מתתיהו בן תיאופילוס (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתתיהו בן תּיאוֹפילוֹס (השני[1]) היה כהן גדול בבית המקדש השני בזמן פרוץ המרד הגדול (שנת 66 לספירה). ניתן להניח שהיה בנו של הכהן הגדול תיאופילוס בן חנן (כהן בשנים 41-37 לספירה) ונכדו של הכהן הגדול חנן בן שת (כהן בשנים 15-6 לספירה) ובכך היה שייך למשפחת הכהנים בית חנן[2].

בשנת 65[3], מינה המלך אגריפס השני את מתתיהו לכהן גדול (השישי והאחרון שנתמנה על ידיו) במקום יהושע בן גמלא.[4]

בסוף שנת 67[3], בזמן המרד הגדול, מינו הקנאים את פינחס בן שמואל מכפר חבתא למשרת הכהן הגדול במקומו של מתתיהו בן תיאופילוס. מינויו על פי גורל של איכר עובד אדמה במקומו של כהן ממשפחת כהנים גדולים הביאה לתחושת שבר:
"עיני יתר הכהנים, העומדים מרחוק, זלגו דמעות למראה החוק המחולל והם נאנחו על המשרה הקדושה הנרמסה ברגלים." פינחס זה היה הכהן הגדול האחרון שכיהן בבית המקדש השני לפני חורבנו.[5]

בזמן המצור הרומאי על ירושלים בשנת 70, הצליחו ארבעת בניו של מתתיהו להימלט מן העיר הנצורה. יחד עם הכהנים הגדולים (מתתיהו עצמו ככל הנראה כבר לא היה בחיים) יהושע בן דמנאי ויוסף בן קמחית (או קבי) ובניהם של כהנים גדולים אחרים (ישמעאל בן פיאבי ומתתיהו בן ביתוס), ברחו בניו של מתתיהו מהעיר הסגורה על ידי משמרות המורדים, אל הרומאים.[6]

לטענת יוסף בן מתתיהו, היו אלה דבריו שלו אל תושבי ירושלים הנצורים, שהשפיעו על האליטה לברוח מהעיר. הפליטים העשירים שוכנו זמנית על ידי אספסיינוס בעיר גופנא, מה שהביא את המורדים לטעון בפני העם, שהפליטים, מאחר שנעלמו מן העין, ללא ספק נרצחו על ידי הרומאים. טיטוס בתגובה, הביא אותם בחזרה כדי שיסובו יחד עם יוסף בן מתתיהו את חומות הר הבית. הבורחים התאספו לפני הצבא הרומי מול החומה והתחננו למורדים להציל את לב לבה של עיר הבירה:
"פתחו את שערי ירושלים לפני הרומאים והצילו את עיר אבותינו, ואם תמאנו לעשות כדבר הזה – צאו כלכם מהר-הבית והשאירו את בית מקדש לפלטה".[7]
דבריהם רק העלו את חמת המורדים, שענו להם בצעקות וקללות. עם החרבת בית המקדש, פסקה גם הכהונה הגדולה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להבדיל ממתתיהו בן תיאופילוס (הראשון), הכהן הגדול בזמן שלטון הורדוס.
  2. ^ פרופ' מנחם שטרן, מדיניותו של הורדוס והחברה היהודית בסוף ימי בית שני, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  3. ^ 3.0 3.1 יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, הערות ובאורים מאת המתרגם יעקב נפתלי שמחוני לספר ד, פרק ט, פסקה יא.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ט, פסקה ז, סעיף 223. במקור: "יהושע בן גמליאל".
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ד, פרק ג, פסקאות ז-ח.
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, הערות ובאורים מאת המתרגם יעקב נפתלי שמחוני לספר ו, פרק ב, פסקה ב.
  7. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ו, פרק ב, פסקאות ב-ג.


Jewish History P.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.