מתאו סלביני

מתאו סלביני
Matteo Salvini
לידה	9 במרץ 1973 (בן 51); מילאנו, איטליה
שם לידה	Matteo Salvini
מדינה	איטליה
מפלגה	הליגה הצפונית
בן או בת זוג	פבריציה ילוצי (2003–2010)
	22 באוקטובר 2022 – מכהן; (שנתיים)
	22 באוקטובר 2022 – מכהן; (שנתיים)
	22 באוקטובר 2022 – מכהן; (שנתיים)
	22 באוקטובר 2022 – מכהן; (שנתיים)
	1 ביוני 2018 – 5 בספטמבר 2019; (שנה)
	1 ביוני 2018 – 5 בספטמבר 2019; (שנה)
	15 בדצמבר 2013 – מכהן; (10 שנים)
	→ רוברטו מרוני
	14 ביולי 2009 – מכהן; (15 שנים)
	14 ביולי 2009 – מכהן; (15 שנים)
	22 באפריל 2008 – 13 ביולי 2009; (שנה)
	22 באפריל 2008 – 13 ביולי 2009; (שנה)
	20 ביולי 2004 – 7 בנובמבר 2006; (שנתיים)
	20 ביולי 2004 – 7 בנובמבר 2006; (שנתיים)
חתימה

מתאו סלביני (באיטלקית: Matteo Salvini; נולד ב-9 במרץ 1973) הוא פוליטיקאי איטלקי המכהן כמנהיג מפלגת הליגה הצפונית. הוא מכהן כמשנה לראש הממשלה ושר התשתיות והתחבורה בממשלתה של ג'ורג'ה מלוני.

ביוגרפיה

סלביני נולד וגדל במילאנו. הוא אב לבן מגרושתו העיתונאית פבריציה ילוצי ואב לבת מבת זוג נוספת.

כחבר מפלגת הליגה הצפונית כיהן במועצת העיר מילאנו מ-1993 עד 2013. ב-1997 החל לכתוב בביטאון המפלגה "la Padania" (הפדניה). ב-1998 נבחר למזכיר מחוז מילאנו של הליגה הצפונית. ב-1999 נידון ל-30 ימי מאסר בגין העלבת עובד ציבור לאחר שהשליך ביצים על ראש ממשלת איטליה מאסימו ד'אלמה.^[1]

ב-2004 נבחר לפרלמנט האירופי כנציג אזור צפון מערב איטליה. בפרלמנט הצטרף לסיעת אירופה של חופש ודמוקרטיה ישירה (EFDD). הוא כיהן בתפקיד עד נובמבר 2006.

ב-2008 נבחר לבית הנבחרים האיטלקי כנציג מחוז לומברדיה, הוא התפטר מתפקידו לאחר שנבחר גם לכהונה נוספת כחבר הפרלמנט האירופי ב-2009. בבחירות הפרלמנטריות ב-2013 נבחר שוב לבית הנבחרים האיטלקי, הוא כיהן בתפקיד במשך כעשרה ימים, מ-6 במרץ עד 15 במרץ, עקב העדפתו לשמש כנציג בפרלמנט האירופי.

ב-2015 נבחר לסגן ראש סיעת אירופה של אומות וחופש (אנ'), המורכבת מקואליציה של נציגי מפלגות ימין בפרלמנט האירופי בהם החזית הלאומית (צרפת), מפלגת החירות האוסטרית, פלאמס בלאנג (בלגיה), המפלגה הכחולה (גרמניה) והמפלגה למען החירות (הולנד).

בדצמבר 2013 נבחר סלביני למנהיג מפלגת הליגה הצפונית, מפלגת ימין שבסיסה בצפון איטליה ולה אידאולוגיה אירוסקפטית והתנגדות להגירה בלתי חוקית. ב-2014 השיק את מפלגת "Noi con Salvini", מפלגת אחות לליגה הצפונית שתפעל באזורים בהם הליגה הצפונית לא מבוססת, נציגי המפלגה התמודדו בבחירות המקומיות ב-2016 וב-2017. לקראת הבחירות הכלליות ב-2018 הכריז סלביני כי המפלגה תתמודד בכל מחוזות הבחירה בשם "הליגה" והורדת המילה "הצפונית". המפלגה הייתה חלק מקואליציית המרכז-ימין שזכתה במספר המושבים הרב ביותר בפרלמנט, ובתוך הקואליציה היא הייתה למפלגה הגדולה ביותר עם 126 מושבים בבית הנבחרים ו-57 מושבים בסנאט.

לאחר הבחירות גיבש קואליציה עם מפלגת תנועת חמשת הכוכבים ומנהיגה לואיג'י די מאיו, השניים סיכמו על הקמת ממשלה בראשותה יעמוד ג'וזפה קונטה בעוד שניהם ישמשו כסגניו. הוא נכנס לתפקידו כמשנה לראש הממשלה ושר הפנים ב-1 ביוני 2018. כשר הפנים החל ליישם מדיניות תקיפה נגד הגירה, במסגרתה סורבה כניסתה של אונייה של ארגון רופאים ללא גבולות ו-SOS Méditerranée הנושאת כ-600 מהגרים מלוב,^[2]^[3] הוכרז על מפקד אוכלוסין של אוכלוסיית הצוענים במדינה במטרה לגרש את השוהים הלא חוקיים,^[4] וכן הכריז כי בכוונתו להביא לגירושם של 500,000 מסתננים.^[5] בספטמבר 2019 סיים את תפקידו בעקבות התפרקות הקואליציה עם תנועת חמשת הכוכבים, שחברה למפלגות השמאל להקמת ממשלה חדשה.

בשנת 2020 הואשם סלביני בפרשה שבה נטען שמנע ממהגרים לעלות על ספינת משמר החופים, אך בית משפט בקטניה דחה את ההאשמות. בשנת 2021 נפתח משפט נוסף בפלרמו בו הואשם בחטיפה ובניצול לרעה של סמכויותיו כשר פנים, מכיוון שמנע מספינה עם 147 מהגרים לעגון במדינה באוגוסט 2019. רק אחרי התערבות של לשכת התובע האזורי הספינה של הארגון הספרדי Open Arms עגנה באי למפדוזה, 19 ימים אחרי שהמהגרים חולצו בלב ים. במהלך הימים שהיו תקועים בים קפצו חלק מהמהגרים למים וניסו לשחות לחוף, ואחרים פונו לטיפול רפואי.^[6]