סויוז T-11

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סויוז T-11
טלאי משימה
נתוני משימה
כן שיגור קוסמודרום בייקונור
שיגור 3 באפריל 1984 13:09:00 UTC
נחיתה 2 באוקטובר 1984 10:57:00 UTC
משך המשימה 181 ימים, 21 שעות, 48 דקות 0 שניות
מספר קטלוג לוויינים 14872
מאגר המידע הלאומי 1984-032A
נתוני חללית
מסת החללית 6,850 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר סויוז U עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 2871 הקפות
אפהליון 224 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 195 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 88.7 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
נטיית מסלול 51.6 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
צוות
אנשי צוות יורי מלישב, לאוניד קיזים, ולדימיר סולוביוב (קוסמונאוט), ראקש שרמה, גנאדי סטרקאלוב, אולג אטקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
סויוז T-10
משימה הבאה
סויוז T-12
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סויוז T-11רוסית: Союз Т-11) הייתה חללית מסדרת סויוז, שהמריאה ב-3 באפריל 1984 מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, כשעל סיפונה צוות קוסמונאוטים: יורי מלישב (טיסה שנייה), גנאדי סטרקאלוב (טיסה שלישית) וראקש שרמה (הודו), בכך הודו הפכה להיות המדינה ה-14 שאזרחיה שהו בחלל). המטרה העיקרית של הטיסה הייתה ביצוע מחקרים שונים.

החללית הייתה צריכה לעגון בתחנת החלל סליוט 7, שהייתה מאוישת על ידי צוות שהגיע בסויוז 10. העגינה עברה ללא תקלות. ראקש שרמה התרכז בצילומי הודו מהחלל ובמחקרים בתחום יוגה בחלל. ב-11 באפריל צוות המראה של החללית חזר לכדור הארץ בחללית סויוז 10.

החללית סויוז T-11 חזרה לכדור הארץ ב-2 באוקטובר 1984, כאשר על סיפונה נכח צוות הקוסמונאוטים, שהגיע לחלל בסויוז T-10.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סויוז T-11 בוויקישיתוף