יהוצדק הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יְהוֹצָדָק, דמות מקראית, כהן גדול. יהוצדק היה בנו של שריה הכהן ואביו של ישוע הכהן הגדול, אשר היה הראשון במעמד זה בימי בית המקדש השני.

יהוצדק היה בין גולי יהודה, אשר הוגלו על ידי נבוכדנצר.[1] מהמקרא עולה שיהוצדק נולד בארץ והוגלה לבבל עוד טרם נולד בנו ישוע. ככל הנראה, יהוצדק היה ממונה על הכהנים בגלות. בנו ישוע מופיע ברשימת היחס בין המנהיגים השבים לציון. יהוצדק מופיע ברשימת היחס של הכוהנים בימי המלכים, אצל יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים.[2]

רד"ק בפירושו לספר חגי, פרק א', פסוק א' טוען כי יהוצדק היה אחיו של עזרא: "יהוצדק זה גלה עם הגולה כמו שאמר בדברי הימים ויהוצדק הלך בהגלות ה' את יהודה וירושלם ביד נבוכדנצר והיה אחי עזרא ושניהם היו בני שריה ויהושע בנו עלה עם זרובבל ועזרא לא עלה עד מלאת לחרבת ירושלם שבעים שנה אחר שבנו הבית:"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק מ"א
  2. ^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים: ספר עשירי, אברהם שליט תרגם, ירושלים, מאגנס, 2002, ע"מ 357.
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.