אחיה בן אחיטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֲחִיָּה בֶן-אֲחִטוּב, כהן, שמו מופיע בספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ג' ופסוק פסוק י"ח כמי שנשא את האפוד לפני ארון הברית במלחמתו של שאול במכמש.

זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיה בן אחיטוב הוא בנו של אחיטוב ונינו של עלי הכהן. לדעת חוקר המקרא משה גרסיאל ואחרים, אחיה ואחימלך הם דמות אחת ואחיה אינו אלא צורת קיצור של שמו.

בעת המלחמה עם פלשתים במכמש, אחיה הוא זה, שלקח את כלי המקדש, שניצלו בשילה עבר לנוב והקים מחדש מרכז דתי בו עמד אוהל ה'.[1] לדעת משה צבי סגל, מרכיב השם 'מלך' בשמו של אחימלך, אשר הוא מרכיב תאופורי בהברה האחרונה: 'יה', הוחלף למרכיב 'מלך' כמעין תיקון סופרים.[2]

תפקיד נשיאת האפוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נחרב המקדש בשילה, ניצל האפוד ועבר בין הכהן הראשי עד אשר הועבר לאחיה. האפוד נשאר בבית משפחת עלי גם לאחר הטבח בכהני נוב.[3] מטרת נשיאת האפוד אינה ידועה, אך הכהנים השתמשו באפוד בעת ששאלו באלוהים. השאילה באלוהים באמצעות האפוד נעשתה כנראה, באמצעות האורים ותומים, שנמצאו בחלקו הפנימי של האפוד.

תפקידו של אחיה היה לשאת את האפוד. את האפוד לא לובשים אלא נושאים.[4] פסוק ג' מתאר את שני תפקידיו: וַאֲחִיָּה בֶן-אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן-פִּינְחָס בֶּן-עֵלִי כֹּהֵן ה', בְּשִׁלוֹ-נֹשֵׂא אֵפוֹד. הכינוי "כֹּהֵן ה' ", מייחד במקרא רק את משפחת עלי הכהן.[5]

הכהן הגדול לובש את בגדי הכהונה, האפוד מסומן בצהוב.

בפסוק מ"א נאמר: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, אֶל-ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--הָבָה תָמִים. לדעת רש"י בקשת שאול, 'הבה תמים', פירושה- תן גורל אמת. במקום נוסח המסורה נכתב בתרגום השבעים: "ויאמר שאול, ה' אלהי ישראל, למה לא ענית את עבדך היום אם יש בי או ביונתן בני העוון. ה' אלהי ישראל הבה אורים ואם ישנו... בעמך ישראל הבה תמים". לדעת שמעון בר-אפרת ואחרים יש להעדיף את הנוסח בתרגום השבעים. לשיטתם, המחבר המקראי השמיט חלק מן הפסוק. לפי הנוסח בתרגום השבעים האורים והתומים הן גורלות, שאפשרו שתי תשובות גם אם הן מנוגדות.[6]

נראה כי הדרישה מאת ה' נעשתה על ידי הכהן, נושא האפוד, לצאת למלחמה. הדרישה בה' נעשתה בידי הכהנים עד כיבוש ירושלים בידי דוד, שאז הוחלפה בידי נביאים. מסיפור זה עולה כי הכהן הוא גם משרתו של המלך ולפי פקודתו ישאל בה'.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה גרסיאל, עולם התנ"ך שמואל א', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 126.
  2. ^ משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים, קרית ספר, 1987, עמ' ק"ב.
  3. ^ שמואל א', כ"ג, ו'
  4. ^ ראו: שמואל א', ב', י"ח ופסוק כ"ח.
  5. ^ על שקיעת בית עלי ראו: משה אילת, שמואל וכינון המלוכה בישראל, ירושלים, הוצאת מאגנס, 1998, ע"מ 40-17.
  6. ^ שמעון בר אפרת, מקרא לישראל : שמואל א', ירושלים, מאגנס, 1996, ע"מ 190.
  7. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, כרמל, 2007, ע"מ 69.