צפניה בן מעשיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צְפַנְיָה בֶן-מַעֲשֵׂיָה, דמות מקראית, כהן בימי המלך צדקיהו. שמו מופיע בספר ירמיה, כ"א, א'. נשלח על ידי המלך אל ירמיהו הנביא ביחד עם פשחור בן מלכיה בבקשה שיתפלל וידרוש את ה' שנבוכדנאצר מלך בבל שצר על ירושלים יעזוב.

תפקידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מעשיה נשלח על ידי המלך אל ירמיהו הנביא, ביחד עם פשחור בן מלכיה בבקשה, שיתפלל וידרוש את ה', שנבוכדנאצר מלך בבל, שצר על ירושלים יעזוב. בן מעשיה ,שהיה ממקורבי הנביא ירמיהו נשלח לדעת אלכסנדר רופא, כדי לבקש חזון ישועה מפיו של הנביא.[1]

אם שימש ככהן גדול?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעיה הנחלמי כתב אל צפניה מכתב מן הגלות, בו הוא מוצא את בן מעשיה כאחראי על ירושלים ועל בית המקדש ועליו לאסור את ירמיהו: " יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן, תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יְהוָה, לְכָל-אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא; וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל-הַמַּהְפֶּכֶת, וְאֶל-הַצִּינֹק."[2] ממכתבו של שמעיה הנחלמי עולה, כי תפקידו של בן מעשיה היה לפקח על "כָל-אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא", אשר הגיעו לירושלים עם זרם המאמינים. הפקיד הממונה היה אחראי על גירושם של תמהונים אלו.[3] מספר ירמיהו כ"ה - כ"ט עולה כי בן מעשיה היה אחראי על הסדר בבית המקדש. לשיטתו של רד"ק צפניה היה כהן גדול וזאת לפי הכתוב: "יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן, תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן,".[4] לדעת יאיר הופמן קביעה זו אינה נכונה כי הכוהן הגדול בימי צדקיהו היה שריה.[5]

בן מעשיה נשלח על ידי צדקיהו שוב, אל הנביא ביחד עם יהוכל בן שלמיהו כדי שיתפלל בעבורם.[6] לדעת יאיר הופמן בן מעשיה נכלל במשלחת זו כי היה ממקורבי הנביא וזאת כדי להוות משקל נגד לבן שלמיהו שהיה ממתנגדי הנביא.[7]

הריגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסופר בספר מלכים ב', כ"ה, י"ח - כ"ב, נלקח צפניה לרבלתה והומת על ידי נבוזראדן, שר הטבחים : "וַיִּקַּח רַב-טַבָּחִים, אֶת-שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ, וְאֶת-צְפַנְיָהוּ, כֹּהֵן מִשְׁנֶה; וְאֶת-שְׁלֹשֶׁת, שֹׁמְרֵי הַסַּף. יט וּמִן-הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר-הוּא פָקִיד עַל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, הַמַּצְבִּא אֶת-עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הַנִּמְצְאִים בָּעִיר. כ וַיִּקַּח אֹתָם, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים; וַיֹּלֶךְ אֹתָם עַל-מֶלֶךְ בָּבֶל, רִבְלָתָה. כא וַיַּךְ אֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִיתֵם בְּרִבְלָה, בְּאֶרֶץ חֲמָת" ייתכן כי צפניה המופיע בפסוקים אלו, במלכים הוא צפניה בן מעשיה.[8]

יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים כותב כי " לאחר שהחריב שר-צבא מלך בבל את ירושלים והגלה את העם, לקח בשבי את שריה הכוהן הגדול ואת צפניה הכוהן השני לו... שם ציווה המלך לכרות את ראשיהם".[9] לאור הכתוב אצל בן מתיתיהו היה צפניה כהן משנה. בן מתיתיהו אינו מזכיר את שם אביו של צפניה, אך לאור הכתוב בקדמוניות היהודים היה צפניה כהן משנה לשריה.

בספר ירמיה, ל"ה, ד' מוזכר השם מעשיהו: "לִשְׁכַּת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן-שַׁלֻּם, שֹׁמֵר הַסַּף." מעשיהו זה הוא כנראה אביו של צפניה.[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, מאגנס, 2006, ע"מ 245.
  2. ^ ספר ירמיהו, כ"ט, כ"ו
  3. ^ גרשון ברין, עולם התנ"ך: ספר ירמיהו, תל אביב, דודזון עתי, 1996, ע"מ 114.
  4. ^ ירמיהו כ"ט, כ"ו
  5. ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: ספר ירמיהו, תל אביב, דודזון עתי, 1996, ע"מ 119.
  6. ^ ספר ירמיהו, ל"ז, ג'
  7. ^ יאיר הופמן, מקרא לישראל: ירמיהו כ"ו - נ"ב, ירושלים, מאגנס, 2001, ע"מ 685.
  8. ^ בוסתנאי עודד, מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: ספר מלכים ב' , תל אביב, דודזון עתי, 1994, ע"מ 217.
  9. ^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים: ספר עשירי, אברהם שליט תרגם, ירושלים, מאגנס, 2002, ע"מ 357.
  10. ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 178.