטוספירה המגינה עליו מפני חלקיקי רוח השמש והוא מכיל מים רבים.
סמל אסטרונומי: 
סיווג: כוכב לכת ארצי
מאדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל אסטרונומי: 
סיווג: כוכב לכת ארצי
מחקר לא-מאויש:
מחקר מאויש: משימות מאוישות למאדים
חגורת האסטרואידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסטרואידים: פאלאס, יונו, וסטה
מערכת השמש התיכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל אסטרונומי: 
סיווג: ענק גז
שבתאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל אסטרונומי: 
סיווג: ענק גז
ירחים: פאן, אטלס,יאנוס, מימס, אנקלדוס, טתיס, טלסטו, קליפסו, דיוני, הלנה, ריאה, טיטאן, היפריון, יאפטוס, פובה, דפניס
אורנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל אסטרונומי: 
ירחים: אוברון, טיטניה, אומבריאל, אריאל, מירנדה, קורדיליה, אופליה, ביאנקה, קרסידה, דסדמונה, ג'ולייט, פורשיה, רוזלינד, בלינדה, פוק
נפטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל אסטרונומי: 
ירחים: נייד, תלסה, דספינה, גלטאה, לריסה, פרוטאוס, טריטון, נראיד, הלימיד, סאיו, לאומדיה, סאמטי, ניסו