רופאים ללא גבולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו הבינלאומי של הארגון

רופאים ללא גבולות (הידוע בשמו הצרפתי ) הוא ארגון הנותן סיוע רפואי והומניטרי לאנשים ללא קשר לשיוכם הדתי או הפוליטי. הוא ידוע בזכות פרויקטי הסיוע שלו באזורים מוכי מלחמה ולארצות מתפתחות מוכות מחלה אנדמית.

הארגון נוסד ב-1971 על ידי קבוצה קטנה של רופאים צרפתים בתגובה לתוצאות מלחמת האזרחים בניגריה. הארגון מנוהל על ידי מועצת מנהלים בינלאומית היושבת בז'נבה. כל שנה מגויסים כ-3,000 רופאים, אחיות, אנשי תפעול ואחרים לפרויקטים של הארגון, ויש בו כ-1,000 עובדים קבועים שמגייסים את המתנדבים ומנהלים את הארגון. כ-80% ממימון הארגון בא מתרומות פרטיות והשאר מתרומות של ממשלות וחברות מסחריות. תקציבו השנתי של הארגון הוא כ-400 מיליון דולר.

הארגון זכה בפרס נובל לשלום ב-1999 על פעולותיו. ביוני 2005 העניקה האוניברסיטה העברית בירושלים תואר דוקטור לשם כבוד לד"ר ברנאר קושנר, מייסד הארגון.

יסוד הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1970 הקבוצה "Groupe d'Intervention Médicale et Chirurgicale en Urgence" (קבוצת התערבות רפואית וניתוחית דחופה) נוסדה על ידי רופאים צרפתים שעבדו בביאפרה, וסייעו לפצועים במהלך מלחמת האזרחים בניגריה בסוף שנות השישים. במקביל, בשנת 1970, נוסד ארגון "Secours Médical Français" (עזרה רפואית צרפתית) כדי לסייע לנפגעי ציקלון בולה שהרג בשנה 500,000 אנשים במזרח פקיסטן (כיום בנגלדש). ב-20 בדצמבר 1971 התאחדו שני הארגונים הללו בשם "רופאים ללא גבולות".

פעילות הארגון בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון פועל בארץ ישראל מאז שנת 1989 ובשנת 2015 הוצאות השלוחה הפלסטינית של הארגון עמדו על 5.5 מיליון יורו (מתוך 1.2 מיליארד יורו הוצאות כלליות של הארגון באותה שנה)[1].

הארגון פועל בארץ ישראל לעזור לפלסטינים ביהודה ושומרון מזרח ירושלים ורצועת עזה ומספק בעיקר טיפול תרופתי ופסיכולוגי. נכון ל-2015 לארגון היו מרכזים לעזרה פסיכולוגית בחברון, שכם, קלנדיה ומזרח ירושלים[2].

קונפליקטים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהארגון מצהיר על כך שהוא נייטרלי, כמה פעמים יצאו מפי אנשיו הצהרות שתומכות בצד הפלסטיני בסכסוך[3], בעקבות כך שראש הענף הצרפתי של הארגון השווה את פעולות ישראל בעזה לסומליה ולדארפור בינואר 2016[4] התנצל ראש הארגון ביוני באותה השנה ואמר שארגונו אינו אנטישמי[5].

דוגמאות לפעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדה פליטה, הסובלת מתת תזונה קשה, במלחמת האזרחים בניגריה.

לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך 9 שנים ( מ-1976 עד 1984), במהלך מלחמת האזרחים בלבנון ותחת אש, הארגון עזר בבתי חולים בערים שונות, תוך שמירת נייטרליות.

סודאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979 הארגון הקים משלחת לעזור לאזרחים בדרום סודאן שסבלו מרעב כתוצאה ממלחמת אזרחים במדינה. מתנדבי הארגון חשפו זוועות שהיו עדים להן שכללו עינויים, הוצאות להורג המוניות ורעב ותחלואה בהיקף נרחב. ב-1989 שני מתנדבים נהרגו כשמטוסם הופל.

אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מכת הרעב ב-1984–1985 הארגון הקים משלחת תוכנית תזונה אך סולק ב-1985 אחרי הגינוי בשימוש לא הולם בסיוע ויישוב מחדש בכפייה.

ליבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 הוקמה המשלחת הראשונה לליבריה לעזור לאזרחים ולפליטים שנפגעו ממלחמת אזרחים שם. בליבריה הם מספקים תזונה, רפואה בסיסית וחיסון המוני.

רואנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1994, כאשר רצח העם ברואנדה החל, שולב חלק ממשלחת הארגון בצוות הצלב האדום למען ביטחונם. שני הארגונים הצליחו להבטיח שכל בתי החולים בבירה קיגאלי יתפקדו. ב-1995 נאלץ הארגון יחד עם ארגוני סיוע אחרים לעזוב את רואנדה.

סיירה לאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-90 משלחות הארגון הוקמו בסיירה לאון לטפל בשחפת ואנמיה אצל תושבי ימת אראל. הם חיסנו 3 מיליון ניגרים נגד דלקת קרום המוח כשפרצה מגפה ב-1996.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]