אלקימוס
| פטירה | 159 לפנה"ס | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
הממלכה הסלאוקית  | ||||
| |||||
  | |||||
אַלְקִימוּס (נקרא גם יקים;[1] מת בירושלים בשנת 159 לפנה"ס) היה כהן גדול מתיוון שכיהן לאחר מותו של מנלאוס. חוקרים רבים מזהים אותו עם יקים איש צרורות המוזכר בספרות חז"ל, ומיעוטם שוללים זיהוי זה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקור הקדום ביותר שבו מוזכר אלקימוס הוא ספר מקבים א פרק ז, שם מסופר כי בשנת 151 למניין השטרות (161 לפנה"ס) החל למלוך דמטריוס הראשון על הממלכה הסלאוקית. מיד לאחר שתפס את השלטון[2]: "ויבואו אליו כל האנשים הפושעים והרשעים מישראל[א] ואלקימוס היה מנהיגם מחפצו לכהן. ויאשימו את העם אל המלך לאמור איבד יהודה ואחיו את כל אוהביך וגם אותנו זרה מארצנו. ועתה שלח איש אשר תאמין לו והלך וראה את כל החרמה אשר עשה לנו ולמדינת המלך וענש אותם ואת כל אשר עזרו להם.... וישלח אותו ואת אלקימוס הרשע ויקיים לו את הכהונה ויצווהו לעשות נקמה בבני ישראל". אלקימוס פונה אל יהודה המכבי במרמה, אך יהודה דוחה אותו. לעומת יהודה, ה"חסידים" שכנראה נמנו על נאמניו של יהודה, האמינו בטהרת כוונותיו של אלקימוס, מתוך הנחה כי כהן לא יפגע בהם. הסבר מקובל לתמיכתם של החסידים באלקימוס הוא היותו מתייוון מתון[3]. למרות זאת, אלקימוס הורג שישים איש מהם ביום אחד, ובכך מאבד את אמונם, מה שמאלץ אותו להילחם על הכהונה הגדולה כנגד אנשיו של יהודה. כשראה אלקימוס כי כוחו של יהודה רב, שלח בקשת סיוע למלך, אשר שלח את ניקנור שניסה לפתות את יהודה בתחבולות אך לבסוף נוצח על ידו בקרב כפר שלמא.
בספר מקבים ב[4] מתואר, שאלקימוס היה כהן גדול עוד לפני עלות דמיטריוס (גם יוספוס כותב כי התמנה על ידי אנטיוכוס החמישי[5]), והחשמונאים העבירו אותו מתפקידו, ולאחר עליית דמיטריוס הסית אותו כנגד יהודה והמורדים, וביקש שימנהו חזרה לכהן גדול. דמיטריוס שלח את ניקנור, אך ניקנור השלים עם יהודה. אלקימוס סיפר זאת למלך, ובעקבות זאת ציווה המלך על ניקנור להסגיר אליו את יהודה. יהודה הבין כי ניקנור חפץ ברעתו, ויצא לקרב נגדו.
ספר מקבים א' מתאר את מותו של אלקימוס בהקשר לעובדה שהחל להרוס בשנת 153 למניין השטרות (159 לפנה"ס) את חומת חצר בית המקדש הפנימית שנבנתה על ידי הנביאים. הוא לקה באילמות ושותק, ולבסוף מת בייסורים.[6] חוקרים רבים זיהו את החומה הזו עם הסורג, הנזכר במשנה, שמלכי יוון פרצו בו פרצות, שתוקנו בהמשך.[7][8]
יקים איש צרורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדרש בראשית רבה[9] (וכן במדרש תהילים[10]) מוזכר אדם בשם יקים איש צרורות, שהיה בן אחותו של יוסי בן יועזר[ב] (חברו של יוסי בן יוחנן בזוג החכמים הראשון). ראשית המדרש דורשת את הפסוק ”וירח את ריח בגדיו” (בראשית כ"ז, כ"ז), "אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו", כלומר שאף בוגדי ישראל הם בעלי "ריח טוב", ומעשה יקום איש צרורות מובא כדוגמה לכך:
"ויקום איש צרורות היה בן אחותו של ר' יוסי בן יועזר איש צרידה, והוה רכיב סוסיא בשבתא. אזל קומי שריתא למצטבלא. אמר לו: חמי סוסי דארכבי מרי, וחמי סוסך דארכבך מרך. אמר לו: אם כך למכעיסיו, ק"ו לעושי רצונו! אמר לו: עשה אדם רצונו יותר ממך?! אמר לו: ואם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו! נכנס בו הדבר כארס של עכנא, הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג, וחנק. מה עשה? הביא קורה, נעצה בארץ, וקשר בה נימא, וערך העצים והקיפן גדר של אבנים, ועשה מדורה לפניה, ונעץ את החרב באמצע, והצית האור תחת העצים מתחת האבנים, ונתלה בקורה ונחנק. קדמתו האש, נפסקה הנימה, נפל לאש, קדמתו חרב, ונפל עליו גדר, ונשרף. נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרידה, וראה מטתו פרחה באויר. אמר: בשעה קלה קדמני זה לגן עדן".
פירוש: יקום איש צרורות, בן אחותו של יוסי בן יועזר, היה רוכב על סוסו בשבת. יוסי בן יועזר הובל אל הקורה לצליבה. אמר לו יקום: ראה את הסוס שהרכיב אותי אדוני עליו ואת הסוס שהרכיב אותך אדונך עליו! אמר לו יוסי: אם כך עושה ה' למכעיסיו, קל וחומר לעושי רצונו. אמר לו יקום: וכי יש עושה רצונו יותר ממך?! אמר לו: אם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו! נכנס בו (ביקום) הדבר כארס של נחש, וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין בעת ובעונה אחת. כלומר, יקום בחר בסופו של דבר להמית את עצמו ולא להמשיך במעשה בגידתו,[12] ומעשהו זיכה אותו בכניסה לגן עדן.[13]
יקים איש צרורות אינו ידוע משום מקור אחר מלבד מדרש בראשית רבה (ומדרש תהילים).[12] מלבד שמו של יוסי בן יועזר, אין לסיפור זה שבמדרש עוגן כרונולוגי או רקע היסטורי, אולם רוב החוקרים זיהו אותו עם אלקימוס, הכהן המתיוון בזמן מרד החשמונאים.[13]
דוד פלוסר ראה בסיפור זה מקבילה לסיפור בברית החדשה על הפושע שנצלב לצדו של ישו וביקש ממנו מחילה, וישו הבטיח לו שיחד יגיעו לגן עדן.[14] לדעת פלוסר, הסיפור בברית החדשה היה סיפור עצמאי שהותאם לצליבתו של ישו, ובמקור סיפר על שני אנשים נצלבים, אחד צדיק ואחד פושע, ומגמת הסיפור הייתה להדגים את הכלל, לפיו "הרוגי בית דין יש להם חלק לעולם הבא מפני שהם מתוודין על עוונותיהם".[15] דוד דאובה השווה את סיפורו של יקים לסיפורו של יהודה איש קריות, שלאחר שבגד בישו, התחרט על מה שעשה ותלה את עצמו.[16][13]
זיהוי יקים עם אלקימוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר יוסיפון (המאה ה-10), שהתבסס על יוסף בן מתתיהו, אינו מזכיר שאלקימוס נקרא גם יקים (יוסיפון כד, 3–10), ועקב כך לא קישרו המלומדים כותבי דברי ימי ישראל שלפני אברהם גייגר (ספר הקבלה, צמח דוד ועוד), שהכירו את יוסיפון אך לא את יוספוס, בין אלקימוס הכהן הגדול לבין יקים איש צרורות. אולם החל מימי מלומדי חכמת ישראל, שאימצו את יוסף בן מתתיהו אל חיק היהדות, רוב מוחלט של החוקרים זיהו את יקים איש צרורות כאלקימוס.[17] זיהוי זה התבסס על שלוש עדויות:
- יוסף בן מתתיהו קובע שאלקימוס נקרא גם "יקים" (במקור ביוונית: "יאקימוס").[18]
- יקים איש צרורות מתואר במדרש בראשית רבה כבן אחותו של יוסי בן יועזר, אחד מן הזוגות הנזכרים במסכת אבות, ומאחר שחי שני דורות אחרי שמעון הצדיק, שחי סמוך לסוף המאה ה-3 לפנה"ס, ושני דורות לפני שמעון בן שטח, בן זמנו של אלכסנדר ינאי (מלך בשנים 103–76 לפנה"ס), הניחו חוקרים שיש למקם כרונולוגית את יוסי בן יועזר ביניהם – תארוך המתאים למרד החשמונאים.[18]
- יוסי בן יועזר מתואר במשנה כ"חסיד שבכהונה".[19] מאחר שהיה כהן, הסיקו חוקרים שהוא יכול היה להיות דודו של הכהן הגדול; והיות שזוהה כ"חסיד", זיהו אותו החוקרים כאחד ה"חסידים" שהוצאו להורג בידי אלקימוס (מקבים א, ז, 16), שכן גם יקים איש צרורות מזוהה כמי שהיה שותף להוצאתו להורג של יוסי בן יועזר.[18]
לעומת זאת, ישנם חוקרים שפקפקו בזיהוי זה,[20] בעיקר משום שלוש טענות:
- במדרש בראשית רבה לא נאמר שיקים איש צרורות היה כהן גדול, ואם היה בן אחותו של יוסי בן יועזר, אין סיבה להניח שהיה כהן בעצמו, שכן הכהונה אינה עוברת דרך האם.[18]
- לפי מקבים א ויוספוס, אלקימוס מת בשל מחלה שתקפה אותו, ואילו לפי בראשית רבה, יקים איש צרורות התאבד.[18]
- אין בסיפור בבראשית רבה כל פרט היסטורי: הוא אינו מספר מדוע הוצא יוסי בן יועזר להורג ומדוע היה יקים איש צרורות שותף להוצאה להורג.[18]
אברהם גייגר ("המקרא ותרגומיו", עמ' 41–47) הציע לזהות את אלקימוס עם "מלך אַלְקוּם" המוזכר בספר משלי.[21] אך לדעת אוריאל רפפורט, זיהוי זה, כמו גם מסקנותיו של גייגר מן הסיפור בבראשית רבה, "תלויים בשערה".[22]
ספר יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במספר מקומות בספר יהודית[23] מוזכר כהן גדול בשם "אליקים" או יהויקים". יש שהציעו לזהות אותו עם אלקימוס,[24] אך יש שדחו זיהוי זה ובכלל את זיהוי סיפור יהודית עם ימי מרד החשמונאים.[25]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ בספר יוסיפון (פרק כד) מכונה: "אלקימוס הכהן איש הבליעל אשר אכל בשר החזיר בימי אנטיוכוס".
- ↑ לפי כת"י וטיקן 60: "יקים איש צרורות היה בן אחותו של יועזר איש צרדה", אביו של יוסי.[11]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ט, פסקה ז, סעיף 385: "אלקימוס, שנקרא גם יקים" (בתרגומים מסוימים לעברית נקרא אליקים).
- ↑ מקבים א ה-ט, בתרגום א. כהנא
- ↑ ראו למשל אצל ישראל ל' לוין, "הרקע לגזירות הדת ולמרד החשמונאים" בתוך: ימי בית חשמונאי, בעריכת דוד עמית וחנן אשל, הוצאת יד יצחק בן-צבי ה'תשנ"ו, עמ' 19.
- ↑ מקבים ב, פרק יד
- ↑ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, יב, 385.
- ↑ ספר מקבים א, ט, נד-נו; ובעקבותיו יוספוס, קדמוניות היהודים יב, 414-413.
- ↑ משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ג'.
- ↑ טל אילן, "אלקימוס/יקים איש צרורות", בתוך: בין יוספוס לחז"ל, א, עמ' 194, הערה 127. כך שיערו צבי גרץ, יוסף קלוזנר ואמיל שירר.
- ↑ בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה כ"ב.
- ↑ מדרש תהילים, יא, ז.
- ↑ טל אילן, "אלקימוס/יקים איש צרורות", בתוך: בין יוספוס לחז"ל, א, עמ' 193.
- 1 2 טל אילן, "אלקימוס/יקים איש צרורות", בתוך: בין יוספוס לחז"ל, א, עמ' 194.
- 1 2 3 טל אילן, "אלקימוס/יקים איש צרורות", בתוך: בין יוספוס לחז"ל, א, עמ' 195.
- ↑ הברית החדשה, הבשורה על־פי לוקאס, פרק כ"ג, פסוקים 39–43.
- ↑ תוספתא, סנהדרין, ט, הלכה ג.
- ↑ הברית החדשה, הבשורה על־פי מתי, פרק כ"ז, פסוק 5.
- ↑ טל אילן, "אלקימוס/יקים איש צרורות", בתוך: בין יוספוס לחז"ל, א, עמ' 195–196. חוקרים כגון צבי גרץ (דברי ימי ישראל, א, עמ' 371–372), נחמן קרוכמל (מורה מבוכי הזמן עמ' סט), אייזיק הירש וייס (דור דור ודורשיו א', 101–102), יוסף קלוזנר (היסטוריה של הבית השני, כרך ב, עמ' 38–40) ועוד.
- 1 2 3 4 5 6 טל אילן, "אלקימוס/יקים איש צרורות", בתוך: בין יוספוס לחז"ל, א, עמ' 196.
- ↑ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ז'.
- ↑ טל אילן, "אלקימוס/יקים איש צרורות", בתוך: בין יוספוס לחז"ל, א, עמ' 196. כך למשל, יעקב ניוזנר, מסורות חז"ל על הפרושים, א, עמ' 77, סבר שהזיהוי חסר בסיס.
- ↑ ספר משלי, פרק ל', פסוק ל"א.
- ↑ אוריאל רפפורט, פירוש לספר מקבים א', ז, 5, עמ' 206.
- ↑ ספר יהודית, ד, ז ועוד.
- ↑ בול, וילריך, ליימן האפוט ואדוארד מאיר. הובאו כולם במבוא יהושע מאיר גרינץ לספר יהודית, עמ' 8–9.
- ↑ גרינץ, מבוא לספר יהודית, עמ' 10.
.jpg)
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|