יוסף בן עלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוסף בן עלים[1] או בן אילם[2] היה כהן ששירת בבית המקדש השני בסוף המאה הראשונה לפנה"ס וזכה לשמש במשך יום אחד בלבד ככהן גדול.

בזמן כהונתו של מתתיהו בן תיאופילוס (הראשון), ביום הכיפורים, מנע מעצמו מתתיהו לשרת ככהן, בהיותו טמא כבעל קרי, ומסיבה זאת מינה ליום אחד את קרובו, הכהן יוסף בן עלים:

"בימי כהונתו של מתתיה זה אף אירע שמוּנה כהן גדול אחר ליום אחד, היום שהיהודים צמים בו. וזה טעמו (של דבר): למתתיה הכהן נראה בחלום בלילה שלפני הצום שנזדווג (לאשה), ומשום כך לא יכול לשרת ככהן, וכיהן אתו יוסף בן עלים קרובו."

יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ו, פסקה ד, סעיפים 166-165.

פסילתו זו של מתתיהו מלשמש בכהונה, היא כנראה הסיבה לחוק, לפיו 7 ימים לפני יום הכיפורים "מתקינין לו (לכהן-גדול) כהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פיסול"[3] וגם משתדלים שלא ירדם בליל הכיפורים.[4]

התלמוד מוסיף על כך, כי בן אילם רמז למלך (הורדוס, על פי יוסף בן מתתיהו) שברצונו לקבל את משרת הכהונה הגדולה באופן קבוע וננזף על ידיו בתגובה:

"מעשה בבן אילם מציפורין, שאירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה וכשיצא אמר למלך: אדוני המלך, פר ושעיר של יום הכפורים, משלי הן קריבין או משל כהן גדול? וידע המלך מה הוא שואלו, אמר לו: בן אילם, אילו לא דייך אלא ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם. וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה."

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתרגום אברהם שליט ל"קדמוניות היהודים" ליוסף בן מתתיהו.
  2. ^ בתלמוד הירושלמי.
  3. ^ משנה, סדר מועד, מסכת יומא א.
  4. ^ פרופ' יוסף קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, כרך ד, שיעור 8, פרק 2, עמוד 163.
  5. ^ וכן בתלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת מגילה, דף יד, עמוד א; פרק א, הלכה י.
Jewish History P.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.