חלקיהו בן שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד.

חלקיהו בן שַׁלּוּם היה כהן גדול בתקופת יאשיהו מלך יהודה, ממשפחת הכהנים בני צדוק (אביו היה בנו של צדוק). מצא את ספר-התורה בבית המקדש במהלך בדק הבית, ומילא תפקיד ברפורמה של יאשיהו. שמו ותפקידו מופיעים לראשונה בספר מלכים[1]. הוא היה אבי-סבו של עזרא הסופר[2], ויש אומרים שגם אביו של ירמיהו הנביא[3].

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקיהו ניהל את עבודות חיזוק ותיקון בית המקדש הראשון, והיה אחראי על טיהורו ושיפוצו. במהלך העבודות נמצא בבית המקדש "ספר התורה", וחלקיהו מסרו לשפן הסופר שהעבירו אל המלך. גילוי הספר עורר במלך התרגשות וחרדה מרובה, והוא שלח אל חולדה הנביאה משלחת שרים, כדי לדעת מה עליו לעשות כדי להפיס את חמת ה', "אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ"[4]. חלקיהו הכהן נזכר כראשון מבין האישים החשובים שהשתתפו במשלחת המלך אל חולדה הנביאה.

בעקבות גילוי הספר החריב המלך יאשיהו את כל המקומות בממלכתו הקשורים בפולחן אלילי, ביטל את עבודת האל בבמות אשר יועדו לכך וריכז את הפולחן בירושלים. לפי הפרשנות המסורתית, ספר התורה שמצא חלקיהו הכהן הוא ספר התורה הכולל את חמשת חומשי תורה, וההתרגשות הרבה בעקבות גילויו באה מכיוון שהיה זה ספר-התורה היחיד שניצל לאחר תקופת אחז ומנשה[5] או מכיוון שהיה זה ספר-תורה שנכתב על ידי משה עצמו[6]; ביקורת המקרא גורסת כי מדובר במהדורה ראשונה של ספר דברים, שנכתבה סמוך למציאת הספר, וזו שימשה את יאשיהו בתיקון הבית. חוקרים אלו טוענים כי האסכולה הדויטרונומיסטית, המשנה-תורתית, התפתחה בעקבות גילוי זה.[7]

בספר דברי הימים ב', פרק ל"ה, פסוק ח' חלקיהו נמנה עם רשימת 'נגידי בית האלוהים' בחג הפסח. ברשימה זו הוא מופיע ראשון, דבר שמלמד על מעמדו הרם. לפי רשימות היחס של בני אהרון בספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק ל"ט היה אביו של חלקיהו שַׁלּוּם. חלקיהו בן שַׁלּוּם נזכר גם בספר עזרא, פרק ז', פסוק א'.

בחפירה ארכאולוגית שנערכה בעיר דוד נמצאו חותם ועליו מוטבע "חנן בן חלקיהו הכהן" ובולה עם שמו של כהן בשם עזריה בן חלקיהו. בייחוסם של בני אהרן שבספר דברי הימים נאמר כי בנו ויורשו של חלקיה בן שלום היה עזריה, ולפיכך מסתבר שאליו מתייחסת הבולה השנייה, ואילו חנן היה בן נוסף של חלקיהו שככל הנראה שירת לצד אביו.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כ"ב, ח'.
  2. ^ עזרא, ז', א'.
  3. ^ רד"ק על ירמיהו, א', א', בשם אביו.
  4. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק י"ג.
  5. ^ רש"י, מהר"י קרא, רד"ק ועוד, בפירושיהם למלכים ב' כ"ב ח'.
  6. ^ פירוש המלבי"ם, שם.
  7. ^ יאיר הופמן, מקרא לישראל: ירמיה א'-כ"ה, ירושלים, מאגנס, 2001, עמ' 14-13.
  8. ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך דברי הימים ב', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 262.